23-08-2005, 15:58
|
|
|
חבר מתאריך: 07.01.05
הודעות: 5,950
|
|
ואולי זו עדות לכשלונה של התקשורת
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי dkdkd שמתחילה ב "כשלון הכתומים: 41,000 חיילים ושוטרים – ורק 40 סירובים"
אין ספק שהיו קריאות לא מעטות לסרוב פקודה ולאלימות שבאו מאנשים במחנה הכתום וקבלו הד תקשורתי עצום. אבל מיעוט הסרבנים וגם, למרות הכל, האלימות הזניחה יחסית, הם ההוכחה לכך שאלה היו שוליים לא משמעותיים מבחינה מעשית אם כי משמעותיים מאד מבחינות אחרות. הוכח, לדעתי, שרובם המוחלט של מתנגדי ההתנתקות עדיין מקבלים את דין המדינה ועדיין שמים את קיומה וריבונותה מעל לדרכם הפוליטית. הפער העצום בין התמונה שציירה התקשורת לבין המציאות צריך לעורר תהיות גם בקרב תומכי המהלך.
נכון שהתקשורת זקוקה לרייטינג גבוה ולכן היא תמיד תכניס דרמטיזציה יתרה לכל ארוע - לבן מקולקל שהתגלה במכולת השכונתית יהפוך לאיום גדול על בריאות הצבור, ומורה אחד שגיהק בשיעור יספק עדות לקריסתה של מערכת החינוך. אפשר גם לטעון שהתקשורת חייבת לחשוף את השוליים כדי להתריע ולהציג בפני הצבור תמונה מלאה, ואפשר גם לטעון שדווקא העיסוק בשוליים הוא זה שמנע את הפיכת הפינוי לכאוס מוחלט. נכון גם לטעון שכמעט לעולם תפגין התקשורת יחס אוהד מהראוי לממשל מתוקף יחסי הגומלין בין הגופים הללו. אבל האספקטים הללו, למרות נכונותם, הם רק חלק, ולדעתי חלק קטן, בעניין.
התקשורת בארץ מונוליטית למדי מבחינה פוליטית, ויתר על כן, היא שמה לעתים קרובות מדי את האג'נדה הפוליטית מעל לחובתה המקצועית. הדרמטיזציה וההפחדה שהיו במידה רבה חזות הכל בחודשים האחרונים שרתו, ולא בכדי, את הממשלה שהיתה זקוקה לספק אוייב לעם כדי להסיט את הדיון מעצם התכנית. אם תקבצו את המאמרים והידיעות שהוקדשו לעקרונות התכנית, אופן קבלתה, ההגיון שמאחוריה, השלכותיה לטווח ארוך והמניעים שהביאו אותה לעולם תקבלו אסופה דלה למדי ואנמית למדי. זו עדות לתקשורת מגוייסת, תקשורת שחטאה למטרתה, תקשורת שהתמסרה בקלות לכל ספין וכל הסחת דעת ששרתו את ההתנתקות. עכשיו כמובן יופיעו אי אלו מאמרים שכביכול יביעו ביקורת פנימית, אבל הם יהיו מס שפתיים בלבד.
יש לנו בעיה חמורה במערכת התקשורת, שהיא אמנם פופוליסטית ושטחית כמו בכל העולם, אבל יותר מכך היא הומוגנית מדי מבחינה פוליטית (וגם חברתית) ומי שהדמוקרטיה חשובה לו צריך לחשוב איך משנים את זה.
|