לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 20-06-2016, 18:42
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,789
עשור למלחמת לבנון השניה

בעוד פחות מחודש - ב-12 ביולי 2016 - ימלאו עשר שנים לפרוץ מלחמת לבנון השניה. הרבה מילים נכתבו על המלחמה שהוציאה את צה"ל מתרדמת האינתיפאדה, שנוהלה בידי הנהגה צבאית ומדינית שחלקים בציבור העמידו בסימן שאלה את יכולותיה וכישוריה, ושעלתה במחיר גדול של נפגעים בקרב חיילי צה"ל ואזרחי מדינת ישראל.

זו גם היתה המלחמה שהמסקנות והלקחים שנלמדו ממנה הביאו לשינויים מהותיים ומשמעותיים בצה"ל - תורות לחימה שונו, כלים חדשים ויכולות חדשות הוכנסו לשימוש, ולפחות חלק מאותם הכשלים הכל כך מטרידים ומכעיסים שנתגלו במהלכה טופלו ביד רמה ובלב נכון.

גם אנחנו כאן בפורום איבדנו חבר יקר, רס"ן יותם לוטן מקיבוץ בית השיטה שנפל מפגיעת טיל בדרך מהעיירה עין אבל לבינת ג'בייל. חברים נוספים בפורום נקראו לשירות מילואים לצד גולשים צעירים יותר שהיו במהלך שירותם הסדיר.

אשכול זה קיים לצורך דיון פתוח, כשהתנאי היחיד הוא דיון מכובד והגון - זיכרו שייתכן ומי שמגיב לכם כביכול בכעס או עלבון, כותב זאת מדם ליבו. תרגישו חופשי לכתוב הכל, גם את מה שכואב וגם את מה שמעצבן.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל


נערך לאחרונה ע"י סירפד בתאריך 20-06-2016 בשעה 23:32.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 20-06-2016, 18:53
צלמית המשתמש של yishain11
  yishain11 yishain11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.08.05
הודעות: 5,836
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

תהיות בעקבות מבצע צוק איתן - האם אנחנו יכולים להכריע ארגון טרור?
לענ"ד, הדבר המרכזי שנחשפנו אליו בלחימה מול חיזבאללה הוא הקושי להגדיר ולגרום להכרעה במאבק מול ארגון טרור. מאחר וארגון טרור תלוי הרבה פחות ממדינה בדעת קהל, הוא יכול להרשות לעצמו אבדות כבדות של כוח אדם ורכוש, כל עוד הוא מציג מיצג של ניצחון. מאידך, מדינה מוגבלת מאוד בכוח שהיא יכולה להפעיל, מאחר ואבידות של חפים מפשע נזקפים היום בדעת הקהל העולמית כנגד התוקף, גם אם ארגון הטרור מראש ממקם את הפעילות שלו בשטח אזרחי, וגם אם החוק הבין לאומי מכיר בזכות התוקף לתקוף שם.
ובעצם את הקושי שנתקלנו בו בלבנון השניה אני ראיתי שוב בצוק איתן. אין הכרעה, אין שינוי מהותי במצב, רק המתנה לסבב הלחימה הבא, שבוודאי יבוא.
האם מי מהלוחמים בלבנון השניה הרגיש כך, או שרק לי זה נראה כך מבחוץ?
האם לדעתכם יש דרך להכריע (אני מגדיר כאן הכרעה כשבירת רצון האויב להילחם, שלא תהיה לו מוטיבציה להתחיל את סבב הלחימה הבא) אויב לא מדינתי? אולי הפתרון הוא בכלל להפוך אותו למדינתי...
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 20-06-2016, 21:48
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 1,283
זו כלל לא שאלה
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "תהיות בעקבות מבצע צוק איתן -..."

ציטוט:
האם לדעתכם יש דרך להכריע (אני מגדיר כאן הכרעה כשבירת רצון האויב להילחם, שלא תהיה לו מוטיבציה להתחיל את סבב הלחימה הבא) אויב לא מדינתי? אולי הפתרון הוא בכלל להפוך אותו למדינתי...


מלחמת לבנון הראשונה הסתיימה בהכרעה צבאית מוחלטת של אש"ף ובאופן ישיר, בסופו של תהליך , גרמה להעברת פעילותו לזירה הפוליטית .

גם הרשות הפלסטינית הוכרעה באינתיפדה השניה.

באותה דרך בדיוק ניתן להכריע את החמס והחיזבאללה.

זה דורש להגדיר העניין כמטרה עיקרית של המערכה ומוכנות לשלם המחירים של כיבוש השטח והחזקתו , לדעת מתי לעזב וכיצד (הסדר / ללא הסדר) כאשר החוכמה והקושי הם דווקא בשלב האחרון.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 21-06-2016, 00:05
  Prototype Prototype אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.12.14
הודעות: 925
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "תהיות בעקבות מבצע צוק איתן -..."

לא הבנתי את שאלתך הראשונה, האם מישהו מרגיש כמוך. כלומר? מרגיש שאין שינוי מהותי במצב וההמתנה לסבב הבא?

לא חושב שניתן להכריע טרור בדרכים המקובלות לעולם המערבי.
מאחר וחלק מאידיאולוגיית הטרור זו המוכנות למות למען המטרה, ובמוכנות הכוונה להתאבד.
מה האיום של הצבא בעצם? להרוג אותם? הם ממילא מוכנים לכך. ואם הם לא מוכנים לכך בצורת התאבדות, הם ילחמו עד המוות.

כל עוד לאירגון טרור זה או אחר תהיה תמיכה כלכלית, לא תהיה לך שום דרך להכריעו.
הדרך היחידה שלו היא להשמיד אותו. כליל. אחרת הבאים בתור יחפשו נקמה.
מאחר והם מתרכזים באזורים אזרחיים ולא כולם נמצאים אי שם במערות טורה בורה, אף תרבות מערבית לא תסכים לבצע כזה צעד.
אתה יכול לחסל את החמאס, תשטח את עזה מהאוויר, מישהו יעשה כזה דבר?
מישהו העלה בדעתו לשטח את ביירות?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 21-06-2016, 09:57
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,186
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "תהיות בעקבות מבצע צוק איתן -..."

א. אם נסתכל מזוית אסטרטגית ולא רק צבאית,
ארגון הטרור פטור מדאגות המדינה אך אין לו את נכסיה; הוא תלוי באוכלוסיה שלו.
מדינה כמו מצריים יכלה להילחם בישראל משך עשורים נגד האינטרסים של תושביה, בזכות שליטתה במערכות החינוך, המשפט והתקשורת (המשטרה החשאית תטפל במי שיערוק,למרות מה שקיבל מבית הספר והטלויזיה).
החיזבאלה לא יכול לעשות זאת.

לכן אפשר "להכריע" על ידי שכנוע האוכלוסיה שהיא תחיה בשקט אם ישראל תיזכה לשקט, ותסבול אם ישראל תותקף.
איכשהוא, כל סיבוב משכנע את אזרחי לבנון שהחיזבאללה מגן עליהם מישראל- וסה"כ מעמדו מתחזק ולא נחלש.

ב. ממרחק של עשור, חשוב להזכיר את הרקע הפוליטי בלבנון; שנה אחרי "מהפכת הארזים" ויציאת הצבא הסורי מלבנון. ממשלת סניורה נהנתה מתמיכה אמריקאית חזקה, כחלק מהרצון של בוש לדמוקרטיזציה במרחב.
לדעתי, חיזבאללה תקף את ישראל גם כדי לחזק את מעמדו, שהיה בסכנה באותה עת.
מנגד, ארה"ב התנגדה לתגובה ישראלית חזקה מדי נגד לבנון (להבדיל מהחיזבאללה).

מעניין אם פעולה ישראלית שונה- הבלגה או דוקא פגיעה קשה יותר בחיזבאללה- יכלה להפוך את הקערה ולבסס את "מחנה ה-14 במרץ".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 21-06-2016, 09:31
צלמית המשתמש של Pilon
  Pilon Pilon אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.03.06
הודעות: 1,442
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

לילה חשוך, חוצים את קו הגבול. הטנקים בחיפוי יורים מטרים מעל ראשינו. מרחוק ניתן לשמוע פצצות
מצרר נוחתות בנגינת סטקטו המייחדת רק אותן. ההבזקים נראים היטב ומזכירים חגיגת יום עצמאות. דווקא נחמד, אבל זו לבנון, ובלבנון הכל יפה ופסטורלי עד שלא...אני מדמיין ששוב אראה את אותם מקומות מוכרים החוזרים אליי בחלומותי, משולש טובלנו, אגם קרעון ג'בל ברוך...מין תמימות שכזו.

הקשר מטרטר לי באוזן. יש כח של שלדג לפנינו, כמעט דו"צ. חוזרים לארץ ופועל תאילנדי מסתכל עלי בחיוך מהול בחמלה. הוא כנראה כבר יודע את מה שאנחנו לא. תולים לייבוש את המדים ספוגי הזיעה ומתחילות נפילות, ועוד איזה נפילות. אני מתחיל להרגיש בטוח יותר בתוך לבנון מאשר כאן. קריין החדשות מצטט את רוה"מ האומר שהלחימה בלבנון תמנף את תוכנית ההתנתקות. אנחנו מסתכלים אחד על השני במבט המום. לא בשביל זה אנחנו כאן, לא בשביל גחמות פוליטיות.

עוברים לגזרה אחרת, חולפים על פני שרידי האמרים שרופים ומוצאים פריטים השייכים לצוותי הג'יפים. נראה שמישהו חיפף בעבודתו. הפעם אנחנו מרחיקים כ חמישה קילומטרים מהגבול ואלמלא רסיסי פגזים חדים כתער המרצפים את האדמה וצחנת גוויות הפרות, היה אפשר להגיד שיפה פה. הצלפים מזהים תנועה ליד "שמורת טבע". הם נראים מבוגרים מדי להיות חיזבאללה. “ יורים או לא יורים" ? “ לא יורים" באה התשובה.
חם פה, מאוד. הצימאון מתחיל לתת את אותותיו, עור הפנים הופך סמוק והנשימה כבדה. השהייה הארוכה והמשמימה הזו בינות לשיחים לא עושה לנו טוב. רק לפני חודשים ספורים סיימנו אימון מיוחד קשה ביותר, בדיוק בשביל במלחמה הזו,
אבל כאן, בסבך הזה, כבר התחלנו להבין שאת תוכניות המלחמה הכניסו עמוק לאיזו מגירה ונעלו אותה.

לילה, מבצעים חבירה עם צוות מילואים של מטכ"ל. חיבוקים, צחוקים. “ מה המשימה שלכם ?” ….” לא ברור, צריכים להגיע לנ.צ XX” …."בהצלחה !”. עם בוקר אנחנו מתקפלים לאחור. המחליפים שלנו חוטפים טילי נ.ט ויש הרוגים ופצועים. שוב נפילות מכל עבר, ושוב סוללות התותחים משיבות אש במין התכתשות ידועה מראש וחסרת תכלית.

נכנסים שוב, הפעם צה"ל יוזם מהלך גדול....שיחים, סבך, צמא, פנים סמוקות, שרירים כואבים,
ריח פרות מתות, חוזרים לארץ. הכח שמחליף אותנו חוטף נ.ט ויש הרוגים.

לבנון 2006.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 21-06-2016, 10:31
  יעקב קראוס יעקב קראוס אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.07.13
הודעות: 41
המלחמה הסתיימה בניצחון
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

בניגוד לבכי והנהי המלחמה הסתיימה בניצחון
התנהגות אנושית היא לראות את כל הפגמים באישיותנו ופחות את החוזקות
אותו דבר ברמה הלאומית
כל יום כיפור אנו מבכים את חללנו ואת הטעיות אבל שוכחים את התמונה הגדולה
ההטבעה של תוצאות המלחמות אצל האוייב
רמת הגולן שקטה כבר 42 שנה - יכול להיות שאסד מבין יותר טוב את תוצאות מלחמת יום כיפור שבתוך מספר ימים הושמד כמעט כל השריון שלו
והמצרים שחצי מהצבא שלהם כותר ויצאו בעור שינהם החליטו לצאת ממעגל המלחמה
נחזור למלחמת לבנון
ניצלנו את נקודות החוזקה שלנו חיל האויר
השמדנו את הטילים ארוכי הטווח בלילה הראשון
כתשנו את רובע הדחייה
במהלך הארבעים הימים גרמנו לנזק עצום בתשתיות של לבנון
הברחנו צפונה כמעט את כל יושבי דרום לבנון
כל שיעי וכל לבנוני יודע ממקור ראשון מה הייתה תוצאת המלחמה
והראייה עשר שנים של שקט
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 21-06-2016, 11:57
צלמית המשתמש של סיורניק
  משתמש זכר סיורניק סיורניק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.05.13
הודעות: 1,993
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי יעקב קראוס שמתחילה ב "המפקדים שצינת מפקדים על הצבא..."

אני לא יודע איפה כל האוגדונרים כיום, אבל אולמרט, חלוץ, פרץ והירש כבר לא איתנו, וגם אם עדיין בעלי קשרים במערכת הביטחון הרי שאינם מפקדים על הצבא ולא מנהלים אותו.

אני לא אכנס לאיך היתה צריכה להתנהל המלחמה, כי הנושא נטחן עד דק פה בפורום, וגם הדעה שלי על התנהלותו של הירש נכתבה פה רבות ע"י רבים וטובים ממני.

הימנעות מפעולות קרקעיות כשהאזרחים שלך חוטפים מאות טילים ופצמ"רים ביום זה בזיון, ואף חיל אוויר לא יכול להחליף שליטה בשטח.

לא ענית לשאלה האם היית מוכן כעת להיות חייל תחת הירש או חלוץ של 2006, לאחר שראית את הזחיחות ללא קבלות, את ההתנהלות המבולגנת והלא החלטית, את הימ"חים, ואת ה"רצינות" שבה התייחסו ללחימה.

רק לצורך התזכורת - האם המונחים הבאים מעלים לך תחושת ניצחון והכרעה:

1. נחילים
2. מבצע הנפת דגל


אני לא מדבר על טקטיקה, אני מדבר על גישה.
אף אחד מהמפקדים הבכירים לא הגיע למלחמה הזו בגישה של יוזמה, כיבוש, ניצול הצלחה והכרעה. הכל התנהל במושגים של "צריבת תודעה", השתבללות ומילים גבוהות מבית היוצר של RMA וכך זה נראה בשטח.

היו יוזמות מקומיות, היו מבצעים מיוחדים, אבל לא היתה יד מכוונת עם רעיון ברור לאיך צריכה להיראות הכרעה ולאן רוצים להגיע ומה לעשות כשנגיע לשם.
_____________________________________
"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)


נערך לאחרונה ע"י סיורניק בתאריך 21-06-2016 בשעה 12:07.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 23-06-2016, 09:48
צלמית המשתמש של rshibi
  rshibi rshibi אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.08.07
הודעות: 304
אתה צודק, אבל...
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי סיורניק שמתחילה ב "אם זו ההגדרה שלך לניצחון,..."

אלה דברים שלא צריך מלחמה כדי לברר אותם ולעדכן אותם...
למזלי גרתי ליד הימ"ח שלי ולכן הייתי קופץ פעם בחודש ומשדרג את הציוד.
כשפרצה המלחמה היינו מוכנים לחלוטין !! כולל הרבה מאוד דברים מעל לתקן. ומה שאי אפשר היה להחזיק בימ"ח, החזקנו בימ"ח הפרטי כך שהפלוגה הייתה מוכנה לכל תרחיש.
כל החיים לומדים, אבל השאלה היא באיזה מחיר. המלחמה עלתה לנו בכמה מאות מיליוני דולרים, פגיעה קשה ביכולת ההרתעה של צה"ל, פגיעה קשה באמון שרחשו לוחמים כלפי הרמות הממונות (כמו שאמר לי חבר "טוב, מהיום והלאה מאמינים רק לסא"ל ומטה. כל מה שמעל לאל"מ נגיד - בוא נשמע ונחליט אם נבצע...),
העורף הישראלי חטף לראשונה מכת פחד בעורף ועוד הרבה...

שכר לימוד קצת יקר... לטעמי, לפחות
_____________________________________
לא תפעיל סיור - לא תדע מה לפניך.
לא תדע מה לפניך - תחטוף מכל הכיוונים
אם תחטוף מכל הכיוונים - תיאלץ לנהל קרב חילוץ וההתקדמות תיעצר.
אז לא כדאי להפעיל סיור?
יוכנס פרק "הפעלת מערך האיסוף" בקורס מג"דים ומח"טים מיד ולאלתר (פברואר 2008)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 21-06-2016, 17:34
  Cu1 Cu1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.03.11
הודעות: 2,961
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

הרבה דברים שופרו לאחר מלחמת לבנון השניה , מחסנים מולאו, בוצעו יותר אימונים והרבה דברים טובים אחרים.
דבר אחד לדעתי לא השתנה והיא התפיסה שחיי חיילים שווים יותר מחיי אזרחים.
התפיסה הזאת אשר מגיעה מהציבור חילחלה עמוקות להנהגות השונות (מימין ומשמאל) וחוצה מפלגות.
האמונה שהציבור מוכן לקבל נפגעים רבים בעורף מבין האזרחים אך לא חיילים.
מספיק לבחון את הדוגמא שהבאתי כבר בעבר לקבלת הידעה על ההרוגים במוסך הרכבת לבין ההתמודדות עם החיילים שנהרגו בכפר גלעדי.
אין לי ספק שהרבה פעולות שיכלו למנוע הפגעות אזרחים בעורף ו/או לתרום להשגת המטרות נדחו בעקבות החשש לנפגעים רבים מבין החיילים.

שיהיה ברור , כמובן שההנהגה והמפקדים צריכים לקחת בחשבון את הנפגעים מבין החיילים וזה שיקול חשוב בכל פעולה שחובת המפקד לקחת בחשבון אבל לדעתי האיזון העדין הופר.

לדעתי זאת סכנה ליכולת שלנו להכריע מלחמות, התפיסה צרכה להשתנות , חיילים באים להגן על האזרחים ולא להפך.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 23-06-2016, 12:32
  Al_Madmal Al_Madmal אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.10.05
הודעות: 559
לא קשור לדיון עד כאן אבל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

עובדה לא ידועה לגבי מה שקדם לאסון בכפר גלעדי, הקטע מתוך זכרונות שכתבתי מהמלחמה:

ציטוט:
מקום הפריסה החדש היה ליד כפר גלעדי, ליד איזור המכונה "גן הפסלים", שטח ששימש בעיתות שלום כשדה חומוס. כל צוות ישן ליד התומ"ת והאלפא שלו, ואנחנו אף "זכינו" לישון בתוך הבונקר (התרעתי בפני הקצינים על הסכנה הטמונה בדבר, אבל, הסמוך הצה"לי...) התברר לי שהדילוג הראשוני היה למקום רחוק יותר משם, ומשם ברחו משום שבבוקר לאחר הדילוג, גילו שכפר לבנוני סמוך מתצפת עליהם. הדילוג משם התברר כצעד נבון, בייחוד לאור העובדה שזה היה המקום בו כמה ימים אחר כך הותקפו ונהרגו חיילי המילואים ליד בית הקברות בתל-חי. (בדיעבד התברר לי, במילואים [שהיו לי כשנה וחודשיים לאחר המלחמה], שאת הסוללה שלי החליפה סוללת המילואים שלי לעתיד, באותו השטח שהיה מתוצפת על ידי הלבנונים, הם גם סיפרו לי שהם ראו כל הזמן נצנוצים של משקפות שאימתו את ההשערה שרואים אותם, הם העבירו את המידע למעלה, אבל... שום דבר לא נעשה. ובאמת מסתבר שההתקפה ממנה נהרגו 12 החיילים לא כוונה אל החיילים, אלא אל אותו המקום בו היו פרוסים התותחים, הכלים המנהליים טווחו ונפגעו, והתומ"תים שהיו חבויים לא נפגעו, בסוללה הכריזו "אש נ"ס" יעילה, ודילגו... לאיזור בית הקברות בקרית שמונה, שהתפנה יום לפני כן בדילוג סוללה ב' לגרנות שאגיע אליו בהמשך).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 30-06-2016, 11:30
  Al_Madmal Al_Madmal אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.10.05
הודעות: 559
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי REB שמתחילה ב "[QUOTE=Al_Madmal]עובדה לא..."

ברוח הסיפור שהבאת, עוד קטע:
ציטוט:
מכיוון שירינו כמויות גדולות של פגזים, הצטברו גם ערימות של זבל ארטילרי, כאמור כל עוד חיילי המחזורית לא סופחו לסוללות הותיקות הם היו אחראים לסידור הפסולת, אולם עכשיו זה כבר היה תפקיד של "צעירי' הסוללות, באותו יום ראשון נשלחה קבוצה שמנתה את עזריה, אותי ועוד כמה חבר'ה מהמחזור הצעיר ביותר. ירדנו מלמעלה (המרחב החדש בו פרסנו) למטה (המרחב הקודם), שם התחלנו לארגן את הפסולת שהסוללה שלנו השאירה לפני שדילגה, במהלך הטיפול בפסולת נאמר לנו שבארבע בצהריים אמורה להיות כוננות ספיגה (השעה הייתה 15:15), אמרתי לחבר'ה שמכיוון שאנחנו קבוצה גדולה ואין סיכוי שנכנס לתומ"ת אחד או לרק"מ אחד, כדאי שנתחלק לשלוש קבוצות, ראשונה תלך לקס"מ (כמו ק"ס, אבל של הגדוד), שנייה לצוותים של סוללה ב' ושלישית למנ"א. השעה הגיעה והתפצלנו כמתוכנן, עזריה ואני הלכנו לקס"מ, שם מצאנו את יובל (שהיה פעם מפקד בסוללה ג') ואליהו (היה נהג בקס"מ, ולפני זה היה איתנו בסוללה א'), הם סיפרו שתפקידם הוא כוננות כיבוי שריפות, דיברנו והעברנו את הזמן שם, עד שפתאום החל הירי... הפגיעות נשמעו קרובות, שקט השתרר בנגמ"ש ופתאום קול מוכר דיבר בקשר החוץ (לנגמ"ש אין קשר קווי, ובדרך כלל כלקח מפעמים קודמות לא מדברים בקשר חוץ בזמן ירי קרוב, כדי שלא לעזור לחיזבאללה לטווח את הסוללה, לכן זה היה די מוזר לשמוע אותו), זה היה מנדל (עוד בייני"ש ששירת איתנו בסוללה א'), מסתבר שהוא היה ש.ג. באותו זמן, והוא דיווח שהקטיושה נחתה ממש לידו, מישהו שאל אותו מה המרחק אחרי שהוא ענה, עלה אחר בקשר שאמר שאסור לעשות את זה, כי ככה עוזרים לחיזבאללה המאזינים לקשר שלנו, לטווח את הירי כדי לפגוע טוב יותר. מפקד הקס"מ, פקד על אליהו להכנס לתא הנהג, ומאיתנו, האורחים מסוללה ג' הוא ביקש אחר כבוד לעזוב, הם צריכים לכבות שריפות שנוצרו כתוצאה מהירי, ומאחר שאנחנו לא שייכים לצוות המקורי של הקס"מ, אחת דתנו לצאת החוצה ו.... ה' יגן עלינו. וכך הוה, חוויתי את אחת הסיטואציות המוזרות ביותר באותו שבוע, מצאנו את עצמנו, עזריה ואני, עומדים חסרי אונים בקרחת שדה, מביטים בהשלמה בקטיושות הנוחתות סביבנו, שריפות ועשן בכל כיוון, תומ"תים בורחים על נפשם מאימת האש (מהמקום בו עמדנו היה נראה שכמה כלים נפגעו ואיתם גם הבונקר של סוללה ג', מה שב"ה היה רק קרוב כפי שאפשר לראות בתמונות) ולנו לא נותר אלא לחפש מפלט נוח ומוגן תחת כיפת השמיים.


כמובן שצילום התמונות היה עם איזה טלפון TELIT פשוט שהיה לי בזמנו בכיס, ואי אפשר להשוות למפלצות שחייל מסתובב איתן היום בכיס, בכל מקרה לא העליתי כי ממשק העלאת התמונות כך מתוסבך.

נערך לאחרונה ע"י סירפד בתאריך 30-06-2016 בשעה 23:54. סיבה: תיקון ציטוט
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 30-06-2016, 23:32
  Al_Madmal Al_Madmal אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.10.05
הודעות: 559
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי Al_Madmal שמתחילה ב "תחקיר? אף אחד לא דיבר איתי..."

אפרופו תחקיר, שימו לב לאירוע שאם היה קורה היום אנשים היו עפים מהצבא.
במה שכתבתי קראתי לפרק "אש ידידותית", מתאר מה קרה לנו במקום הפריסה השלישי, על רכס רמים :

כשגרת הימים האלו, גם באותו יום שמענו פגיעות באיזורנו ואחריו את המגפון של גרוס צורח ומכריז "כוננות ספיגה", בדיעבד התברר שאת הירי הזה ביצעו דווקא כוחות ידידותיים, ואף ידידותיים מאוד:

סוללה ב', שהייתה פרוסה עדיין ליד בית הקברות בקרית שמונה (מה שהביא את החיזבאללה לירות לכיוון בית הקברות, לפגוע בכמה קברים ולרסק מצבות), קיבלה מטרת סוללה לכיוון לבנון מעל לרכס רמים. על פי הנוהל, מפקד תומ"ת צריך לבדוק מרווח רכס, כלומר, להסתכל דרך קנה התותח ולוודא שרואים ישירות את השמיים, מה שיבטיח את מעופו הבטוח של הפגז ללא מכשולים בדרך. אלא שהשגרה גרמה להפחית בחשיבות הנוהל הזה. באותה מטרת סוללה הספיק אותו צוות לירות שלושה פגזים עד שהבינו המג"ד וחבר מרעיו שהפגיעות הקרובות שראו אינן משום שחיזבאללה נהיה יותר מדוייק, אלא משום שתומ"ת 1א מסוללה ב' יורה ירי בכינון ישיר על ההר, לכיוון סוללה ג'...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #42  
ישן 03-07-2016, 11:08
  Al_Madmal Al_Madmal אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.10.05
הודעות: 559
בתגובה להודעה מספר 41 שנכתבה על ידי Nargila Dwarf שמתחילה ב "[left]Not good, but I think..."

הסיפור של השארתנו בשטח נובע מכמה תקלות:
א. שליחת חיילים לסביבה שהיא לא שלהם, בלי לקבוע מראש מה קורה במידה ויש כוננות ספיגה (דווקא במצב זה הגדלנו ראש והחלטנו לעצמנו מראש על מחסות, הבעיה שזה לא היה מסודר).
ב. חוסר במגננים שאינם כלים מבצעיים.
ג. נתק בין חיילים למפקדים
ד. מפקד ק"ס לא אחראי במיוחד.

לגבי ד', המפקד שם לא היה מבריק במיוחד, כמה חודשים לפני כן, ישבנו בגבול עזה וירינו מידי פעם לכיוון הרצועה, פעם אחת הצוות שלו ירה מטען עודף מהנדרש, כתוצאה מכך היה אאוט של שני קילומטרים. נערך תחקיר, והמפקד נשלח לכלא.
למזלו, כמה ימים אחר כך התחיל מבצע, אם אני זוכר נכון זה היה מבצע "חץ דרומי", והוא שוחרר חזרה לצוות שלו, לקח לו יום וחצי לעשות שוב את אותה טעות, ואז הוא הודח מפיקוד על צוות והועבר לגדוד.
מכיוון שהוא היה בן של אח"מ צבאי, כנראה ניתנה לו סמכות על ק"ס.
ב"ה זה נגמר בתור סיפור מעלה חיוך ולא כמו בכפר גלעדי.


עניין אחר, במהלך המלחמה, לשני חיילים אצלנו הסתובבו כמה ברגים, אחד שהיה סרס"פ אימתני ומלא וואסח, פשוט קיבל פחד וברח הביתה לכל המלחמה.
אחד אחר התחיל להראות סימנים של אובססיביות, שהתחילו במעין חזרה בתשובה קיצונית ואימפולסיבית, ונגמרו באיום בירי על אחד החיילים שלא הסכים לתת לו סוללה לנוקיה, הוא סיים את המלחמה באשפוז בבית חולים פסיכאטרי לכמה זמן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #45  
ישן 13-07-2016, 05:23
  peter griffin peter griffin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.07.16
הודעות: 12
בתגובה להודעה מספר 44 שנכתבה על ידי דה-דה שמתחילה ב "30 שעות, 33 הרוגים. סרט על הקרב האחרון של מלחמת לבנון השנייה"

עשר שנים עברו ומשום מה דווקא הסרט הזה גרם לי לכתוב
כל כך הרבה אי דיוקים שכבר קשה לדעת מאיפה להתחיל.
האם להתחיל בנוהל הקרב? ביחס מפקד עוצבת "עקבות הברזל" לפלס"ר שלו? אולי להתחיל לפני כן, עם ההססנות לפני כל תנועה, הפחד לנוע ביום וההחלטה לא להכניס דרגים? מה שהביא למצב של טנקים ללא בטן פגזים אבל עם הרבה בקבוקי מים.
אולי אפשר לשאול איך YNET מצליחים לדבר עם סגן מפקד פצ"ן אבל כשמביאים עדויות מהקרב, מדבר מט"ק שאפילו לא יודע מאיפה ירו עליו (סליחה עמית מעוז). אולי אפשר לשאול האם בכלל היה ירי מר'נדוריה על הטנקים, התחקיר העמיד את זה בסימן שאלה גדול.
אפשר גם לבדוק, איפה ישב מפקד עוצבת הפלדה, וכיצד החוזי שלו לא הופנה לתצפית על האויב אלא ליווה את הטנקים מלמעלה כפי שהעיד בתחקיר בכיר במודיעין העוצבה, שבנו היה בכוח שחצה את הסלוקי.
כבר סופר כיצד מפקדי העוצבות הפורצות בסלוקי ישבו באותו הבית. לא סופר שמפקד העוצבה המשוריינת הגיע לשם לאחר שטיווח על עצמו מצר"ש (מקווה שאני זוכר נכון) והיה בטוח שזה נ"ט. בשל כך לקח עימו את האמצעי המיוחד שהיה חלק מהכוח הפורץ (אם ינתן אישור לספר יותר, ארחיב). לא דובר שאמצעי זה היה יכול לשנות את פני הקרב.
לא סופר כיצד התכוננו הכוחות כבר למשימה אחרת ואז שוב הגיעה "שינוי כיוון 11"
אולי כדאי לבדוקת למה כל הקרבות הינם "קרבות חילוץ תחת אש" ולא קרבות התקפה וכיבוש.
אפשר לדפדף לאחור ולראות את עובדה או להיזכר בעמי משולמי ז"ל שואל את מפקד עוצבת הפלדה שאלות קשות.
אפשר וצריך לשאול, איפה הקלטות הקשר? ויותר מכך, מה באמת נאמר בין מפקדים בוורד הרים?
יש עוד כל כך הרבה לכתוב, אבל אני פשוט לא יודע מאיפה להתחיל
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #47  
ישן 15-07-2016, 04:51
  peter griffin peter griffin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.07.16
הודעות: 12
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי beatma שמתחילה ב "חשוב מאוד שאתה מביא את המידע הזה"

תודה,
כמה נקודות מעניינות (לדעתי) נוספות שסבורני שלא נגעו בהן, או נגעו רק בקצה המזלג:
הקש"א שידע על הפסקת האש ונשאר מאחור, הקש"א הנוסף שקפץ על הינשוף שהגיע לחלץ.
השפעת התקשורת על הלוחמים והקרבות (ראה מקרה קש"א והתוכנית עובדה ובכלל הברדק שהיה בתחום הזה) לא ראיתי התבוננות עצמית ול'קיחת אחריות בשום מקרה מהנ"ל.
אחד התחקירים המעניינים יותר בעיניי הוא של פלס"ר עקבות הברזל, לדעתי מפקד הפלס"ר נפצע ואת הפיקוד תפס מי שיועד אז לפקד על היחידה. אם אינני טועה, הוא מג"ד כיום.
תמוה בעיניי כיצד התקדמו מפקדים על אף התקלות וההסתרות. אני חושש שהפחד להסתכל לאמת בפנים בתחקירים נובע מאותם מקומות מהם נבעו ההססנות ומסמסנות של הפקודות. לצערי, ממקור ראשון, זה הגיע מגבוה גבוה.
לצערי, גם אני חטאתי, ובתחקירים, המפקדים עוזרים לייפות את האירועים "חילוץ פצועים תחת אש" מנקה קצת את הלכלוך מתחת לשטיח.
בקיצור, כמות הפאשלות בקרב הזה (אני מדבר רק על עוצבת הפלדה) יכולה למלא ספר טוב ולהשאיר את הסיפורים הבאמת מביכים עדיין בסוד
קצת תמונות לרענן את הזכרון, מצחיק שיש את השעון על התמונה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

נערך לאחרונה ע"י סירפד בתאריך 20-07-2016 בשעה 09:33. סיבה: הסרת תמונות כפולות
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #49  
ישן 24-06-2016, 06:46
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,789
בתגובה להודעה מספר 48 שנכתבה על ידי beatma שמתחילה ב "חלוקה מקצועית של כוחות החיזבאללה"

קיים הרבה מידע, לא הרבה ממנו פורסם לציבור הרחב. יש הפרדה מקצועית בין חי"רניקים, משגרי טילי נ"ט, משגרי רקטות ארטילריות ומשגרי טילי חוף-ים - החי"רניקים עוברים הכשרה של חודש וחצי בבקעת הלבנון בבסיסי הדרכה שלפחות בעבר הופעלו ע"י מדריכים של משמרות המהפיכה האירניים. לאחר המלחמה פורסמו פרטים מחקירת שבוי של חיזבאללה, הוא היה מהלוחמים שמשגרים טילי נ"ט ולדבריו הוא יצא לקורס כוונים (כך נקרא התפקיד) באירן שם שיגר תוך פחות מחודשיים 15 טילים חיים - יותר ממה שמשגר כוון בצה"ל בכל הקריירה שלו בסדיר ומילואים (לא כולל מלחמות ומבצעים).

והנה הפסקה הרלוונטית מתוך דף ויקיפדיה על החיזבאללה:
ציטוט:
אימונים והכשרה
אימונים בסיסיים ללוחמי הארגון נערכים בבקאע, במהלך קורס של 45 ימים בהם לומדים מיומנויות לחימה בסיסיות, שימוש בנשק, חבלה, קשר ועוד.

לאיראן נשלחים מפקדים בארגון לאימונים מתקדמים ובתחומי התמקצעות שונים. על פי הידוע אלפי פעילי חזבאללה (כ-3,000) עברו הכשרה ואימונים צבאיים באיראן, שכללו: לוחמת גרילה, שיגור רקטות, ירי נגד מטוסים, הפעלת טילים נגד טנקים, הפעלת מזל"טים ודאונים, בניית מטעני צד בצורת קלע, שיט בסירות מהירות ולוחמה ימית. כמו כן, עברו כמה עשרות פעילי חזבאללה קורס טיס באיראן. בלבנון נמצאים כמה מאות מדריכים ממשמרות המהפכה האיראניים, שנטמעו באוכלוסייה ונשאו נשים מקומיות
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל


נערך לאחרונה ע"י סירפד בתאריך 24-06-2016 בשעה 06:56.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #67  
ישן 14-07-2016, 14:13
  אלעד105 אלעד105 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.03.07
הודעות: 152
בתגובה להודעה מספר 66 שנכתבה על ידי Nargila Dwarf שמתחילה ב "Thank you"

זה היה בתקופת עמוד ענן, הפלוגה שלנו הייתה אמורה להיכנס עם הדברים הללו. אני שריונר אז בכל מקרה היה פחות קריטי לנו המצב של הדברים הללו ויותר חשוב המצב של הטנקים שלנו. בסופו של דבר תרגלנו בשבוע הזה יחסית הרבה על טנקים. משהו שלא קרה מאז עד חודש שעבר.

המצב של הטנקים לא היה מזהיר אבל היה נראה שעושים מאמצים כדי לטפל בכל הדברים שעלו.

אני אישית די הסתדרתי עם הגלילון, אני אוהב דברים מכניים אז שמחתי להכיר עוד כלי מכני וללמוד עליו. מהסתכלות קצרה אני חושב שחוץ מהכוונת הבעייתית שלו (ששופרה בכלים המעודכנים שלו) הוא נשק יותר מוצלח מM16. הוא פשוט לתפעול הוא לא מורכב מהמון חלקים והמון קפיצים שיכולים להתקע (בספירה שלי יש בסביבות 20 קפיצים-> הרבה אפשרויות לקלקולים), הוא אולי יותר כבד אבל זה פחות קריטי לשריונרים.
_____________________________________
''אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום'' (משלי כ''ז א')

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #82  
ישן 13-07-2016, 15:04
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
רציתי להתייחס לציטוט מתוך המאמר של גל בשרשור שננעל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

"יממה לפני שפרצה מלחמת לבנון השנייה, אמר האלוף ישי בר, לרמטכ"ל חלוץ ולראש הממשלה אולמרט בבוטות מה, כי כשירות צבא היבשה כמוה כ"צ'ק ללא כיסוי". כמח"ט צנחנים במילואים (בשנים 1995-2000) עשה בר "כל שנה תרגיל חטיבתי מלא. היום אף אחד לא עושה את זה, לא בסדיר ולא במילואים. צה"ל איבד לגמרי את כושר התמרון, היכולת לנוע בשטח ולכבוש". למרות כל החוסרים, הכשירות הנמוכה של היחידות והיעדר הכשרה מתאימה למפקדי הכוחות היה צה"ל אמור לתת ביצוע טוב יותר אל מול חזבאללה. שורת החלטות נחושות וסדורות יותר של הממשלה ושל מפקדיו היתה משיגה זאת.
"
התפיסה הזו שכשירות של יחידה היא במספר התרח"טים היא שגויה.
ככל שעולים בדרג התרגיל כך החיילים משתתפים פחות וזמן האימונים מבוטל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #83  
ישן 13-07-2016, 15:29
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,905
השאלה היא - את מי אתה מאמן?
בתגובה להודעה מספר 82 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "רציתי להתייחס לציטוט מתוך המאמר של גל בשרשור שננעל"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי itamars2
"יממה לפני שפרצה מלחמת לבנון השנייה, אמר האלוף ישי בר, לרמטכ"ל חלוץ ולראש הממשלה אולמרט בבוטות מה, כי כשירות צבא היבשה כמוה כ"צ'ק ללא כיסוי". כמח"ט צנחנים במילואים (בשנים 1995-2000) עשה בר "כל שנה תרגיל חטיבתי מלא. היום אף אחד לא עושה את זה, לא בסדיר ולא במילואים. צה"ל איבד לגמרי את כושר התמרון, היכולת לנוע בשטח ולכבוש"
...
התפיסה הזו שכשירות של יחידה היא במספר התרח"טים היא שגויה.
ככל שעולים בדרג התרגיל כך החיילים משתתפים פחות וזמן האימונים מבוטל.
בתרגילים קטנים - אתה מאמן את החיילים,
בתרגילים הגדולים יותר - אתה מאמן את המפקדים, שלומדים את היכולות של היחידות שלהם, ואת הטעויות הנפוצות, מקבלים הערכות לגבי זמני הגעה כשלונות ובעיות לוגיסטיות.
אם אתה נמנע מתרגילים גדולים - המפקדים לא מודעים למה שהכוחות תחתיהם מסוגלים ולא מסוגלים לעשות,
ואז המפקדים יגלו דברים אלו רק בזמן לחימה, ואין מה לדבר על הפקת לקחים ושיפורים.

אם זה המצב - צבא היבשה מתאים אמנם לבט"ש ומגננה, אבל לא לתמרון ותקיפה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #87  
ישן 13-07-2016, 17:13
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,325
המאמר "בסוף, כל הזיכרונות טובים" מהבלוג "על הכוונת"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

בסוף, כל הזיכרונות טובים\ מאת גל פרל פינקל

בסוף, כל הזיכרונות טובים\ מאת גל פרל פינקל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
עשור לאחר מלחמת לבנון השנייה נראה שמשתנה התפיסה לגביה בציבור. כדאי שלא נתאהב בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. אכן, היו הישגים למלחמה אבל אלו אינם פרי מדיניות סדורה. המערכה הבאה עלולה להיות קשה בהרבה ולכלול את אותם כשלים.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

כוח צה"ל במלחמת לבנון השנייה

בדיעבד, תמיד רואים 6:6. עשר שנות השקט בגבול הצפון מאז מלחמת לבנון השנייה עשויות לגרום למלחמה, על מהלכיה, כשליה והישגיה, להיראות טובים בהרבה מכפי שנראו כשנדם קול התותחים. חלק ניכר מכלי התקשורת, ואפילו צה"ל, אף פרסמו לאחרונה כתבות אודות גבורת הלוחמים והישגי הצבא. כדאי שלא נתאהב בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. אכן, היו הישגים למלחמה אבל אלו אינם פרי תכנון קלאוזיביציוני סדור ("המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים") אלא פועל יוצא של יתרונה המובנה מלכתחילה של ישראל אל מול חזבאללה.

אלו הטוענים כי ההישג בדמות עשר שנים שקטות בצפון הארץ נובע ישירות מן המערכה שהתנהלה ב-2006 גורסים כי הישגיה יצרו הרתעה משמעותית בצפון. מולם ישנם אלו הטוענים כי מלחמת האזרחים בסוריה, שגבתה מחזבאללה ללמעלה מ-1,600 הרוגים, הריסון שכפתה איראן על חזבאלה לאחר המלחמה ובהרתעה הדדית הקיימת, שכן חזבאללה רכש במערכה בסוריה נסיון מבצעי מרשים (שכלל שיתוף פעולה צמוד עם הצבא הרוסי) מחזיק כיום ברשותו ארסנל רקטות עצום ומתקדם שיופנה למרכזי האוכלוסייה בישראל.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
ארגון חזבאללה, "נותן לעצמו קרדיט הרבה יותר קטן ממה שהוא מקבל בציבור הישראלי".

בפועל, נשמר השקט גם בחמש השנים שקדמו למלחמת האזרחים הסורית, וניתן להניח שלמלחמה, כמו גם לפעולות שעל-פי פרסומים זרים ביצעה ישראל (ובהם הפצצת הכור בסוריה וחיסול עימאד מוע'נייה), היה אפקט של הרתעה מצטברת, כפי שהגדיר את התופעה בשעתו האלוף במיל' דורון אלמוג.בהרצאה שנשא ב-2010 ציין אלוף פיקוד הצפון דאז, גדי איזנקוט (לימים הרמטכ"ל) כי חזבאללה "נותן לעצמו קרדיט הרבה יותר קטן ממה שהוא מקבל בציבור הישראלי", וכי להבנתו למרות הכשלים והליקויים בפעולת צה"ל במלחמה הרי שהארגון "עבר חוויה קשה מאוד", ולפיכך הוא מורתע מפני האפשרות שבמערכה נוספת. נראה כי חשש זה נשמר גם בהמשך כאשר חזבאללה מצא עצמו שקוע בסוריה.

שקט לבדו אינו מדד
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
לוחמים עולים על מסוק בדרכם ללבנון, (צילום: חיל-האוויר).

השקט בצפון וגם ההרתעה שהושגה אינם יכולים להיות המדד היחידי על-פיו נבחנת המערכה. מרגע שנחטפו רגב וגלודווסר על-ידי חזבאללה עברה היוזמה חזרה לצד הישראלי. בכירי הדרג המדיני והצבאי קיבלו החלטה חפוזה, אף שמוצדקת, לפעול כנגד חזבאללה מבלי להבין את משמעויותיה (מלחמה) ומבלי לדעת את מצב מוכנות הכוחות והעורף, שהיווה חזית נוספת. את התנהלותם במערכה המהוססת והממושכת ניתן לתאר בשורה משיר הילדים הידוע: "התגלגלו לו-לו-לו-לו, התבלבלו לו-לו-לו-לו, השתוללו לו-לו-לו-לו כל היום".

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
כלי טיס של צה"ל מפציץ משגר רקטות של חזבאללה, 26 ביולי 2006.

בחינה של מצב הסיום של מלחמת לבנון השנייה ממרחק הזמן מלמדת, לכאורה, כי ההישג בדמות עשור שקט בצפון הארץ הורכב אמנם ממתקפה אווירית קשה שפגעה בנכסים אסטרטגיים ומסווגים, דוגמת המערך הרקטי ארוך הטווח, ונפגעו לו גם מרכזי תשתית של החזבאללה, ופעולה קרקעית רחבה שפגעה במאחזי הארגון בדרום לבנון ובמאות מפעיליו. כאשר הסתיימה המלחמה, נוכח חזבאללה כי הציבור בלבנון מאשים אותו בכך שנאלץ לנוס מדרום המדינה, ושב לבתים שנהרסו במתקפה הקרקעית של צה"ל, וכי למעשה הביא להחרבת רובעים שלמים בביירות. שני המרכיבים יחדיו הביאו ליצירת המרכיב השלישי והוא מנגנון סיום מוסדר אשר לו ערבה הקהילה הבינלאומית. מבט מפוכח יותר על המערכה מלמד שהמערכה התנהלה ללא הגיון מסדר ושהמהלכים הצבאיים והמדיניים שהניבו את ההישגים נעשו כטלאי על טלאי וללא הבנה מלאה של תמונת המערכה.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
האלוף קפלינסקי, ייחס את הכשל העיקרי לחוסר ההבנה שזאת מלחמה, (צילום: דו"צ).

בהרצאה שנשא
שלוש שנים לאחר המלחמה ייחס האלוף במיל' קפלינסקי את כשלי המלחמה בעיקר לחוסר היכולת לשנות את התפיסה (ה–Mind Set) של הציבור, הממשלה וכמובן הצבא להבנה "שהעימות עם חזבאללה איננו המשך ישיר לפעולות השוטפות שביצענו בשש השנים שלפני המלחמה ביהודה ובשומרון, אלא זאת מלחמה". הכשל התפיסתי הזה עמד במוקד קבלת ההחלטות של המערכה ופגע באופן אנוש ביכולת להגדיר מטרות ולפעול בהתאם להשגתן. יחסי הכוחות בין ישראל לחזבאללה בפתיחת המערכה, ובמידה רבה גם כיום, הם שקבעו (כמעט מראש) שישראל ניצחה את חזבאללה.

תחושת ההחמצה
תחושת ההחמצה במלחמה נובעת מהיעדרו של מהלך מכריע מצד צה"ל, בדומה לאלו שביצע במערכות קודמות. קרב אום כתף, "מבצע מוקד", צליחת התעלה וכיתור הארמיה המצרית, מבצע אנטבה, הנחיתה מן הים בשל"ג ומבצע חומת מגן הם רק כמה מהמבצעים שהקנו לצה"ל את המוניטין, ממנו הוא נהנה עד היום, של צבא לוחם, יצירתי, יעיל ומנצח. אך נשאלת השאלה האם צה"ל עדיין כזה? צה"ל, מודל 2006 היה רחוק מאוד מהצבא היעיל, הלוחמני והכשיר שצלח את התעלה ב-73' (שהיה ככל הנראה, "הצבא הטוב ביותר שעמד אי פעם לרשות מדינת ישראל"). פעילות השיטור בשטחים וכהמשך לה הלחימה הסזיפית כנגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה הביאו לשחיקת יכולות אלו.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
כניסת כוחות מילואים ללבנון, (צילום: דו"צ).

יממה לפני שפרצה מלחמת לבנון השנייה, אמר האלוף ישי בר, לרמטכ"ל חלוץ ולראש הממשלה אולמרט בבוטות מה, כי כשירות צבא היבשה כמוה כ"צ'ק ללא כיסוי". כמח"ט צנחנים במילואים (בשנים 1995-2000) עשה בר "כל שנה תרגיל חטיבתי מלא. היום אף אחד לא עושה את זה, לא בסדיר ולא במילואים. צה"ל איבד לגמרי את כושר התמרון, היכולת לנוע בשטח ולכבוש". למרות כל החוסרים, הכשירות הנמוכה של היחידות והיעדר הכשרה מתאימה למפקדי הכוחות היה צה"ל אמור לתת ביצוע טוב יותר אל מול חזבאללה. שורת החלטות נחושות וסדורות יותר של הממשלה ושל מפקדיו היתה משיגה זאת.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הרמטכ"ל חלוץ עם מפקד אוגדת הגליל הירש.

בשל תחושה זו והכשלים בהפעלת הכוח במהלכה, ספגו מפקדי צה"ל במלחמה, במיוחד בדרג הטקטי, ביקורת ציבורית נוקבת (חלקם כונו, לא בהכרח בצדק, "מפקדי הפלזמות") שהתעלמה גם מן ההצלחות שאכן היו בשדה הקרב. חלק מן היחידות בסדיר ובמילואים גילו, גם אם הדרגים מעליהם, חסרו זאת, את הרוח היוזמת וההתקפית האופיינית לצה"ל. המקרה המפורסם ביותר הוא זה של מפקד אוגדת הגליל במלחמה, תא"ל גל הירש, קצין צנחנים מצטיין. פרשת החטיפה שבגינה פרצה המלחמה אמנם עומדת לחובתו, וכמוה גם שורת פקודות בשפה גבוהה שלא הובנו או בוצעו כהלכה, אבל במלחמה המבולבלת ההיא היה הירש מפקד האוגדה היוזם והלוחמני ביותר, ואוגדתו השלימה בה את עיקר משימותיה. לאחר המלחמה חווה "זובור" ציבורי קשה יותר מכל מפקד אוגדה במלחמות ישראל ונאלץ לפרוש מצה"ל.

השתנות האיום
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
המלחמה השתנתה ממלחמה תעשייתתית ל"מלחמה בקרב האנשים".

תחושת ההחמצה נובעת גם מחוסר הבנה כי האיום השתנה. כנגד ישראל ניצב (מצפון ומדרום) ארגון היברידי הפועל באופן מבוזר וחמקמק ואינו מחזיק במערכים מבוצרים חיוניים באופן דומה ליריבים קודמים, שלא ניתן לצור עליו ולכתרו עד כדי הכרעה (כשם שנעשה כנגד הארמייה בסיני, אש"ף בביירות ומחבלים פלסטינים בגדה). המלחמה בארגונים כאלו שונה. הגנרל הבריטי רופרט סמית אפיין בספרו"התועלת שבכוח" את השתנות המלחמה מתעשייתית ל"מלחמה בקרב האנשים", כלומר שלא כנגד מרכזי הכובד הצבאיים-תעשייתיים של האויב אלא כנגד החברה שממנה הוא בא.

החברה המערבית, שישראל היא חלק ממנה, רגישה מאוד לאבדות וארגונים היברידיים אלו מנצלים תורפה זו כחלק מאסטרטגיית הפעולה שלהם.המערכה כנגדם צריכה להיות משולבת וסימולטנית. כך למשל, המעשה המדיני לא יוכל לחכות לסיום המלחמה ולהתמקד בקניית זמן לצבא בכדי שזה יוכל להשיג הכרעה. ב"מלחמה בקרב האנשים", המעשה המדיני חייב להיעשות במקביל ללחימה. שינוי זה לא הופנם די צורכו בישראל ובשל כך נותר הציבור, ובתוכו הצבא, עם התחושה שלא מימש את יעדיו. אין מדובר כאן בהיעדרה של תמונת ניצחון, אלא בחסרונו של מהלך סדור שאף שלא ימוטט את מערכי האויב כבעבר יביא, מתוך אסטרטגיה סדורה, לכדי הישגים מוחשיים במערכה.
העימות הבא
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
משגר רקטות של חזבאללה בדרום לבנון.

החזבאללה התעצם מאז המלחמה, והפך למיני-צבא. בלחימה בסוריה, אף שגבתה ממנו מחיר כבד, רכשו פעיליו ניסיון מבצעי משמעותי וזכו לחניכה והכשרה מצד צבא מתקדם (רוסיה). אם יידרש צה"ל לפעול בלבנון הוא ימצא שם כוח לוחם מיומן ומאורגן שערוך היטב בכפרים בעמדות מבוצרות (מעל ומתחת לקרקע), שברשותו כוחות קומנדו שייעודם לחדור לישראל, מז"לטים התקפיים, טילי נ"מ מתקדמים ומלאי רקטות מדויקות וארוכות טווח. ניתן להניח, שהארגון למד את לקח ממבצע משקל סגולי, ויפעיל את יכולותיו בשיטת USE IT OR LOSE IT, מחשש שצה"ל ישמיד אותם בטרם יוכל להפעילם. יכולות אלו מציבות את חזית העורף תחת איום משמעותי בהרבה מכפי שהיה במערכות הקודמות.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הרמטכ"ל איזנקוט בתרגיל מילואים, (צילום: דו"צ).

המלחמה היוותה קריאת השכמה לצבא ולממשלה בהקשר להשתנות האיום. חלק ניכר מן הכשלים והליקויים, ובהם כשירות היחידות הלוחמות, תוקנו עם הזמן וחלקם עוד עימנו. הרמטכ"ל הנוכחי, שימש כראש אמ"ץ במלחמת לבנון השנייה (בראשונה לחם כמ"פ בגולני) ומילא בה תפקיד מפתח. בין היתר דחף לגיוס מילואים נרחב ועמד מאחורי תקיפת שכונת הדאחייה בביירות שפגעה קשות בחיזבאללה. מאז נכנס לתפקידו הוביל תהליכי התעצמות ובניין כוח משמעותיים במטרה לחזק את מוכנות צה"ל לעימות. "המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה," אמר בשעתו, ונראה כי כלל זה עומד לנגד עיניו כל העת. ביוטי לשינוי בתפיסה היא "אסטרטגיית צה"ל", שמעגנת עקרונות והגיון פעולה למסמך מכונן אחד. על-פי עקרונותיה בעימות עתידי יפעיל הצבא "מהלומה משולבת מיידית ובו זמנית", הכוללת תמרון מהיר ואגרסיבי ואש מאסיבית ומדויקת. מימוש תפיסה זו עשוי להביא לכך שבמערכה הבאה יפעל צה"ל כצבא כשיר, מותאם לאיומים הפועל מתוך דוקטרינה רלוונטית.


במציאות השוררת כיום בגבול הצפון חזבאללה ערוך לעימות, וכמו ישראל, לא רוצה בו. מנגד, כפי שאירע בחטיפת החיילים ב-2006 (אירוע שנסראללה עצמו ציין שהוא מתחרט עליו), עשויה פעולה "מוצלחת מדי" של מי מהצדדים להביא להתלקחות. אף שבצבא נבנה הכוח, וגובשו תכניות אופרטיביות, חסר דיון מקדים בדרג המדיני להגדרת מטרותיה האסטרטגיות של ישראל בסיבוב הבא בלבנון. בלי דיון כזה (שורה של כאלו למעשה) המערכה הבאה בלבנון תהיה, בדומה לקודמותיה, ממושכת וחסרת יעדים אסטרטגיים ברורים, אך בממדי הרס גדולים בהרבה.


(מתוך הבלוג "על הכוונת", 12.07.2016)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #91  
ישן 15-07-2016, 00:54
  beatma beatma אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.10.05
הודעות: 1,157
לשתק את משגרי חיזבאללה ולחמוק מעיניו: מבצע "נערי החוף" של מגלן נחשף
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

התגברות הירי על יישובי החוף הצפוני הובילה לשליחת כוחות יחידת הקומנדו ללב מתחם השיגורים של הארגון בלבנון. למרות התכנון הקצר, השינויים התכופים והחשש מחשיפת החיילים - הוכתר המבצע כהצלחה.

מבצע "נערי החוף", שנמשך 11 ימים והביא להשמדת 48 מטרות חיזבאללה שונות, היה אחד מנקודות האור של מלחמת לבנון השנייה. ואולם, הוא גם הציג חולשות של חלקים גדולים אחרים בצה"ל שהיו שקועים עד אז בפעילות נגד הטרור הפלסטיני ולא התכוננו למלחמה הגדולה.

http://news.walla.co.il/item/2977786


הודעתך נערכה - העתקת כתבות שלמות מנוגדת לחוק זכויות יוצרים ולחוקי הפורום.

נערך לאחרונה ע"י סירפד בתאריך 15-07-2016 בשעה 21:08.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #92  
ישן 15-07-2016, 17:12
  Cfox Cfox אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.06
הודעות: 2,775
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

בתור מי ששירת בסדיר באותה תקופה, קשה לי להאמין שמשהו באמת השתפר. עברו עשר שנים, בטח הרבה מהציוד המיושן הוחלף, שינו תכניות וכו'. אבל הגישה הלא מקצוענית- זה משהו שלא יעבור מצה"ל לעולם. הגישה של מה שחשוב זה להצטייר טוב בתחקיר- זה פשוט בלב הארגון לצערי. הקצינים שהיו צריכים ליישם את הלקחים, לפחות בחיל שלי, הם אותו סגן אלוף ששבועיים לפני המלחמה אמר לי על בעיה קונקרטית בהעליתי "במלחמה יהיה בסדר, נאלתר משהו" ואותו רב סרן שאמר לי לא לעזור באימון צוותי רפואה למלחמה ולא להצטרף לצוות שיוצא כי יש משימות שגרה.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.


נערך לאחרונה ע"י Cfox בתאריך 15-07-2016 בשעה 17:16.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #98  
ישן 18-07-2016, 14:42
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,325
המותחן הלילי של השייטת
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

המותחן הלילי של השייטת

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
המותחן הלילי של השייטת

מבצע "יער הנגב" של שייטת 13, ב־4 באוגוסט 2006, ייזכר כאחד האירועים הדרמטיים והנועזים שידע צה"ל במלחמת לבנון השנייה • עשר שנים אחרי, פרטי המבצע נחשפים במלואם, בגוף ראשון, מפיהם של המפקדים שהשתתפו בו • בלעדי

  • יואב לימור
  • פורסם ב: 15.07.2016


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/styles/566x349/public/images/articles/2016/07/14/14684991068118_b.jpg]

תצלום אוויר של אזור הפעולה// צילום: מתוך המבצע, באדיבות חיל הים

זה לא היה המבצע הכי מפואר במלחמת לבנון השנייה. למען האמת, זה היה מבצע שלא השיג את מטרותיו. ולמרות זאת - זה היה אחד המבצעים המרשימים שידעה המלחמה המאוד־לא־מרשימה שהיתה כאן לפני עשר שנים. מרשים לא בגלל התוצאות, כאמור, אלא משום הדרך שבה הוא נוהל גם כשהכל התנהל הפוך מהמצופה ונדמה היה שהוא יסתיים עם שורה תחתונה מרה במיוחד.

מקצת מפרטי המבצע הזה פורסמו בזמן אמת, בעיתונים ובספרים שנכתבו לאחר סיום המלחמה, אבל רק כעת, בחלוף עשר שנים מהמלחמה, מסופרים הפרטים במלואם, בגוף ראשון, מפיהם של משתתפי המבצע - המפקדים שהיו באותו לילה בפאתי צור, נלחמים לחזור הביתה בשלום כנגד (כמעט) כל הסיכויים.

העתקת כתבות בשלמותן ללא אישור הכותב מנוגדת לחוק זכויות יוצרים ולחוקי האתר.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י סירפד בתאריך 19-07-2016 בשעה 22:52. סיבה: כתבה מועתקת
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #103  
ישן 23-07-2016, 22:46
  vitaman vitaman אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.01.09
הודעות: 1,527
בתגובה להודעה מספר 98 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המותחן הלילי של השייטת"

או קשקוש עיתונאי או משהו שלא היה צריך בכלל להתבצע בתנאים המתוארים בכתבה:

המטרה: "הוחלט שלא לחסל את הבכיר מהאוויר אלא לחטוף אותו מהדירה שבה שהה ולהביאו לישראל, בתקווה שהוא גם יספק מידע איכותי על האויב."

למרות ש: "הנחת העבודה היתה שהכוח יתגלה מייד עם הנחיתה על החוף, וייאלץ להילחם בדרך אל היעד"???

המודיעין הבסיסי הדרוש להשגת המטרה כשל:
"המודיעין לא התריע כי הפרדס לא טופל....התוצאה: הכוח הגיע לשטח הבנוי בשעה 02:20, עשרים דקות מאוחר יותר מהמועד האחרון שנקבע כאפשרי לביצוע."

"תוך כדי תנועה התקבל מידע כי היעד לא נמצא בדירה המקורית, אלא בקצה מרוחק של השכונה (מה שהאריך עוד יותר את המבצע). גם המידע הזה לא היה שלם; לא היה ברור באיזו דירה בבניין הוא שוהה." ???

"למרות זאת, החליט מפקד השייטת להמשיך במבצע." לפעמים הרצון לבצע בכל מחיר, בייחוד של יחידה מיוחדת במלחמה, צריך להבלם בדרג המתכנן ופיקודי.

סויבייקטיבית ובהסתמכות על התיאור הנ"ל בלבד, מדובר בכשלון מבצעי חמור (ובעיקר בגלל ההליכה ביודעין, אולי יותר מב "שירת הצפצפה").

נערך לאחרונה ע"י vitaman בתאריך 23-07-2016 בשעה 23:13.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #105  
ישן 24-07-2016, 00:54
  vitaman vitaman אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.01.09
הודעות: 1,527
בתגובה להודעה מספר 104 שנכתבה על ידי Nargila Dwarf שמתחילה ב "[left]Without knowing..."

אכן. בייחוד אם היעד "הסתתר בדירה אחרת באותו הבניין, שהיה חלק ממתחם עורפי של חיזבאללה שאליו הגיעו המפקדים והלוחמים לנוח ולהירגע מהלחימה."

וגם אם הגיעו, לך תזהה ותחטוף "גבר גדל גוף, בגובה 1.90 מ', שמן עם זקן." ואם באמת התיאור בכתבה נכון, אז אולי לא מפתיע ש"אגב, בדיעבד התברר שהמחבל שנהרג לא היה האיש שאותו חיפשו לוחמי השייטת; הוא (כמו גם ההרוגים הנוספים בדירה) היה אמנם פעיל חיזבאללה מוכר, אבל לא הבכיר המבוקש". זה אגב, קצת דומה לתיאורי המודיעין וה"חטיפות" במבצע בבעל בק במלחמה.

ש13 אנשים אמיצים שמסוגלים ומוכנים להתגנב בתנאים כאלה ו"על הספה, הוא אמר בלחש, ישן גבר גבוה, כ־1.90 מ', עם זקן, כשלידו רובה נוסף. כמה לוחמים נוספים נכנסו לסלון והקיפו את המיטה. הם כפתו את האיש, שהתעורר בהפתעה. "הוא בידינו", דיווח הכוח, במה שנראה כמו בינגו מושלם."

גם סוסי מירוץ דוהרים צריך לרסן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #110  
ישן 27-07-2016, 20:53
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,892
בתגובה להודעה מספר 109 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "לא המבצע הזה הוביל לתפיסה היא..."

הא?!
תקרא על ההסברים והתירוצים לאירוע שנקרא מלחמת יום כיפור.
ההסתמכות על חיל האויר החלה בערך רבע שעה אחרי מלחמת ששת הימים, ביום ראשון בבוקר, לפני שכל האבק שקע.

אפילו מלחמת יום כיפור לא הצליחה לקלקל את הטעות הזו.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #115  
ישן 28-07-2016, 10:04
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,325
קצין האג"ם של יחידת אגוז כותב על מלחמת לבנון השנייה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

הבסנו את חיזבאללה


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הבסנו את חיזבאללה

רס"ן י', קצין האג"ם של יחידת אגוז, קיבל את צל"ש אלוף פיקוד הצפון על חלקו בקרב הקשה בבינת ג'בל, שבו נהרגו 8 מחבריו • המסר שלו למתגייסים: "מחכה לכם תקופה מאתגרת ומהנה"

  • רס"ן י'
  • פורסם ב: 28.07.2016
בדיוק היום לפני עשור, בלילה בלי ירח, צעדו לוחמי חטיבת גולני בשיירה לעבר העיירה בינת ג'בל שבדרום לבנון. כמפקד כיתה בפלוגה רובאית ג' בגדוד 51, הובלתי גם אני חיילים לתוך לבנון, כדי להביס את חיזבאללה ולהחזיר את השקט ליישובי הצפון.
כמה ימים מאוחר יותר החל הקרב העז של גדוד 51 בעיירה בינת ג'בל. פלוגה רובאית ג' נתקלה במספר גדול של מחבלים מהכוח המיוחד של חיזבאללה, שארב להם בתוך מטע זיתים. במהלך הקרב חיסלו לוחמי הפלוגה בין 30 ל־40 מחבלים ופצעו רבים נוספים. המחיר ששילמנו היה כבד: לכוחותינו נהרגו שמונה לוחמים ונפצעו 26 מאנשינו.
גם אני נפצעתי במהלך הלחימה, כשכדור וכמה רסיסים חדרו לגבי. על חלקי בקרב זה קיבלתי צל"ש אלוף פיקוד הצפון, ו־16 מחבריי לקרב קיבלו גם הם צל"שים ועיטורים. לאחר תקופה של החלמה ושיקום החלטתי להמשיך בעשייה הצבאית ולצאת לקורס קצינים.
מאז, ובמשך שנים, אני מוביל אחריי לוחמים בגזרות השונות. את אותה השיירה של חטיבת גולני במלחמת לבנון הובילה יחידת אגוז, שבה אני משרת כיום. עבור הרגע הזה בדיוק אומנו והוכשרו הלוחמים והמפקדים של היחידה במסלול התובעני שהחל עם יום גיוסם. רבים מגיבורי הקרב בבינת ג'בל הם לוחמי אגוז שגדלו ביחידה ושאבו ממנה את רוחה המיוחדת. לאורך הדרך החיבור בין רמת הלחימה, המקצועיות הגבוהה, רוח הלחימה, הרעות והמחויבות לעמידה במשימה בכל מחיר של יחידת אגוז - הוא שיצר יחידה מקצועית ומבצעית, יחידה שהיא משפחה.
בשנה האחרונה, לאחר שהוכיחה הצטיינות גם בגזרות לחימה אחרות, הועברה אגוז מחטיבת גולני לחטיבת הקומנדו. כעת היחידה נדרשת לאתגרים רבים יותר, מורכבים יותר ורחוקים יותר משטחה של ישראל. לכל המתגייסים החדשים ולאגוז בפרט - בשנים הקרובות אתם עומדים להצטרף לשרשרת דורות מפוארת של לוחמים שנטלו על כתפיהם את הזכות בהגנה על המולדת - חיילי בר כוכבא והמכבים, מגיני תל חי ולוחמי גטו ורשה. היו גאים בדרך שבה בחרתם וזיכרו את האחריות המוטלת על כתפיכם. עומדת לפניכם תקופה מאתגרת של אימונים וזיעה, לילות בלי שינה והרבה עבודה קשה, אך זו הדרך היחידה לנצח בשדה הקרב. ברכת דרך צלחה.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #116  
ישן 03-08-2016, 09:42
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
עדותו של תומר הלוחם ששרד את החטיפה של גולדווסר ורגב.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

Tomer Weinberg
שעה אחת ·
החלטתי לכתוב כי ממש כואב לי לאור הפרסומים האחרונים בתקשורת.
זה פוסט קצת ארוך אבל זהו סיפור חיי בעשר שנים האחרונות וממש חשוב לי שתקראו ותכנסו לכמה דקות לעולם שלי.
אני זה אותו הבחור שישב בסיור שנלכד למארב חיזבאללה בקיץ 2006.
אני אותו בחור שלימינו ישב אלדד רגב כשמלפנים יושב אודי גולדווסר, מפקד הסיור זכרונם לברכה.

צוות של 5 לוחמים (כולנו בעלי עבר פיקודי ביחידות לוחמות) שעזב את כל מטלות היומיום ובא למילואים כדי לשרת את המדינה באהבה גדולה ומתוך אמונה שזה הבית שלנו, הוא יחיד וצריך לשמור עליו.
אני רוצה לתאר לכם את מה שקרה מהשנייה שהותקפנו. לפרטי פרטים.
אני מרגיש צורך עז לעשות זאת לאור הפרסומים, התגובות וההשמצות שאני שומע וקורא לאחרונה.

טיל נ"ט ראשון פוגע בהאמר שלנו שהוביל את הכוח.
אני נפגע כבר בתוך ההאמר מהדף ורסיסים. אני מניח שכך גם כל שאר הצוות. גופי התמלא ברסיסים וראותיי זזו ממקומן מההדף. אני עוד לא מרגיש כאב.
רק פיצוץ אדיר וגל אבק ורסס לפנים.
אני מבין בחצי שנייה שנתקלנו.
כמו באופן אוטומטי ולפי "תרגולת טילים", אני תופס את הנשק שתלוי על צווארי, פותח את דלת ההאמר וקופץ החוצה בכוונה להתרחק מהכלי ולתפוס מחסה.
שנייה אחרי שיצאתי פגע טיל שני, הרג את אודי (התברר בדיעבד) ונעצר במושב שרק עזבתי.

בחוץ אש תופת. לא ברור לי כל כך מאיפה יורים.
בשנייה שכף רגלי דרכה מחוץ לכלי, כדור 0.5 מעיף כמעט לחלוטין את יד ימין שלי. עצם של 8 ס"מ עפה והיד נשארה תלויה על מעט עור. סלחו לי על התיאורים הקשים, אבל אני חיי את זה יום יום - אתם רק עד סוף הפוסט הזה. אני צריך שתבינו מה באמת הלך שם.

האחיזה בנשק אבדה לי, אך הוא נשאר תלוי על צווארי. מכוון שהייתי עם שרוולים מופשלים עד למטה (לא נעים באמצע יולי - אבל ככה חונכנו וחינכנו בגולני) היד לא התפזרה לגמרי ובדיעבד זה מה שעזר אחר כך לרופאים לשקם אותה.
עם יד שמאל תפסתי את מה שנשאר מיד ימין והמשכתי לרוץ.
עוד שניים-שלושה צעדים וכדור 0.5 נוסף פוגע לי בגב.
אני מבין שהצלף עליי.
הכדור נכנס, עושה שני חורים בריאה הימנית ויוצא.
אני עושה עוד כמה צעדים לעבר שולי הדרך וכדור 0.5 נוסף פוגע לי ברגל, שובר אותה ולוקח איתו כמעט את כל שריר התאומים. בנקודה הזו התרסקתי לקרקע.
הגעתי כמעט עד שולי הציר.

עד כאן עברו אולי 5 שניות ואולי 10 מטרים מההאמר שמושך אליו עכשיו את רוב האש.
ברור לי שהולכת להיות חטיפה.
אין לי מושג מה קורה עם הצוות שלי.
בשניות הראשונות עוד קראתי לחובש שהיה בהאמר האחורי.
לא תיארתי לעצמי שבשניות אלו שכל הצוות שלי כבר הושמד.
בדיעבד התברר לי שחבריי, שני תורג'מן, אייל בנין, ו-וואסים נזאל זכרונם לברכה שהיו בהאמר האחורי נהרגו כולם במכת האש הראשונה.
לקח לי עוד שנייה להבין שאני צריך לסתום את פי.
רציתי לצרוח מכאבים ולא הרשתי לעצמי.
ידעתי שאוטוטו המחבלים יהיו לידי.
גררתי את עצמי מטר אחורה כדי לא לבלוט על הציר.
היו לי מחשבות לנסות לדרוך את הנשק. במצבי לא היה לי שום סיכוי להצליח.
הדבר היחיד שזז כשהגיעה הפקודה מהמוח זה הכתף.

פתאום שמעתי את המחבלים ממש קרוב אליי. לא צעקות ולא הסתערות רועשת.
דיבורים רגילים בערבית. כמעט לחשושים.
לא יכולתי לראות אותם. ראיתי רק את חלקו האחורי של ההאמר.
ואז שמעתי גרירות. הם גוררים משהו.
אני מנסה להישאר בהכרה כשאני שוכב בתוך שלולית דם גדולה.
הם יקחו גם אותי חשבתי לעצמי.
הירי מסביב לא פוסק. הם כנראה מחפים על חוליית החטיפה.
כדורים שורקים לידי כל הזמן.
אני יודע שאם יגיעו אליי, אני שלהם. חי.

לא הייתה לי דרך להגן על עצמי, שלא לדבר על זה שלא יכולתי לעזור לצוות שלי.
התחקיר אומר ששכבתי שם 45 דקות עד שהגיעו אליי ראשוני כוחותינו.
זה הרגיש הרבה יותר. נצח. לא הבנתי איפה כולם.
לא עלה בדעתי באותן דקות שכל הצוות שלי כבר חוסל ומת.
לא ידעתי את מי הם לקחו, את מי הם גררו שם.
בהתחלה עוד האמנתי שאיכשהו אצא משם. בלי יד, בלי רגל אבל שאצא משם.
לאחר זמן מה איבדתי תקווה.

הרגשתי איך הכרתי מתערפלת. המשימה שלי הפכה להישרדותית. רק לא לאבד הכרה.
והייתי צמא. מאוד. כנראה בגלל איבוד הדם המסיבי.
עדיין לא הרגשתי פחד. כל הגוף שלי היה במוד הישרדותי.
נפרדתי עם עצמי מהעולם הזה. כבר לא האמנתי שאצא משם חי.
עכשיו כבר ראיתי שחור בעיניים.
באיזשהו שלב ניסיתי לטמון את ראשי באדמה מכיוון שהכדורים שרקו לידי.
אמרתי לעצמי, רק לא בראש.
לא איבדתי הכרה כל האירוע. אני זוכר הכול. לשמחתי ולצערי.
הכרתי נעלמה לה רק בדרך לבית החולים כשחומרים כימיים הוזרמו לדמי.
זה היה הרגע הראשון שפחדתי.
חשבתי שאני מת.

10 שנים אחרי.
אני חי יום יום ובעיקר לילה לילה את בוקר ה 12/07/2006.
לא ארחיב על החיים בצל הפוסט טראומה כי זה ארוך ומייגע אבל זו מלחמה יומיומית. לשרוד. להרים את הראש ולנסות גם לחייך ולשמוח, לקום לעבודה ולמצוא כל יום סיבה להמשיך הלאה. להמשיך לחיות עם הפציעה, הכאבים, הזכרונות הלא נשלטים וזה שהאירוע הזה מסרב למות תקשורתית.

ואז מגיע איזה כתב איטלקי מתחזה, רודף אחריי כמה חודשים ע"מ לקבל ממני ראיון לתוכנית שכביכול אמורה להיות משודרת באיטליה לקראת 10 שנים למלחמת לבנון השנייה.
מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני מתרחק מהתקשורת. כמה זה עושה לי רע.
אבל מי שמכיר גם קצת את התקשורת, יודע שכשהם רוצים משהו, הם משיגים את זה.
אותו כתב איטלקי אפילו הציע לי כסף. 2000 דולר או יורו.. לא זוכר. כמובן שסירבתי.
אמרתי לו שמצפונית אני לא מסוגל לקחת כסף על דבר כזה.
אז הוא עבר לשיטה אחרת.
הוא אמר שחייבים שהעם האיטלקי יבין גם את הסבל של העם בישראל. שגם הצד הזה ישמע. אני חושב שפה הוא הצליח ללכוד אותי.
כשהתראיינתי הרגשתי קצת כמו שגריר של מדינת ישראל. דיברתי על כמה שאנחנו צמאים לשקט ורוצים כבר שלום וכמובן גם על האירוע עצמו. הוא סחט אותי רגשית. לא תפקדתי כמה ימים לאחר מכן. הוא נתן לי לצפות בסרטון החטיפה בעוד הוא מצלם אותי. זה שבר אותי ולא יכולתי להמשיך. לא תיארתי לעצמי שהכול שקר והחומרים יילכו לחיזבאללה.

אני חושב שכל בר דעת יכול להבין שעם כל הטראומה והחרדות שלי, לא הייתי מכניס לביתי מבצרי כתב של חיזבאללה או מטעמו. רק המחשבה על זה שהיה בבית שלי מישהו מטעמם מכניס אותי לסרטים נוספים.

נפלתי בפח שגדולים ובכירים ממני נפלו. אם ציפי לבני ועמיר פרץ עם כל סוללת יועצי התקשורת שלהם נפלו, אני מרגיש קצת פחות דביל.
אז לכל המפרסמים והטוקבקיסטים שקפצו וצעקו עליי שנתתי ראיון לחיזבאללה,
לכל אלה שכתבו עליי שברחתי והפקרתי, שלא דאגתי לחברים שלי,
הפוסט הזה מוקדש בעיקר לכם.
תחשבו שנייה אחת או יותר לפני שאתם משתלחים.
יש בני אדם מאחורי כל סיפור וזה עלול לפצוע להם את הלב ולרוקן את האנרגיה המעטה שמניעה אותם קדימה.

תודה לכל מי שקרא והפיץ את הפוסט הזה, הוא נכתב מדם לבי ומתוך סערת רגשות.
מקווה שלא נדע עוד מלחמות ושנשאר מאוחדים כעם.
יש לנו מספיק אויבים מבחוץ.

תומר
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #118  
ישן 04-08-2016, 10:33
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,325
מאמר בבלוג "על הכוונת" מאת יאיר אנסבכר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

מי מפחד מחזבאללה?\ מאת יאיר אנסבכר


מי מפחד מחזבאללה?\ מאת יאיר אנסבכר

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הליקוי העיקרי של מלחמת לבנון השנייה הוא האדרת עוצמת החזבאללה מעבר לפרופורציות. על צה"ל לחשוב מחוץ לקופסה ולבנות את הכוח כך שיהיה צבא אנטי-חזבאללה. יאיר אנסבכר בטור אורח ל"על הכוונת".


(מתוך הבלוג "על הכוונת" , 04.08.2016)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 04-08-2016 בשעה 10:35.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #119  
ישן 04-08-2016, 12:45
  Doron11 Doron11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.15
הודעות: 348
בתגובה להודעה מספר 118 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "מאמר בבלוג "על הכוונת" מאת יאיר אנסבכר"

אז מצד אחד אנחנו מגזימים בעוצמתו של חיזבאללה, ומצד שני הכותב מציע להסב את צה"ל כולו ל"צבא אנטי חיזבאללה", כאילו אין ולעולם לא יהיה איום גדול יותר? זה באמת מה שהוא מציע? שוב לקחת צבא גדול ומודרני ולסרס אותו לגוף אנטי גרילה בלבד? מישהו צריך להגיד לו שזה בדיוק מה שצה"ל היה ב-2006 ונראה לי שלא צריך להוסיף מעבר. אחת ההצעות ההיסטריות ששמעתי מעודי, ויפה שזה בא פסקה אחרי הטענה ש"מה כזה מפחיד בחיזבאללה חחח".

הכותב טוען גם שאי אפשר להפעיל את צה"ל במתכונות המסורתיות של צבא גדול כי עבר זמנה של התורה הזו. אולי פעם מזו*נת אחת צה"ל אשכרה יפעיל את עצמו במתכונת שהוא נועד אליה במקום להגיד ש"עבר זמנה" ולנסות משהו אחר שתמיד נכשל? אני לא יכולל לשמוע את זה יותר, כולם מנסים להמציא את הגלגל כל הזמן. יש עשרות צבאות ומיליציות שנלחמות סביבנו כרגע, בכל מיני אזורים בעולם, ואף אחד מהם לא חושב שהדרך הנכונה של צבא קונבנציונלי זה להפוך ל"אנטי גרילה". אפילו חיזבאללה הסב את עצמו למשהו שדומה יותר לצבא סדיר כשהתחיל לעלות הצורך לכבוש שטחים ולהכריע.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #120  
ישן 22-08-2016, 10:56
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,325
מאמר בבלוג "על הכוונת" אודות סרטו של איתי אנגל על גדוד 931 במלחמת לבנון השנייה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

מלחמה מהסרטים\ מאת גל פרל פינקל

מלחמה מהסרטים\ מאת גל פרל פינקל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
סרטו של איתי אנגל ב"עובדה" אודות מלחמת לבנון השנייה הצליח באמצעות גדוד אחד וקרב אחד לספר את סיפורה של המלחמה כולה. נסיונם של מפקדי הגדוד בכתבה, כמו גם נסיונו של הח"כ לשעבר שטבון בספרו, להציג את הדרג הטקטי כמי שפעל היטב בלבנון ובשטחים והוכשל על-ידי הדרגים הבכירים, מנותק מן המציאות ונראה יותר כניסיון "לסדר את העבר ברוורס".


(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 22.08.2016)

(מתוך הבלוג "על הכוונת", 22.08.2016)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 22-08-2016 בשעה 11:19.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #125  
ישן 26-08-2016, 15:49
  השיריונר! השיריונר! אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.07.06
הודעות: 88
זווית אישית ואנושית כחייל סדיר עשור אחרי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "עשור למלחמת לבנון השניה"

איני אסטרטג גדול אז לא אחווה דעתי על רצף האירועים שעסקו בהם הקודקודים
- בזה יעסקו המבינים, חלקכם לבטח.
רק אגיד בתור צעיר פושט דאז שבמערכה זאת במשך שבועות בודדים
אותו צה"ל המגניב של ססמאות מביסל"ש,
הוכח באופן מצער בעיני במלא כשלונו המקצועי, האנושי והערכי שבין אדם לאדם, בין אדם למכונה,
מעט רעות, ואחווה, ודאי שלא מקצועיות, ובדרגים הכי נמוכים וטקטים.
החל מאיקס שדרס למוות חיילים, צנחנים שירו עלינו, הצוות מאחרי, התפוצץ ונשרף כולו במיתה משונה, יהי זכרם ברוך!
דו"צים לאן ספור, החלנו את הלחימה בתור צוות קצין אחרון ובסופה -היינו בחוד, יום נוסף ואולי אף אנו היינו מצטרפים לסיום הטראגי,
כל טנק צולע גורר טנק אחר- בבוקר הפסקת האש.
מעטים מאד היו מעשה הרעות וההקרבה והאומץ שבהם צפיתי
אל מול אינספור מעשי טפשות, ילדותיות, נמהרות
עד כדי רשלנות פושעת
לא מאוכזב מהטנקים כמו מהאנשים. ילדים. החל מאותו חובש שהיה אימת הפלוגה, ובראותו קמצוץ דם
החל ליילל וכפשוטו לברוח. ועד לעריקות אמיתית בעת לחימה. שלא ידובר אודותיה והוחרשה.
אספר פה סיפור שעלול להצחיק אנשים. אבל הוא תמצית לאווירה המדוברת, לאחר אירוע הדריסה המזעזע (איני קשור לצוות הדורס)- ביציאה לרגע בשטחי הכינוס במלכיה, ניגשתי בטעות למאהל הגדוד הנדרס שמספר הגדוד שלו דומה למספר גדוד השריון שלי עם רצועה נשק -סימן מזהה, "גדוד שריון איקס", והנה כך (אני) בחור בן 19 סופג נאצות, דחיפות, מכות מלוחמי חטיבה שחשבתיה לרצינית, לוחמים בני 19, משל הייתי במלחמת מחזורים בתיכון. לבסוף קם רס"ן איקס והפסיק את הפארסה.
אציין לטובה את הפתעתי הגדולה דאז בהחלט - את אנשי המילואים שראיתי משך אותו הזמן. בניגוד לזלול שרווח ב"סדיר המנוסה"
החל מאנשי הצמ"א ועד ל551, הרופא הגדודי. אנשים בוגרים. משכמם ומעלה. כמעט בכל אספקט. מקצועי. ערכי, לכידותי. ועוד.
****
אין בדברי שמץ של רצון חלילה לזריעת יאוש אלא ביקורת בונה. כולי תקווה שצה"ל כיום מפיק לקחים ברמת הצבא הסדיר, החל מנורמות ערכיות בתוך הפלוגה עצמה, רמת מקצועיות גבוהה הרבה יותר,
לכידות ובגרות גבוהה, ומוטיבציה שאינה אינפטילית.
ולא, ומערכת צוק איתן אינה דוגמא טובה ל"הפתעה" נוסח לבנון, שהייתה מערכה שונה באופן מהותי.
לא אהיה טהרן מגלגל עיניים ואוסיף
שלבטח אף הייתי בעצמי חלק מסויים באותם הלכי רוח סדירים חובבנים
אך הרבה הרבה פחות. ובעיני בפרט ברמה הערכית.
****
תתגייסו, וברצינות.
סתם אחד

נערך לאחרונה ע"י השיריונר! בתאריך 26-08-2016 בשעה 16:05.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 19:09

הדף נוצר ב 0.28 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר