למי שהיה עדיין ספק שערביי ישראל ברובם הינם אויב החפץ בהשמדת ישראל, ואותו רוב ערבי ששמח לאיד בחטיפת הנערים ובמות בנינו בצוק איתן, אתמול בכיר במגזר הערבי הודה " אף שתנועת חיזבאללה השיעית אינה פופולרית במיוחד בקרב ערביי ישראל, הם רואים בממשלה ובמנגנוני הביטחון אחראים לאפליה ולחוסר השוויון שמהם סובל המגזר. מלבד זאת, הם כמובן מאשימים את ישראל ב"כיבוש מדכא של העם הפלשתיני בגדה המערבית ובעזה", וכן בעקירת יותר ממיליון לבנונים מבתיהם והפיכתם לפליטים תוך כדי הרס תשתיות נרחב, לעיתים של כפרים שלמים."
"לאחר הקמת המדינה, רוב הערבים בישראל אמנם קיבלו עליהם כהחלטה אסטרטגית את השלטון הישראלי, תוך כדי ציות לחוקיו והימנעות פסיבית ממאבק מזוין ומהצטרפות לפלגים הפלשתיניים", מוסיף הבכיר, "אולם בד בבד, הם תומכים באופן כמעט עיוור בכל צורה של התנגדות לאימפריאליזם הישראלי וסיום הסכסוך הישראלי־פלשתיני, בדמות הקמת מדינה פלשתינית עצמאית והשבת רוב האדמות הערביות הכבושות בגדה המערבית, בדרום, במזרח ירושלים וברמת הגולן. לשיטתם של רוב הערבים בישראל, חיזבאללה לא ניסה לפגוע בהם במכוון - טעויות מתרחשות, והם מוכנים לשלם את המחיר בשם הפאן־ערביות".
http://www.israelhayom.co.il/article/390829

*על פי גורם בכיר עלום שם.

לא יסכן את המוניטין שלו ולא ממש צריך את הבכיר כדי לזכור מה היה בצוק איתן "מה ? רק 13 חיילים מתו בנגמש?" ועוד מאות אלפי לייקים מהערבים שהם עם בזוי ושפל בעולם מלבד בודדים כדוגמת אנט חאסכייה על משפחתה, עלי שאעבן על משפחתו, מוחמד זועבי על משפחתו - אלה חסידי אומות עולם.

מה לנו כי נלין על הערבים, כאשר רובו של הSMALL גם הוא בטוח שאפשר למסור למחבלים האלו ואחרים שטחי ארץ ישראל, לתת להם לבנות נמל ושדה תעופה, ובטוחים שהכניעה להם יביא שלום.

זה מה שצפוי לנו אם המחבלים ינצחו חס וחלילה: יאנסו את כל הנשים, וגם את הגברים, ואחר כך ירצחו את כ-ו-ל-ם.
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=598818

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

השמאל הקים את המדינה.

סתם בצחוק.

אכן השמאל הקים ובנה את המדינה אבל לא הצליח לשמר את אופייה של המדינה כפי שתוכננה.

מפלגת העבודה, בשיכרון חושים, לאור ההצלחה במלחמת 1967 , לא השכילה להביא להסדר, לשלום ולרגיעה. היא התחילה לתכנן/לעודד/לתמוך/להקים התנחלויות ( ראה תוכנית אלון ) ; היא סרבה לוותר על שטחים שנכבשו ולהגיע לשלום עם ארצות ערב, בתנאים מועדפים ( ראה אח אמרות משה דיין ). היא לא אמצה אל ליבה את הפלסטינאים אזרחי מדינת ישראל ולא התייחסה אליהם בשוויון מוחלט; ועוד מחדלים רבים שהביאונו עד הלום.

שני הבזקי אור היו במהלך השנים: הראשון, של מנחם בגין - שהביא את השלום עם מצרים ונסיגה עד המ"מ האחרון ~ השני, שלא היה מתקיים אלמלא הראשון, של יצחק רבין הביאו את השלום עם ירדן.

איש מהם וממשיכיהם לא הצליח לקדם הסכם אמיתי עם הפלסטינאים. בגין לא התכוון בכלל ומשך דיונים ריקי תוכן ; רבין ולאחריו שרון לא הצליחו להשלים את משימותיהם.
אני תולה תקוותי בביבי החלש הנתון ללחצים ולליברמן שהשקפתו/הצהרותיו נעות כמטוטלת. - הצלחתכם תהיה הצלחתנו

הסכם מקיף שהסכם אוסלו מחויר לעומתו.

כפי הניראה הוא כל כך הרחיק אותם, בעזרת פיפוליו של בורג האב, עד של הצליחו להגיע לשולחן החתימה.

אני מקוה שזה לא פבלובי.

האוטונומיה הייתה אמורה בתום חמש שנים להסתיים לטובת מדינה.

תוכנית 11 הנקודות - יזמה הקמת 11 התנחלויות במטרה לספח את הנגב הצפוני,
במסגרת התנחלויות "חומה ומגדל" השתלטו על שטחים נרחבים מארץ ישראל,
והתנחלויות קודמות - יועדו לספח אזורים אחרים - כמו התנחלות תל-חי שיועדה לסיפוח אצבע הגליל.
בן גוריון עצמו שיזם סיפוח והתנחלות אלו - תמך גם בכיבוש ירושלים המזרחית וסיפוחה,
"לעקור כל הבדלה בין ירושלים העתיקה, המזרחית, ובין ירושלים המערבית, וליישב את השטחים שסביבה"


השמאל הקיצוני,
היה שולי מאוד עד לעשורים האחרונים,
הזרמת סכומי כסף גדולים מחו"ל שינתה את המצב.

אני התייחסתי לסחרור החושים שבא בעקבות מלחמת 1967

אלא שמאז,
השמאל הציוני, שהקים את המדינה, והתנחל בחלקיה השונים לפני ואחרי 1967,
הלך ונעלם,
והוחלף בשמאל אנטי-ציוני, שרואה בהתיישבות ומדינה יהודית מילים גסות.


השמאל האנטי-ציוני מעולם לא תרם תרומה מהותית למדינה.

על איזה נישול אתה מדבר?