|
12-10-2014, 07:41
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
|
|
אין מדובר בעיטור המופת המוכר אלא במעין תעודת הוקרה על וותק.
http://www.maariv.co.il/news/new.as...q=E&0r9VQ=GGHME
הוענק אות המופת לטייס מסוק שנשלח לחלץ את רון ארד\ מאת נועם אמיר
אל"מ במיל' אבי השלים 25 שנות שירות בחיל האוויר. "האירוע באוקטובר 1986 הוא נקודה משמעותית בחיי", הוא אומר, "יחד עם העצב על רון, אני שמח שבזכות החילוץ השבנו טייס הביתה"
בטקס שנערך לאחרונה בלשכת מפקד חיל האוויר, חולק "אות המופת" לטייסים ותיקים שהשלימו 25 שנות שירות. בין מקבלי האות היה אל"מ במיל' אבי, טייס מסוק קרב, שאירוע אחד בקריירה הצבאית שלו נחרת במורשת הקרב של החיל. אל"מ אבי הוזנק באוקטובר 1986 כדי לחפות על מסוק אחר, שעל אנשיו הוטל לחפש שני טייסים שנטשו את מטוסם בשטח לבנון. האחד אותר והוחזר במבצע נועז, השני היה רון ארד. "זה התחיל בכוננות שגרתית בצפון", מספר אבי, "היינו בדרך לטיסת אימונים ופתאום הוזנקנו. קיבלנו פרטים מהר מאוד. אמרו שנפל מטוס פנטום בלבנון. המראנו מיד ובדרך אספנו מטוס אנפה שהיה אמור לחלץ את הטייסים. ניסינו להכניס אותו לבצע את החילוץ, וזה לא ממש הצליח. הטייס הודיע בקשר שהוא שומע קולות, חיפשנו אותו, וכשמצאנו התחלנו לנסות להוציא אותו לבד. אני ואסף, הטייס הנוסף שאיתי, החלטנו שאנחנו נשארים ומחלצים. לא היו לנו במסוק אמצעים לראיית לילה, אז טסנו נמוך, למרות שירו עלינו ונעצרנו לידו".
אל"מ אבי בשנת 1982
בנקודת הזמן הזאת נתלה הטייס ישי אבירם על מגלש המסוק והחל החילוץ המפורסם, בשעה שרון ארד נשאר בלבנון. הטייסים אבי ואסף ניסו להנחית את המסוק בחוף, אך נתקלו באש ולבסוף חזרו לארץ, כאשר אבירם עדיין מחבק את המגלש. גם ביום שבו קיבל אות המציין את השנים הרבות שעברו מתחילת הקריירה הצבאית שלו, אל"מ אבי משחזר את הפרטים הקטנים של ההתרחשות הדרמטית בדיוק מרשים. הסיבה פשוטה - פרטי היום ההוא לא רק סופרו אינספור פעמים בבסיסי צה"ל במסגרת שיעורי מורשת קרב, אלא גם עולים בזיכרונו שלו מפעם לפעם. "אין ספק שהאירוע הזה הוא נקודה משמעותית בחיי. יחד עם העצב על רון, אני שמח שבזכות החילוץ הזה השבנו טייס הביתה", הוא אומר. אל"מ אבי מספר בסיפוק: "מאז האירוע מלמדים במהלך הכשרת הטייס על הספסל שנמצא באזור המגלש ועל אופציית החילוץ הלא־ קונבנציונלית הזאת. שנה אחרי האירוע חולצו ארבעה חיילי גולני באופן דומה". בימים אלה מוסיף אבי את אות המופת לארון הצל"שים האישי שלו. אבל האות, שמסמל את הוותק באוויר, ממש לא מבשר את הפרישה שלו מהטיסה - בכל בוקר הוא קם לעבודה, שגם בה הוא מטיס מסוקים, בשירות יחידת התחזוקה של חברת החשמל. וכשאנשי התחזוקה מטפלים בתשתיות באוויר כשהם יושבים על המגלש, הוא מספר, אי אפשר שלא להיזכר בלילה ההוא, באוקטובר 1986.
("מעריב השבוע", 12.10.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|