מפקד בסיס חיל האוויר הוא אל"מ אורי. אביו הוא ח"כ חיים אורון. את שמו המלא, אתר צה"ל משאיר לכם להשלים בעצמכם

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1169675.html

זאת מפלגת השמאלנים המשתמטים הא?
ולבן של ביבי סידרו יומיות..

אירוניה.

המשפט בסוף לא ממש ברור (לא לפני העריכה, ולא אחריה) מה, כאילו, השמאל מצליח לגדל קצינים? וזה מוזר?

..

לי זה לא מוזר.

זה לא סתם שמאל, זה יו"ר מרץ!! אולי זה קצת מוזר מצדו של חיים אורון אבל מצד הבן זה לא ממש מוזר. יתכן שהוא לא ממש שמאלני כמו אבא שלו.

"האמת תמיד נמצאת בפשטות, ולא בהכפלה ובסיבוך של דברים"
אייזיק ניוטון

וגם המשפט הפותח לא הכי ברור. והאמת שגם יתר המשפטים בהודעה הזאת וביתר הפורום לא הכי ברורים. זה בגלל שאני ימני..

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

עזוב את הבן של ביבי. איפה הבן שלך משרת? הוא עושה יומיות? חמשושים? שושים? סוגר 28 קבוע? משרת בצוללות? ספר לנו.

אז?
אני הכרתי ומכיר אנשים בעלי דעות ימין ושמאל ששירתו בתפקידים כאלה ואחרים בצורה מצוינת. הדעות הפוליטיות לא אומרות כלום, וחבל שיש אנשים שמנסים להכניס את הפוליטיקה הזאת לצבא.

יש משהו שלא מקריז אותך חוץ מתחזית מזג האוויר? "הא!!"


נ.ב

אם יש לך נתונים על הפרופיל של נתניהו הצעיר ועל הרקע שלו - המנע מלשתף אותנו. ספר לנוני מוזס או לג'ודי על כוס קפה. לא מעט אנשים מניחים שהם יודעים מדוע בנו ואחיינם של לוחמים לפחות בסדר הגודל שלך - לא זכה לשרת במסלול קרבי ואולי אפילו סבורים שהתאמץ לא מעט כדי לזכות לשרת.

או שדנים בסיבות של כולם או שלא דנים בסיבות של אף אחד לעובדה שלא שירת כחייל קרבי. ואני, אגב, בעד האחרון כשמדובר בבנים-של. כשמדובר באדם עצמו (אולמרט, ביבי, ג'ומס וכו') זה כבר סיפור אחר. ולגבי הסיפור של נתניהו ג'וניר, לא חושב שהוא היה אוטומטית פטור משירות, אבל באמת לא ניכנס לזה.

יש הבדל בין חייל ג'ובניק לבין משתמטים למיניהם, בטח מטעמי מצפון ולא כאלו ששוחררו מסיבות רפואיות.
מעבר לכך, מבנים של הייתי מצפה שגם לו שוחררו מסיבות רפואיות - יתרמו בשירות לאומי או בכל צורה אחרת.

לא חושב שבהכרח בתור חייל קרבי תרמתי יותר מאשר חלק מתומכי הלחימה או אפילו כאלו ששירתו במשרד, אבל
כן תרמתי יותר מכל אחד שלא שירת בצבא כלל וגם בחר לוותר על שירות התנדבותי כלשהו.

בנוסף למה שנכתב מעלי, בוא נסתכל על מכלול שלם - הבן של ביבי אכן "משרת" במקום שאינני מחשיב כתורם יתר על המידה (גל"צ אם אני זוכר נכון), אבל הוא ואחיו שירתו בסיירת מטכ"ל, ואחיו מעולם לא השתחרר ממנה; בניו של אולמרט כמו גם אשתו מציגים תמונה שונה למדי. אם מסתכלים על התמונה הרחבה, מסתבר שהשנאה העבירה מישהו על דעתו ו(שוב) הוא כתב שטות בתחילת האשכול.

אולמרט היה נאחז בקרנות המזבח שהציג לישראל ישראלי מין גרסא מקומית של (הקלישאה אודות) פוליטיקאי ציני רפובליקאי מוושינגטון, או טורי מלונדון שמדבר גבוהה גבוהה, אבל בביתו לא עושה דבר ולו חצי דבר ממה שהוא מטיף לו. אני גם לא חושב שהוא נתפס כשמאלני, כמו כשודד קולות ואופורטוניסט.

את עניין החשבונאות הציבורית (בניגוד לנקמנות אישית, ע"ע רפול-יוסי שריד) בנוגע לשירות הצבאי לא המציאו ב"ימין" - למרות שמי שהפך אותה ללהיט נשכח כאיש שמאל, וזכור בעיקר כאגו מניאק פליליסט שסיים חייו כמובייל אנושי.

גם במר"צ ההיסטורית - שלהתכחש לעובדה שנוקדה בצפיפות בקרביים ומפקדים, זה כמו להתכחש לעובדה שגילגולה הנוכחי הוא אוסף של מבוכות ושם רע לאינטלקטואליזם החילוני - ידעו לעשות שימוש מניפולטיבי בעבר צבאי, גם אם עשו זאת בטאקט של פוליטיקאים משופשפים (ומאחר ומשחק הכיסאות המוזיקליים במר"צ הוא מינורי, יש שם אבולוציה יעילה של פוליטיקאים). אני עוד זוכר איך בזמן מלחמת קדימה הראשונה ("Lבנון השניה") זהבה גלאון, שכיכבה כמתנגדת הראשית שלא מן הערבים, דאגה שהעיתונאים יקלטו אותה "במקרה" מזילה דמעה כשהיא משוחחת בסלולארי עם בנה המילואימניק בדרום לבנון.

.

אני פשוט לא חושב שנכון לשפוט אב לפי התנהגות ילדיו (ואני מתכוון להקשר הצבאי כאן) או את הילדים לפי האב. על אלו ועל אלו יש הרבה השפעות מעבר לבית, ולאב שהוא פוליטיקאי בכיר (או "סתם" בכיר) הרבה פעמים אין ממש זמן להשפיע באופן משמעותי על החינוך של הבן. אני חושב שזה נכון לנתניהו כמו שזה נכון לאולמרט ולא מקבל את ההבחנות (הדי מתפתלות, אני חייב לומר) שעושים בין 2 המקרים.
לאולמרט 2 בנים. אחד שירת בצבא ואחד לא. זה ששירת היה למיטב ידיעתי ג'ובניק מסיבות בריאותיות (סופר לי שכוזבות, אבל מי שסיפרה לי לא הייתה רופאה שלו אלא בסה"כ אחת ששירתה איתו). לגבי הבן שלא שירת, לי לפחות לא ידוע אם היו לכך הצדקות בריאותיות.
גם לנתניהו 2 בנים. אחד התגייס והוא ג'ובניק ככל הנראה מסיבות בריאותיות אלו ואחרות אם כי גם את הרופאה שלו לא פגשתי...והנושא הזה לא מסוקר בעיתונות, ובצדק. הוא כנראה בחור טוב ואינליגנטי והזהות של אבא שלו לא צריכה להפוך את החיים שלו בכלל, או את הגליון הרפואי שלו בפרט, לנחלת הציבור הרחב.
אולמרט עצמו היה ג'ובניק שבג'ובניקים בעוד נתניהו היה קצין קרבי מאוד. פה באמת יש הבדל חשוב.
בקיצר, עזבו את הילדים.

נאמר זאת כך , במקרי קיצון , בהם כל הילדים , ללא יוצא מהכלל, לא עושים שרות משמעותי (ולא כתבתי קרבי בכוונה תחילה) יש בהחלט מקום לשפוט. נכון, יש עוד אלמנטים שמשפיעים על חינוך הילדים חוץ מאבא (ואמא) , אבל זה ששלושה ילדים פונים (נאמר) לאותו כיוון שלילי, זה בהחלט תמרור אזהרה. זה בלתי סביר שכל הילדים שלך יהפכו עוינים למולדת, ואם זה קורה - זה בהחלט צריך לעמוד בפני הבוחר. תפוח רקוב אחד מילא , אבל סלסלה שלמה מלאה בתפוחים רקובים? ועוד לא דיברנו על העזר כנגדו.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

היכן שירתה ביתו המאומצת של אולמרט?

looopy

ולפחות אחת מהבנות (דנה אולמרט) כן שירתה שירות מלא בצה"ל.
עדיף שלא נכנס לשאלה כמה מחברי הכנסת שירתו בעצמם "שירות משמעותי" וכמה מילידהם שירתו שירות כזה...
על כל פנים, הייתי נזהר מאוד מללמוד משהו על האב ממעשי הבן. הדוגמא הקיצונית היא של בני בגין. אין עוררין על כך שבני בגין הוא לא רק אדם ישר ונבון אלא פטריוט ישראלי לעילא ולעילא ובעצמו היה קצין שריון. והנה, אחד מבניו (יש לציין שבן אחר היה טייס בקבע ונהרג) הוא אנרכיסט אנטי-ציוני מוביל. אין מה לעשות, אם יש לך ילדים דעתניים, ובוודאי אם לזוגתך דיעות שונות משלך, סיכוי טוב שהם לא יילכו אחרי הדרך האידיאולוגית שלך.

מה זה, אתה ממש בקיא בעצי היוחסין של מנהיגנו

looopy

עוזר בשעשוענים טלוויזיונים ופיתרון תשבצים אבל פרט לכך די מיותר...

בקיצור, אם לכל 4 הילדים שלך חסר בורג, זה אומר דרשני.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ובישראל, כמו בהרבה מדינות אחרות במערב, אימצו את המודל האמריקאי של "משפחות מלוכה" כתאים שבנויים סביב אנשים בעלי השפעה, וכן עוד כל מיני סממנים של פוליטיקה אימפריאלית של המעצמה מוושינגטון (זוכר איך אולמרט עושה ג'וגינג בתעמולת הבחירות?). אין "ללכת עם, להרגיש בלי" - אם הפסקנו עם הפקות מקור, ועברנו לקניית תוכניות מחו"ל, אז מקבלים את כל הרכיבים - הטובים והרעים. עניין זריקת הזרקור על המשפחה זה חלק בלתי נפרד מהחבילה. בדיוק כמו בסיפור המקביל על ההשתלחות שלי ברייצ'ל קורי הזו, אני כל פעם מחדש מתפלא מהיכולת של אנשים מן השורה, מתונים (בחייהם, לא בפורום) ותורמים, להביע רגשנות עזה ואמיתית כשמדובר על "סלבס" למיניהם. ההנחה שלי, ואני עומד עליה בתוקף, היא שרגשות אמיתיים, בדיוק כמו זרע, וכולים למלא עצמם רק לאורך פרק זמן סביר אחרי ששפכת אותם כבר פעם אחת. מה שאומר שאם אתה מרחם על "סלבס" (*), זה איפושהו גורע מיכולתך "לרחם" על איש קטן ולא מוכר שבדיוק עכשיו מתחיל לגסוס במחלקה הפנימית כי תסמונת הג'יליאן בארה שלו זוהתה בטעות כסימפטום של תשישות. מפורסמים, לרגע או ע"ס קשרי משפחה, זוכים בעיקר להטבות, ולכן במקרה הטוב אדם הגון אמור להיות אדיש כלפי זכויות פרט שלהם שאינן מופרות באופן פלילי. לא איכפת לי אם בעולם אידאלי ילדי אולמרט זכאים לחיים מקבילים נפרדים (כמו שבני של בני בגין יענו מבקש להחשיב עבורו), כי אנחנו לא בעולם אידאלי, ובעולם הזה כל גרם רגשות שיש לי - כל גרם ורבע גרם - אני מפנה לאנשים קטנים שאין להם פריווילגיות, ואם אינם בסביבה אני לא נותן אותו לאיש.

* רייצ'ל קורי מתה מהר מאוד והפכה למרטירית - מה שללא ספק אומר שכוכבה דרך. בעולם שבו הרבה מאוד צעירים מסיימים חייהם מוקדם מאוד, אין שום דבר חריג במותה, ואפילו על סקאלה זוועתית של "אם כבר למות צעיר אז איך ואיפה", יש לה מזל מאוד גדול. בחורה בגילה ברפיח כבר עברה מעשי אונס חוזרים ונשנים (ע"י בועלה), לא פעם הוכתה, ולמרות שזה סיכוי קטן, עדיין יש סיכוי די סביר שהיא, או חברות קרובות, יחוו גורל גרוע יותר.

.

אני מדבר על בני אדם בכלל, קטנים וגדולים. לצורך העניין, מה הבן שלך עשה או יעשה בצבא גם לא רלבנטי מבחינתי כשאני בא "לשפוט" אותך כגל שכותב בפורום "פרש". כך שהדברים שכתבת לא כל כך רלבנטיים. ואגב, את הטיעון על כך שמי שמייבא את הסיגנון האמריקאי של פומביות המועמד ומשפחתו אל לא לבוא בטענות על השמצות משפחתיות השמיעו במקור כלפי ביבי. גם אז לא חשבתי שזה רלבנטי.

לפעמים אני מצטער על חוקי החתימות הבלתי מובנים/אפשריים של פרש, שלא מאפשרים לי בו זמנית גם לשים ססמאות פרובוקטיביות, וגם כמה one liners כמו "אני לא מעריץ של ביבי - אז תחסוך ממני את ה"אבל ביבי התחיל עם זה".

ואני לא "סלב" בשום קנה מידה - אפילו קצין לא הייתי מוכן להיות, ובשום תנאי. ועדיין קרה לי שהצליחו לגייס נגדי עניינים בלתי רלוונטיים בעליל, מה שאומר שבהחלט ברור לי שבעולם לא רק לא אידאלי, אלא שבעצם "עולם אידאלי", בדיוק כמו "מלכות דוד הנוצצת", זו פנטזיה חביבה של "הדורות שאחרי".

.

הנקודה החשובה היא שזה חסר טעם ואף די אידיוטי להטיל במישהו רפש על מעשי או דיעות בנו או אביו. כמובן שאני לא יכול לעצור אף אחד מלעשות משהו דוחה או אידיוטי, אבל אני בהחלט יכול להמנע מכך בעצמי. בעולם אידיאלי אנשים לא יגנבו. בעולם שלנו אנשים גונבים. האם זה אומר שאני צריך לגנוב או להשלים עם גניבות? לא תודה.
ואגב, זה שסירבת להיות קצין זה לא כבוד גדול.

ואני עדיין חושב שצדקתי, מה שאומר שהייתי צדיק לא קטן במערכת שביזבזה משאבים עצומים על הכשרת קצינים לא ראויים ע"ס שיקולים מיושנים של "מי ראוי להיות קצין ועל סמך מה". מי כמוני מכיר את הרגע המביך שבו נותנים לך אובר הערכה על סמך סממנים שהס מלהזכיר משום כללי הפוליטיקלי קורקט. אין לי עניין בכבוד ממר אלמוני פלוני, ואני חושב שכבר בגיל 19 לא היה לי (כן יש לי עניין בכך שיניח לי, זכות בסיסית בעולם המערבי שנשללת בהתמדה), וזה מאוד משמח אותי כי מנע ממני לעשות דברים שה"כבוד" מהסביבה הוא בד"כ המניע העיקרי לעשותם. העובדה ש"אפילו קצין לא רציתי להיות" הייתה מיועדת לא לגרות אותך לירות תגובה יותר מתחכמת משלי, אלא להציג אותי כאדם הכי קטן שיש (אבל שעדיין כותב במקום ציבורי) אבל שבכל זאת יצא לו שעירבו בעניינו בדיוק את מה שאתה פוסל עבור סלבס וילדיהם. זה אומר, בסך הכל, שהדגם שלך לא מעשי, לא קיים ושסביר להניח שאתה יודע את זה היטב. כל ההתדיינות כאן היא תאורטית גרידא, ובדיון מקביל, עוד חצי שנה, אני בהחלט רואה אותך "מערב ילדים/הורים" כשיהיה נוח לך, ואחרי שהRAM בראש שלך ישאיר מאחור את הדיון הנוכחי.

.

זה מה שאמרתי בעצמי למראיינת במבדקי הקצונה. לא רציתי להיות עוד קצין בינוני מהסוג שתיעבתי.
פשוט לא מזמן קישרת את אי הרצון להיות קצין לגורמים אחרים שקשורים לחוסר רצון להיות בעמדת נותן שירות, אבל יכול להיות שלא הבנתי.
על כל פנים, למרות שכל אחד יכול להתחלק ולפעול גם בניגוד לערכים שלפיהם הוא פועל בדרך כלל, הסיכוי שתמצא אותי מכפיש מישהו על מעשי/דיעות אביו או בנו הוא קלוש מאוד. מספיק לי להשוות את עצמי לאבי, את אבי לסבי ואת עצמי לילדי בשביל לדעת שמידת השליטה של אב באופי של ילדיו היא בסופו של דבר מוגבלת.

אז אמרתי משהו יותר לכוון של "אני לא אכבול את עצמי לעמדה של אדם שנותן לכלל כאשר הוא מחוייב לכך מטעמים של חוק או פשוט כי השקיע הרבה מאוד בהכשרה ולא יכול ללכת אחורה". זה אומר שאני מוכן לתת אבל לא מוכן למשכן את עצמי לתוך עמדה לוחצת של מי שמחוייב לתת גם בלי שהוא רוצה.

זה, כמובן, גם כולל להיות קצין, אלא שזו לא תובנה שעמדה לנגד עיני בגיל 19, אלא שייכת לשלב חיים יותר מאוחר, אחרי שהבנתי עוד כמה דברים, ובין השאר שלמרות שאני לא חושב ש"להיות פראייר" זה פחות בריא מאשר להיות בדיוק ההיפך. אני אישית, וזה קשור לאישיות, פשוט לא יוכל להתמיד לאורך זמן בלחיות ללא תסכול עם העובדה שאני "נותן" וכמעט ולא "מקבל". כמובן שכעקרון, ולא מבחירה סלקטיבית לכל מקרה לגופו. ואחרי שכהורה גם הכרתי במידה מסויימת את מנגנוני הטיפול/קידום של "ילדים מחוננים/בעלי יכולת", אני משוכנע יותר מתמיד שלמעשה החברה אינה מעוניינת "לעשות טוב" לאותם בודדים שניחנים ביכולת לתת הרבה יותר מאשר לקבל, אלא עושה בהם שימוש תועלתני לחלוטין. כל מנגנוני מערכות החינוך שחיים סביב "ילדים בעלי יכולת" הם למעשה "מחפשי יהלומים" שמונעים ע"י הידיעה שתמורת השקעה סבירה הם יקבלו אדם שבתחומים מסויימים תרומתו לחברה תהיה פי כמה אלפים מזו של אדם ממוצע אחר. ומה שמקבל, בהמשך חייו, "בעל היכולת" זה אתנן שבמושגים קפיטליסטיים הופך אותו ככל הנראה לממוקם גבוה בליגת הפראיירים (וגם לוקחים לו לא מעט מחייו המאושרים, כפי שיודע מי שנתקל בנערים/ות המחוננים שמסתובבים בפקולטות בין הסטודנטים הרגילים). כל זה בעוד הוא עצמו, ולרוב הסובבים אותו, חושבים אותו לבר מזל שיש לו על חייו שליטה נדירה שלרובינו אין.

.

הארה מעניינת מאוד, אשמח אם תרחיב מעט:

כשאתה כותב ״חברה״ למה בעצם אתה מתכוון? סה״כ הפרטים? מוסדות החברה?

האם אין זה סביר מצד החברה לצפות שמי שנחן ביכולות עודפות יתרום יותר?

לאיזה תגמול בעצם אתה מצפה (לא ״אתה״ גל אלא איזה תגמול יהיה הולם לדעתך לאדם כשרוני במיוחד?)

גלוי נאות; יש לי עניין אישי בנושא.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

חוסר זמן להשקיע בתגובה שתעמוד בסטנדרט אקדמי של מקורות/הוכחות/הפניות. עובדה שאני כותב הרבה בפורומים של פוליטיקה, ובכלל לא במדע/יהדות/היסטוריה) ולכן נתתי דוגמא שבאה מנסיוני האישי בחיים.

העניין מאוד פשוט:

"החברה"= מכלול לא מאוד מוגדר של התנהגויות/מוסדות/הכוונות מתוקצבות של גופים רשמיים, חצי רשמיים או בעלי השפעה, וכן מן הצד השני המוני הפרטים שיש להם השפעה חוקית על חייו של אדם (הורים/מורים/מפקדים). יש הרבה תחומים שבהם ה"חברה" אינה יכולה לממש קו פעולה מוגדר, אבל בתחום בתמיכה במה שאתה קורא "מצויינות" היא באופן כללי, לפחות בחברות חילוניות, כוון הפעולה שלה די אחיד - ניתוב ה"מצויינים" למסלול שיאפשר להם לרתום יכולות/רצונות שיש להם באופן מולד, או נרכש מגיל קטן, לפעולה מתמשכת, נשלטת ובעלת תפוקה משמעותית.

האם לחברה יש "זכות" לרצות מ"המצויינים" לרתום עצמם למענה? שאלה טובה. אולי בימים שבהם ציפיה כזו יכלה למצוא את הלואי פסטר הבא, זה היה נכון. בימינו ה"מצויין", סביר יותר שאם ימצא דרכו, יעשה משהו ליצירת אייפון טוב יותר, או יתן תרומה מינורית להארכת תוחלת החיים הממוצעת מ86 שנים, ל 86.5. אני בכלל לא מזלזל בהתקדמות הזו מהבחינה המדעית, אלא אומר בפשטות שאני חושב שהיא תרומה שלילית. בדיוק מסיבה זו הצורך במצוינים המנותבים ע"י המערכת, אם ניקח בחשבון מה הכוון שאני מכנים היום "קידמה", הופך בעיני לשנוי במחלוקת. בכל מקרה לא על זה היה הדיון, אלא על השאלה האם ישנה חשיבה צינית -תועלתנית -מניפולטיבית מאחורי הדחיפה שנותנת החברה למצויינים, או לא. אני חושב שכן, וכך זה נראה לי פעם אחרי פעם.

מה התמורה שצריך לקבל ה"מצויין"? 2 אפשרויות:

1. המון-המון תגמול וכסף, ביחס ראוי לתרומתו לחברה. אם אנו קפיטליסטים, אז עד הסוף. בחורה יפה ומאוד חכמה ברוב המקרים תקים משפחה עם גבר נאה ולא טיפש (בבקשה לא להספים אותי עם הדוגמא הבודדת שכל אחד מאיתנו מכיר למקרה הפוך). אדם שירש מסבו איזה 8 דונאם של אדמה ספוגה בסולר, ופתאום יום אחד מסתבר ששם יעבור המחלף החדש של האיילון יקבל טונה של כסף. מדונה, כשבאה ברוב טובה לתת שואו של ריקודים ופלייבק, עושה טונות של כסף. איזה פוליטיקאי בינוני שהיה לו מזל לחרבש עניינים בתקופת משבר בינלאומית, מסתובב בעולם ועושה טונות של כסף... אז אני מצפה, כן, שזה שנתן חלק משמעותי לקידום מחקר שבסופו תוספת 1.5 שנות חיים ל-50% (מ-25 מליון) מחולי הסרטן מסוג X, אמור לקבל טונה של כסף. ואני מדבר על מאות מליונים. הוא כמובן לא מקבל את זה, אלא תגמול שבמונחים של קפיטליזם מזכיר את התגמול שבעולם הסובייטי היה מקבל אדם שהציל את המדינה מרעב (ד'אצה בבעלות המדינה, מכונית סובייטית מפלדה ותוספת של 50$ למשכורת החודשית).

2. האפשרות המועדפת עלי (והיחידה שאסכים לקבל לו יוגדר אחד מילדי כמצויין המחייב "טיפול מיוחד") - לתת לו להתפתח ב"קצב שלו" במסגרת ה"רגילה" ותוך תמהיל מוקפד של תמיכה, הכוונה ותגבור איפה שצריך, עם המשך פעילות בסביבה אליה הוא רגיל. זו תפיסה שנגזרת מתובנה שיש לי על עולמינו המודרני: בעוד שאנו רבי זכויות והטבות בתחומי חופש הביטוי, שכויות הפרט ובכלל האפשרות לעשות כמעט מה שאתה רוצה, כל עוד זה לא אומר לדרוך על מישהו אחר, נשללת מאיתנו בהתמדה זכות אחת מאוד בסיסית: הזכות שיניחו לך לא לבחור, בלי שתחשב בכך למי שבחר את ההיפך ממה שמוצע לו. זכותו של המצויין צריכה להיות לבחור את מהלך חייו מתוך החברה, ולא לאחר שהוא בודד ממנה. אני בכינות לא חושב ש"גאון שיושב בכיתה רגילה" הוא אומלל יותר מאשר "גאון צעיר שיושב בפקולטה של מבוגרים".

.

כלומר - הרבה רעש וצלצולים, יוקרה וכסף שעובר מיד ליד אבל בינם לבין 'מצוינות' [מה זה לכל הרוחות?], בינם לבין המציאות ובודאי שבינם לבין הילדים - אין ממש קשר.

ילד הוא ילד. הוא צריך קודם כל בית חם ומחבק וכמו עץ שגדל נכון הוא זקוק לאדמה יציבה, מים ודשן ולא יכול לשגשג רק מכל שגנן יוקרה יעצב לו את הצמרת בצורת גביע גלידה כבטוי ל'מצוינות' או מכך שסביב גזעו ישפכו אבני חצץ דקורטיביות עם התמחות בעצים מחוננים.

אין חוג העשרה ומסלול מצוינות טוב יותר מאבא+אמא+ספר+טיול משפחתי ליד הבית+מילים טובות [+מילה נוזפת כשצריך]

שידעו/חשבו שרק ללמוד-ללמוד-ללמוד יוציא את הילדים מהבוץ של פוגרומים ועוני מחפיר, אני מאוד מעריך את דעתם, בדיוק כפי שאני מעריך את ההצלפות שסבא שלי חטף מהמלמד בחיידר (וככה הוא וכל משפחתו יצאו "בני אדם" למרות שגדלו בסביבה שבה אנשים עם מעמד כמו שלהם יצאו.... ליטאים גויים שיכורים): דבר נכון לזמן והמקום, ובהתחשב בעובדה ש"לא הייתה להם דרך מעשית לדעת שאפשר גם אחרת". לטעמי הזמנים השתנו, וכיום יש לנו אפשרות לתת לילדים להיות גם מאושרים וגם "מצליחים" - או שיש לנו אפשרות לתת להם סבירות די גבוהה להשיג זאת. כמו בכל דבר בחיים התמדה+מתינות (כהיפך מהיסטריה ופאניקה)+מידתיות הם התמהיל הטוב ביותר למען קיום סביבה שבה סבירות טובה להצלחה וסיפוק. מה שכן אני צריך לחכות לפחות 10 שנים כדי לדעת האם יש לי 100%, או 80% הצלחה עם 100% או 80% מהפרוייקטים. עד עכשיו טפו-טפו-טפו...בכל מקרה אחרי כל הבולשיט של המצויינות שנמדדת בפקטורים ומספרים לא היה מאושר ממני כאב בערב לפני כמה שבועות כשהבן בן השמונה "פתר" לחברים מהכתה בעיה פיסיקאלית סבוכה של "איך לשבור קרש למדורה" וחסך עוד כמה עשרות בעיטות וקפיצות מסוכנות של גופים שדופים מן הצד האחרד, ואוביסים בוסריים מן הצד השני, כאשר הרים (בקושי) סלע ולפחות ניסה לשבור אותו את הקרש. אני מכיר אנשים שעלו על הפטנט הזה רק בגיל 30. זה לא יאומן אבל כל יום מחדש אני מגלה שבעוד שלא הייתי יכול להחשב ל"ילד טבע" בגיל הזה, אני ממש טראזן ליד העירוניים של היום, שלגמרי מאבדים את הראש איך שהם לא על המשטח המוכר של אספלט...

.

הילדים מתורגלים להניח את הקרש על סלע וקופצים עליו.

אחרי שהם מופתעים לגלות את האלסטיות של העץ ולא מצליחים לשבור - עולה כבוד האב מעדנות ובניתור קל מבתר את הקרש לשניים ומעורר מחדש את הדיסק הפרוץ. הצאן מתפעל ובטוח שזה בגלל שהייתי ילד טבע ובגלל שבזמני ילדותי למדו דברים כאלה בצופים. כאשר יפנימו שהקרש נשבר רק בגלל שאני שמן מדי - אדע כי תוכנית המצוינות צלחה והילדים הבינו את חוקי ניוטון [הקרש לא ישבר אם לא נעשה שום דבר, אם תעליבו את הקרש בקפיצות שגרה הוא יקפיץ אתכם בחזרה, המסה של אבא משפיעה על הקרש לא פחות מהתאוצה שלהם]

אם כבר הגעתם לפרוייקטים של מצוינות למיניהם, אני יכול להעיד מניסיון:
במשך שש שנים הייתי מפסיד יומיים בשבוע ביסודי ובתיכון ונוסע לפרוייקט המחוננים שלנו. ריכזו ילדים עם כישרונות מסויימים מכל האזור ולימדו אותם חוגי העשרה. מה למשל? שפת C, פילוסופיה, רפואה, אלקטרוניקה, אסטרופיזיקה, אנגלית, ספרות ועוד. לא יצאנו עם נקודות זכות, לא יצאנו עם כלום מלבד סיפוק התאווה שהיתה לכולנו- תאווה לדעת עוד. בזמנו, אינטרנט רק התחיל להיות שמועה, היית חייב גישה לספריה אקדמית, מרצים טובים ועוד.

האם זה תרם לי משהו בחיים? כן, והרבה. הרחיק אותי מבית הספר שלי בתקופה בה האישיות מתעצבת. מי יודע, אולי גם אני הייתי "יושב על הברזלים" (היום זה התחלף ל-יושב בפיצוציה וממלא ווינר" עם לא מעט מחברי דאז. אולי זאת הסיבה שאין לי יותר חברים מהילדות, הקשר נותק, בעיקר ביוזמתי, ככל שהתבגרנו.

זה כמובן לא מנע ממני חיים רגילים של ילד, רק העשיר לי אותם. ועובדה היא שאת התואר הראשון (מדמ"ח) שהתחלתי בגיל 15 נטשתי אחרי סימסטר, כשראיתי שאני מאבד מהזמן הפנוי שלי.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני לא חושב שתמצא הרבה מדענים (ואני מתייחס בעיקר למדעי הטבע) שעובדים באוניברסיטאות ובמכוני מחקר (להבדיל מחברות פרטיות) ושמצפים שבתמורה להררי שעות העבודה שהם משקיעים הם ירוויחו יותר ממי שרק לפני שנה קיבל MBA או ממהנדס מחשבים בן 23.
מספק אותי בהחלט לחיות בצניעות וללא מצוקה. אני מסתפק במכונית ישנה מזן לא מפואר ובלינה במלונות עם מספר כוכבים מצומצם וטיסות במחלקת תיירים. בחרתי במודע בעיסוק שלא יאפשר לי (למעט מקרים נדירים) יותר מזה ועבורי הסיפוק שבהישג מדעי חלט בהחלט שווה את זה. וכמוני יש רבים.
שוב, אני לא מדבר על חיים בעוני, רק על זה שמעל סף תגמול מסויים, יכולים להכנס לפעולה גורמים אחרים ולהפוך הרבה יותר דומיננטים.

אתה יכול לוותר על התגמול המגיע לך. העניין הוא שעמיתך המדענים באקדמיה, כפי שאתה מודה, בחרו בכוון זה, משמע הם ידעו מראש שבןכטות לא יעשו. אני דיברתי על מצב שבו הנורמה היא שמצויינים עושים בוכטות, ולו היית נולד לעולם כזה, אתה יכול רק לנחש "במה היית מסתפק"
וחוצמזה שלמיטב ידיעתי מכונית חדשה ומלונות חמישה כוכבים זה לא ביג דיל. אתה מוזמן לשבת בלובי בר של מלון המלך דדו בעיר הקודש ולספור מסביב את אנשי האקדמיה שלוגמים שם קפה ועוגה (שמשום מה המחירים שלהם סבירים, אבל זה לא העניין) בעודם ממתינים להסעה שתיקח אותם לדלפק הביזנס של קונטיננטל.

.

תגמול כספי נדיב לא יפתור כלום כי לכסף שתי תכונות חשובות שאנשים נוטים לפספס, כסף הוא יחסי ומופשט.

כסף מייצג את היכולת של המחזיק בו להשתלט על משאבים נחשקים שנימצאים בצימצום, בית על החוף, מושב טוב יותר במטוס, גישה לרופאים מעולים, הבחורה היפה ביותר בחדר. אם לך יש אלף דולר ולי מליון אני אשב בביזנס ואתה באקונומי גם אם מחירו הרישמי של המושב חמש מאוד דולאר בלבד אבל אם ברגע האחרון יעלה ביל גייטס למטוס אני אמצא את עצמי יושב במושב לצידך ביחד עם מליון הדולארים שלי.

כסף הוא כוח וכוח לוקחים, לא מקבלים.

יש שתי דרכים להשיג כוח, טרור או סחר. או שאתה מכניע אנשים או שאתה נותן להם משהו שהם רוצים (או קומבינציה של השניים). כל עוד אתה מצפה לקבל כח כי ״מגיע לך״ כי אתה נורא מוכשר ותורם אתה יכול להמשיך לחכות, יש לך סיכוי טוב לקבל את הדאצ׳ה שלך אבל לא הרבה יותר כי אלו שאתה מצפה שיתנו לך ישמרו את הטוב ביותר לעצמם ובדין, הם לקחו את הכוח, למה שיחלקו אותו איתך?

אם יש לך משהו ״שווה״ להציע, תמחר אותו בעצמך.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

לקריאה ביום שבו (אולי) אחזור להתעניין בפילוסופיה של התאוריה, ולא ללכת בכוון הייחודי שלי שהוא, ואני לא מתבייש בזה, "דה - אינטלקטואליזציה " (הייתי בשימחה ממיר 7 שנות אקדמיה בלא מעט עיסוקים בנאליים, כולל הדוכן מיצגזר שהיה לי ). אני חושבפשוט, כי אני אדם פשוט, ולפי ההבנה הנאיבית שלי יש 1000איקס כסף, ומצויין שלנו מקבל 5איקס ממנו+תובנות אנרגיה חיובית מעודדת כמו שלך ושל קגנס, בעוד, וזה מה חשוב, מישהו אחר מקבל את ה995 הנןתרים. אני לא מתקומם כנגד חוסר ההסתדרות במועט, אלא כלפי צורת החלוקה של מה שיש.

.

גם כן עוד סיבה לקדם מצויינים.
כפי שאמרתי-ההתנגדות שלי היא, במקרה זה, למנגנון ההתערבות המוסדי בעולם הילדות והחינוך - שלבי חיים שנחשבים כפחות נגועים בקפיטליזם חזירי. זה משול בעיני לפדופיל שמתקבל לעבודה במוסד לנערות חסרות בית. כל מנגנוני התמחור הקפיטליסטי מנוטרלים מאחר והמניפולציה היא ללכוד את המצויינים ברשת לפני שיש ביכולתם לקיים איזשהו מקח.

.

[1] ידקוליס ליפשיץ אמר: כסף זה זה לא הכל בחיים - יש גם דולרים, ניירות ערך, יהלומים...

[2] גורדון שאמווי מצא יום אחד בעליית הגג של ווילי את זה:


ושאל האם זהו סמל של מרצדס.

ענה לו ווילי - לא! זהו סמל של כליל שאיפותיו של האדם זהו סמלם של שלווה, בטחון, הרמוניה. סימלה של היכולת לקדם אהבה והנאה מבני אנוש.

נו, כבר אמרתי 'מרצדס' ענה ALF

לא מטופש ולא אידיוטי, אלא הגיוני וסביר במידה משתנה. כשמדובר בראש המשפחה, וכל משפחתו
נוטה לכיוון מסוים, ניתן ואף ראוי לדבר על כך. לא מדובר בהטלת רפש כלל, ו"הטלת הרפש" שיש פה
היא על האב המחנך בשל חטאי כל ילדיו ואשתו, בניגוד ל"הטלת רפש" על בן בשל "חטאי" אביו.

מעבר לכך, אני מחשיב סרוב להיות קצין ככבוד גדול מאוד. בזאת אני מעניק לגל תעודת חפ"ש של כבוד.
מה זה השטויות האלה?

עובדתית, על הילדים (ובוודאי על בת הזוג!) יש הרבה מאוד השפעות ואם אתה חושב שהילדים שלך ייצאו בדיוק כמו שאתה רוצה, צפה להפתעות מרות. אתה חושב שהיה הבדל בין איך שבנ בגין גידל את יונתן ז"ל שנהרג כרס"ן טייס בחיל האוייר ובין איך שגידל את הבן האנרכיסט הקיצוני?
ולגבי סירוב לקצונה-מי שמסרב לקצונה מסיבות של התפנקות ו/או אי רצון לחתום קבע, בעיני זאת תעודת עניות לאותו אדם. ההסבר של גל דומה לזה שלי עצמי ועם זה בוודאי שאין בעיה. מי שחושב שאיננו מתאים, יש לו האחריות להגיד "לא".

ודאי שיש ברבה מאוד השפעות, ועם זאת ההשפעה של הסביבה הביתית היא משמעותית.
ההיטפלות שלך לבגין מגוכחת בהתחשב בכך שהתיייחסתי במפורש לכך שמשפחה שלמה
נוטה לכיוון מסוים, ולא בן משפחה אחד.

שים לב שבחירת בת הזוג עוד יותר מייצגת אפילו לשיטתך - שכן את בת-הזוג בוחרים לאחר
שהיא כבר "מחונכת", ואין עניין של חינוך לגביה. להפך, "אמור לי מי חבריך" - וודאי מיהי
בת הזוג שבחרת לך - "ואומר לך מי אתה".

את תעודות העניות שלך אתה מוזמן לשמור לעצמך, ואני מאמין שכל מי שאפילו מוכן היה
להיות קצין אילו "היה מתאים" זכאי לתעודת עניות לכל הפחות... (ואילו היה זה תלוי בי...)

אתה חושב שבחירת בת הזוג מושפעת כל כך מהדיעות הפוליטיות שלה? שאם תתאהב בה יהיה לך כזה משנה שהיא מצביעה למפלגה הפוכה משלך?
אתה חושב שבת הזוג שלך (בהנחה שהיה אדם על רמה) לא יכולה לשנות עמדות ודיעות אחרי שכבר התחתנתם? אתה תתגרש ממנה במקרה כזה?
בקיצור, העולם לא ממש עובד ככה, חוץ מאשר במקרים קיצוניים.
והטענה שלך לגבי בני בגין-קטנונית. אני מביא את זה דווקא כהוכחה לכך שגם תחת אותו חינוך יכולים לצאת הפוכים גמורים. זה לא בא לטעון נגד בני בגין. בדיוק, אבל בדיוק ההיפך. שלא צריך להאשים אותו על מעשי ודיעות הבן האנרכיסט.
ולגבי להיות קצין-חוסר מוכנות לתרום, מהסוג שאתה מציג, הינו מביש. מצער שאינך מבין זאת. ואם אתה משתייך למחנה פוליטי שבגדול הוא מילטנטי יותר אזי זה גם די מקומם ולמרבה האירוניה מחזק את טענות מסוימות שהושמעו כאן ושאני אישית לא מסכים איתן.

אתה שוב מתעלם מכך שאין מדובר רק בדעותיה ומעשיה של בת-הזוג, ואז כל התירוצים שלך
היו תקפים, אלא בתא המשפחתי שלו כולו - גם אשתו, וגם ילדיו (ולא אחד מהם).

אילו לבגין היו ארבעה ילדים ואשה שהיו אנרכיסטים נגד הגדר, חברים בחלאות WATCH,
חובבי הידרסות על-ידי D9, זורקי אבנים על חיילים ומצביעי בל"ד ניתן היה לדבר גם עליו
בהקשר הזה. בן "אנרכיסט" אחד אומר בדיוק כלום.


ועכשיו לעניין חשוב הרבה יותר:

ה"מחנה" שלי "מיליטנטי" כלפי האויב, על-מנת להגן עלינו מפני האויב ולהשיג הישגים מולו.
התמיכה שלך באלימות וטוטליטריות כלפי אחים לנשק כאילו הם האויב היא מקוממת ומבישה,
והטענה שלך כאילו ההצטרפות הבלתי-הומאנית והמתועבת אל הנוגשים הינה הדרך היחידה
והנכונה "לתרום" מטופשת מעבר לכך שהיא מבישה ומתועבת.

האלימות היא כלי שיש להפעיל נגד האויב בלבד, לא נגד אחים לנשק ובני-משפחה. המוטיבציה
הכמו-דתית שלך לנהוג כלפיהם באלימות היא מהאמירות החמורות שראיתי כאן (בדומה לאלה
שטענו שיש להכות בלום מפגינים שיחסמו כבישים או ש"לא יצטערו אם מתנחלים יירו, אף שאין
להם כוונה מקורית כזו").

העדר ההבחנה שלך בין אויב לידיד והרצון שלך לנהוג בשניהם באותו אופן אלים ומדכא מחרידה,
והניסיון שלך לתייג את אלו שאינם מאמינים ברוע הזה כ"מבישים" נשמעת כאילו היא מגיעה
מעבר למראה או מ-1984.

נתחיל מהסוף-כל הבירבור מח הזה ביחס לאויבים, אחים, מילטנטיות וכו' לא קשור בשום דבר למה שכתבתי-
צה"ל זקוק לקצינים טובים. מי שיכול להיות קצין טוב ומסרב מסיבות של התפנקות או אנוכיות (חוסר רצון לחתום קבע) פוגע בביטחונה של מדינת ישראל ואין לו מה להיות גאה.
זה מה שכתבתי, ואני בטוח שכל קורא כאן חוץ ממך הבין זאת בדיוק כך. מה הקשר בין זה ובין ההתלהמות שלך? אלוהים יודע, ומן הסתם התנצלות לא אקבל. ורק כדי לעמת מה שכתבת עם המציאות-במקרה, כותב לך מישהו שהיה לוחם 3 שנים בסדיר ועוד כמעט 10 במילואים (עד הנסיעה ללימודים). חלק ניכר מהשירות שלי בער באופן המיידי ביותר בהגנה על מתנחלים בכל מיני מקומות ומעולם לא פיקפקתי במשימה. חוצמזה, התנדבתי גם שנים במשטרת ישראל. לא יודע מה אתה עשית או עושה, אבל יש לי יותר נקודות זכות מבחינה זו מרוב הישראלים. לא מגיע לי פרס על מילוי חובות אזרחיות ונטילת חלק בהגנה על מדינתי שלי, אבל זה מעמיד את המתקפה המכוערת שלך באור הראוי לה.
אני חושב שמי שהגישה שלו יותר מליטנטית ביחס למדיניות הדרושה לישראל (למשל אותו כותב שייחל למלחמה עם החיזבאללה לא מזמן בפורום הזה) צריך לגבות זאת בנכונות האישית לתת כתף באופן מקסימלי למען מערכת הביטחון. אחרת הוא בפשטות נלחם עד טיפת הדם האחרונה של אחרים, וזה די בזוי בעיני.
ולגבי הורים -ילדים. נחכה ונראה מה תחשוב אחרי שיהיו לך ילדים, אם זה יקרה. נראה מה תחשוב אם אישתך תפתח דיעות שונות משלך, ילדיך יגדלו בסביבה שמטפחת דיעות שונות משלך ואתה בכלל עסוק רוב היום ונוטל חלק קטן בפועל בחינוך. נראה אם הם יצאו כמו שהיית רוצה מבחינת הדיעות והמעשים. לא מאחל לך להיות כמו האבא החרדי של אותו נער שעצרנו ושהיה צריך לבוא לשחרר אותו מתחנת המשטרה. ברור היה שמדובר באדם טוב ואיכותי וחוסר האונים והתיסכול שלו היו ברורים. ובכלל, נראה שקצת ניסיון חיים עשוי למתן אותך.

יוסי שריד בזמנו היה עושה מילואים בלבנוןן, ואבשלום וילן במקור מיחדה מובחרת לא?

יוסי שריד למיטב זיכרוני עשה מילואים בלבנון אבל לא בטוח. כן בטוח שרן כהן היה מג"ד בתותחנים והיה במלחמת לבנון. צריך לזכור שמרץ של פעם הייתה בהחלט ציונית בסופו של דבר.

אצל מרץ הציונות ופיתוח הארץ ( מדינת ישראל ), רווחת כל אזרחיה, שלום ובטחון מירבי הוא בראש מעייניה.

אז זה מוזר לך שהבן של ראש הממשלה משרת בתפקיד בעל רמת סיכון נמוכה, במדינה בה חטיפה של חייל היא אסטרטגיה יעילה במיוחד עבור האויב? או אולי מוזר לך שהבן של מישהו גדל להיות אדם שונה לחלוטין מאביו? (או שאתה רומז שג'ומס שידל את בנו להגיע לתפקיד הנ"ל?)

כל אחד והסיפור שלו, אבל כעיקרון אין בעיה עם זה מבחינת הביטחון האישי. הדוגמא שבאה לי לראש היא הנכד של רבין , שהיה כזכור צנחן (הופיע במדים להלוויה). והיו עוד רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית. למשל, הבן של יוסי שריד היה קצין קרבי אצלנו בזמן שאביו היה שר ובנו של אלוף ידוע היה לוחם באחת הפלוגות. אני גם זוכר משהו על זה שהבן של פרס פלט כדור והרג חבר לאוהל במהלך קורס קצינים, ופרס היה אז כבר פוליטיקאי/תככן מוביל. עומר בר לב התגייס לסיירת מטכ"ל כשאביו היה הרמטכ"ל. עמרי שרון התגייס לצנחנים כשאביו היה שר הביטחון (לא נשאר קרבי מסיבות בריאותיות). ואפשר להמשיך ולהמשיך...
גם נחכה ונראה מה יהיה מבחינה זו עם הבן השני של נתניהו.

הדוגמאות טובות ונכונות - אף על פי כן אני מאמין שהחטיפות של השנים האחרונות הוכיחו כמה קל להוריד את המדינה לברכיים׳ - ועקב כך תרחיש חטיפה נהייה מפחיד יותר מאשר לפני עשור לדוג׳ (ולדעתי יש הבדל משמעותי בין חטיפת בנו של רא״מ לחטיפת בנה של כמעט כל דמות ציבורית אחרת)

אבל יש מקומות שמהם קל יותר לחטוף בן של אישיות ציבורית ישראלית בכירה מאשר בסיס צבאי או כח בפעילות מבצעית...
אנחנו לא בריטניה שם הסיכון של הנסיך לחטיפה או פגיעה אחרת גדל אלף מונים אם הוא נשלח לאפגניסטן או עירק.

גם חימושניק בסדנה או חשמלאי מטוסים, שחוזר הביתה פעם בשבועיים, נמצא ברמת סיכון נמוכה.
לא צריך פרופיל קרבי בשביל להיות טכנאי קשר אי שם בדרום או שוטר צבאי או חובש מרפאה.. אתם כבר יודעים..
פחות עלויות בלאבטח אותו חוזר כל יום הביתה.
אבל חס וחלילה שהידיים של הנסיך לא יתלכלכו..

מתפרנסים מלופט גשעפטן. בכל מקרה, יפה שיש לו עבודה מסודרת , ולא המשיך את דרכו של אביו כעסקן פוליטי אפור.

.

המצחיק הוא שהיחיד שקורא לאורון 'עוכר ישראל' זה דווקא תומך שלו, בשר מבשרו של מחנה השלום. מה שמכניס את מרצ לבעיה: אם הם יוותרו על הקול שלו בגלל שהוא מסית - הם עלולים להשאר עם מנדט אחד.

אני בכל אופן הולך לישון. בוקרה פילמישמיש.

מי זה?

אבל גם אתה יודע שכל הטייסים הסרבנים במלחמה מול האויב הפלסטיני הם כולם (אבל כולם) שמאלנים.
אם אתה לא מאמין תתקשר ליפתח ספקטור או ליונתן שפירא או ליגאל שוחט והם ישמחו לעדכן אותך בפרטים. ואם ישארו לך מספיק אסימונים אוכל לתת לך עוד תריסר שמות לפחות. כן, כולם (אבל כולם) שמאלנים.
כמו שאף אחד לא טען שכל השמאלנים הם מרגלים. אבל כל המרגלים שפעלו עד היום נגד צה"ל ולמען האויב היו כולם (אבל כולם) שמאלנים.
אם אתה לא מאמין תתקשר לוענונו או למנבר או ישראל בר או לקלינברג והם ישמחו לעדכן אותך בפרטים. ואם ישארו לך מספיק אסימונים אוכל לתת לך עוד שמות. כן, כולם (אבל כולם) שמאלנים.
זה יפה שיש אנשי שמאל בתפקידים מובחרים ומצויינים.
אבל מה רצית להביע בכותרת? שאין בנמצא שמאלנים עוכרי ישראל?
אם תתעקש אוכל לפרט לך רבבות רבות כאלה , אבל אתה מכיר אותם לא פחות ממני. כמו שכולם מכירים.

שלא כמו רמטכ"ל צה"ל ומפקד חיל האויר לשעבר, שאצלו הרג אזרחים ברור ( אפילו שיחד איתם נקטל מחבל בר מוות ), איננו מזיזו - דפיקה קלה בכנף, הם בעלי מצפון ואינם מוכנים לבצע הרג מיותר.
לא הייתי רוצה להיות במקומם במקרה זה - אבל בזכותם אנחנו מצליחים במלחמותינו.

אז מה? אי אפשר ללמוד מזה כלום. חיים אורון עצמו היה צנחן (וזה יותר ממה שאפשר לומר על הרבה פוליטיקאים וגם על הרבה כותבים הפורום הזה-מה לעשות שרוב הגברים מטבע הדברים אינם לוחמים בצבא?) והיו לו, בניגוד למה שנרמז כאן, כמה הישגים יפים בחיים שלא קשורים לפוליטיקה.

רואיין אצלי בלשכה

סתם...
אני מניח שאין קשר בין אופיו ובין הקיצוניות של אביו והרצח שביצע. וזו בדיוק הנקודה שלי...

לא, אין קשר.
אי אפשר להגיד שלמראיינת שלו לא היה קשה, אבל כנראה שהיא הצליחה להתעלות.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

הייתי אומר שזה קצת חסר רגישות. ומה עם המשפחה שלה הייתה מעורבת בארוע?

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

לחתולים פתרונים.
חשבתי שהם נתנו למישהי שהייתה מעורבת בארוע לראיין אותו

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ערבי הוא בן אדם כמוני כמוך כן גם כמוך !!!
תכונות שליליות קיימות בכל חברה ויש להלחם בהן בכלים המתאימים.

וכבר הצלחתי, אחרי לא מעט מאמץ, לגרום להם להפסיק לקטר כשהם אוכלים את הקשה, ולא רק את הלבן של הלחם. נראה לי, משום מה, שלמר גולדשטיין הצעיר היה הרבה פחות נעים בראיון הזה, מאשר לגברת שמולו.

.

בניגוד לדעה הרווחת בציבור, הבן של גולדשטיין לא טייס.

!Ya Gotta Believe

http://news.walla.co.il/?w=//737818

כן,
הפרטים הקטנים זה לא הצד החזק של הפורום הזה...

אבל האוירה כן

!Ya Gotta Believe

אם זה לא יורה עלי אז כנראה שהוא מהטובים או שזו בכלל ציפור. גולנצ'יקים מחפשים קפל קרקע, נח"לאים מחפשים מגדיר צפורים...

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

המממ..
תלוי איך אתה מגדיר "מוכשר להטיס את המטוס".... הוא עובר כל מיני הכשרות, אבל פרקטית הוא לא ממש יכול לטוס ללא הטייס...הוא לא יודע להמריא ולנחות וכו'.
הוא לעולם לא מפקד המטוס ולא מפקד המשימה (במטוס קרב).
אבל הוא כן הרבה דברים חשובים אחרים.

!Ya Gotta Believe

נו ומה החדשות פה בדיוק???
כל עוד הבן שלו עושה את התפקיד שלו בצה"ל אין בזה פסול! למרות שאבא שלו מסדר ביקורי התיחדות למחבלים בעוד לגלעד שליט אין ביקורים וכמובן מנסה לפגוע בישראל עם תמיכה בערבים ולא בישראל עצמה.

אם ניסית להצדיק כאן את הקיום של עיתון הארץ, שיש לו כתבים "נאמנים" למדינה או המפלגה של חיים אורון לא תמצא כאן אהדה לאותו עיתון או לאותם ח"כ, שאינם צריכים להיות בכלל בכנסת בגלל חוסר הנאמנות שלהם למדינה.

ובכל הנוגע למשפט האחרון על הבן של ביבי, זה לא היה במקום בכלל, כי אינך יודע מה הם הכישורים של הבן של ביבי בכלל!

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

אה, ושהבן של חיים אורון רדיקל כמוהו ושהבן של נתניהו בהכרח ימני קיצוני ואז תצליח להוכיח את מה שרצית - שהימין משרת בקיריה והשמאל בקרבי.

(ובמילים אחרות, סנונית אחת אינה מבשרת את בוא האביב)

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אין חשיבות היכן משרתים - חשובה העובדה שאכן משרתים. אני מניח שצה"ל יודע לנתב את כוח האדם על פי כישורים, יכולות וצרכים

להגיד לי שהמצב של הצבא והפוליטיקה בקנטים אז שיכנעת אותי.

אני חייב לציין שכל פעם הפרובוקציות שלך הופכות ליותר שקופות ויותר דמגוגיות.
עצוב

אני במקומך הייתי נועל את הידיעה הזאת לאלתר.
לקרוא דברי איוולת כזאת ברמה של מתחסדים על תקן ליצנים - פשוט גועל נפש.
מה הקשר בין הקוץ לבין הפוץ?

ג'ומס שאינני שותף לדעותיו ולהתנהלותו הפוליטית בחר לשרת בצה'ל ועשה שירות כהלכה בנח"ל המוצנח שחלק מבין כותבי הטוקבקים כאן בטח שמעו עליו ממרומי כסאם בקרייה או במקום אחר.
זה שיה לו דעות שמאלניות שאני באופן אישי מתעב אינו קשור לעברו הצבאי, אותו עשה בכבוד ולבנו.
כל ההתפלצנות הזאת כאן מיותרת לחלוטין.

יפתח ספקטור היה מפקד בסיס תל נוף - מה שלא הפריע לו להיות בכיר הסרבנים בארץ.
אודי אדיב היה בצנחנים - מה שלא הפריע לו להיות בכיר המרגלים למען סוריה.
נותר רק לקוות שהקצין הזה לא ירש את הגנים של אביו. לא היינו רוצים שמפקד בסיס יפגש לעיתים קרובות ועל בסיס קבוע עם המחבל והרוצח הכי בכיר של הפלסטינים.

אנחנו מצפים לכותרות פחות פרובוקטיביות..
תודה

looopy

הייתי הרבה יותר שמח לשמוע ש"הבן של..." (ולא משנה אם זה אורון, מופז או נתניהו) הוא מכונאי נגמ"ש או חייל חי"ר שלא יצא לקורס מ"כים. וזה היה גם מוסיף כבוד לאבא ולצה"ל בעיניי. וד"ל.

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2685946

למה?

(לגבי ההוא שהקפיץ - זה אבוד.. )

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

1. כי השרשור הופיע כאן כחדש
2. לא שמתי לב לתאריכים
3. לעניות דעתי אף אחד מהכותבים לא שינה את דעתו ותגובתי רלוונטית גם היום

מה בדיוק רלוונטי?

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed