אשמח לעזרה בבדיקת עובדות של רומן הסטורי. מדובר על השבועיים הקרובים ,זהו הזמן שהעורכת ואני הקצבנו לעצמנו.
מצ"ב קטע . מי שמעוניין בכלל הספר (כמעט 600 עמודים) מוזמן לפנות באי מייל ל-
yuvalyareach@gmail.com

+שאלה: אילו סוגי מזומנים (דולרים, זלוטי מארקים) הסתירו היהודים בפולין בזמן הכיבוש הנאצי ובמחנות? האם מישהו יכול להאיר את נושא הסתרת התכשיטים, המרות הכסף וכ"ו? https://2016-uploaded.fresh.co.il/2...8/51867747.docx

ארשה לעצמי רק הערה אחת, מרפרוף בשורה הראשונה.

"התרמוסטט שעל הקיר מראה +17 מעלות".

תרמוסטט לא מראה מעלות. הוא מכשיר לבקרת טמפרטורה. מפעיל ומפסיק גוף חימום לפי הטמפרטורה שהוגדרה לו. מה שמראה מעלות (=טמפרטורה) הוא התרמומטר.

(עוד משהו: היה רצוי לשים כאן קובץ PDF. אצלי לפחות קובץ ה- DOC לא נפתח כראוי).

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

ובעברית: מדחום ("מד-החום שעל הקיר הראה...")

נמאס לכם לזכור סיסמאות? לחצו כאן!

אבל לעיתים בוחר מחבר (או מתרגם) להשתמש במונח הלועזי, מסיבות של העברת אווירה, מסר, כי במינוח השתמשו בשפת המקום והוא נוטה לשמר זאת מעבר לתאור הסיפורי או מכל סיבה אחרת.
זה גם בסדר ובלבד שיהיה המונח הנכון.

אפשר גם להשמיט את ה"+" במקרה זה. מקובל לסמן רק אם הטמפרטורה מתחת לאפס. במינוס.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

אני לא היסטוריון, כן חובב היסטוריה (לא מומחה או אפילו קרוב) אבל ממה שאני יודע השאלה במה סחרו היהודים תלויה מאוד בנקודת זמן ובמקום שהם היו. אני מעריך שבתחילה (סוף שנות ה 30) השימוש בכסף המקומי היה נפוץ הרבה יותר מאשר סחר תכשיטים, לאחר מכן אני מניח ברגע שהכסף נגמר\ לא הספיק השתמשו בתכשיטים ושאר טובין,קח בחשבון שבגטאות היהודים יצאו לעבוד מחוץ לגטו לכן גם היה ברשותם כסף ידוע שהיהודים שיחדו נאצים גם בשלב השילוחים אז ניתן להניח שהיה ברשות היהודים כסף\תכשיטים גם בשלבים המאוחרים יותר של המלחמה. כמובן שבמחנות מטבע הסחר היה מן הסתם היה אוכל.

מצטער זה כל המידע שלי יש, אני פחות מכיר את חי היהודים בזמן המלחמה, ויותר התמעקתי במלחמה עצמה.
אני אודה אם מישהו אשר יש יותר מידע יוכל לאשר\לתקן את דבריי.