ראשי       משחקים       מבזקים       צור קשר     ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● הצטרפו אל העמוד שלנו בפייסבוק ●●● עקבו אחרינו! ●●●  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שם משתמש
סיסמא
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #2  
ישן 19-11-2004, 23:03
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 17,380
המאמר לעצלנים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קורנסון שמתחילה ב "גאזלים ושריון בלבנון"

Syrian Tank-Hunters in Lebanon, 1982
By Tom Cooper & Yaser al-Abed








Syrian Attack Helicopters

In the early 1980s the SyAAF operated one wing with four squadrons of SA.342L/M Gazelles (976, 977, 988, and an unknown unit – probably 989 Sqn), and one wing of three squadrons equipped with Mi-25s (765, 766, and 767). Both wings had units based at Marj al-Sultan and al-Jdaydeh airfields, but part of Mi-24s was permanently deployed to Sueda AB as well.


Syria was a relatively new operator of combat helicopters, having obtained the first 18 French-built Aיrospatiale SA.342 Gazelles only in 1977, in response to Israeli acquisition of Bell AH-1 Cobras. These 18 Gazelles entered service with the 976 Attack Helicopter Squadron, based at al-Jdaydeh AB, and were originally equipped with AS.12 anti-tank guided missiles (ATGMs). Later on, additional SA.342s were supplied, enabling the SyAAF to organize a full brigade of three squadrons, and one unit used for liaison and cooperation with police. Also supplied to Syria by France were HOT ATGMs. HOT is essentially a French-German equivalent to the US-made TOW, this designation actually standing for “Hautsubsonique Optiquement Tיleguidי Tirי d’un Tube” – or “high-subsonic optical remote-guided fired from a tube”, with manual command-to-line of sight (MCLOS) guidance, with guidance inputs being transferred via a thin wire connecting the missile with the helicopter. As delivered to Syrians, the HOT was considered one of the most advanced ATGMs world-wide, claimed as capable of penetrating 700mm of steel armour at 0° and 288mm armour at 65°. The missile was delivered in tubes, of which each Gazelle could carry four, mounted on stubs behind the cockpit.









Aיrospatiale SA.342 Gazelle was the main anti-tank weapon of the Syrian Air Force in this war. The three units equipped with the type flew slightly over 100 combat sorties during four days of battles between the Syrians and Israelis, in June 1982. Their crews claimed well over 30 kills against Israeli tanks and additional hits on a number of other vehicles. In exchange the SyAAF Gazelles suffered a loss of five helicopters. (Artwork by Tom Cooper)





Given that SyAAF purchased no Western-built aircraft or helicopters already since the late 1950s, the acquisition of Gazelles was quite surprising for many observers in the West. But, the fact was that this deal came as a result of Saudi efforts to orient as many Arab states towards West as possible, as well as Soviet inability to supply the number of Mil Mi-24 (ASCC-Code “Hind") helicopters required by Syria. The Soviets needed any Hind they could get at the time for their units based in East Germany. Nevertheless, once the French started delivering Gazelles to Syria, the Soviets followed the suit, and in spring of 1981 the first squadron of 12 Mi-25s was organized at al-Mezzeh AB, near Damascus, followed by another unit, then based in al-Ladahiqiyah. The Mi-25 was considered a “monkey” version of the Mi-24, a downgraded variant supplied to “less reliable” customers. Its main anti-tank armament was the 9M17 Skorpion from the Falanga family of ATGMs (ASCC-Code “AT-2 Swatter"). This was a relatively primitive but simple ATGM with MCLOS radio-guidance. Each Mi-25 could mount four Swatters on launch rails mounted bellow wing-tips. The AT-2 was supplied in several variants, of which the B was sold to Syria. This version could reach targets out to a range of 3.500m, and had a claimed capability of armour penetration of over 500mm at 0°. In addition, the Mi-25 was equipped with the YakB-12,7 machine-gun, mounted in a barbette underneath the front cockpit, as well as UB-32-57 rocket launchers for unguided rockets. Most usually, the Syrian Mi-25s were seen in operation armed only with the machine-gun and UB-32-57 containers.





For various reasons that stood in no relation directly to the SyAAF, the introduction of Gazelles and Mi-25s in service with SyAAF was not entirely complete by spring of 1982. In fact, eventually the Syrian Hinds were not to see any kind of combat service during the fighting against Israelis. Although there is a number of reports of the contrary – especially in the Russian and Ukrainian, but also in specialized Western publications - the SyAAF Mi-25s did not fly even a single combat sortie in 1982: when it comes to the SyAAF anti-tank operations Gazelles fought almost alone.






Hunter-Killer Tactics




By early 1982 the Syrians were expecting some kind of a new Israeli operation in southern Lebanon, most likely something similar like the Operation “Litani”, from 1978, when the Israelis drove only some 40km deep into Lebanon in a search for Palestinian terrorists. The Syrians knew that in the case the Israelis would not stop on the Litani River a clash with the Israelis was inevitable. Yet, with most of SA important units being deployed either along the Golan Heights or in Damascus, and given the burden of sustaining a sizeable force inside Lebanon already since 1976, as well as because of their commitment in the local civil war, the Syrians lacked assets and space to build a strong front-line stretching over whole width of Lebanon. The best they could do was to establish defences around specific points of their interest, foremost the highway Beirut-Damascus.





Studying the local terrain, roads, dozens of villages in southern Lebanon and possible routes along which the Israelis would approach, the Syrians developed simple but effective tactics. This called for co-ordination between helicopters of the Syrian Arab Air Force (SyAAF) and specially trained “hunter-killer teams” of the Syrian Army (SA). The aim was to ambush and tie down Israeli mechanized formations by ground-forces, preferably at short range and within urban areas, and then hit them by attack helicopters that would approach using local hilly terrain.









Syrian Army anti-tank team seen displaying its main weapons: RPG-7s. (US DoD via Tom Cooper)





By early June 1982 the SA had the whole 20 Commando Battalion with a total of 50 hunter-killer teams deployed in Lebanon, mainly in the areas south and west of Beirut, but also in eastern and southern suburbs of the city. Each of Syrian teams was made of between four and six men, armed with some of the best Western and Soviet anti-tank weapons of the time, including RPG-7, RPG-18 (disposable 64 mm antitank rocket launcher), AT-4 Spigot ATGMs (only early-production 9P135 units), and MILAN ATGMs from France. Usually there were two shooters and two loaders in each team. Every six-man team had two additional members equipped with SA-7 MANPADS. Syrian anti-tank troops were older, more experienced soldiers of the SA, showing strong military skills and determination, and were later described by the Israelis as having a very professional attitude towards their mission. They operated with predilection in urban areas, where the narrow streets of Lebanese towns and villages could easily be turned into shooting galleries for Israeli tanks.





Of conventional fighting forces the major Syrian unit in Lebanon was the 1st Armoured Division. This consisted of the 76th and 91st Tank Brigades – equipped with T-62s – and the 58th Mechanized Brigade. Attached to this division was the 62nd Independent Brigade and additional Commando Battalions, which defended the Beirut-Damascus highway, as well as three SAM-brigades with a total of 19 SAM-sites, deployed mainly in the area near Zahle, along the Syrian border. Also in Lebanon was the 85th Infantry Brigade, stationed in the Beirut area.









Abandoned Syrian T-62 MBT as found in southern Lebanon. The T-62 proved well during fierce battles with Israelis, although the 76th and 91st Tank Brigades suffered a loss of something like 60 tanks of this type. In return the T-62s scored at least two confirmed kills against Merkavas. (ACIG.org archive)
















The Three Days Battle: Day One, 8 June

The war began with the Israeli drive into southern Lebanon around 11:00hrs of 6 June. For Syrian troops stationed in the country, however, it began only two days later near Jazzin, in central Lebanon, as the IDF Task Force Vardi – a specially configured task force under command of Brig.Gen. Danni Vardi, the task of which was to take Jazzin and then push north along the eastern side of Lake Qaroun towards the Beirut-Damascus highway – attacked positions of the 76th Syrian Tank Brigade. While this was going on, Brig.Gen. Menachem Einan’s 162 Ugda was moving along narrow roads from south towards south-west from Jazzin, with objective Beit en-Din, in the Shouf Mountains. Hampered by several massive traffic jams and fuel shortages Einan had experienced massive difficulties in organizing his movement: shortly after 14:00hrs, the two lead columns of his unit that travelled on two parallel roads opened fire at each other in a case of mistaken identity. The results of this clash remain unknown, but it took Einan at least an hour to solve the chaos. However, barely that the 162 Ugda began to move again, around 15:30hrs, several of its vehicles suddenly received heavy hits.


Four SA.342s of the 977 Sqn SyAAF approached Einan’s columns flying between hills and trees and then fired their HOTs before their presence was ever detected. An unknown number of Israeli tanks and armoured personnel carriers was hit in this attack, but the IDF subsequently reported only slight casualties (four injured, one of which seriously). Hardly an hour later Task Force Vardi was also attacked by SyAAF fighter bombers, the pilots of which reported leaving several tanks afire.









Advancing along narrow roads in long columns, as seen here, forward Israeli units were easy target of Syrian (and Palestinian) ambushes. The Syrians combined effectivelly the ambushes set by their commandos with helicopter attacks, apparently with considerable success. (ACIG.org archives)





In fact, this was only the second section of Syrian helicopters to attack. The first section was active over Lebanon already around 14:00hrs. It sneaked at low level along the canyons on north-western side of Mt. Hermon and then attacked a column of the Special Manoeuvre Force, commanded by Brig.Gen. Yossi Peled, which consisted of two brigades of para-troops and infantry configured for anti-tank operations and had a task of reaching the Beirut-Damascus highway along the Syrian border. The attack was executed when the Israelis were stopped by elements of the 91st Syrian Tank Brigade on the road from Hasabaiya towards Rashayya, but its results remain unknown. The final Gazelle strike of the day was delivered around 17:30hrs, by two pairs that executed a pincer attack against mechanized IDF units on the road from Shab’a to Rashayya and from Barouch to Ayn Dara. The results of all these operations remain unknown.


















Day Two, 9 June
Around midnight of 9 June, the 162 Ugda reached the Druze village Ayn-Zhalta, in the middle of the Shouf Mountains, and only some 15km south of the Beirut-Damascus highway. However, as the leading M-60s rolled into the place they suddenly detected several T-62s: within seconds a fierce battle at close quarters developed in which a number of tanks from both sides was hit. As the Israelis pulled back to re-group the Syrian commandos attacked, engulfing the column in a barrage of RPGs. Namely, Einan’s Ugda drove directly into the centre of the Syrian 58th Mechanized Brigade. The results of this initial clash are uncertain, then there is no reliable data about the Israeli casualties: the Syrians lost at least three T-62s and 20 soldiers, while the Israelis pulled back to Barouch. Certain is also that the Syrian resistance was fierce enough to cause the IDF in the morning to move a part of the Task Force Vardi with help of CH-53D helicopters behind the right flank of the Syrian position. As the Israeli paras - driving M-151 jeeps armed with TOW-ATGMs – were concentrating along the Ayn Zhalta – Barouch road, around 09:30hrs they were hit by the next SyAAF Gazelle attack that left several M-151 jeeps destroyed. However, Vardi managed to reorganize his force and deploy it in three blocking positions north and east of Barouch. At least in theory, Vardi’s force was now only 15km away from the Beirut-Damascus highway. If it could reach it, it would not only cut off the Syrian units in the Beirut area from supply bases in Syria, but also have an open way into the rear of the 1st Syrian Armoured Division.





The problem was that the Israelis could not advance, at least not immediately: the 162 Ugda continued battling Syrians in Ayn Zhalta – in part because of another Gazelle-attack that left six Israeli tanks destroyed - until evening. It was only then that Einan’s units broke through towards Ayn Dara, a village only few kilometres south of the strategic highway. However, while advancing the Israelis were first ambushed by elements of the Syrian 51st Brigade and several anti-tank teams that went after M-60s and Merkava tanks for the most part: in a series of sharp clashes they hit a number of vehicles.









The ER-armour of Magach 6 was effective against anti-tank missiles and rocket-propelled grenades used by the Syrians, but not yet perfect. This Magach was one of two confirmed victims of Syrian Army anti-tank teams during the fighting in June 1982. (US DoD via Tom Cooper)





Meanwhile, around 12:30hrs, a strike package of six SyAAF MiG-23BNs bombed the Israeli HQs set in Samaqiyah, which was detected by tracking Israeli radio communications and already under heavy pressure by Syrian artillery. Two hours later, in order to be able to better support their ground troops in fighting Syrians, the IDF/AF launched the Operation Drugstore – a concentrated attack against the Syrian SAM-sites in the area between Zahle and the Syrian border. This operation was highly successful and resulted not only in the neutralization of the Syrian SAMs, but also in downing of 23 SyAAF fighter-bombers scrambled into the Lebanese skies. With Syrian SAMs neutralized, an IDF corps under command of Maj.Gen. Avigdor Ben Gal, consisting of Ugdas 90 and 252, opened a major, three-pronged offensive against the 1st Syrian Armoured Division in the Beka’a Valley.









SyAAF MiG-23BNs flew over 100 combat sorties between 8 and 11 June 1982, repeatedly hitting advancing Israeli units. However, usually being deployed in the first attack wave they suffered heavy losses to Israeli F-15s and F-16s. (via Yaser al-Abed)






Day Three, 10 June

By the morning of 10 June Einan’s 162 Ugda – supported by vicious attacks of IDF/AF fighter-bombers and attack helicopters - broke through the positions of the 51st Syrian Brigade at Ayn Dara, destroying a number of Syrian tanks in the process. In return, it was hit by several Gazelle- and attacks by SyAAF fighter-bombers between 07:15 and 08:30hrs, losing additional vehicles in the process. Namely, the SyAAF has sent a large number of Gazelles into “search and destroy” missions over Lebanon, as the Syrian army was unable to confirm location of enemy units due to a very fluid situation. The Gazelle-crews were thus roaming deep over the Beka’a Valley, searching for suitable targets. Several times they were successful, in other cases not: as by the time the IDF started deploying M-163 Vulcan self-propelled anti-aircraft guns with its forward mechanized units, their task was extremely dangerous. One of the Gazelles was indeed badly damaged by 20mm AAA after attacking a column of Israeli tanks and claiming four direct hits. The pilot was badly injured but flew his smoking SA.342 back to al-Mezzeh and laded it safely: he was immediately hospitalized but would subsequently lose his legs during emergency surgery.


The last of in this series of attacks, executed around 09:00hrs near the Hill 1943, reportedly left a number of Israeli vehicles afire. Simultaneously, another Gazelle-attack was flown against the Task Force Vardi, in the area between Ayn Zhalta and Azzoniyeh, and two hours later Gazelles of the 977 Squadron attacked also a column of Israeli tanks moving from Barouch towards Ayn Zhalta. Eventually, Einan’s advance was stopped cold only few kilometres short of his objective: it remains unclear if this happened due to fierce Syrian counterattacks or because Einan was ordered to turn towards east. Certainly, the IDF was interested in capturing at least a section of the Beirut-Damascus highway and thus splitting Syrian forces in Lebanon in two, as well as advancing into the rear of the 1st Armoured Division. There must have been a strong reason for them not to attempt doing this.





Meanwhile, the 252 Ugda was also on advance, despite very difficult terrain and poor roads, and by the noon its leading elements were in full advance towards north. However, around 15:30hrs it was hit by an attack of SyAAF Gazelles while struck in a traffic jam near the Hill 1794, north of Shab’a. As the helicopters targeted one tank and APC after the other, firing their missiles outside the range of Israeli machine-guns, a chaos broke out. Syrians claimed seven M-113s and M-60s destroyed during this attack. Ignoring his difficult situation Ben Gal was pushing his units forward, reorganizing 252 Ugda for an advance by night.









What the Syrians were facing: against an equivalent of two Syrian, the Israelis deployed at least five divisions in Lebanon, equipped with some of best protected armour of their time. However, narrow communications and difficult terrain frequently caused tremendous traffic jams along the routes of Israeli advance. Whenever the Syrians detected such points they would send a flight of SA.342 Gazelles to attack: the Israelis deny suffering heavier losses, but some sources clearly indicate the horror of attacks from Syrian helicopters experienced by IDF troops. (US DoD via Tom Cooper)





To the right of the Ugda 252, after outflanking survivors of the Syrian 91st Tank Brigade, the Task Force Peled reached Yanta, near the Syrian border, where it was stopped by the Syrian 21st Mechanized Brigade – the first element of the 3rd Armoured Division. The leading elements of the 90 Ugda joined Peled after a fighting march through Beka’a Valley. However, in the afternoon Yanta and the newly-set-up local Israeli HQs was hit by a tremendous attack of a full squadron of Syrian Sukhoi Su-22s. Gazelles followed in the wake of the fighter-bombers, hitting a number of M-60s and M-113s along the road from Ayn Ata to Rashayya. Given that this communication is running parallel to the Syrian border and only few kilometres away from it, the SyAAF now had it very easy to deploy an increasing number of attack helicopters. 12 Israeli tanks were reportedly hit during this attack alone and a number of other vehicles were destroyed as well.





Clearly, until today the Israelis deny any such Syrian strikes: according to their reports issued to Pentagon their whole force in Lebanon suffered only four injured troops on that day. However, the following comment from an IDF/AF F-16-pilot who scored the only kill against a Syrian Su-22 of that war, on 11 June 1982, is clearly indicating what must have happened at Yanta:




- Of all the four kills I made, downing the Su-22 gave me the greatest satisfaction because I saw the horrendous results of a Sukhoi attack on our ground forces a day earlier.









SyAAF MiG-23BN seen while pulling up from low-level attack. The type proved capable of moving considerable combat loads at high speed and low level, but suffered during the war in 1982 from the lack of advanced self-protection equipment like RWRs and ECM-systems. At least seven were shot down by Israeli F-15s and F-16s, and at least one by MIM-23B I-HAWKs of the Israeli Air Force. (via Yaser al-Abed)





Another Gazelle-raid then hit the Peled’s Special Manoeuvre Force on the road from Ayn Ata to Rashayya again. These attacks bought sufficient time for the Syrians to deploy reinforcements in anti-tank commandos by Mi-8 helicopters into the Ghazzah area: despite the supposed “total” IDF/AF air superiority, not a single SyAAF helicopter was detected by the Israelis.











The Syrian strikes against all known forward Israeli headquarters, as well as a fluid situation in Lebanon now obviously resulted in a critical mistake of the Israeli leadership. The situation on the battlefield was far from clear, then the two opponents were deeply wedged into each other. But, at least the IDF/AF should have been in possession of the air superiority, thus enabling Israeli reconnaissance assets to find the enemy and track it down. Strangely enough, this was obviously not the case. The Israelis either completely failed to notice, or misunderstood that the Syrians started pulling out their battered units of the 1st Armoured Division in intention to replace them with fresh units of the 3rd Armoured Division. The later was equipped with T-72 tanks and arriving from Damascus. The Syrians were therefore not falling back, but just replacing their units: however, the IDF considered the movement of the 1st Armoured Division towards north for a general withdrawal. Consequently, the Israelis immediately pushed their units into “pursuit” towards north. The IDF was to pay a high price for this mistake.









Members of a Syrian Army anti-tank team taking rest between two engagements with Israelis, somewhere in central Lebanon. (US DoD via Tom Cooper)














Chaos of "Sultan Yacoub": 11 June

On the evening of 10 June Ben Gal rushed his troops forward. To the north of them was an area known as well-fortified by the Syrians. Nevertheless, the Israelis considered their opposition as weak: only two commando battalions of 250 men each, and few tanks was what – at least in theory – was standing between them and the Beirut-Damascus highway in this part of Lebanon. “In theory”, then the Israelis were already informed about deployment of a strong Syrian mechanized force along the strategic highway, from east towards West. Obviously, the IDF HQs concluded that the Syrians were preparing for a “last-ditch” counterattack, then bringing serious reinforcements to the frontlines.


The task of leading this final advance fell on 90 Ugda; a unit that was previously successful in fighting the Syrian 91st Armoured Brigade, and destroying no less but 35 Syrian tanks in exchange for five own losses. Commander of the 90 Ugda, Brig.Gen. Giora Leo, received the corresponding order around 19:00hrs. Several hours later, its 362 Battalion drove through the village of as-Sultan Yac'ub at Tanta – only to receive strong fire of all calibres and have its leading element cut off deep inside the Syrian positions. By 01:30hrs in the morning of 11 June the trapped Israeli battalion was in a state of chaos, blocked in a narrow valley on the end of which was another village, drawing heavy direct- and artillery-fire from several sides. It was not until 04:00hrs that the situation slowly improved, although during the permanent contact with Syrians around it the unit lost several tanks and a number of crewmembers. Several Syrian Army anti-tank teams participated in this battle, attacking from very short ranges with RPGs, as well as Milan ATGMs. Early in the morning the Israelis were strafed by two MiG-21s, but these dropped no bombs due to close proximity of their own troops. Eventually, the IDF was unable to mount a large-scale operation in time to recover the embattled battalion; the 90 Ugda and the nearby 880 Ugdas were busy attempting to prevent the 3rd Syrian Armoured Division to deploy along the highway towards east. Eventually, what was left of the 362 Battalion had to dash for Israeli lines in the course of the morning, with massive artillery support, but leaving some eight destroyed and abandoned M-48s and M-60s behind.









During the battle of Sultan Yacoub the Syrians destroyed or captured at least eight Israeli M-48s and M-60s converted to Magach 6 configuration by addition of ERA. This M-48 Magach is today displayed at the Teshren Panorama Museum, in Damascus - and still in excellent condition. (Photo by Tom Cooper)





There was a sense of urgency in extracting the remnants of the 362 Battalion from behind the Syrian lines, then meanwhile the final Israeli push towards north was in full swing, while the Syrian 3rd Armoured was deploying along the highway from the border towards Beirut. Besides, the Israeli and Syrian governments agreed to a ceasefire, to start at noon of 11 June, and now both sides were in a rush to grab as much as they could.





Final clashes occurred in two sectors. Early in the morning, the 81st Syrian Armoured Brigade, equipped with T-72 tanks, reached Shtura and then turned south along two parallel roads – driving directly into positions of the 409 Israeli Anti-Tank battalion (originally part of the Task Force Peled), M-60s of the 767 Armoured Brigade, and some IDF/AF AH-1 Cobras. In a short but sharp clash that occurred in the late morning, the Israelis hit nine T-72s with TOWs, forcing the Syrian brigade to pull back to Beirut-Damascus highway. This vital communication, however, remained in Syrian hands: in fact, the Syrians also claimed up to ten M-60s destroyed during this battle.





Meanwhile, in the Beka’a Valley 7th Armoured Brigade of Eitan’s 162 Ugda engaged T-62s of the 58th Syrian Brigade due south of Jub Jnin: in exchange for two destroyed Merkavas, the Israelis knocked out at least a dozen of T-62s. The Syrians claimed destruction of 21 to 30 Israeli armoured vehicles during this battle - which culminated shortly before noon, with attacks of attack helicopters from both sides. Israeli AH-1s and MD.500 Defenders claimed destruction of 15 T-62s and few T-72s near Zahla. However, they encountered fierce anti-aircraft fire and were not able to execute their attacks as expected. One of Defenders was badly damaged by explosion of a shell nearby, so that it crashed on the ground in front of Syrian positions: the navigator was heavily injured but the pilot pulled him out of wreckage and both were recoered by an AB.212. In return, the Merkavas of the 7th Israeli Brigade shot down at least one Gazelle using their 105mm cannons, and another Syrian SA.342 should have been shot down by a long-range TOW-shot from an Israeli Cobra helicopter.









Although the Israelis claimed possession of air superiority over Lebanon since afternoon of 9 June 1982, the SyAAF continued dispatching ever larger formations of fighter-bombers to attack advancing Israeli units. MiG-21s mainly acted as close escort for MiG-23BN and Su-20/22 fighter-bombers, but were several times also deployed in air-to-ground role - like on the morning of 11 June, when two straffed the trapped elements of the 362 Tank Battalion IDF. (Artwork by Tom Cooper)






Mixed Results

Despite the ceasefire, the fighting was to resume several days later: in fact, by the end of 1982 there were to be no less but eleven additional ceasefires agreed between the Israelis and Syrians. Bean-counting began already on the afternoon of 11 June, of course. On a press conference in early July 1982, the representants of the Syrian Ministry of Defence stated that SA hunter-killer AT-teams destroyed 23 Israeli tanks during the first three days of fighting (between 6 and 9 June) for only minor losses to themselves (overall, the Syrians claimed destruction of “more than 120 Israeli tanks, APCs and mine-clearing vehicles by their ATGMs by the time). Subsequent studies proved that they in fact hit a total of some 60 Israeli M-60s and Merkavas. However, no less but half of these remained operational, while only few of the others were completely destroyed (some sources state that SA anti-tank teams destroyed only two IDF tanks). As well-known, the Merkavas were heavily armoured and had very good anti-detonation as well as fire-protection equipment, while M-60s were heavily protected by explosive-reactive-armour (ERA). Although the IDF subsequently concluded that the ERA on their M-60s needed improvement, and that at least two Merkavas were indeed destroyed by Syrian anti-tank teams (the IDF lost a total of seven Merkava Mk.1s written-off during this war), it is obvious that these tanks were extremely problematic opponents. The fact was also that the Israelis were swift to adapt the tactics of their mechanised formations against Syrian AT-teams. They would use 20mm M-163 Vulcan guns to spray their possible positions and TOW-missiles to hit them precisely – usually with deadly results. To counter such weapons the Syrians preferred fighting at shorter range and using lighter anti-tank weapons. This forced the Israelis to deploy their commandos in order to tackle the Syrian anti-tank snipers: much more often than expected the Syrians had the unpleasant experience of being hunted instead of hunting. The resulting clashes were extremely bitter and brutal. This is at best illustrated by the fact that only between 10 and 15% of Syrian anti-tank hunters survived this war. Very few were captured alive, including only one officer: 1st Lt. Mehdi fell into Israeli hands in a badly injured condition, but defied all the IDF efforts to break his spirit before being returned to Syria. As Captain he was later to fight against the Iraqis, in 1991, together with US forces.


Despite immense problems, quite a few surprises, and losses, the Israelis were eventually satisfied with results of the conventional part of the war in Lebanon: in four days of battles with Syrians they destroyed 81 tanks, and captured 41, losing only eight M-48/60s and two Merkavas in return. Supposedly, one of destroyed Merkavas was subsequently salvaged and repaired.





The Syrians were not entirely happy. They failed to fully exploit the poor situation of several Israeli units: several of their units stopped and started digging-in instead of advancing towards south where they could establish better defensive positions. Consequently, they did not manage to deploy the 3rd Armoured into the old positions of the 1st Armoured Division. Nevertheless, they still held the Beirut-Damascus highway after fighting an opponent that was superior in numbers and quality: the IDF deployed an equivalent of five divisions against only something like two Syrian. The SyAAF, of course, came away in a very bad shape, losing between 85 and 87 fighters and 24 or 27 pilots (Syrian sources differ on this issue) in air battles and to Israeli ground defences between 6 June and 8 July 1982.









Syrian anti-tank teams successfully deployed French-made Milan ATGMs during the war in Lebanon as well. The effectiveness of this weapon in combat against well-protected Israeli armour remains unknown. (US DoD via Tom Cooper)





When it comes to Syrian anti-tank helicopters, two Gazelles were shot down and their crews killed. Two other examples were badly damaged during the fighting and subsequently captured by the Israelis: one of these two was rebuilt and test-flown in Israel (for comparison, the IDF/AF lost only one Defender). At least an additional SA.342 was badly damaged but flown back to Syria. In exchange the SyAAF claimed destruction of 95 ground targets by Gazelles, including 71 tanks, five APCs, three trucks, two artillery pieces, nine M-151 jeeps, and five tanker trucks. While it is possible this figure is slightly exaggerated, one should not forget that attack helicopters are considered extremely effective by most armies of the world, and that this fact was proved not only in a number of exercises, but also in several wars. Overall it is sure that the Syrian Gazelles proved their worth during this war beyond any doubt.









Another victim of Syrian anti-tank teams was this Merkava Mk.1, destroyed in Beirut, in early summer 1982 by an RPG. The Israelis subsequently mounted a local counterattack and recovered the wreckage. (ACIG.org archives)




מקור: http://www.acig.org/artman/publish/article_279.shtml
_____________________________________


הזורע רוח, יקצור סופה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 20-11-2004, 10:47
  Uri Leizin Uri Leizin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.12.03
הודעות: 392
הנה משהו
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי ק_צביקה שמתחילה ב "האם יש למישהו עוד מקורות מידע?"

אוגדה 90

אוגדה 90 גויסה בתחילת מלחמת לבנון והייתה מוכנה להכנס לקרב החל מ 8-9 ביוני.היא כללה 3 חטיבות שריון (חטיבה 14 בפיקודו של דוד שובל, חטיבה 734 בפיקודו של מיכאל "מיקי" שחר, וחטיבה 943 בפיקודו של נחמן ריבקין) וחטיבת צנחנים בפיקודו של נחמיה תמרי.במסגרת התוכנית "אורנים גדול" אוגדה היתה צריכה להשתלט על "ציר פיתולים", לכן מתחילת השנה מפקדי האוגדה השתתפו בכמה תמרונים ומשחקי-מטה ללימוד הציר המסובך הזה. הפיקוד היה בספק בקשר לתועלת שבהכנסת האוגדה ללחימה - אחרי ביטול "אורנים גדול", בחזית הצטברו יותר מדי טנקים. בסוף אוגדה נשלחה ל"ציר פיתולים" - רשמית, בגלל הכנה מיוחדת שהם עברו, אבל ייתכן וסיבה אמיתית היתה פשוטה יותר" :"אם כבר גייסנו את החבר'ה, שישחקו קצת". החל מ-9 ליוני האוגדה לחמה על "ציר פיתולים" נגד קבוצות שריון סוריות קטנות בכפרים לאורך הציר. היא כבשה הרבה כפרים והשמידה 35 טנקים סוריים (אבידות שלה היו 5 טנקים). בשעות אחה"צ של 10 ליוני האוגדה הגיעה לקו מתוכנן באיזור כפר משכי וצומת שלידו וצפונה - איזור שהיהבעל חשיבות אסטרטגית.

מקור: http://www.waronline.org/IDF/Articl....htm#eastaction
תרגום - שלי, המשך יבוא
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 24-11-2004, 18:37
  Uri Leizin Uri Leizin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.12.03
הודעות: 392
המשך
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי Uri Leizin שמתחילה ב "הנה משהו"

האבידות העיקריות של האוגדה עד לאותו רגע היו דווקא מאש כוחותינו: ב 10 ליוני בגלל זיהוי מוטעה שיירה של האוגדה הותקפהמערבית מכפר משכי ע"י 4 מטוסי "קפיר" של חיל האוויר בפצצות מצרר. כתוצאה מכך, נפגעו 117 חיילים, מהם נהרגו 25.
נכון לשעה 15:00 ב10 ליוני, אוגדה החזיקה חזית בכיוון צפון (5 ק"מ דרומה מהקו ג'וב ג'נין - כאמד אל לוז) ומערב (בכו רפיד - כפר דניס). מצפון-מערב ממנה היה "כוח יוסי", מדרום-מזרח - אוגדה 252.
לפי נתוני המודיעין, מול האוגדה עמדו שאריות של דיוויזיה 1 הסורית ו-2 יחידות קומנדו באיזור סולטן-יעקוב, משני צידי ציר פיתולים. למפקדים היה ברור, שהמשך התקדמות צפונה, אל הכביש ביירו-דמשק, תלוי בהשטלתות על האיזור. ב 15:30 מפקד הגיס אביגדור (יאנוש) בן-גל פקד על האוגדה להתכונן לכיבוש איזור סולטן-יעקוב בבוקר 11 ליוני, בכוח של חטיבת שריון ו-2 גדודי חי"ר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 19-05-2005, 13:52
  צביקה_ק צביקה_ק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.04
הודעות: 227
הטעות על פי מה שידוע לי
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי Uri Leizin שמתחילה ב "כפר משכי, אתה מתכוון?"

הטעות על פי מה שידוע לי נבעה מטעותו של הקצין שהיה על הקרקע וכיוון את המטוס שלא על פי הנהלי הנכונים ולכן כל אחד משניהם דיבר על אתר אחר
בקשר לסוג המטוס - לפי מיטב ידיעתי > על פי תאור של חבר שנפגע בארוע מדובר בפנטום, אני אבדוק איתו שוב
לגבי החימוש של הסורים - אני לחמתי מול טנקים מסוג T55 בטווח של כ 800 מטר ומרחוק יותר מטווח של כ 2500 מטר פגעו בנו טנקי T62 כמו כן ירו עלינו מסוקי גזל ומטוסי סוחוי שאת שניהם הפלנו באש מהקרע בסופו של דבר טיסו של הסוחוי צנח לידי ונלקח בשבי טיסו של גזל הנחית אותו והמסוק נלקח משם בשבת על ידי יסעור בהטס ואני לא יודע מה קרה לטייס
כמו כן ירו עלינו תלולת מסלול - תותחים מרגמות וקטיושות שאני לא יודע / זוכר איפיונם
בלילה ירו עלינו תאורה ממרגמות 82 מ"מ
כמו כן השתתפו בלילה שבין חמישי לשישי נגמשים (נושאי תותח אני חושב 85 מ"מ וטילי נ"ט) שכרגע ברח לי שמם וגם הם הסבו לנו אבדות ליד סולטאן יעקב
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 20-05-2005, 23:45
  Uri Leizin Uri Leizin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.12.03
הודעות: 392
האמת
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי צביקה_ק שמתחילה ב "אני לא יודע כל מה שמשי הסתכל"

זה מזכיר לי וויכוח שהיה לי פה עם הרומני: הוא טען (מהזיכרון שלו) שטנקי צה"ל באיזור שבו פעלה היחידה שלו היו שרמנים, אני טענתי (מהזיכרון של בן-אדם אחר) שאלה היו מג"חים. בסוף התברר ששניהם טעו - טנקים במקום ובזמן המדובר היו שוטים.
בקשר לחטיבה 21 - אם הייתי יודע, לא הייתי שואל. כל מה שאני יודע הוא: החטיבה היתה חלק מדיוויזית שריון ה-3 הסורית, ונכנסה ללבנון יחד איתה מתישהוא בין ערב של 10 ליוני וצהרים של 11 ליוני. היא נפרסה מזרחה מכם, באיזור יאנטה - זו היתה גזרה של אוגדה 252. אני אפילו לא יודע, האם היא יצרה מגע עם כוחות צה"ל. אני יודע שזאת לא היתה גזרתכם, אבל האם בכל זאת יש לך משהו להוסיף?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 21-05-2005, 00:34
  צביקה_ק צביקה_ק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.04
הודעות: 227
למיטב זכרוני - לא היו שוטים בגזרה אלא רק מגחים ומרכבות
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי Uri Leizin שמתחילה ב "האמת"

למיטב זכרוני - לא היו שוטים בגזרה אלא רק מגחים ומרכבות אני זוכר שספרו לנו שמסוקי קוברה צהליים דפקו באזור שתארת שיירה של T62 על מובילים ללא שום תגובה שלהם לאש
למיטב זכרוני לא היו ביום שישי או לפניו כוחות טנקים ישראליים ממזרח לנו מלבד הטנקים של ימח שדה תימן שהגיעו ממזרח ביום שישי בבוקר על זחלים ללא ידיעה ברורה על מיקומנו - יש לי עדות של הקמב"ץ הגדודי שלהם
ביום שישי מוקדם בבוקר אני הייתי עם "תותח על" על הטנק שלו ונמנעתי מיירי היות וזיהיתי שזה טנק מגח ישראלי שמגיע ממש ממש מתוך הזריחה באזור ציר "מזבושה" כך שאני לא זוכר בכלל שוטים
את המרכבות לא ראיתי בעין מלבד את המרכבות השרופות מאוחר יותר מדרום מערב לנו
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 21-05-2005, 13:57
  Uri Leizin Uri Leizin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.12.03
הודעות: 392
נראה לי שלא הבנו אחד את השני
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי צביקה_ק שמתחילה ב "במחשבה שניה - היו השוטים של קורס קמ"ט קק"ש"

שאלתי התייחסה לגזרה של אוגדה 252, ולא לגזרה של אוגדה 90 (שלך). הם הגיעו עד יאנטה - לפי מה שאני רואה במפה, זה היה מזרחה (טוב, דרום-מזרחה) מסולטן-יעקוב. או שאתה מתכוון ששיירה של T62 על המובילים שהזכרת הושמדה באיזור יאנטה?
הסיפור עם השוטים - הבאתי אותו בתור דוגמא לכך שבן-אדם יכול עם השנים לבלבל דברים בזכרונו. אל תבין שאני לא מאמין לחבר שלך, אבל לא הייתי חורץ את סוג המטוסים חד-משמעית מהזכרונות שלו בלבד.
חוץ מגדוד שוטים באיזור אגם קרעון (חטיבה 460) היו גם שוטים של חטיבה 514 על ג'אבל ברוך - הם פעלו בהתחלה בציר המרכזי, וכאשר אוגדה 162 נתקעה באיזור עין-זחלתא, הם הועברו לפיקוד "כוח יוסי" ונעו מזרחה, לאיזור כפריא ומשם לעמיק.
אתה בטוח שהייתם צפון-מערבה מקרעון? לדעתי, כאן אתה מבלבל משהו.
וספר לי יותר פרטים על המרכבות השרופות שראית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 21-05-2005, 14:33
  צביקה_ק צביקה_ק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.04
הודעות: 227
מיקומי בלילה שבין חמישי לשישי
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי Uri Leizin שמתחילה ב "נראה לי שלא הבנו אחד את השני"

צודק טעיתי בכיוון הייחס לקרעון והסיבה לבלבול נמשכת עד היום - למרות שאני בהכשרתי קצין / מפקד טנק במלחמה עליתי כטען קשר בטנק המ"פ היות ולא היו מספיק טנקים ואנשי צוות ולכן ששתי להתנדב במקום להשאר מפקד המשמר בימ"ח שבנעורה, משום ההרגל שלי לחשוב כמפקד הרי כל הזכרונות צרובים לי במוח בהיפוך כיוונים ולכן טוב שאני מעלה זאת שוב על הכתב כדי לבחון הכל מול המציאות ולא רק מול הטראומה והכאב



מיקומי בלילה שבין חמישי לשישי - ממזרח לציר מיכה כ50 מ' מדרום לפניה לציר מזובשה כק"מ וחצי מדרום למשולש טובלנו, האתר הזה הוא מצפון מזרח לקרעון
השיירה שתארתי שנפגעה - לא ראיתי בעין אלה ספרו לנו צתי שהוא אחרי יום שישי ששיירה שנעה על ציר בירות דמשק הושמדה על ידי קוברות
המרכבות השרופות - כאן אני פחות זוכר כי כבר הכל מעורבב בראש - ביום שישי או שבת נסענו חזרה ממשולש טובלנו לחניון שממזרח לקרעון (יותר מק"מ מהפינה הדרומית של האגם) מתחת לכבלי מתח גבוה שמאוחר יותר מסוק צהלי התנגש בהם ו3 אנשי צוות נהרגו בהתרסקות על טנדר לבנוני שגם נוסעיו נפגעו (אני מספר את המיקום כדי שאולי אחרים יוכלו להוסיף פרטים) בכל מקרה בנסיעה מערבה בין שתי הנקודות שציינתי ואיני יודע לפרט במדוייק ראיתי טנק מרכבה שרוף מדרום לכביש במרחק של פחות מ 20 מטר ועוד אחד ממערב לו מצפון לכביש, את הדרומי אני זוכר בפרוט יותר היות ונעתי בעמדת טען באותו שלב ולכן הוא היה ממש לידי בעוד שהשני היה רחוק יותר ממני
הטנקים היו שרופים וללא פגיעה נראית לעין או נפגעים מסביב
הטנק הדרומי היה שרוף ומפוחם לחלוטין
זה מה שאני זוכר ואשמח לקבל עוד מידע מכל מי שזוכר ויודע

נערך לאחרונה ע"י צביקה_ק בתאריך 21-05-2005 בשעה 14:38.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 22-05-2005, 23:25
  Uri Leizin Uri Leizin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.12.03
הודעות: 392
טוב, הנה המפה
בתגובה להודעה מספר 21 שנכתבה על ידי צביקה_ק שמתחילה ב "מיקומי בלילה שבין חמישי לשישי"

http://mapy.mk.cvut.cz/data/Stredni...peg_files/5.jpg

ציר מזובשה - זה הדרך המובילה לכפר מדוחה?
בקשר לשיירה - שמעתי סיפור (והוא נראה לי די אמין) שתקיפה זאת היתה לא כל-כך מוצלחת: הושמדו הרבה רכבים גלגליים ("רך" ומשוריין קל), אבל רק כמה טנקים קיבלו פגיעות קלות והוחזרו במהירות למצב לחימה.
חנין שאליו נסעתם - בסביבת טחנת קמח(?) המסומנת במפה דרומית מקרעון? קבלי מתח גבוה לא מסומנים במפה, אבל בגדול הבנתי איפה זה. זה היה איזור של "כוח ורדי", ומאחר שחטיבה 460 היתה מערבה מקרעון, אלה קרוב לוודאי היו מרכבות של חטיבה 844 (היו להם כמה). מספר מרכבות שנפגעו במרכז ומזרח הוא נמוך מאוד (בין 4 ל 6 כלים), 2 מהן היו שייכות לחטיבה 7 ונפגעו מאש גאזלים די רחוק מהמקום אליו אתה מדבר, עוד אחת נפגעה בעין א-טינה, ננטשה ע"י צוות וגרמה ל"קרב קמ"ט-קק"ש" ידוע. שתיים נפגעו מאש T-62 - כנראה, אלה הטנקים שראית.
אתה יכול לנסות להגיד לפי מפה מה היה מיקומם המדויק?
והאם להערכתך (בתור שריונר) מרכבות אלו היו ניתנות לשיקום?
בקשר למידע - אתה מוזמן לשאול שאלות ספציפיות, ואני אנסה למצוא משהו.

נערך לאחרונה ע"י Uri Leizin בתאריך 22-05-2005 בשעה 23:51.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 25-05-2005, 03:28
  צביקה_ק צביקה_ק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.04
הודעות: 227
לפי מיטב זכרוני
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי Uri Leizin שמתחילה ב "טוב, הנה המפה"

ציר מזובשה - זה הדרך המובילה לכפר מדוחה?

- הציר המחבר בין מדוחה לביר וחזרה בטבעת למיכה הוא מזבושה - אני הייתי איפה שהוא למרגלות ביר בתוך הטבעת שממערב לציר בחלק היותר צפוני

בקשר לשיירה - שמעתי סיפור (והוא נראה לי די אמין) שתקיפה זאת היתה לא כל-כך מוצלחת: הושמדו הרבה רכבים גלגליים ("רך" ומשוריין קל), אבל רק כמה טנקים קיבלו פגיעות קלות והוחזרו במהירות למצב לחימה.

- מוצלחת או לא מוצלחת - שאלה של מינוח יותר מ 20 הרוגים ורב הכלים של השיירה נפגעו מי יותר ומי פחות

חנין שאליו נסעתם - בסביבת טחנת קמח(?) המסומנת במפה דרומית מקרעון?

- טחנת קמח אני זוכר בשטח ולא מזהה במפה - אני כן זוכר שטח מישורי (שכיוונו מזרח מערב)צר בין שני הרים די גבוהים ממערב לדרום הקרעון) שמהנקודה שבה הייתי מיתן היה לראות את הסכר של הקרעון, על כל הר שמדרום ומצפון היו עמודי מתח גבוה והכבלים עברו ממש מעל הראש ומאוחר יותר קרסו העמודים והכבל שנקרע הצליף כמו שוט ממערב לטנק שלי, בשטח גידלו חיטה ונכנסנו אליו ממש לפני הקציר, בהתחלה עוד פחדתי שהשטח יישרף ואז הטנקים שלנו בבעיה, אבל מהר מאד השטח נרמס והחיטה הושמדה,

קבלי מתח גבוה לא מסומנים במפה, אבל בגדול הבנתי איפה זה. זה היה איזור של "כוח ורדי",

- כשנכנסנו לשטח כבר פסקה האש ולא ראיתי כוחות שכנים, מלבד מאוחר יותר שהיה כוח של מ"צ שהיה באוהל ממערב לנו ואשר חיבר טלוויזיה שלקח שלל וחיבר לגנרטור כדי לראות את משחקי הכדור-רגל

ומאחר שחטיבה 460 היתה מערבה מקרעון, אלה קרוב לוודאי היו מרכבות של חטיבה 844 (היו להם כמה). מספר מרכבות שנפגעו במרכז ומזרח הוא נמוך מאוד (בין 4 ל 6 כלים), 2 מהן היו שייכות לחטיבה 7 ונפגעו מאש גאזלים די רחוק מהמקום אליו אתה מדבר,

- הטנקים שאני מדבר עליהם היו פחות או יותר באוכף (על הציר מזרח מערב) בערך במקום בו מסומנת המילה mechq - אחד מצפון לכביש ואחד מדרום

עוד אחת נפגעה בעין א-טינה, ננטשה ע"י צוות וגרמה ל"קרב קמ"ט-קק"ש" ידוע.

- אשמח לקבל יותר פרטים על הקרב בין הקמ"ט לקק"ש ולמה אתה אומר שנגרם בגלל מרכבה כי הקטע הזה ממש נמחק לי מהזכרון

שתיים נפגעו מאש T-62 - כנראה, אלה הטנקים שראית.

- סביר להניח, כי מצפון לציר היו טנקי T62 אבל לא לשכוח שמדרום היו כוחות שלנו ומי יודע?

אתה יכול לנסות להגיד לפי מפה מה היה מיקומם המדויק?

- ערכתי את קטע התמונה הרלוונטי אבל לא יודע איך לצרף אותו לפורום - אשמח לקבל הנחיה או כתובת שאליה אשלח את המפה כדי שתכניס אותה אתה

והאם להערכתך (בתור שריונר) מרכבות אלו היו ניתנות לשיקום?

- בזכרוני המעורפל הן היו שרופות כך שלא ניתן היה לראות שום צבע מקורי אלה שחורות לגמרי אבל אני חייב לציין שאני לא זוכר במדוייק - כמו שאמרתי רק לפני כשנה בתהליך שדומה להפנוזה נזכרתי בטנקים האמורים (וכך גם מצאתי את פורום פרש), התהליך היה אחד מהשלבים/תהליכים בטיפול בהלם קרב בו לקיתי ואיתו אני מתמודד עד היום

בקשר למידע - אתה מוזמן לשאול שאלות ספציפיות, ואני אנסה למצוא משהו.[

- תודה, ואם לך או לאחרים יש שאלות, תוספות או הערות בקשר לקרב או להלם קרב אשמח לשתף

נערך לאחרונה ע"י צביקה_ק בתאריך 25-05-2005 בשעה 03:30.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 28-05-2005, 00:35
  Uri Leizin Uri Leizin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.12.03
הודעות: 392
האמת - תיאור שלך מדהים בדיוקו
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי צביקה_ק שמתחילה ב "לפי מיטב זכרוני"

בהתחשב בכל הזמן שעבר מאז.
טחנת קמח במפה - נדמה לי שזה עיגול שחור עם 5 קרניים. יש 2 כאלה על הליטני, ליד אגם קרעון דרומה.
מקום בו ראית מרכבות שרופות - מוזר, זה נראה כמו גזרה של אוגדה שלכם. הייתי בטוח ש"כוח ורדי" היה צפונה.
בקשר לקרב קמ"ט-קק"ש - עד כמה שאני זוכר את מה שקראתי, מרכבה של גדוד 196 נפגעה מאש סורית וננטשה ע"י הצוות. גדוד 198 התקרב בחשיכה, ראה טנק, חשב אותו לסורי וירה בו. במרכבות אחרות של גדוד 196, שהיו בסביבה, הצוותים חשבו שהסורים תוקפים ופתחו באש על הטנקים המתקרבים. לפני שהטעות התגלתה, הם השמידו 3 טנקים, ממכת אש זו נהרגו 5 חיילים ועוד 2 נפצעו. מקרה עצוב מאוד, שכמו שאני קראתי ואתה מעיד, היה גם נפוץ מאוד.
צירוף מפה או תמונה - מתחת לחלון עריכה של התגובה ומעל כפתור "תצוגה מקדימה", יש קישור "לחץ כאן להעלאת הקובץ". אתה לוחץ על הקישור, נפתח חלון ובו מקום לכמה קבצים, שאותם אתה בוחר על המחשב שלך באמצעות הכפתור "BROWSE". אחרי הוספת קבצים, תלחץ על כפתור "העלה את הקבצים!" למטה, ובחלון שייפתח - תלחץ על קישור "הוסף כתמונה" בפינה שמאלית-עליונה. התמונה תיתווסף בחלון עריכה כקישור בתוך תגיות IMG.
ואם כבר העלת את נושא, אני מקווה שלא איכפת לך שאני שואל: זה לא מפריע לך לדבר על הדברים האלה ולהעלות אותם בזיכרון, בגלל הלם קרב? אני שואל, כי סבא שלי, זכרונו לברכה, מאד לא אהב לספר על המלחמה - וכשאני, בתור ילד, הייתי משגע אותו עם השאלות, הוא היה תמיד מספר לי אותו סיפור. אז על תבין אותי לא נכון: מאוד מעניין לי לדבר איתך, אבל אם חשבת שזה יקל עליך וזה עובד בכיוון הפוך - אין לי שום בעיה לרדת מהנושא.
בזמן הקרוב אני, כנראה, לא יהיה הרבה ברשת, אבל אנסה להיות בכל זאת מעורב באשקול הזה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 28-05-2005, 09:42
  צביקה_ק צביקה_ק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.04
הודעות: 227
בהתחשב בכל הזמן שעבר מאז.
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי Uri Leizin שמתחילה ב "האמת - תיאור שלך מדהים בדיוקו"

מקום בו ראית מרכבות שרופות - מוזר, זה נראה כמו גזרה של אוגדה שלכם. הייתי בטוח ש"כוח ורדי" היה צפונה.

> בהתחשב בכל הזמן שעבר מאז, הלוואי והייתי זוכר את מה שאני שוכח ושוכח את מה שאני זוכר. אני לא סגור על מיקום המרכבות, אני משוכנע שראיתי אותן, אני יודע שהייתי בתנועה מהמשולש לקרעון בתנועת יום ביום ו' או שבת, ולכן מאחר וזכרתי שזה היה בתנועה ממזרח למערב ומאחר וראיתי אותם בשטח פחות או יותר מישורי, אני מניח שהטקים היו במיקום שציינתי, אני מאוד מקווה שיעלה מישהוא את הנ.צ המדוייק וזאת כדי לסגור נקודות פרוצות בסיפור שלי.

> בקשר לקרב קמ"ט-קק"ש, משום מה זכרתי שמדובר על קרב שהתחולל משני עבריו של הקרעון,
בין יתר הסיפורים שמתרוצצים לי בראש, אני זוכר משהו על טנקיסט קמ"ט מקיבוץ כפר סאלד אבל הכל מעורפל - אשמח ליותר פרטים.

> תודה על ההנחיות לצירוף מפה או תמונה, איך מצמידים לימין?

ואם כבר העלת את נושא, אני מקווה שלא איכפת לך שאני שואל: זה לא מפריע לך לדבר על הדברים האלה ולהעלות אותם בזיכרון, בגלל הלם קרב?

> ממש לא אכפת לי שאתה שואל, להיפך אני מאוד מעוניין להעלות את הנושא של הלם הקרב ולהוציא אותו מהארון כדי שאנשים "ברחוב" ידעו על ההפרעה הזאת שלי ושל חבריי כדי שנוכל להשתלב במעגל ולחיות כאחד האדם.
לעצם העניין, יותר מ13 שנים הייתי בטיפול פסיכולוגי כדי שאוכל לבחון את התנהגותי במלחמה ללא שאצטרך להעלם ולהכנס להתנהגות כזאת שתביא אותי לשכוח את הכאב, עוד כ 4 שנים עברתי בכל מיני טיפולים פסיכולוגים בכלים אחרים, ולפני כשנה עברתי חוויה מיוחדת בטיפול לפי השיטה של פרופ' עדנה פואה לטיפול קצר מועד, במהלך המפגשים האלה (13 במספר) צפו ועלו הרבה זכרונות שלא העלתי עד אז ואחד מהם היה זכרון המרכבה והגזל שהונף על ידי יסעור.
כשחיפשתי חומר על 2 הארועים האלה באינטרנט מצאתי את אתר פרש.
מכאן אני ממש ממש לא מוטרד מהדיאלוג בפורום ואשמח לשאלות בכל נושא. אם אתה מעוניין אתה יכול לפנות אלי גם בפרטי
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 24-11-2004, 19:47
  JAVEHN JAVEHN אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.12.03
הודעות: 2,430
המקור הוא באמת סורי
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי קורנסון שמתחילה ב "כדאי לקרוא את זה במקור"

והכי מצחיק - המקור זהו ספר בנושא מלחמת לבנון שנכתב ע"י לא אחר משאר מוסטאפה טלאס - שר הביטחון המצרי באותו זמן . זהן המקור האחראי לכמה שגיאות רציניות במאמר , כמו הטענה שקותי נהרג בהפצצת חיל האוויר הסורי . מעניין באמת לשים יד על כמה מספריו ולראות במה מדובר . הבנתי שבין היתר מוסטאפה טלאס הזה כתב רב מכר ב1983 בשם "מצה מציון" , שאתם יכולים לנחש במה מדובר (משהו על זקני ציון ומצה על דם של ילדים וכו וכו)
סירפד , המאמר מתעדכן כל הזמן , וכרגע מה שהעתקת הוא כבר לא מה שיש . אני חושב אבל שמבחינה חוקית יש עם זה בעייה , להעתיק מאמר שלם ביחד עם תמונות בלי לקבל רשות מפורשת , אפילו עם ציון המקור (ואתה לא תאמין כמה מהר החומר מהפורום שלנו מתגלגל לפורום שלהם . לפי מה שאני שמתי לב , הטום קופר , בעל האתר הוא די רגיש לעיניינים האלו) .
אגב , זה מצחיק לראות את הפורום שלהם ,שהוא מלא בגולשים מארצות ערב , שמביאים לו את אותם המאמרים , אותם הוא מרכיב וכותב את ספריו .

נערך לאחרונה ע"י JAVEHN בתאריך 24-11-2004 בשעה 19:50.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 24-11-2004, 20:11
צלמית המשתמש של קורנסון
  קורנסון קורנסון אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.04.04
הודעות: 2,158
"הפלישה הישראלית ללבנון"
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי JAVEHN שמתחילה ב "המקור הוא באמת סורי"

של מוסטפה טלאס, שר ההגנה הותיק של סוריה (בטעות כתבת שהוא שר ההגנה המצרי), יצא גם בעברית ב1985, בהוצאת "מערכות" של משרד הבטחון. בהתחשב בעובדה שכמעט ולא קיימים מקורות ערביים טובים על המלחמות שלהם איתנו (בסוריה למשל אסור לפרסם ספרים על מלחמת יום-כיפור), הספר הזה דווקא די מוצלח. לא כל מה שכתוב בו הוא אמת לאמיתה, אבל הוא מכסה את כל התקופה מסוף שנות השבעים ועד אחרי המלחמה, הוא נותן סקירה מאד מקיפה של המלחמה והוא אפילו לא מתחמק יותר מדי מפאשלות סוריות, כמו השמדת הטילים בבקעת הלבנון. תופתעו לדעת שהרבה מהמידע שידוע לנו כיום על מבצע זה מקורו דווקא בספר הזה.
לא צריך לזלזל בספר, כל עוד קוראים אותו בעין ספקנית אפשר לדלות ממנו הרבה מאד פרטים, והוא גם די מעניין.
_____________________________________
"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 25-11-2004, 08:39
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 17,380
בקשר לפרסום המאמר המלא באשכול
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי JAVEHN שמתחילה ב "המקור הוא באמת סורי"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי JAVEHN
סירפד , המאמר מתעדכן כל הזמן , וכרגע מה שהעתקת הוא כבר לא מה שיש . אני חושב אבל שמבחינה חוקית יש עם זה בעייה , להעתיק מאמר שלם ביחד עם תמונות בלי לקבל רשות מפורשת , אפילו עם ציון המקור (ואתה לא תאמין כמה מהר החומר מהפורום שלנו מתגלגל לפורום שלהם . לפי מה שאני שמתי לב , הטום קופר , בעל האתר הוא די רגיש לעיניינים האלו).


אם מר קופר הנכבד (או שליח מטעמו) לא יראו בעין יפה את פרסום המאמר פה, ויתלוננו - נוריד אותו. עד אז המאמר נשאר, ועצם העובדה שהוא כבר לא עדכני עוד פחות צריכה להטריד אותם.
_____________________________________


הזורע רוח, יקצור סופה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 08-02-2005, 00:00
  strong11 strong11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,104
סלחו לי שאני מעלה באוב את האשכול הזה אבל...
בתגובה להודעה מספר 32 שנכתבה על ידי הרומני שמתחילה ב "שני מאמרים מהפורום הישן"

מצאתי ציטוט מעניין והייתי שמח לראות התייחסות אליו מצד המשתתפים באשכול מהפורום הישן:

"מלחמת לבנון היתה הפעם הראשונה שהטאו הצה"לי השתתף בקרב, בתפקידו הכפול. מסוקי הקוברה והדיפנדר השמידו טנקים וכלי-רכב סוריים, והטאו הצליח להשמיד גם טנקי T-72 , שהיו המתקדמים ביותר בשריון הסורי. גם יחידות העורב ה'ירוקות' רשמו הצלחות. בסדרת פשיטות בעורף האויב, הותקפו יחידות שריון סוריות הרחק משדה הקרב. בפשיטה אחת, מוצלחת במיוחד, הצליח מארב של יחידת עורב של חטיבת הצנחנים להשמיד מספר ניכר של טנקים סוריים, ששהו בחניון לילה." (הדגשה שלי)

פשיטה על חניון לילה? אלא אם כן מדובר פה באקסטרפולציה הירואית לסיפור המארב המפורסם בציר מיכה, לי לפחות העניין לא מוכר ואשמח אם אחד ממכם שמכיר את הנושא יותר לעומק יוכל לפרט...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #37  
ישן 14-02-2005, 22:02
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,747
Facebook profile Follow me...
קצת לחפש!
בתגובה להודעה מספר 36 שנכתבה על ידי Elad E שמתחילה ב "ד"א, האם מישהו זוכר שבשנות..."

קודם כל תקרא את האשכול שאתה מגיב בו (לא חייב לקרוא את הנגלית והרוסית ) ותראה שיש בו קישורים לאשכולות אחרים שעסקו בנושא ויש בהם את המידע שאתה מחפש כמו זה, זה וזה
אני עצמי קיבלתי שניים מתוך האשכולות הללו כשכתבי בגוגל "גאזל סורי".
למה אתה לא יכול לעשות את זה?
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #45  
ישן 10-02-2008, 23:08
  strong11 strong11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,104
הקפצה קלילה של אשכול מעניין מאוד בפני עצמו מלפני 3 שנים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קורנסון שמתחילה ב "גאזלים ושריון בלבנון"

שימו לב לדף היזכור של סרן ארי ורדי ז"ל שהיה קש"א פלס"ר גולני והשתתף בקרב הבופור לפני שנפל במבואות עין זחלתא בתקיפת מסק"ר סורי.
http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=98864

"ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982), נפל סגן ארי בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל, בעקבות פגיעת מסוקי תקיפה סוריים, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. ארי הועלה לדרגת סרן לאחר נופלו."

פרטים נוספים על פעילות כוח סמח"ט גולני (שבמסגרתו פעל רוב הפלס"ר) סא"ל דאז גבי אשכנזי הרמטכ"ל הנוכחי במלחמת 1982 ת"פ אוגדה 162 אפשר למצוא כאן:
http://www.golani.co.il/show_item.a...ype=3&param=t=5

שימו לב באותה הזדמנות גם לתמונה הבאה באתר הנחמד הזה:
http://www.golani.co.il/view_files/...P_001197_11.jpg
מה בדיוק מותקן ל T-55 הסורי המושמד הזה מעל הקנה?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +3. השעה כעת היא 20:32

הדף נוצר ב 0.87 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2014 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר
כתובת המערכת: מערכת אתר פרש, ת"ד 4062 פארק המדע ע"ש ויצמן, נס ציונה 74140.