העתקתי בדיוק מתוך אחת התגובות בYNET. זה לא הסגנון שלי, וגם לא מסתדר עם רעיונות אחרים שאני העליתי, אבל זה נושא לדיון. מעניין אותי לדעת מה חושבים אחרים לגופו של עניין. והאם יש לזה פתרונות.

הניצחון שלנו הוא ההפסד שלנו!

והיה וכל הפנטזיות שלנו יתממשו במלואם, הווה אומר: ניצחנו החמאס שהוציא דגל לבן והוא הושמד לחלוטין עד עפר ואפר ועכשיו אפשר ללכת לפתרון מדיני עם אבו מאזן החתלתול החמוד שרק רוצה לחיות בשלום בלי ירי רקטות ובלי מנהרות טרור - והיה אם.. והפסדנו!

ולמה הפסדנו?
כי בפתרון מדיני ישנה סכנה גדולה יותר, הסכנה האמתית והנעלמת מעניינו היא בכך שעל ידי זה שיהיה שלום עם הפלסטינים במדינה הקטנה והדמוקרטית שלנו, יבואו ימים שהם יהיו לרוב בארצנו הקטנטנה והם יהיו מעורים בכל תוואי החברה הישראלית וזה יטשטש את הזהות שלנו כישראלים (וכיהודים). הם יכולים להיבחר לכנסת ולעקוף אותנו בסיבוב בעוד בס"כ 20 שנה מהיום (תבדקו את המספרים ותראו, המספרים מדברים בעד עצמם). הם יכולים להשתלט על החברה הישראלית באופן הרבה יותר גורף על ידי השלום הזה שכולם מייחלים לו בסופו של דבר.

ראו מה קורה עכשיו באירופה וכמה הזהות של עמי אירופה מטושטשת עכשיו בגלל ההגירה ההמונית לתוכה. זה בדיוק מה שיקרה אצלנו.

אני יודע איך זה נשמע (אל תטרחו לטקבק לי שאני פאשיסט וגזען וכ"ו וכ") אבל הפתרון הצבאי הדיכוי והכיבוש עדיפים בהרבה מהשלום הזה שיכפה עלינו לאבד את הזהות היהודית ישראלית שלנו במדינה הזאת ובמיוחד בעזרת ידידינו "חובבי העמים" התל אביבים הפלורליסטיים שייסעו לכל זה לקרות הרבה יותר מהר ממה שהיה לוקח להם לעשות זאת בעצמם.

האמת מוזרה לפעמים.. אבל זאת האמת!

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

כל זה מביא לידי מסקנה פשוטה: ביחד עם החתירה לשלום חייבים גם לחזק את הזיקה היהודית שלנו.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

היהדות מסוגלת לפרוח בכל העולם - הישראליות אך ורק במדינת ישראל.
ללא הישראליות אין לנו מה לחפש כאן

אין לי כל כוונה לפתוח דיון ישן נושן.
אני לא שמעתי על עם יהודי - שמעתי על דת יהודית.

התאספו קבוצה של אליטות מכל העולם, שיש להם שפות שונות ומארצות שונות ובאו להתיישב בארץ שמכירים אותה רק מהתנ"ך.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

על העם היהודי - שמעתי,
על ארץ ישראל - שמעתי,
ועל המדינה היהודית בארץ ישראל (הנקראת מדינת ישראל) - גם שמעתי.

אבל לא שמעתי על "העם הישראלי" בהקשר המודרני של אלפיים השנים האחרונות...
האם הוא כולל רק יהודים?
או גם ערבים?

בתור תרומה להשכלתך הכללית,
מצורפת מגילת העצמאות (של מדינת ישראל).
מוזכרים בו עם ישראל, ארץ ישראל, תפילות, השבת, וספר התורה. "העם הישראלי" לא מוזכר בו.

ציטוט:

בארץ־ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין־לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ־ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על־ידי חידוש המדינה היהודית בארץ־ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות־זכויות בתוך משפחת העמים. שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה, ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ־ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל־ישרים במולדת עמם. במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות. ב־29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ־ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה. זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית. לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ־ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת ישראל. אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על־ידי האסיפה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ־1 באוקטובר 1948 – תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל. מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ־ישראל בשלמותה. אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים. אנו קוראים – גם בתוך התקפת־הדמים, הנערכת עלינו זה חודשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים. אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ המשותף לקידמת המזרח התיכון כולו. אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל. מתוך ביטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית על אדמת המולדת, בעיר תל־אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948.

עם ישראל אינו כולל ערבים מוצהרים - הם גם אינם רוצים להכלל בעם ישראל.

אינני רוצה לפתוח דיון ישן נושן - אבל אצלי עם ישראל כולל לא רק אלו המוכרים ע"י הרבנות האורטודוקסית כיהודים ואפילו הרחבה מסויימת של תנאי הזכאים על פי חוק השבות. זאת בתנאי שיחיה במדינת ישראל וימלא את כל חובתיו האזרחיות.

יש לך המצאה חדשה.
לקחת את העם היהודי - שהיה קיים אלפי שנים, על פי עקרונות ידועים.
ארזת אותו בעטיפה משונה המתאימה להשקפתך הפוליטית. השקפת מיעוט קצרת הטווח - ויש לך "עם חדש".
פלא פלאים.


יש לך דרוזים, צ'רקסים ו"כושים עבריים" שממלאים יפה מאוד את חובתם האזרחית.
לצידם הרבה שמאלנים וחרדים שלא ממלאים את חובתם האזרחית.
ולא לצידם - הרבה יורדים מישראל.
ממש לא ברור על איזה רקע אתה קובע את מי העם החדש שהמצאת כולל.
רקע גזעני (טוהר הגזע)?
רקע פשיסטי (שירות צבאי)?
לא ברור.