 |
12-02-2016, 08:43
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
|
|
האתגרים של ראש השב"כ הנכנס נדב ארגמן: סכינאים, מנהרות וסייבר
https://2016-uploaded.fresh.co.il/2...12/56479025.pdf
האתגרים של ראש השב"כ הנכנס נדב ארגמן: סכינאים, מנהרות וסייבר
הבחירה בארגמן אינה מפתיעה. הוא נחשב להימור כמעט בטוח מרגע שנקרא לשוב לסגנות בסתיו האחרון כדי להחליף את רוני אלשיך, שהוזעק להציל את המולדת כמפכ"ל המשטרה ונשר בכך מהמירוץ על ראשות השירות. אבל לאחר שההודעה על מינוי ראש המוסד נמסרה לאומה במסיבת עיתונאים בשידור ישיר (שתחילתה אף התעכבה בשעה) ולאחר שבסיבוב הקודם של מינויי ראשי המוסד ושב"כ, לפני כחמש שנים, רווחו שמועות על החלטות שהתקבלו בישורת האחרונה — הפעם ההליך התנהל באופן מסודר ומוקדם יחסית. ואם, על הדרך, אפשר לבחור בעיתוי מפתיע ולהודיע על ההחלטה בשבע בערב, בדרך שתוריד מכותרות הטלוויזיה והעיתונים את הסיפור המעצבן עם אב הבית, הרי שיש כאן רווח כפול מבחינת נתניהו.
מינויו של ארגמן נתפס כמהלך של המשכיות ויציבות בשב"כ ואינו צפוי להוביל שם לגל זעזועים או פרישות בקרב בכירים. כהן, שכנראה הופתע בעצמו מההודעה המוקדמת של נתניהו, תמך בבירור בארגמן כיורשו והערב פרסם הודעת ברכה למחליפו המיועד. מרגע שאלשיך יצא מן התמונה כבר לא היו בצמרת השירות מועמדים בעלי ותק וניסיון השקולים לאלו של ארגמן. במקרה זה נראה שגם לא עמדה על הפרק מועמדותו של אדם מן החוץ, כאחד מאלופי המטכ"ל. נתניהו, שאינו מתלהב משינויים בסביבת העבודה שלו, היה שמח כנראה לשקול את הארכת כהונתו של כהן בשנה נוספת, שישית, בטרם ייכנס ארגמן לתפקיד. אבל כהן הבהיר שאיננו מעוניין ברעיון ובכך סלל את הדרך למינוי ארגמן כבר עתה.
ארגמן, בן 55, גדל בקיבוץ חמדיה בעמק בית שאן (הפעם, לפחות, ייחסכו מאתנו קריאות השבר על השתלטותם כביכול של בני הציונות הדתית על הצמרת הביטחונית). את שירותו הצבאית עשה ביחידה מובחרת עלומה, כלוחם וכקצין. ב–1983, זמן קצר לאחר שחרורו מצה"ל התגייס לשב"כ, כלוחם ואחר כך כמפקד באגף המבצעים. זה גם האגף שבו עשה יותר מעשרים שנות שירות, בשורה ארוכה של תפקידים.
ב–2003, עדיין בשיא הלחימה בטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה, התמנה לראש אגף המבצעים, שם ריכז מאות מבצעים בזירות רבות, ממבצעי מעצר וסיכול טרור בגדה המערבית וברצועת עזה ועד פעילות לסיכול ריגול בתחומי ישראל. בתוך כך היה אחראי גם למערכה הנרחבת של התנקשויות (בשמן המכובס "סיכולים ממוקדים") שניהלה ישראל באותה תקופה, בעיקר כנגד בכירי הזרוע המדינית והצבאית של חמאס.
בהמשך דרכו בשירות שימש ארגמן במשך ארבע שנים כראש מערך האבטחה בצפון אמריקה, האחראי על אבטחת שגרירויות ונציגויות ישראליות שם. אחרי שהותו בארצות הברית, שימש כסגן ראש השירות תחת כהן במשך שלוש שנים. ב–2014, מעט אחרי סיום המלחמה ברצועת עזה (שהניבה גם מתיחות לא מבוטלת בין השב"כ לאגף המודיעין בצה"ל) החליף אותו אלשיך ואילו ארגמן הושאל לשנה לתפקיד בוועדה לאנרגיה אטומית, שממנו שב לשמש כסגנו של כהן לאחר שאלשיך התמנה במפתיע למפכ"ל.
באופן חריג, ארגמן אינו בוגר מסלול הרכזים המתמחים במגזר הערבי, שממנו באו מרבית ראשי השירות בשלושים השנה האחרונות. החריגים האחרים היו כרמי גילון, שמילא תפקידים שעסקו במגזר היהודי ובסיכול ריגול, ועמי אילון, שהוזעק מחיל הים להחליפו אחרי שגילון התפטר בעקבות רצח יצחק רבין. האגף המבצעי, ובעקבותיו העיסוק באבטחה בארצות הברית, שונים למדי ממסלול ההכשרה והקידום של ראש השירות הטיפוסי. אבל ארגמן מביא עמו התמחות מגוונת בסוגיות רבות שבהן נדרש השירות לעסוק כיום, ממבצעים מיוחדים, דרך סייבר וטכנולוגיה ועד קשרים עם זרועות הביטחון האחרות ושירותי מודיעין זרים.
ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), ראש שב"כ לשעבר המכיר היטב את ארגמן, אמר הערב ל"הארץ" כי הבחירה בו היתה מתבקשת. לדבריו, "נדב הוא איש טוב, ותיק ומנוסה, שייכנס לתפקידו עם תפיסת עולם מסודרת והיכרות טובה וארוכה עם כל היבטי הפעולה של הארגון".
בהתאם, גם שורת האתגרים שתעמוד לפתחו של הארגון בראשות ארגמן תהיה שונה ומגוונת מכפי שהכיר השב"כ בעשורים הקודמים. כהן מעביר לארגמן שירות במצב יציב יחסית, שלא עבר זעזועים גדולים בשנים האחרונות ולא סבל מנזקיהן של פרשיות מביכות. נדמה שהאתגר הראשון במעלה שעמו יידרש ארגמן להתמודד יהיה הזינוק בטרור הפלסטיני, המורגש מאז החל העימות החדש בגדה המערבית ובמזרח ירושלים באוקטובר האחרון, לצד החשש שהסלמת האווירה תוביל לבסוף גם להתלקחות נוספת ברצועת עזה. כשנשאל באחרונה מה הסוגייה שמדירה שינה מעיניו, הודה ארגמן שזו האפשרות שחמאס יפתיע באמצעות פיגוע גדול ברצועה. זו סכנה שתפקידו של השב"כ, ולצדו אמ"ן, לזהות במועד בטרם תתממש.
בד בבד, שני הארגונים מגששים כעת אחר שיטת פעולה חדשה, שאולי תאפשר איכשהו לזהות לפחות מקצת הזאבים הבודדים, אותם מחבלים צעירים מן הגדה היוצאים לפיגועי סכינאות ודריסה בלא כפיפות להיררכיה ארגונית ולרוב כמעט בלא התרעה מוקדמת. עד עתה, נכשלה מערכת הביטחון כישלון חרוץ ומוחלט באיתור הכוונות הללו מראש. במקרה הפחות רע, הסכינאי "מתנפץ" על חומת האבטחה של צה"ל בטרם יפגוש באזרחים. במקרה הרע יותר, המודיעין נתקל במחבל או במחבלת לראשונה אחרי שפגעו באזרח בירושלים, ברמלה או בעתניאל.
אתגר נוסף נוגע להשפעה הכפולה, של האלימות בשטחים ושל תעמולת דאעש (ארגון המדינה האיסלאמית), על מחבלים מקרב הערבים בישראל. המקרה הבולט בתקופה האחרונה הוא זה של נשאת מילחם, המחבל מוואדי ערה שרצח שלושה אזרחים בתל אביב ב–1 בינואר ושהשב"כ והמשטרה התקשו לאתרו במשך שבוע. אבל "אפקט דאעש" כבר הוביל כ–70 ערבים מישראל להצטרף לשורות הארגונים הג'יהאדיסטים הנלחמים בסוריה, ורק בעשרת הימים האחרונים נרשמו שלושה פיגועי סכינאים במגזר הערבי־ישראלי (שניים ברמלה ואחד ברהט).
השב"כ כבר החל במאמץ לשדרוג המודיעין שלו במגזר, אבל זוהי מלאכה מורכבת, שתצריך זהירות יתרה כדי שלא לפגוע בזכויותיהם של האזרחים הערבים. ארגמן, בהמשך לקדנציה של כהן, יצטרך להקדיש זמן ניכר לעוד שתי סוגיות קריטיות לפחות: האחת היא הסכנה של פיגועים נוספים מצד טרוריסטים יהודים (כהן עמד בהבטחתו לפענח את רצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא, אף שטרם הוגשו כתבי אישום בפרשה); השנייה נוגעת לאיום הגובר של טרור סייבר, תחום שהשב"כ מטפל בו כבר שנים אחדות וכעת עובר שינויים נרחבים ושנויים במחלוקת עם הקמת רשות הסייבר הלאומית.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 12-02-2016 בשעה 08:46.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
