מה משותף לרמטכ"ל, לסופר מאיר שלו ולמדליף מסמך גלנט? כולם שירתו בסיירת גולני. השבוע יתכנסו אלפי מפקדים ולוחמים לחגוג לה

אמיר בוחבוט | 28/8/2010 22:13

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...ml?hp=1&cat=875

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

הכתבה שונה במקצת מזו שפורסמה בעיתון (בכך שהיא פחות זוועתית) ובכל זאת באופן לא מפתיע בעליל היא שופעת חורים.

כשאומרים שהיחידה "חתומה" על משהו, למה מתכוונים? אני בטוח שהם לא מתכוונים לרמוז ש33 לוחמים שנהרגו בתל-פאח'ר לא היו מגדוד 12, או שג' 51 לא נמחקה בחרמון.

סיירת גולני לקחה "חלק מרכזי" בכוח הפריצה לאנטבה?

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

כן אה?
בלי לזלזל כלל סיירת גולני ובתוכה הרמטכ"ל היתה אחראית על אבטחת החטופים בדרכם למטוסים. באשר לקרב בחרמון, הוא הוכרע על ידי גדוד 51 וכוחות סיוע ולא על ידי מי שנתקעו ברכבל העליון. שוב בלי לזלזל באחת היחידות הקשוחות והרציניות בצבא עם מסורת לחימה מכובדת ונועזת. מה שכן העיתון והכתב, בכדי למכור, אוהבים לנפח דברים ולעוות טיפה את העובדות

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

פחות בקטע של "להוריד מהסיירת" יותר בקטע של לתת כבוד למי שמגיע באמת.

לא יודע אם זה תוצאה של חוסר ידיעה פושע (בלי להלעיז אבל מר בוחבוט לא בדיוק הפגין שליטה בתחום אותו הוא אמור לכסות...) או של התמקדות ב"סקסיות" שהיא גם לא תופעה חדשה.

חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם ולו בשביל הכבוד של אלו שנפלו וראוי לזכור אותם למרות שהם לא נעלו פלדיום, ירו בקלאצ'ניקוב וטיפחו בלורית מפוארת סטייל פלמ"ח (או כל מקבילה אחרת לצורך העניין).

ובאותו הקשר רק הפוך ראוי לציין שלא רק הפלס"ר עלה על הבופור (וזאת טעות נפוצה הרבה יותר) אלא גם הפלחה"ן

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אם כבר דיוק הסטורי- הרמטכ"ל מעולם לא היה בסיירת ולא פיקד עליה. מפקד הסיירת באנטבה היה אפי איתם בנוסף לכוח הסיירת היו עוד מספר גורמים ממטה החטיבה וכל מיני קצינים נוספים שהטצרפו גבי אשכנזי היה כמדומני קמב"ץ בחטיבה או משהו כזה.

"!we must go on the ass but put our eyes to the sky"

[איש דגול אחד]

ליתר דיוק, אאל"ט, 61 שנים...
ואולי בהזדמנות זו יעדכנו באתר הרשמי שלהם את רשימת המפקדים ותמונותיהם...

הסיירת, טוב הגדס"ר למעשה הוא סוגשל נין של גדוד "הפשיטה הממוכן" (19) של חטיבת גולני שהוקם ב1949.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אמת. מוסה פלד ז"ל היה מ"פ בגד' 19 הנ"ל במלחמת הקוממיות ומתפקיד זה הפך למ"פ הראשון של סיירת גולני.

.למרו זאת מוסה פלד ידוע יותר כמפקד שריון ושמו מופיע במוזאון פאטון כאחד מששת מפקדי השריון המערכים ביותר.


These leaders are recognized simply by name, and while they fought many battles, one of the most noteworthy for each appears on his print. They are: General Field Marshall Erwin Rommelat the 1942 siege of Tobruk; Lieutenant General George S. Patton, Jr. at the 1943 battle of El Guettar; Lieutenant Colonel Creighton W. Abrams, Jr. at the 1944 battle to relieve Bastogne; Major General Israel Tal, Israeli Defense Force, as commander of the “Steel Division” in the 1967 Six Day War; Major General Moshe “Musa” Peled, Israeli Defense Force, leading his division attack along “The Road to Damascus” in defense of the Golan Heights, in the1973 Yom Kippur War.

הטל ספק בכל.

כיבוש תל פאחר, לא זכור לי שהיסיירת הייתה כח בכיבוש התל, נדמה לי שהם היו בתל עזזיאת מערבה כקילומטר.

כיבוש החרמון, לא ממש כיבוש החרמון, גם לא ממש סיעו לכח העיקרי גדוד 51.

חילוץ בני ערובה במשגב, ניסיון חילוץ כושל הוא עדיין לא חילוץ, הכישלון פגע בכל יחידות הלוט"ר האחרות למעט סיירת מטכ"ל.

כיבוש הבופור, אכן כבשו, אני אשתדל להיצמד לחצי המלא.

בהמשך פעלה כסיירת המובילה של פיקוד צפון בתקופת לבנון, ואחריה בלחימה נגד הטרור הפלסטיני.
הייתה עוד אחת מהסיירות שלקחו חלק, בוודאות לא את ההובלה.

זכור לי אימונים משותפים,
הראשון יעד מבוצר דרומית לנבי מוסא, מיד לאחריו היינו מתבדחים על המגזימים אצלנו "חסר שתתפור פאוץ' על הקסדה כמו בסיירת גולני ותשלים את התמונה".
העצוב שבבופור אותם אפודים מוגזמים בפאוצ'ים הם שעיקבו את הכח בתעלות וגרמו לנפגעים.
השני אימון מערות בחמאם אל מליח, קיבלו ציון נמוך מכל שאר היחידות. כנראה לא השתנה דבר עד לכחול חום (לא מתפלא למה לא הוזכר ברשימה הנ"ל).

אנא עיין בערך תל פאחר מתוך ויקיפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA...%90%D7%97%D7%A8

הסיירת לא היתה בתל עזזיאת, היא היתה דרומה יותר.
לאחר שהמח"ט יונה אפרת (אאל"ט) הבין שכל שדרת הפיקוד שלו בגדוד נפגעה ושיש קושי להשלים את הכיבוש הוא שלח את הסיירת דרך ציר הפטרולים, ממזרח לתל פאחר, בנתיב בו הגדוד היה אמור לתקוף מלכתחילה.
הסיירת נכנסה דרך התעלה המרכזית שחילקה את התל לחלק צפוני ולחלק דרומי כאשר החלק הדרומי היה בידי חיילי הגדוד. חיילי הסיירת בפיקודו של רובקה, מפקד הסיירת, פשטו מהתעלה וצפונה וכבשו בקרב פנים אל פנים את החלק הצפוני של התל ובכך למעשה השלימו את משימת הגדוד לכיבוש תל פאחר עם דמדומיו של אותו יום.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

הסיירת ביצעה אבטחת אגף חטיבתי בלחימה ברמת הגולן, בזמן הקרב הזה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

http://www.satzah.co.il/web/8888/ns...A262F904D343114

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1869838

קרוב ל- 30 שנה חלפו מאז נהרג יואב סקל בפעולה לילית של סיירת גולני בדרום לבנון. ארן ריילינגר, חברו לצוות, יוצא כעת לפגוש את חבריו מהסיירת ומראיין אותם אודות אותו לילה קשה, על הזכרונות המלווים אותם מתקופת שירותם בסיירת והיכן הם היום. ביניהם שני קיבוצניקים שחזרו בתשובה ומפקד הצוות שחי כבר שנים בסין. סרטם של איל תבור וארן ריילינגר, עריכה: רועי בן עמי.

הסרט "סתיו שלא חלף" מספר שני סיפורים מקבילים. הראשון הוא סיפורו של צוות רותם, חבר'ה ששרתו יחד כלוחמים בסיירת גולני המהוללת בשנים 1984-1987. הסרט נפתח בהערצה שחשו עוד כנערים לסיירת שכבשה את הבופור במלחמת של"ג, דרך גיוסם לצה"ל, הטירונות והמסלול המפרך שעברו עד שנהיו לוחמים מן המניין בסיירת. על הפעילות המבצעית האינטנסיבית שלהם בגבול הצפון ובדרום לבנון ועל גאוות היחידה שחשו כלוחמים כל יכולים.

הציר השני הוא סיפורו של יואב סקל ז"ל , אחד מחברי הצוות שנהרג בפעילות מבצעית דרמטית של הסיירת בכפר השיעי זבקין בדרום לבנון בספטמבר 1986. הסרט מספר את סיפור הקרב הלילי בו נפל יואב ומעלה בין היתר שאלות לגבי המחיר, מידת ההצדקה המבצעית ואף מחשבות על תחושת כישלון.

הסרט נע כרונולוגית בין שני הצירים הללו עד ימינו. מוביל אותו ארן ריילינגר, אחד מחברי הצוות ומי שהפיק את הסרט. ארן פגש את חבריו לצוות ואת הוריו של יואב וראיין אותם על תקופת השירות ועל חייהם כיום. חלק מחברי הצוות עברו שינויים קיצוניים בחייהם. לדוגמא, שני קיבוצניקים שחזרו בתשובה או מפקד הצוות שחי כבר שנים בסין, מנהל שם מפעל שהקים ומתקשה לחזור לארץ ומודה שהמבצע הזה רודף אותו עד היום. עוד בין המרואיינים מי שהייתה הפקידה של הצוות, חבר ילדות של יואב שהביא אותו לסיירת גולני וכמובן ההורים של יואב, עדנה ועמנואל סקל.

את הסרט יזם אביו של יואב, האלוף במיל' עמנואל סקל אשר פנה אל ארן שעובד כמפיק בכיר במחלקת התעודה בערוץ הראשון וביקש ממנו לעשות סרט על הצוות שמלווה את המשפחה בנאמנות כה רבה לאורך כל השנים. ארן שהיה תחילה סקפטי ("לא הבנתי מה מיוחד בנו") פנה לבסוף אל ידידו הבמאי איל תבור והשניים יצאו לדרך למסע של ניסוי ותהיה, כדבריהם. "בשום שלב בצילומים לא היה לנו מושג כיצד בסופו של דבר יראה הסרט". לבד, בהתנדבות מלאה, איל מביים ומצלם וארן מראיין. ערך את הסרט רועי בן עמי. "איכשהו במהלך הזמן שלושתנו התאהבנו בעשייה של הסרט הזה וחשנו מאד מחויבים כלפיו" אומר ארן, "אני כמובן, כי אני קשור ושלחו אותי למשימה, אבל גם איל ורועי. ניסינו מאד לעשותו מעט שונה ולא לספר רק על יואב שנפל למרות שהרבה נסוב סביב האירוע הזה, אלא גם עלינו, על התקופה ההיא ועל כל מה שעברנו מאז".

סקל, יואב
http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=511349

שותפים לכאב: חברי הצוות של יואב סקל הפכו למשפחה אחת
http://www.maariv.co.il/culture/tv/Article-472433

צחוק הגורל לוחם סיירת גולני יואב סקל ז"ל נפל בקרב בדרם לבנון בספטמבר 1986 במהלך מבצע עילוט 2 כנגד עמדות רק"ק של ארגון אמל בפאתי הכפר זביקין, מרחק קצר ממקום הפלת היסעור 20 שנה לאחר מכן במלחמת לבנון השנייה בקונטקסט כמעט זהה. גם עשור כמעט אחרי המלחמה ההיא ממשיך הכפר הארור הזה, אתר קבע לשיגור רק"ק אל עבר ישראל זה 30 שנה, להעסיק את צה"ל.






תמונות הווי

















כלי רכב









נק"ל - האם אלו המקוצרים+מטולים הראשונים בצה"ל?











שימו לב לעזובה בחלק הנטוש של בסיס שרגא