BMP-64 הוא הסבה של T-64 לנגמ"ש לחימה אשר פותחה במפעל תיקוני רק"מ בחרקוב, אוקראינה. משקל הנגמ"ש הוא 34.5 טון בלבד (ולכן השם BMP ולא BMP-T).

הנגמ"ש, מספק הגנה נגד פגזי 105 מ"מ מהחזית, הגנה נגד רשק"י טנדם חלולים של מרנט"ים מצדדים והגנה נגד מק"כ 14.5 מ"מ מאחורה. בנגמ"ש מקום לשלושה אנשי צוות (מפקד, נהג ומפעיל חימוש) ועד 12 מקומות לכוח חי"ר. הנגמ"ש מצוייד בצריח הנשלט מרחוק (לא מאוייש), וצריחון מודולרי עליו, מה שמאפשר העסקת שתי מטרות שונות בו-זמנית. בכלי שבתמונה רואים תותח 30 מ"מ ושני טילי נ"ט "ברייר", ובצריחון מודולרי תותח 30 מ"מ דו-קני GSh-30-2 ומקל"ר 30 מ"מ (אולי AG-30). הצריחון המודולרי אחיד ל-BMP-64 ולטנק T-64E המשודרג (רואים בתמונה האחרונה). קימות שתי אופציות, למנוע 700 ו-900 כ"ס.
















מידע נוסף (ברוסית) ותמונות ברזולוציה גבוהה כאן.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

הנגמ"ש, מספק הגנה נגד פגזי 105 מ"מ מהחזית, הגנה נגד רשק"י טנדם חלולים של מרנט"ים מצדדים

וכל זה ללא מערכת הגנה אקטיבית ובמחיר מציאה...
Yeah Right...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוג'ין סטונר וכל זה ללא מערכת הגנה אקטיבית ובמחיר מציאה... Yeah Right...

לאחר בירורים נוספים, נראה שהערכה השמרנית יותר (וכנראה מדוייקת יותר) תהיה פגזי 90 מ"מ.

עמידות מפני רשק"י טנדם חלולים של המיגון הצדדי היא תוצר של השימוש במיגון ריאקיבי Duplet. כמובן שבכלי שבתמונה המיגון הריאקטיבי לא הותקן.

אגב, לגבי המחיר לא אמרתי כלום.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

לא מובן איך נסגרת דלת תא לוחמים.לא נראה שום מנגנון.והמחצה העליונה בכלל עקומה.זה אבטיפוס?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי bazz2701 לא מובן איך נסגרת דלת תא לוחמים.לא נראה שום מנגנון.והמחצה העליונה בכלל עקומה.זה אבטיפוס?

זה משהו באמצע בין אב-טיפוס לדגם פעיל, להבנתי. לא מדובר בפיתוח שהושלם, אלא בקונספט שמומש בחומרה כדי להמחיש אותו ולבדוק פתרונות הנדסיים. בשלב הזה המפעל מחפש לקוחות שיתעניינו בכלי, ורק אז יהיו עבודות פיתוח וניסוים מסודרים.

"הדלת" הזאת הוא פריט מאוד שולי מבחינת הסבת הטנק לנגמ"ש, ואני מניח שרוב המאמץ הושקע בהזזת חטיבת הכוח, עיצוב הצריך, שינוים בגוף הטנק ובמיגון. ייתכן שבכלל נעשתה מעץ, למשל.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

האם אני הבנתי נכון שאוקראינים פשוט "הפכו" את ה T-64 כך שהמנוע יהי מקדמה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי auto de fe האם אני הבנתי נכון שאוקראינים פשוט "הפכו" את ה T-64 כך שהמנוע יהי מקדמה?

תלוי מה אתה מבין תחת "הפכו". חטיבת הכוח הועברה לחלק הקדמי, כמקובל בנגמש"י לחימה.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

פשוטו כמשמעו, "הפכו" בדומה ל Temsah הירדני

ציטוט:

במקור נכתב על ידי auto de fe פשוטו כמשמעו, "הפכו" בדומה ל Temsah הירדני

לי אישית המונח הזה לא מסביר כלום, חוץ מזה שהמנוע שהיה בחלק האחורי עכשיו נמצא בחלק הקדמי.

עד כמה שהבנתי, בנגמ"ש הירדני שינו את המזקו"ם כך שיפנה לצד אחר (מה שהיה אחורנית) ובתמסורת שינו את כיוון הסיבוב. ב- BMP-64, חטיבת הכוח הועברה קדימה, ואפשר לראות שיחד איתה גם זר מניע (ברבים: זרים מניעים?). מן הסתם הוכנסו שינוים והתאמות נלווים בתמסורת ו\או במזקו"ם. כיוון המזקו"ם לא שונה.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

האבטיפוס הראשון נבנה כבר בשנת 2005, וכמו שניתן לראות הוא היה בנוי בצורה הרבה יותר גסה ופרימיטיבית. המיגון היה מבוסס על בלטנים מהסוג הישן עם מרווחים גדולים ביניהם, והדלת האחורית נראתה כמו כאב ראש שבכלל לא רצו להתמודד איתו. תא הלחימה היה צפוף וקלוסטרופובי, ועל תפעול הצריח בכלל לא כדאי לדבר...







בהמשך נעשה נסיון בגרסה גלגלית בשם BMPK-64, קונספט שכנראה לא התקדם מעבר לאבטיפוס בודד.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד האבטיפוס הראשון נבנה כבר בשנת 2005, וכמו שניתן לראות הוא היה בנוי בצורה הרבה יותר גסה ופרימיטיבית.

זהו אותו הכלי.

ציטוט:

המיגון היה מבוסס על בלטנים מהסוג הישן עם מרווחים גדולים ביניהם, והדלת האחורית נראתה כמו כאב ראש שבכלל לא רצו להתמודד איתו.

זוהי קוסמטיקה. הבלטנים הם לצורך המחשה בלבד - מה שהלקוח ירצה הוא יקבל: "קונטקט-1", "קונטקט-5", "נוז'", "דופלט"... אולי אפילו מערכת הגנה אקטיבית. גם הדלת היא להמחשה (אם כי היא נראת מגוחכת, אני מסכים).

ציטוט:

תא הלחימה היה צפוף וקלוסטרופובי, ועל תפעול הצריח בכלל לא כדאי לדבר...

לדעתי נראה מרווח מאוד.

מה הבעיה עם הצריח?

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

מרווח אולי, אבל לא ל-12 לוחמים.

מאוד יכול להיות. נאמר "עד 12", ומעשית כנראה פחות. מכל מקום, חטיבת כוח מאוד קומפקטית, גג מורם ונפח שמיש מעל מדפי הזחלים משאיר הרבה מקום לחירניק"ים ולציוד, במיוחד אם נתחשב שברמת מיגון גבוהה יחסית ומשקל קטן יחסית של הכלי.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

הנגמ"שים של היום הם לא הנגמ"שים של שנות ה-70 - ראה את תא הלחימה של נמ"ר ותעשה לבד את ההשוואה- בכל האוקראיני חסרים מושבים סופגי אנרגיה, אמצעים סבירים לשמירה על מודעות סביבתית, וכו'.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אמרת "תא לחימה צפוף וקלאוסטרופובי" - כנראה לא הבנתי את כוונתך.

נ.ב. האם ידוע מהו הנפח המוגן של "נמר" או "אכזרית"? אם כן, אולי אפשר לערוך השוואה גסה בינם.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ידוע לך למה להתבסס על ה- T64 דווקא? הוא נחשב בזמנו כלי מתקדם מאוד, יקר ומורכב יחסית ל- T72. לא בדיוק מועמד טבעי להסבה לנגמ"ש (פיתוח על בסיס T72, למשל, היה מאפשר להרבה לקוחות אפשריים לשמור על תאימות מסוימת לסד"כ השריון הקיים).
האם הכוונה היא להתבסס על תובות קיימות, או לייצר כלים חדשים?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור ידוע לך למה להתבסס על ה- T64 דווקא?

המומחיות האוקראינית היא של T-64 וגרסאות טורבינות גז של T-80. גם המנועים בשבילם, משפחת ה-6TD/5TD דיזל ו-GTD טורבינת גז. כך נפלו הדברים בתקופת ברה"מ. עכשו האוקראינים מפתחים את השושלת הזאת של T-64/80 והרוסים את השושלת T-72/90.

ציטוט:

הוא נחשב בזמנו כלי מתקדם מאוד, יקר ומורכב יחסית ל- T72. לא בדיוק מועמד טבעי להסבה לנגמ"ש (פיתוח על בסיס T72, למשל, היה מאפשר להרבה לקוחות אפשריים לשמור על תאימות מסוימת לסד"כ השריון הקיים).

מה שהיה יקר ומורכב בעבר היום יכול להיראות כפשוט וזול. לפחות ביחס לנגמשים מקוריים שמפותחים בזמנינו.

בנוסף, הכאיון הוא להציעה משפחת רקמ"ים, מאוחדים ככל הניתן. למשל BMP-64 יכול להשלים את T-64E ביחידות כבדות, כאזר יש להם רמה גבוהה יחסית של אחידות ואפילו רכיבים זהים (צריחון מודולרי, למשל).

ציטוט:

האם הכוונה היא להתבסס על תובות קיימות, או לייצר כלים חדשים?

הרעיון הוא להשתמש בתובות קיימות לצורך הסבה.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

יכול להיות שזאת הסיבה שהם בחרו להתבסס אליו, בכל זאת הידע והאמצעים נשמרו+\- ..
ה T72 יוצר במפעלים אחרים ברוסיה, נדמה לי באורל...

כמו כן בחרקוב מיצרים מספר טנקים כגון ה "OPLOT" , "YATAGAN " ו BULAT שהוא שידרוג של ה T64...
http://www.malyshevplant.com/content/zavod

עוד קישרו הפעם באנגלית של "המשרד שתכנן אתהT64 ועוד כמה כלים : http://www.morozov.com.ua/eng/body/oplot_mbt.php

(**בעיקרון יש לי שגיאות כתיב, אני מנסה את הרוב לתקן עם מורפיקס, אם אני מפספס אז סליחה, זה לא בכוונה**)

Oplot הוא לא T-84?

או"ם שמום.

זה לא כתוב באתרים שצרפתי, אבל לפי מה שאני מבין זה פשוט שמות של דגמים של ה T80 ו 84...

(**בעיקרון יש לי שגיאות כתיב, אני מנסה את הרוב לתקן עם מורפיקס, אם אני מפספס אז סליחה, זה לא בכוונה**)

T-84 אם תותח של 125 ממ, נכנס לשרות צבא אוקראינה תחת השם OPLOT.

ה YATAGAN זאת גרסה של הOPLOT החמושה ב תותח של 120 ממ סדנדרט של NATO, ועוד כמה שינוים...
הרעיון היה ליצור גרסת יצוא יותר אטרקטיבית, למדינות מסוימות.

(**בעיקרון יש לי שגיאות כתיב, אני מנסה את הרוב לתקן עם מורפיקס, אם אני מפספס אז סליחה, זה לא בכוונה**)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי slava04 T-84 אם תותח של 125 ממ, נכנס לשרות צבא אוקראינה תחת השם OPLOT. ה YATAGAN זאת גרסה של הOPLOT החמושה ב תותח של 120 ממ סדנדרט של NATO, ועוד כמה שינוים... הרעיון היה ליצור גרסת יצוא יותר אטרקטיבית, למדינות מסוימות.

אם לדייק יותר, T-84 היא גרסה משודרגת של T-80 שהיתה מיועדת לייצוא. Oplot הוא שידרוג של T-84, ו-Oplot-M הוא שידרוג של Oplot. כפי שאמרת, Yatagan הוא שידרוג של T-84 המיועד למדינות נאט"ו בעיקר. Bulat הוא שידרוג של T-64.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

עכשיו זה ברור.

או"ם שמום.

אגב: http://morozov.com.ua/eng/index.php

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

הרוסית שלי גרועה!
אבל מהמעט שהצלחתי לקרוא אני מניחש שאב הטיפוס משנת 2005 שסירפד הציג הוא БМП-64
ואילו הדגם החדש הוא דווקא БМПТ-64.
שים לב לנתונים בטבלה, ובעיקר להפרש הגבהים המשמעותי בין BMP64 לבין BMPT64 כ-70 ס"מ!

לגבי הנקודה שהעלו כאן על מבנה הדלתות בכבש האחורי. המבנה הזה דווקא חכם.
אפשר להשאיר את הכבש (הדלת התחתונה) סגור, לפתוח רק את הדלת העליונה ולצפות/לירות לאחור דרכה.
כשפורקים מהכלי, אפשר לפתוח את הדלתות עד הסוף ולפרוק במהירות, או לפתוח רק את הכבש ו"להישפך" החוצה בזחילה ב"חתימה נמוכה" (ואפילו מהנגמ"ש אל מחסה נמוך בלי לצאת מהמיגון)

תוספת בעריכה
נחמד לקרוא שכתבה פרסומית אוקראינית מציעה ללקוחות פוטנציאלים:

ציטוט:

Так взамен штатного модуля может быть установлен любой иной модуль аналогичного класса – например, украинские «Парус», «Штурм», «Гром» или «SAMSON RCWS-30»от Rafael Advanced Defense Systems

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון הרוסית שלי גרועה! אבל מהמעט שהצלחתי לקרוא אני מניחש שאב הטיפוס משנת 2005 שסירפד הציג הוא БМП-64 ואילו הדגם החדש הוא דווקא БМПТ-64.

העניין הוא כזה. בהתחלה השם שניתן לכלי היה BMPV-64 באוקראינית או BMPT-64 ברוסית, כלומר Боевая Машина Пехоты Тяжелая - רכב קרב משוריין של חי"ר כבד, זאת מפני שנהוג לקרוא לנגמשים שפותחו על בסיס השאסי של טנק "כבדים". מאוחר יותר, בגלל קונוטציות התוקפניות של נגמש"ים ונגמשי לחימה כבדים, דבר שלא ממש מתאים לאוקראינה הנייטרלית, הסירות את ה"כבד" מהשם, מה גם שמהשקל של הכלי דומה לנגמש"י לחימה מערביים שלא הוגדרו ככבדים.

הכלי הוא אותו הכלי שאפשר לראות בתמונות של סירפד במשנת 2006. מאז הוא עבר שידרוג (או אפשר לקרוא לזה שלב הבא בפיתוח) והפך לכלי שרואים בתמונות שהבאתי. השידרוג הזה ושינוי השם לא קשורים בינם, ולא קיימים שני כלים שונים: BMPT-64 ו-BMP-64. אבל יש בלבול מסויים באשמת המחברים שלא הבינו והנציגים של המפעל שלא העירו (למרות ששלחו להם טקסטים לבדיקה).

ציטוט:

שים לב לנתונים בטבלה, ובעיקר להפרש הגבהים המשמעותי בין BMP64 לבין BMPT64 כ-70 ס"מ!

זהו גובה לפי גג הצריח. כלומר ההבדל הוא בגובה הצריח, שבגרסה החדשה הוא "דו-קומתי", עם הצריחון שיושב על הצריח ומאפשר ערוץ אש נוסף ועצמאי. גובה התובה לא השתנה.

ציטוט:

לגבי הנקודה שהעלו כאן על מבנה הדלתות בכבש האחורי. המבנה הזה דווקא חכם. אפשר להשאיר את הכבש (הדלת התחתונה) סגור, לפתוח רק את הדלת העליונה ולצפות/לירות לאחור דרכה. כשפורקים מהכלי, אפשר לפתוח את הדלתות עד הסוף ולפרוק במהירות, או לפתוח רק את הכבש ו"להישפך" החוצה בזחילה ב"חתימה נמוכה" (ואפילו מהנגמ"ש אל מחסה נמוך בלי לצאת מהמיגון)

הביקורת על תצורת הדלתות מתייחסת לגרסה הישנה. בגרסה החדשה התצורה של הדלת נראת טובה הרבה יותר.

ציטוט:

תוספת בעריכה נחמד לקרוא שכתבה פרסומית אוקראינית מציעה ללקוחות פוטנציאלים:

הם מציעים אפשרות התקנה (לפי המימדים והממשקים), כמובן.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ההצהרה כי קיימת אפשרות להתקין את העמדה של רפאל נמצאת שם מכיוון שלעמדה שלהם יש שם טוב בעולם ובמיוחד אצל הלקוחות הפוטנציאלים שהפרסום הזה פונה אליהם.
מצד אחד, העמדות האחרות שמוזכרות בכתבה לא מתקרבות ליכולות של ה"סמסון". ומן הצד השני, בכתבה לא מופיעות עמדות RCWS (או RWS) של יצרנים אחרים שמחשיבים עצמם לשווי ערך לעמדה של רפאל, אך כשלו (דווקא בתחום זה, לא באחרים) במזרח אירופה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מעניין מאד, מספר נקודות משכו את תשומת לבי בנגמ"ש זה.

1. יפה שמשתמשים בתובה של טנק מודרני, ואם כי הוא לא נראה "מדליק" מבפנים אני מניח שכאשר תגיע הזמנה ניתן יהיה להתאים את תא הלוחמים לדרישת הלקוח.

2. הצריח נשלט מהתובה וזה מעניין מפני שיש אלפי עמדות שנשלטות מרחוק, אבל מעט מאד צריחים שמופעלים מרחוק, ומעניין למה הם בחרו בצריח כזה ולא בעמדה נשלטת כגון ה"סמסון" של רפא"ל או ה-Kliver.

3. נקודה נוספת היא מערכת הנשק שמותקנת מעל הצריח. בצריחון הזה מותקן תותח 30 מ"מ כפול קנה עם קצב אש של 3,000 כדור לדקה, שבדרך כלל מותקן במטוסי קרב, ועם קצב אש כזה גבוה מלאי התחמושת יגמר תוך מספר שניות ולך תטפס על הצריח להחליף ארגזי פעולה. בנוסף לתותח ה-30 מ"מ, מותקן בצריחון גם מקל"ר 30 מ"מ. לא ברור לי ההיגיון בהרכב זה של כלי נשק.

אין לי בעיה עם התקנת נשק בעמדה נשלטת מעל הצריח, זהו תהליך שכל הטנקים מגיעים אליו, כולל האברמס, ה-T-90, הליאופרד ויש בטח עוד כמה. אני מקווה שנראה צריחון כזה גם על טנקי המרכבה, ולענ"ד בצריחון שלנו צריכים להתקין תותח 30 מ"מ כדוגמת התותח של האפאצ'י עם המק"כ החדש של FN M3P כמק"כ מקביל. הצמד הזה יאפשר ירי של פגזים נפיצי אויר ושל כדורי מק"כ גם כנגד חי"ר וגם כנגד רק"מ רך.

ציטוט:

יפה שמשתמשים בתובה של טנק מודרני, ואם כי הוא לא נראה "מדליק" מבפנים אני מניח שכאשר תגיע הזמנה ניתן יהיה להתאים את תא הלוחמים לדרישת הלקוח.

הפוך גוטה, הפוך - אם בטבטיפוס לא רואים את זה, מה הסיכוי שבדגם הייצור הסופי תראה פתאום מצלמות חיצוניות ומסכים פנימיים כמו בנמ"ר, או אפילו "סתם" פריסקופים פשוטים? בנוסף, אין לדעת מה דחפו מתחת המושבים אך לפי המבנה אני די בטוח שמותקן שם משהו.

ציטוט:

אין לי בעיה עם התקנת נשק בעמדה נשלטת מעל הצריח, זהו תהליך שכל הטנקים מגיעים אליו, כולל האברמס, ה-T-90, הליאופרד ויש בטח עוד כמה. אני מקווה שנראה צריחון כזה גם על טנקי המרכבה, ולענ"ד בצריחון שלנו צריכים להתקין תותח 30 מ"מ כדוגמת התותח של האפאצ'י עם המק"כ החדש של FN M3P כמק"כ מקביל. הצמד הזה יאפשר ירי של פגזים נפיצי אויר ושל כדורי מק"כ גם כנגד חי"ר וגם כנגד רק"מ רך.

אתה בעצם מציע צריח-על-צריח. או שלא הסברת את עצמך כמו שצריך, או שאתה מציע משהו תלוש לגמרי מהמציאות או ההגיון.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד הפוך גוטה, הפוך - אם בטבטיפוס לא רואים את זה, מה הסיכוי שבדגם הייצור הסופי תראה פתאום מצלמות חיצוניות ומסכים פנימיים כמו בנמ"ר, או אפילו "סתם" פריסקופים פשוטים?

הסיכוי הוא מצויין. מדובר בפיתוח יזום של מפעל תיקונים והסבות שבניגוד ל-GD וBAE לא ריבל חצי מיליארד דולר לפיחות נגמ"ש עתידי, ולכן סופר כל אגורה. עם יהיו לקוחות הם יבחרו את התצורה הסופית (שצריך להזמין מחברות אחרות כי המפעל לא עוסק בזה) ואז יתקינו את המסכים ואת המושבים וכו'.

ציטוט:

בנוסף, אין לדעת מה דחפו מתחת המושבים אך לפי המבנה אני די בטוח שמותקן שם משהו.

מה שמותקן שם זהו מזקו"ם. כאמור, הספסלים האלה נמצאים מעל מדפי הזחלים. מה שאגב מאפשר להתקין שורת מושבים נוספת באמצא, כי יש מקום.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד הפוך גוטה, הפוך - אם באבטיפוס לא רואים את זה, מה הסיכוי שבדגם הייצור הסופי תראה פתאום מצלמות חיצוניות ומסכים פנימיים כמו בנמ"ר, או אפילו "סתם" פריסקופים פשוטים? קטונתי מלענות לשאלה, אבל לא נראה לי שמי שמייצר את הרכב ועשה עבודה יפה, לא חשב גם על הדרישות האלו. בנוסף, אין לדעת מה דחפו מתחת המושבים אך לפי המבנה אני די בטוח שמותקן שם משהו. יכול להיות תחמושת שתהיה מוגנת טוב יותר מתחת למושב, מאשר מותקנת בנגמ"ש באיזושהיא פינה ותסכן את החיילים אם הרכב יפגע. אתה בעצם מציע צריח-על-צריח. או שלא הסברת את עצמך כמו שצריך, או שאתה מציע משהו תלוש לגמרי מהמציאות או ההגיון. לא צריח על צריח, אלא עמדת נשק נשלטת RWS שמותקנת על הצריח. דוגמה ל-RWS היא מערכת הנשק RAVEN-400, תוסיף מק"כ במקביל וזה מה שכיוונתי אליו. עמדה נשלטת על צריח הטנק היא חובה בכל רק"מ שרוצה לפעול בשטחים בנויים, השאלה היא רק מהם סוגי הנשק שצריך להתקין בה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 לא צריח על צריח, אלא עמדת נשק נשלטת RWS שמותקנת על הצריח. דוגמה ל-RWS היא מערכת הנשק RAVEN-400, תוסיף מק"כ במקביל וזה מה שכיוונתי אליו. עמדה נשלטת על צריח הטנק היא חובה בכל רק"מ שרוצה לפעול בשטחים בנויים, השאלה היא רק מהם סוגי הנשק שצריך להתקין בה.

עמדת RWS שמותקנת על הצריח אני מקבל ומכיר, אבל לא במימדים שאתה מציע - זה לא רלוונטי, לא ישים (נפח, משקל, צללית, צריכת חשמל, תחמושת) ובעיקר מיותר. המקסימום שהיה עד עכשיו הוא עמדת CROWS שהותקנה על טנקי M1A2 במסגרת חבילת שדרוג TUSK ללחימה אורבנית, וגם שם זה היה עם מק"כ 0.5 שמלכתחילה היה שם (על כנה פשוטה, לא RWS).

אני מכבד את הרעיון, אבל אין לך מה לאנוס אותו על המציאות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 הצריח נשלט מהתובה וזה מעניין מפני שיש אלפי עמדות שנשלטות מרחוק, אבל מעט מאד צריחים שמופעלים מרחוק, ומעניין למה הם בחרו בצריח כזה ולא בעמדה נשלטת כגון ה"סמסון" של רפא"ל או ה-Kliver.

"שמשון" ו"קליוור" לא מתקרבים ביכולת לצריח הזה, מפני שהם מאפשרים העסקה של מטרה אחת בלבד בכל זמן נתון.

ציטוט:

נקודה נוספת היא מערכת הנשק שמותקנת מעל הצריח. בצריחון הזה מותקן תותח 30 מ"מ כפול קנה עם קצב אש של 3,000 כדור לדקה, שבדרך כלל מותקן במטוסי קרב, ועם קצב אש כזה גבוה מלאי התחמושת יגמר תוך מספר שניות ולך תטפס על הצריח להחליף ארגזי פעולה. בנוסף לתותח ה-30 מ"מ, מותקן בצריחון גם מקל"ר 30 מ"מ. לא ברור לי ההיגיון בהרכב זה של כלי נשק.

קבל תיקון - התותח הוא לא GSh-30 אלא GSh-23 (בעל קוטר 23 מ"מ).

ההגיון בעיני הוא פשוט - GSh לירי שטוח מסלול נגד מטרות גלויות ממוגנות (כולל נ"מ במקרה הצורך), ומקל"ר לירי תלול מסלול נגד חי"ר.

קצב אש אפשר לשנות ואפשר להגביל את אורך הצרור. היתרון של GSh הוא במימדים הקטנים שלו, מה שמאפר להתקין את התותח בצריחון קטן יחסית.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Centurion "שמשון" ו"קליוור" לא מתקרבים ביכולת לצריח הזה, מפני שהם מאפשרים העסקה של מטרה אחת בלבד בכל זמן נתון. זה נכון, ולדעתי זה מספיק לנגמ"ש. קבל תיקון - התותח הוא לא GSh-30 אלא GSh-23 (בעל קוטר 23 מ"מ). ההגיון בעיני הוא פשוט - GSh לירי שטוח מסלול נגד מטרות גלויות ממוגנות (כולל נ"מ במקרה הצורך), ומקל"ר לירי תלול מסלול נגד חי"ר. התותח הזה הוא בהחלט מסוכן ויכול לספק הרבה עוצמת אש, אבל קצב אש של 3,000 כדור לדקה, לא מתאים לנגמ"ש. אני לא הייתי מגדיר את המקל"ר כירי תלול מסלול, את זה הייתי משאיר למרגמות. הבעיה היא שאנו מדברים על נגמ"ש ולא על מיני טנק. תראה את כלי הנשק שמותקנים בו: 1. 4 טילי נ"ט. 2. תותח 30 מ"מ. 3. תותח כפול קנה בקוטר 23 מ"מ. 4. מקל"ר 30 מ"מ. 5 מקלעים. זה לא נגמ"ש זהו כלי לחימה בדומה ל- IFV. אני אישית מעדיף להפריד את תפקידי הרכב, נגמ"ש בנפרד ורכב קרב בנפרד. קצב אש אפשר לשנות ואפשר להגביל את אורך הצרור. היתרון של GSh הוא במימדים הקטנים שלו, מה שמאפשר להתקין את התותח בצריחון קטן יחסית. אני לא יודע לגבי הקטנת קצב האש או הגבלת הצרור, אבל זו מערכת נשק קומפקטית ואני מניח יעילה ביותר, אבל לא לנגמ"ש

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 זה נכון, ולדעתי זה מספיק לנגמ"ש.

אבל לא לדעת המפתחים. מדובר בקונספט של הפעלה משותפת טנקים (T-64E) + נגמש"י לחימה (BMP-64) בעלי רמת אחידות גבוהה. לפי הקונספט הזה, 64-BMP משמש בין השאר בתור כלי סיוע לטנקים, המופקד על איתור מהיר וניטרול יעיל של איומי נ"ט (בדומה ל-BMPT הרוסי). אחת הדרישות מפתח לכלי סיוע לטנקים הוא לפחות שני ערוצי תצפית ואש. הסיבה העיקרית שהצבא הסובייטי לא הכניס לשימוש כלים מסוג BMPT היא שהמפתחים לא הצליחו לממש שני ערוצי תצפית\אש יעילים. ואם לכלי רק ערוץ אחד, אין לו יתרון מהבחינה הזאת על-פני BMP שכבר נמצאים בשירות.

אפשר לראות גם שבT-90 המשודרג אחד החידושים הוא ערוץ תצפית\אש עצמאי למט"ק. כאמור גם בטנקים ישנה חשיבות ליכולת הזאת ולא רק בכלים המסעיים להם.

בצה"ל כל העניין הזה של נגמש"י לחימה, קל וחומר כלים יעודיים לסיוע לטנקים, אינו קיים. במקום זה הלכו על האופציה של מערכות מיגון אקטיביות.

ציטוט:

התותח הזה הוא בהחלט מסוכן ויכול לספק הרבה עוצמת אש, אבל קצב אש של 3,000 כדור לדקה, לא מתאים לנגמ"ש.

זהו קצב אש טכני ולא מעשי. אפילו אם לא שינו אותו, תמיד יש אפשרות להגביל את אורך הצרור (לפעמים יש בורר מצב יריר עם כמה מצבים, לפעמים רק מצב אחד, למשל 10 כדורים).

ציטוט:

אני לא הייתי מגדיר את המקל"ר כירי תלול מסלול, את זה הייתי משאיר למרגמות.

תלול מסלול יחסית לתותח. מקל"ר מאפשר פגיעה בחיילים שוכבים, למשל. מצד שני, תותח בעל בליסטיקה שטוחה טוב נגד כלי רכב או בניינים. מקל"ר טוב נגד מטרות רכות, תותח - נגד מטרות ממוגנות.

ציטוט:

הבעיה היא שאנו מדברים על נגמ"ש ולא על מיני טנק.

זהו נגמ"ש לחימה, מה שנקרה ברוסית BMP ובאנגלית ICV/IFV.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Centurion אבל לא לדעת המפתחים. מדובר בקונספט של הפעלה משותפת טנקים (T-64E) + נגמש"י לחימה (BMP-64) בעלי רמת אחידות גבוהה. לפי הקונספט הזה, 64-BMP משמש בין השאר בתור כלי סיוע לטנקים, המופקד על איתור מהיר וניטרול יעיל של איומי נ"ט (בדומה ל-BMPT הרוסי). אין לי בעיה עם השילוב של טנקים ורכבי לחימה, הבעיה שלי היא בשילוב בין טנקים ונגמ"שים. אני הייתי מוציא את החי"ר מה-BMP-64 ומציב אותם על נגמ"שים אחרים שנעים 1 ק"מ מאחורי הטנקים ונגמ"שי הלחימה ואז אני בסדר. אחת מדרישות המפתח מכלי סיוע לטנקים הוא לפחות שני ערוצי תצפית ואש. הסיבה העיקרית שהצבא הסובייטי לא הכניס לשימוש כלים מסוג BMPT היא שהמפתחים לא הצליחו לממש שני ערוצי תצפית\אש יעילים. ואם לכלי רק ערוץ אחד, אין לו יתרון מהבחינה הזאת על-פני BMP שכבר נמצאים בשירות. אפשר לראות גם שבT-90 המשודרג אחד החידושים הוא ערוץ תצפית\אש עצמאי למט"ק. כאמור גם בטנקים ישנה חשיבות ליכולת הזאת ולא רק בכלים המסעיים להם. אני בהחלט בעד שני ערוצי תצפית/אש על גבי הטנקים. את התותח יפעיל התותחן ואת העמדה השניה שהיא RWS, יפעיל מקלען שפעם נקרא טען . בצה"ל כל העניין הזה של נגמש"י לחימה, קל וחומר כלים יעודיים לסיוע לטנקים, אינו קיים. במקום זה הלכו על האופציה של מערכות מיגון אקטיביות. נקווה שיום אחד נראה רכבי לחימה או טנקי חי"ר שיעבדו בצמוד עם הטנקים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 אין לי בעיה עם השילוב של טנקים ורכבי לחימה, הבעיה שלי היא בשילוב בין טנקים ונגמ"שים. אני הייתי מוציא את החי"ר מה-BMP-64 ומציב אותם על נגמ"שים אחרים שנעים 1 ק"מ מאחורי הטנקים ונגמ"שי הלחימה ואז אני בסדר.

נגמ"ש לחימה פועל ביחד עם הטנקים. אם משאירים אותו מאחורה הוא הופך לנגמ"ש, ואז לא צריך מיגון כבד ולא חימוש כבד ולא אמצעי תצפית מתקדמים.

החי"ר בכל מקרה יפורק לפני מגע עם האוייב, לכן לא משנה איפה הוא מובל, בנגמ"ש לחימה שממשיך לפעול עם הטנקים או בנגמ"ש שנשאר מאחורה.

ציטוט:

אני בהחלט בעד שני ערוצי תצפית/אש על גבי הטנקים. את התותח יפעיל התותחן ואת העמדה השניה שהיא RWS, יפעיל מקלען שפעם נקרא טען .

אולי בטנקים מערביים. בטנקים מזרחיים העמדה מופעלת ע"י המט"ק.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

כתבה של סוכנות Jane's, שמצאתי אצל הבלוג SNAFU! solomon:

ציטוט:

Ukraine has renewed development of heavy infantry fighting vehicles (IFVs) based on the T-64 main battle tank (MBT), Ukroboronprom has announced. The Kharkov Morozov Machine Building Design Bureau had previously created prototypes of a new IFV based on the T-64 but work is understood to have ceased some years ago. Now the firm has resumed development of the heavy IFV in order to ready the designs for serial production. According to Ukroboronprom, this work could be completed in time to allow for mass production to begin before the end of the year. The heavy IFV is based on a heavily modified T-64 chassis and hull with its turret removed and the upper portion of the hull significantly raised in order to increase its internal volume and allow for the relocation of the engine forward. These changes allow the IFV, known variously as the BMP-64, BMT-64 and BMPT-64, to accommodate 10-12 dismounts in the rear of the vehicle as well as a crew of three. Instead of the 125 mm armed main turret of the T-64, a new IFV turret has been added to the vehicle. Boasting an impressive amount of firepower, the original prototype features a turret armed with a ZTM-1 30 mm automatic cannon and a 7.62 mm machine gun. Two anti-tank missiles are mounted on the left-hand side of the turret, while two banks of three grenade launchers are attached to the front of the turret. In addition, the commander's hatch on the roof of the turret features a cupola armed with a twin GSh-23 mm cannon and a 30 mm automatic grenade launcher. The T-64 IFVs armour protection has also been increased with the incorporation of Nozh ('Knife') advanced dynamic protection system (explosive reactive armour - ERA), although a defensive aid suite (DAS) was not known to have been installed on the original prototype. According to Ukroboronprom part of the resumption of development of the vehicle will include efforts with specialists from the Ukrainian Ministry of Defence (MoD) to improve the design of the T-64 IFV. This will include improvements to the vehicle's weapon systems and the installation of "more modern dynamic protection". The latter possibly refers to the Zaslon hard-kill active protection system, which has previously been installed on some T-64BM Bulat MBTs.

הערה/סייג מעניין של הבלוגר בהתייחסו לכתבה הנ"ל:

ציטוט:

Interesting isn't it? Nations that are involved in action against even moderately capable foes are going for heavy APCs (Israel, Ukraine) while those that aren't or have been involved in nation building or are aiming at expeditionary warfare are opting for wheeled APCs.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הערה של סלומון מתייחסת לשינויים במארינס שרוצה להחליף את רכבי ה-AAV הזחליליים ברכבים אופניים, בפרוייקט שנקרא ACV-1 שבו מתחרות כ-4 חברות ולכולם נגמ"שים אופניים.

פרוייקט ה-BMP-64 בהחלט מקבל דחיפה והמתכננים רוצים לגמור את התכנון לרכב זה ולהיות מוכנים לייצור עד סוף שנה זו.

בקרבות עם הבדלנים נהרסו מאות כלי רכב ובעיקר נגמ"שי BMP-2, ונוצר צורך דחוף להחליפם. ה-BMP-64 שוקל כ-32 טון לעומת 14 טון ל-BMP-2 וזה הבדל גדול, והחילים של אוקראינה ישמחו לנוע בנגמ"ש החדש.

אשר לצריח המיוחד של ה-BMP-64. עצם הרעיון של קו ראייה/ירי שני הוא לא חדש כמו שציינת, אבל התקנת תותח 23 מ"מ על גג הצריח במקום מק"כ, הוא שינוי גדול שאינו קיים על רכבים אחרים.

אשר ל-RAVEN-400. לא צריך להתקין את כל המערכת כפי שנראה בתמונות, אלא רק את אותו תותח שמותקן גם באפאצי ונקרא M-230, תותח זה עבר מספר שינויים שהתאימו אותו להפעלה מכלי רכב או מהקרקע. בין השינויים: קצב אש מוקטן 200 כדור לדקה, קנה ארוך יותר, ואפשרות להחליף בין 2 סוגי תחמושת. התותח המשופר נקרא M-230LF והוא יכול להחליף את תותח ה-23 מ"מ, למעט קצב אש.

לענ"ד גם צה"ל צריך להחליף את המק"כ/מקל"ר. תותח ה-23 מ"מ או ה-30 מ"מ יתאימו לכך. עי"כ ניתן להגיע לאחידות בחימוש הנמרים.

בנוסף לשיפורים בכוחות השריון גם חה"א של אוקראינה משמיש את מטוסיו, ולאחרונה ראינו מטוסי מיג-29 וסוחוי-27 מגיעים לטייסות שלהם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 אשר לצריח המיוחד של ה-BMP-64. עצם הרעיון של קו ראייה/ירי שני הוא לא חדש כמו שציינת, אבל התקנת תותח 23 מ"מ על גג הצריח במקום מק"כ, הוא שינוי גדול שאינו קיים על רכבים אחרים.

זה לא פעם ראשונה ששינוי כזה נעשה תוך כדי לחימה. הדוגמה הכי ידועה היא ZSU-23-4M2 שזה דגם של השילקה הידועה בלי המכ"מ ועם ראיית לילה. באפגניסטן היה לרוסים צורך בירי כבד לגובה ורק בשילקה זווית ההגבהה התאימה. הם קיבלו רכב עם הגנה סבירה (על גבול טווח ה-RPG ממארבי הרים בהם זמינות מק"כ לא הייתה מספקת מול כמות הציוד הרוסי) וכוח אש אדיר. הייתה המרה רבתי של שילקות הגנ"א לדגם האפגני ונסיונות אד-הוק להתאים את התותחים לנגמ"שים/רכבים אחרים.
אם אני לא טועה אותה טכניקה הייתה בשימוש צה"ל עם הוולקן במלחמת לבנון הראשונה, וראיתי קליפים מסוריה עם אותה הטכניקה.
אני צופה חזרה בבניית רק"מים לסגנון שהיה בין מלחמות העולם - ככלים מסייעים לחי"ר. שימוש בתותחים אוטומטיים, מרגמות קלות, תול"רים. במרבית הקונפליקטים היום אין צורך בתותח טנק גדול בגלל חוסר הסימטריה והסביבה האורבנית. לעומת זאת אתה צריך מיגון עם עוצמת וקצב אש גבוה. הרעיון של 23 על נגמ"ש הוא טוב ונכון מהסיבות הללו, והוא גם זול יחסית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי felixg זה לא פעם ראשונה ששינוי כזה נעשה תוך כדי לחימה. הדוגמה הכי ידועה היא ZSU-23-4M2 שזה דגם של השילקה הידועה בלי המכ"מ ועם ראיית לילה. באפגניסטן היה לרוסים צורך בירי כבד לגובה ורק בשילקה זווית ההגבהה התאימה. הם קיבלו רכב עם הגנה סבירה (על גבול טווח ה-RPG ממארבי הרים בהם זמינות מק"כ לא הייתה מספקת מול כמות הציוד הרוסי) וכוח אש אדיר. הייתה המרה רבתי של שילקות הגנ"א לדגם האפגני ונסיונות אד-הוק להתאים את התותחים לנגמ"שים/רכבים אחרים. השילקה הותאמה לשתי משימות עיקריות והן: 1. ליווי שיירות. סופת האש של כ-3,000 פגז ויותר אמורה לפגוע ולנטרל את אנשי המארב. 2. לחימה בשטחים בנויים.-4 תותחי ה23 מ"מ של השילקה עם קצב אש של 3,000 פגז בדקה והגבהה של 80 מעלות איפשרה להתגבר על ירי מגגות וקומות עליונות בבתים גבוהים, יכולות אלו לא קיימות גם ביימנו לטנקים כבדים. אם אני לא טועה אותה טכניקה הייתה בשימוש צה"ל עם הוולקן במלחמת לבנון הראשונה, וראיתי קליפים מסוריה עם אותה הטכניקה. אני צופה חזרה בבניית רק"מים לסגנון שהיה בין מלחמות העולם - ככלים מסייעים לחי"ר. שימוש בתותחים אוטומטיים, מרגמות קלות, תול"רים. במרבית הקונפליקטים היום אין צורך בתותח טנק גדול בגלל חוסר הסימטריה והסביבה האורבנית. לעומת זאת אתה צריך מיגון עם עוצמת וקצב אש גבוה. הרעיון של 23 על נגמ"ש הוא טוב ונכון מהסיבות הללו, והוא גם זול יחסית. מסכים לגבי טנק חי"ר שיהיה חמוש בתותח 57 מ"מ או 35 מ"מ בצריח הראשי ויחידת RWS על גג הצריח עם תותח קל בקליבר 23-30 מ"מ, ומקלע מקביל בקליבר "0.338 כערוץ ירי משני. לגבי מרגמות, אזי תותח/מרגמה בקליבר 120/122 מ"מ כגון ה-VENA הרוסי או המרגמה הנורבגית NEMO היו מוסיפים הרבה עוצמת אש לכוחות החי"ר.