לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 19-11-2011, 20:38
  חירניק חירניק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.07.11
הודעות: 355
כך היפלנו סוחוי

בשנת 1971 תפס גדוד 13 את הגזרה הצפונית בתעלה. הימים הם ימי הפסקת האש לאחר ההתשה . המעוזים נהרסו ונבנו מחדש . הפחד הגדול היה שתקרית קטנה תביא לפתיחת אש ותתפוס אותנו עם המכנסים למטה . לכן אסור היה להכניס מחסניות לכלים מחשש פליטה וכל ירידה משמירה הכלים נבדקו בקפדנות . המצרים החליטו קצת להציק ומפעם לפעם שלחו מטוס קרב בגובה נמוך מעל המעוזים כדי שיעשה קצת רעש .בשלב מסוים לצה"ל נמאס והוחלט להתקין "יבבן" בכל עמדות הנ"מ במעוזים .אם מעוז מסוים גילה מטוס לחיצה על המכשיר הביאה לאזעקה בכל עמדות הנ"מ במעוזים מהדרום עד הצפון .ישבתי במעוז שאינני זוכר את שמו והוא היה דרומי לשלושת המעוזים הצפוניים ביותר שהיוו מעין מתחם גדול שנקרא אז "טמפו" .ישבתי בעמדה באחת השבתות עם מא"ג , מעביר את הזמן בשקט כשלפתע הופעל היבבן .שמעתי מעלי רעש אדיר , לא הספקתי לגעת במקלע וחלף מעלי סוחוי בגובה האנטנות לכיוון צפון . יריתי אחריו צרור סימלי שהיה חסר תועלת . ב"טמפו" היה ריכוז של מספר עמדות נ"מ ומספר טנקים וכולם פתחו באש ויצרו מעין "קיר" אש. המטוס נכנס לתוכו פלט עשן והתרסק בצד המצרי . לא נראה מצנח . לגזרה התחילו לזרום קצינים גבוהים כמו הרמטכל חיים בר לב אלוף הפיקוד אריק שרון ועוד הרבה קצינים .בשיחה עם החיילים שפגעו במטוס הם ביקשו קורס צניחה והוא אישר . בחזרה כל הפמליה עברו דרך המוצב שלי ונעצרו למספר דקות . אז התברר לי איזו מתנה חברי קיבלו ופניתי למג"ד אורי שגיא וטענתי שגם אני יריתי . ואולי המטוס בכלל נפגע מהירי שלי .הוא דיבר עם מי שדיבר ואישרו גם לי .היינו קבוצה ראשונה של חיילים פשוטים מגולני שעשתה קורס צניחה. היינו פורצי דרך כי אחרינו כבר עשו הרבה את הקורס .דבר אחד אני זוכר . מטוס קרב בגובה נמוך מעל הראש זה דבר מפחיד מאוד .
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 21-11-2011, 12:58
  לבני לבני אינו מחובר  
תחמושת בע"מ
 
חבר מתאריך: 09.03.04
הודעות: 27,735
מלחמת השחרור.....
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי 844 שמתחילה ב "האם ידועים עוד מקרים של הפלת..."

מתוקף הנסיבות דווקא בתקופת מלחמת השחרור (וקצת לפניה), היו לא מעט אירועים בהם יורטו מטוסי אוייב על ידי ירי נק"ל או ירי נ"מ מהקרקע...
הנה כמה דוגמאות:

1. מטוס "הווארד" (אם אינני טועה) סורי, הופל באש נק"ל שנורתה לעברו על ידי חברי קיבוץ איילת השחר, שרידיו מוצבים עד היום באחת הגינות בקיבוץ (צילמתי אותם בעבר הדי רחוק עבור פורום הסטוריה).

2. מטוס עיראקי שלאחר שהפציץ את עפולה, הופל על ידי מקלע שהוצב על גג עמדה במושב תל עדשים....

3. מטוס ספיטפייר מצרי אשר נשלח להפציץ את ת"א (עד היום לא ברור לי איך הסבו מטוסי ספיטפייר למטרות הפצצה), הופל ע"י ירי נ"מ (כנראה ע"י תותח היספאנו סוויזה שהוצב באזור שייח מוניס (רמת אביב/מתחם אונ' ת"א של ימינו), יש ויכוח שנמשך כבר שנים מי מתותחי הנ"מ שהוצבו באזור הוא שפגע בו....

4. אם אינני טועה, היה עוד מטוס ספיטפייר מצרי שהופל בסמוך לשפך הירקון....


ואלו רק כמה אירועים ב"שלוף".....
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 20-11-2011, 22:34
  גיל חזקיה גיל חזקיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.04.08
הודעות: 4,322
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי חירניק שמתחילה ב "לאחר הפלת הסטרטור היתה כוננות..."

לאחר בדיקה מתברר שיש ממש בדבריך.

הסוחוי-7 הופל ב-11 בספטמבר 1971 (יתכן שאני מפספס ביום או יומיים), באמצע הפסקת אש שנמשכה מזה כשנה. המצרים די כעסו ולכן קידמו בחשאי סוללת טק"א עימה עשו מארב לסטרטו, שהגיחה שלו היתה די קבועה בגזרה. הוא הופל ב-17 בספטמבר 1971. יום למחרת (18 בספטמבר) יצאו קורנסי טייסת העטלף למבצע "טוסטר" ושיגרו לראשונה טילי שרייק ("אגרוף") נגד סוללות טק"א מצריות, בבחינת תגמול. כל הטילים החטיאו. (מסיבות שאיני בטוח שניתן לפרט).
_____________________________________
"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 20-11-2011, 22:24
צלמית המשתמש של salak
  salak salak אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.08.06
הודעות: 1,368
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי חירניק שמתחילה ב "כתבתי שהמצרים הגיבו לאחר מספר..."

מתוך ויקיפדיה:

טילי שרייק סופקו לחיל האוויר הישראלי לאחר מלחמת ההתשה וכונו על-ידו "אגרוף". יעילותם של טילים אלו הוכחה כמוגבלת. באחד השימושים הראשונים בטיל בחיל האוויר, ב-20 בספטמבר 1971, שיגרו מטוסי פנטום 12 טילים לעבר מכ"מי סוללות הטק"א המצריות שקודמו לעבר תעלת סואץ בסיום מלחמת ההתשה. התקיפה הייתה תגובה להפלת מטוס בואינג 377 סטרטוקרוזר שביצע גיחת צילום במרחק של כ-22 ק"מ מהתעלה, באמצעות טק"א, שלושה ימים קודם לכן. רק טיל אחד פגע בבסיס הבטון של אנטנת המכ"ם וגרם לנזקים. 11 הטילים האחרים החטיאו את מטרותיהם ופגעו בין קילומטר לחמישה קילומטר מהמטרות. המצרים, כנראה על סמך הנסיון שנצבר במלחמת וייטנאם, סגרו את המכ"מים ובכך מנעו פגיעה בהם.

מתוך יומן חיל האויר:

בתאריך 11.09.1971 שני מטוסי סוחוי-7 מצריים מבצעים טיסת צילום בגיזרה הצפונית של תעלת סואץ. המטוסים מאותרים ומוצבי צה"ל פותחים באש על אחד מהם. המטוס נפגע ונופל מספר קילומטרים בשטחה המערבי של התעלה. הטייס נוטש בשלום.

...

מטוס סטרטוקרוזר של חיל-האוויר יצא ב-17 בספטמבר למשימת צילום אלכסונית כ-22.5 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ בשטח ישראל (מול דוויר-סואר). המטוס נפגע מטיל SA-2 , כשהוא נמצא בגובה 30 אלף רגל. מתוך שמונת אנשי הצוות, שבעה נהרגו. רק המכונאי המוטס, רס"ן חנניה גזית, הצליח לצנוח מהמטוס ולנחות בשלום.
מארב הטילים המצרי הוכן כנראה עקב הפלת מטוס סוחוי-7 שישה ימים קודם לכן.
_____________________________________
אז מה


נערך לאחרונה ע"י salak בתאריך 20-11-2011 בשעה 22:36.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 18-03-2012, 13:02
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,325
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי חירניק שמתחילה ב "כך היפלנו סוחוי"

האלוף במיל' אורי שגיא, מפקד גדוד 13, בספרו אורות בערפל מתאר את האירוע כך: "מפקדים ולוחמים גם יחד מעדיפים פעילות התקפית מעבר לגבול על פני פעילות ביטחון שוטף, שהיא מטבעה שגרתית ומתישה, גם אם יש בה הצלחות. ישיבה במוצבים, בעיקר במעוזים לאורך תעלת-סואץ במלחמת ההתשה, היתה בעבורם סיוט מתמשך, בראש ובראשונה בשל הפגזות ארטילריות ועוד יותר מסוכן - פצצות מרגמה, שאינך שומע את יציאתן, בניגוד לפגזי התותחים. במעוזים גם היינו חשופים להתקפות על המוצבים, או למארבים ומטענים הנחבאים במשעולי הסירים. בעוד שבגזרות עמק-הירדן ובית-שאן, רמת-הגולן ולבנון היתה גם פעילות מעבר לגבול, לאורך תעלת-סואץ העיקר היה לשרוד תוך כדי ספיגה. נחמה פורתא מצאנו בסיכול של התקפות מצריות, ופעם אף חגגנו - אנחנו, חיילי החי"ר - הפלה של מטוס קרב 'סוחוי' מצרי באש מקלעים ממיתחם 'טמפו' ('מכסיקו'), על-ידי חיילי פלוגה א' של הגדוד". (עמודים 72-73.)


בכתבה שלום לידיד מאת אביחי בקר תואר אירוע דומה: "על יוסף ישראלי מבית הלל, צנחן בנעוריו, מספרים כי הפיל בתעלה מיג עם מאג. הוא היה האטרקציה של גדוד 202, רוסי שהגיע מסין. המשפחה חיה בין קירגיזים ומונגולים בצפון מערב המדינה, בקולג'ה- אורומצ'י שעל דרך המשי, אביו אהרן היה לוחם עז בצבאו המהפכני של מאו צה טונג במאבקו נגד צ'אנג קאי שק. הוא גויס בכפייה ועד שנפצע היה מפעיל מקלע מדגם 'מקסים', הכלי הכי מתקדם בשעתו, אף שהיה מבוסס על קירור מים. כאשר הבן התגייס לצה"ל בשנת 69' הוא המשיך את המסורת וקיבל כמובן מאליו את המאג הנכסף. איתו בפלוגה שירתו דליק ווליניץ והשייט יואל סלע. ישראלי נודע כבעל כושר פראי. 'בגלל הטיפולים המאגיסט היה האחרון שהלך לישון', הוא מספר. 'ביציאה הביתה הייתי עולה על האוטובוס ונרדם בעמידה מרוב עייפות. כשהיתה לי ברירה בין לאכול ארוחה בנחת לבין להכין את המאג, העדפתי את המאג. הפיצוי הוא שבתרגילים היתה תמורה מלאה להשקעה. למקלעונים ולאף- אנים היו המון מעצורים, רק אכזבות הם גרמו. המאג לעומתם היה לגמרי אמין, אפס תקלות. הייתי היחיד שלא הפסיק לירות'. מבחן הבגרות היה בתקופת ההתשה במוצב טמפו המנותק, ששכן בלב ביצות מלח מול פורט סעיד. הדרכים היו מטווחות, על הציר היחיד לא היה אפשר לנסוע, אספקה הגיעה אך ורק ברגל, ההפגזות היו נוראיות, 'בלילה השיא חטפנו אלפיים פגזים, אם היתה הפוגה של חמש דקות בנפילות זה נחשב להפסקה ארוכה. המאג בא לידי ביטוי בשתי צורות. במארבי אש שעשינו בלילה, היינו עולים על הסוללה, יורים לצד המצרי, גולשים ומיד מסתלקים. שימוש אחר היה כאמצעי נ"מ עיקרי'. כשהיה מפקד עוצבת הגליל בא יצחק מרדכי, אז תא"ל, לביקור בבית הלל. 'איפה יוסף ישראלי שהפיל מיג עם מאג', הוא התעניין לדעת. 'יש מיתוס כזה', מאשר ישראלי בצניעות. 'ככה אומרים עלי. הייתי לבד בעמדה בקיפוד הכי צפוני של טמפו כשפתאום הופיעו שני מיג 17 מדרום לצפון, ירו טיל על מיכלית והדליקו אותה. הם באו נמוך, אולי 50 מטר מעלי, הם גם טסו מאוד לאט, ככה שאין פה שום קונץ. באבן אפשר היה להוריד אותם. התרגולת היתה לפתוח באש צפופה לפניהם ואז לתת למטוס להיכנס לתוך המסך. זה בדיוק מה שעשיתי. מהמוצב השכן דיווחו שזיהו נותבים נכנסים לתוך המטוס, אני עצמי לא ראיתי אותו נופל, אבל ברדיו הודיעו שהיתה תקיפה ושאחד המטוסים נפגע. אני לא בטוח שממש הפלתי, זה מקרה גבולי, אבל בינתיים נוצרה כבר ההילה. החליטו בשבילי, אני מבחינתי לא שותף ליצירה של האגדה עלי'. זאת לא היתה הפעם היחידה שבה נתקל במטוסים. מעט אחרי אותו מקרה הוא נקלע לתקיפה של מיג 21. 'היינו על הציר, הם באו בצלילה, כולם ברחו, נשארנו על הכביש רק אני ויניב המ"מ. הרמתי את המאג כדי לירות, אבל בגלל זווית ההגבהה השרשרת הסתבכה לי. המיגים שראו שאנחנו לא יורים ויתרו לנו והסתלקו גם הם בלי לירות'. ישראלי מגדל עכשיו פומלות, אשכוליות אדומות ופקאנים, אך את עיקר פרנסתו מוצא מהשכרת חדרי נופש. ביתו מצוי בלב הפסטורליה, ממש על שפת החצבני, לא לחינם מכונה המקום בפי הטיילים גן עדן. 'אני לא מאמין שייפרדו כל כך מהר מהמאג. לכלי הזה אין תחליף ולא רק בגלל הנוסטלגיה. כבר היו בצה"ל אמצעים שהתלהבו מהם בהתחלה ואחר כך נרגעו, אני מעריך שגם פה זה יקרה'. ("הארץ")
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 16:34

הדף נוצר ב 0.10 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר