 |
07-11-2012, 00:53
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 14.12.09
הודעות: 9,751
|
|
הציטוטים מוזחים פנימה ובפונט שונה. הטקסט שלי רגיל.
שלושה ראשי ממשלה – בעבר, בהווה וכנראה גם בעתיד - ואחד שר ביטחון ישבו אצלי אתמול בסלון והטיחו
רפש זה בזה. מה רפש? "מים עכורים וכבדים". כל אחד מהם הישיר מבט אל אילנה דיין ואל המצלמה, ודרכה
אלי, ואמר:השניים האחרים, לא ראויים. חד משמעית: אין לסמוך עליהם ואין להפקיד בידיהם את האחריות על
גורל מדינת ישראל וההחלטות שיידרשו להתקבל בהקשר האיום האיראני.
לא. או שאולי פספסתי את הקטעים האלה.
ביבי וברק לא הטיחו רפש זה בזה. אחד מהם אף אמר על השני שהם מתואמים לגמרי בנושא הגרעין האיראני והם מחזיקים באותה עמדה.
ברק ואולמרט אמרו דברים שליליים אחד על השני; באופן משעשע בדיוק את אותה ביקורת - "אהוד: צריך מבוגר אחראי שישגיח על אהוד
השני". בעניין הזה עומדת לזכותו של ברק העובדה שהוא יכול להראות את דו"ח וינוגרד כאינדיקציה לבעיות בשיקול דעתו של אולמרט, בעוד
שאולמרט יכול רק להגיד כמה שברק רע, אבל זה לא העניין. אולמרט גם הטיל רפש בנוגע לביבי, אבל לא זכור לי שביבי הטיל רפש בחזרה.
הוא בעיקר האדיר את עצמו ("אני מדבר כבר 15 שנה", "אני העלתי על סדר היום", וכו'), אבל לא אמר "פויה קקי פיפי" על האחרים. דווקא
מי שהעלה ביקורת נגד אולמרט הייתה אילנה דיין בעצמה, ככשאלה אותו "היו להם 160 צנטריפוגות כשנכנסת לתפקיד, 5000 כשיצאת,
והיום יש להם 11,000" - לא נתניהו אמר זאת.
התחקיר המאלף ששודר אמש בתוכנית "עובדה" כנראה לא יכול היה להתגבש בתקופה שאינה קודמת לבחירות.
וברור - כשמש הזורחת מעל הצנטריפוגות בנתאנז - שדבריהם של המרואיינים נגועים ביותר משמץ של אינטרסים
פוליטיים. ובעיקר ברור שיותר משהתכוון לומר: "האחרים לא ראויים", בעצם רצה כל אחד מהם לומר: "אני היחיד
שראוי". ויש גם את כל עניין ה"פרסומים הזרים" ו"באופן תיאורטי", שהם השי"ן קו"ף רי"ש של עולם הפוליטיקה
המבוגר, ומטרתם לאפשר לאנשים שנשאו ונושאים בתפקידים הבכירים ביותר בארץ לשחרר אמירות סתומות
באותה מידה שהן קשות ומטלטלות.
אין שום דבר מאלץ בתחקיר. ליתר דיוק, אין שום תחקיר. מחזור מביך של "פרסומים זרים" ששמענו כבר אלף פעם. החידוש היה בראיונות.
לא באיזה תחקיר דמיוני.
לטענה שכל אחד אמר על כל אחד אחר שאינו ראוי התייחסתי למעלה. הוא חזר על הטענה, אז אני יכול לחזור על ההתייחסות, אבל נוותר.
סיפור ה"תאורטי" באמת מגעיל. אחרי חפירה "תאורטית" ארוכה, דיין שואלת את אולמרט: "אני מניח ששאלת את השאלה הבאה כשעמדת
בסיטואציה הזאת, לפני אישור מבצע, סיטואציה תאורטית כמובן..." ואולמרט מניד בראשו תוך כדי שהוא מעווה מעט את פניו: ""תאורטית,
כמובן..." - רק הקריצה למצלמה הייתה חסרה. 
אם באמת רוצים לא להתייחס למשהו - לא מתייחסים. לדוגמה, כשדיברו על מעטפה מסוימת ובה משהו שלא רצו להגיד מהו - פשוט לא
אמרו. לא אמרו "באופן תאורטי במעטפה היה דבר כזה וכזה, אבל אני אומר את זה רק באופן תאורטי,  , כמובן..."
מעניין להיזכר בביקורת מכיוון אולמרט לגבי ראש האופוזיציה דאז, נתניהו, והקריצות שלו לגבי התקיפה בסוריה.
וכל אלה נלקחים בחשבון, ובכל זאת ההצהרות הקשות בדבר אופיים ותפקודם של קברניטי המערכת המדינית
והביטחונית אינן יכולות להיוותר בעמימותן. מאיזו סיבה ועל סמך אילו נימוקים (פוליטיים, אינטרסנטים או
קטנוניים ככל שיהיו) מבסס אהוד אולמרט את הקביעה הנחרצת שלמרות זכויותיו הביטחוניות הרבות של שר
הביטחון, אהוד ברק, הוא סבור שעדיף שגורל ההחלטות בנושא איראן יופקד בידיים אחרות. אולמרט אמר אמש
חד משמעית, שאם ברק הוא שר הביטחון בעת שבה נדונות אפשרויות תקיפה באיראן, חובה שיהיה מעליו ראש
ממשלה שלא יהסס להפעיל חוקי פז"ם ודרגות ולפעול בניגוד לעמדתו.
שאלה טובה. מאחר וטענתו של אולמרט מבוססת לכאורה על אירועים מסווגים, כל צופה ייאלץ להכריע בעניין על סמך המוניטין של אולמרט,
ומידת האמון שהוא נותן בו.
ברק בתורו אמר, שעם כל הכבוד לרמטכ"ל, האפשרות של התעלמות מהמלצותיו ותקיפה באיראן בכל זאת (על
כל ההשלכות הביטחוניות המשתמעות מהדבר) היא סבירה לחלוטין.
ומה הבעיה בזה? הייתי בטוח שזה אמור להיות מובן מאליו במדינה שבה הדרג האזרחי שולט בצבא, אבל אולי אני טועה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו טען שבתקופת אולמרט "ישבו על הידיים" בכל הנוגע לבעיית הגרעין האיראני, וגם
רמז שאם יגיע הרגע שבו ירצה "ללחוץ על הכפתור" (מילותיה של דיין) עמדתו של שר הביטחון תהיה שווה בעיניו
כקליפת השום. ממש כשם שעמדת הרמטכ"ל אינה מעניינת את שר הביטחון.
לא ראיתי את הרמיזה הזאת. אפשר הפניה ספציפית יותר?
מעבר לכך, יש פה שקר נוסף (או שמע "עובדה לא נכונה", או "אמת לשעתה"): ברק ונתניהו לא טענו שעמדותיהם של הרמטכ"ל ודמויות
אחרות "שוות בעיניהם כקליפת השום". הם רק אמרו שזה אפשרי, סביר, מותר ולגיטימי שבמקרה הדרג האזרחי יכריע בניגוד להמלצת
הדרג הצבאי. ומה בכך? זה מובן מאליו.
הם לא אמרו שהם יעשו דווקא ויפעלו ההפך מההמלצה ואפילו לא שהם יתעלמו ממנה. הם אמרו שהם יכללו את ההמלצה יחד עם שאר
השיקולים שעומדים בפניהם, אבל המלצה של דרג צבאי לדרג אזרחי אינה מחייבת את הדרג האזרחי. "כאילו ד'ה".
בדיוק כמו בכל סוגיה אחרת שתעלה במהלך תקופת הבחירות, גם בסוגיה האיראנית, הלוטה בערפל עמימות, זכותו
של הבוחר לשמוע את עמדותיהם של המועמדים השואפים להנהיגו בשנים הקרובות. לו אירע בישיבות החשאיות
ביותר דבר מה שגרם למי מהנוכחים להבין שיושב לצדו אדם שאינו ראוי להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות – זוהי
חובתו להתריע על כך לפני ציבור האזרחים. אך לא די בכך, ראוי שברק, אולמרט ונתניהו יספקו נימוקים. הם לא
צריכים להיכנס לפרטים חשאיים לשם כך, מספיק תיאור כללי של פגם שנפל בתהליך קבלת החלטות, או חשיפת דבר
קיומם של שיקולים זרים שטימאו את התהליך (אם היו כאלה).
אם מי מהאנשים שישבו סביב השולחן ההוא בקריה סבור ששכניו לכיסא אינם ראויים – זכותנו לדעת מדוע, לפני
שאנחנו מגיעים לקלפי.
בעיקרון זה נשמע טוב. במציאות לפעמים אי-אפשר לתת "תיאור כללי של פגם" בלי ציון הפרטים והנסיבות, שלמרבה הצער לכאורה מסווגים.
_____________________________________
 (קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
