יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, אמר הלילה (ראשון) כי הפלסטינים המבצעים פיגועי דקירה עושים זאת בשל תחושת הייאוש, ולא בעקבות הסתה. "מדי יום נופלים ילדים פלסטינים כשהידים", אמר אבו מאזן בדברים שנשא בפני סטודנטים פלסטינים במהלך ביקור בונצואלה. לדבריו, "הילדים נושאים סכינים ומקריבים את חייהם בפעולות דקירה. טועים אלו שאומרים שישנם גורמים המסיתים ודוחפים אותם לעשות כך, אלא הם עושים זאת משום שאיבדו את התקווה". עוד הוסיף אבו מאזן כי ידם של הפלסטינים מושטת לשלום, אולם זה לא יושג ללא מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים וללא זכות השיבה. "אני פליט ושבתי לרמאללה, אולם עדיין לא זכיתי לקבל את זכות השיבה", אמר.
http://news.walla.co.il/item/2998230
הנאום הזה מדגיש שני דברים חשובים:
לא יהיה הסכם שלום בלי "זכות השיבה"
"זכות השיבה" היא לתוך שיטחי מדינת ישראל ולא לשטחי 1967

במילים אחרות, לא יהיה שלום ללא ביטולה בפועל של מדינת ישראל, שכן בנאום עצמו מכריז אבו מאזן שיש "6 מליון פליטים". כמובן, מספיק שרק חלק מהם, כל אלו שחיים במחנות פליטים, יעברו לשטח ישראל על מנת לבטל את הרוב היהודי.

לא שזה חדש למישהו, אבל חשוב להפיץ את משמעות הדרישה הפלסטינית הזו בעולם כשמדברים על "חידוש המשא ומתן".

מחבל בתהליך השלום

זה כבר נחשף בסדרתו המצוינת של דרוקר
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1156552

אינני "מאושר" עם פתרון חד צדדי. אבל אם מגיעים למבוי סגור - הוא ברירת המחדל.

אנחנו חייבים לקבל החלטה מה הן גבולותינו ולהיצמד אליהן.
הקביעה חייבת להיעשות: א. להבטחת בטחונה ושלומה של מדינת ישראל ואזרחיה; ב. לאפשר בעתיד לבוא להקים מדינה פלסטינאית לצדו - מדינה בעלת רצף מדינה ולא מדינת טלאים; ג. לשמירה על הר הבית במצבו העכשווי כמקום קדוש למוסלמים ולאפשר ליהודים ולכל מי שחפץ לעלות להר ולשטוח את תחינתו בפני בוראו. השליטה על ההר חייבת להיות בינלאומית.

הערת אגב : לצערי, לאחר שאני חווה את ההתכתשויות של יהודים סביב הכותל המערבי ( קיר תומך שבנב הורדוס ) וחלוקתו לאזורי תפילה על פי הסגנונות השונים - אני בספק אם ניתן להכיל את סעיף ג'

לא לשבח,
רק לציון

חחחח
1:0

את השמאל זה לא ישכנע. חבל על המאמצים.

כבר כתבתי על זה מ-ז-מ-ן:
https://sites.google.com/site/hamedinai/israel/regel
גם אם נסכים לעמוד עם רגל אחת ביבשה ורגל אחת בים, שונאי ציון יגידו שזה לא מספיק, ועמדת ארה"ב ואירופה תהיה שצריך להתפשר. אבל למרבה הפלא גם חלק מהשמאל הישראלי שלנו ילחץ עלינו לזוז עוד יותר שמאלה (לכוון הים).

*
חיפשתי ומצאתי שכתבתי את זה כבר בשנת 2009:
http://www.fresh.co.il/vBulletin//p...ad.php?t=456635

*

ואני לא נביא.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

אני מאמין שמרבית האנשים בשמאל ובימין הם אוהבי ציון - כל אחד בדרכו הוא.

בכלל מה לישראל ולים ? במרבית התקופה ההיסטוריה המפוארת של מלכויות ישראל - לא הייתה להם שליטה בחוף הים. שם שלטו הפלישתים וגויי הים. מלכויות ישראל שלטו על אזור ההר ( שכם, חברון, ירושלים, בית לחם ). רק עם חידוש העליות לארץ ישראל התחילה ההתיישבות באזור החוף, שהיה פנוי יחסית בעוד היישובים הערביים היו מרוכזים באזורי ההר.

בצפון מישור החוף - הייתה שליטה בחוף הים (ובדרך-הים).
שבט דן ישב במקום גבולי (ולכן שמשון ומלחמותיו בפלישתים הסמוכים), ולאחר שהתיישבותו לא צלחה - עבר לצפון הארץ.
שבטי מנשה ואשר - ישבו על חוף הים והתפרנסו ממנו.
ושבט יהודה - ויתר על הים (למרות שלכאורה היה חלק מנחלתו).

גם בתקופת בית שני ולאחריה, היה יישוב יהודי גדול במישור החוף,
יש למשל הלכה שמזכירה את יהודי חיפה.

כששבו מהגלויות, יהודי העולם העבירו מגביות וקנו קרקעות.
נקנו הרבה קרקעות בגליל, ומישור החוף שהיו ביצתיים ולכן הערבים נמנעו ממגורים בהם, ובנגב שהיה קשה לעסוק בו בחקלאות.
נקנו גם קרקעות ברחבי יו"ש, שבהם היו יהודים ששרדו מאות שנים, וניסו להרחיב את היישוב היהודי גם בהם.
אבל הבריטים גירשו את היהודים שישבו בערים אלו, כשהערבים ערכו פוגרומים, בתירוצים של "ביטחון".