בסוף חודש אוקטובר 2013 יפתח הפורום לאזרוח תחקירי קרבות ולקחי מלחמה (פורום "אלפרדו") את העונה השלישית של הסמינריונים. הסמינר השנה יוקדש הפעם לנושא "הפקת לקחים במלחמה".

כמו בעונות הקודמות, ישתדלו מארגני המפגשים להביא חוקרים ואנשי מעשה, שיציגו מקרי-בוחן, וילבנו את היבטי הסוגיה. בסוף העונה ירוכזו דברי המומחים, המטרה להוציאם לאור בספר.

המפגשים יהיו חודשיים – ביום השלישי האחרון בכל חודש לועזי (אלא אם ייפול על אחד מחגינו) בשעות 20-17 (ואולי קצת יותר – בהתאם לדיונים שאחרי ההרצאות).

המפגשים יתקיימו בתל אביב, ב"מכון ז'בוטינסקי", קומה א', רחוב המלך ג'ורג' 38 בתל-אביב.
עלות כל מפגש 50 ₪. לחיילים במדים – כניסה חופשית. הכנסות האירוע יסייעו להפקת הספר של הפורום לאזרוח קרבות.
הכנו רשימה מרשימה של נושאים. מומלץ לבוא מדי חודש בחודשו, להקשיב, ללמוד ולהשתתף בדיונים.

בכבוד רב,

ד"ר אורי מילשטיין ואביתר בן-צדף
מרכזי הסמינר


המפגש הראשון יתקיים ביום שלישי, כ"ה חשון ה'תשע"ד 29/10/2013, ויוקדש לנושא:


סדנה 1: איתור נעדרים בגולן במלחמת ששת הימים

ד"ר ארנה שביט-מוקדי תציג בסדנה את הסרט, "אם תמשוך צפונה", שביימה והפיקה עם יעל, בתהּ, על נפילת רס"ן רפי מוקדי, אביה – מפקד פלוגת הסיור בחטיבה 8, שמילא את מקום מג"ד הטנקים שנפצע – בקרב לכיבוש קלע בפריצה לגולן במלחמת ששת הימים ועל איתורו – רק לאחר המלחמה.
אחרי הקרנת הסרט ושיחת הבימאית על הנושא, יתקיים דיון. לכל משתתף יוקצו 10-5 דקות. המנחה יקפיד על הזמן. בסוף הדיון תשיב המרצה.

תקציר הסרט, "אם תמשוך צפונה"
ד"ר רפי מוקדי, יליד 1929, היה מרצה למדעי הקרקע והמים בטכניון בחיפה, אב לשלושה ומפקד (במילואים) של פלוגת-הסיור 87 של חטיבה 8. בתשעה ביוני 1967 עמד רב-סרן מוקדי בראש צוות סיור, שהוביל את חטיבה 8 של אלברט מנדלר בקרב הבקעתה לרמת-הגולן. מהלך הקרב היה רצוף שיבושים והסתבכויות, שבלמו את מאמצי מוקדי לכוון את כוחות החטיבה. הוא לא ויתר, ועשה ככל יכולתו להחזיר את מהלך הקרב למסלול, ולחסוך את הנפגעים שיהיו לחטיבה בהמשך.
כשהסתיים הקרב, ורפי נשאר פצוע בשטח, הוא היה בטוח שהעזרה לא תאחר להגיע.
הסיפור ההיסטורי, המוצג באם תמשוך צפונה, גובש בעקבות תחקיר מעמיק, שערכו הבימאיות, ובמהלכו התגלו פריטי מידע רבים, שהיו עלומים עד כה. הסרט, שצולם והופק משך כארבע שנים, עוקב אחרי אירועי הימים הארוכים, שבהם נעזב רפי לבד בשטח, תוך פריסה הדרגתית של מהלך הקרב שהוביל לימים האלה, והצצות לפלאשבקים מ-38 שנות חיים. כך נטווה סיפורו הבלתי-נתפס של רפי מוקדי. סיפור על נאמנות, שלא רצו שייחשף.
"תוך כדי התחקיר לסרט גילינו שסיפור הקרב של רפי שונה מזה שהכרנו, שונה מהסיפור הידוע. גילינו סיפור בלתי-נתפס על מ"פ שהופקר פצוע בשטח. במיוחד זעזע אותנו הפער בין המסירות הטוטאלית של רפי בקרב, לבין העשייה הדלה של החטיבה למענו, בימים שלאחר מכן. הבנו שהסרט שעלינו ליצור שונה מזה שתכננו.
"תהליך ההכנה של הסרט ארך ארבע שנים. הוא היה רצוף דילמות אתיות נוקבות וחייב קבלת החלטות לא-פשוטות. המטרה שניצבה לנגד עינינו הייתה להוציא לאור את הסיפור האמיתי של רפי ובכך לתקן עוול של שנים רבות, מבלי לפגוע באנשים אחרים המעורבים בסיפור.
"אנחנו מקוות שיהיה בכוחו של הסרט לעשות את הצדק ההיסטורי הראוי, ולהטמיע בתודעה הציבורית את הסיפור האמיתי של רפי. סיפור שבבסיסו נאמנות בין חברים, העומדת בפני המבחן האולטימטיבי".
בימוי, תחקיר, צילום ועריכה: ארנה מוקדי שביט, יעל שביט
מוזיקה מקורית: חנה אג'יאשוילי
(http://www.ifyoupullnorth.co.il/HEBtheMaking.html)

נשמע מצוין,
האם ניתן לקבל את רשימת הנושאים ?

לא תפעיל סיור - לא תדע מה לפניך.
לא תדע מה לפניך - תחטוף מכל הכיוונים
אם תחטוף מכל הכיוונים - תיאלץ לנהל קרב חילוץ וההתקדמות תיעצר.
אז לא כדאי להפעיל סיור?
יוכנס פרק "הפעלת מערך האיסוף" בקורס מג"דים ומח"טים מיד ולאלתר (פברואר 2008)

רשימת הנושאים והדוברים נמצאת בשלבי גיבוש. היא תפורסם בקרוב

מדוע אין מפיקים לקחים בצה"ל
דוגמאות מקרב סולטן יעקב ופרשת מדחת יוסף בקבר יוסף

ביום שלישי, כ"ג כסלו ה'תשע"ד 26 בנובמבר 2013, בין השעות 20-17 (מחמש אחרי הצהריים עד שמונה בערב) תתקיים הסדנה שנייה בסדרת המפגשים שעוסקת בהפקת לקחים. המפגש יתקיים במכון ז'בוטינסקי במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב.
המפגש יוקדש לתופעה של אי הפקת לקחים בצה"ל. הוא יתמקד בקרב סולטן יעקב במלחמת לבנון הראשונה ובפרשת מדחת יוסף בקבר יוסף בתחילת האינתיפאדה השנייה.

את התזה יציג הד"ר אורי מילשטיין (שלושת רבעי השעה)
האלוף בדימוס דורון רובין יגיב ( שלושת רבעי השעה)

לאחר הצגת התזה והתגובה יתנהל בדיון בין כל המשתתפים (חמש דקות כל אחד) . האלוף רובין וד"ר מילשטיין ישיבו למגיבים.

ינחה חבר פורום אלפרדו אביתר בן צדף.

עלות השתתפות 50 ₪.

להלן נקודות עיקריות של התזה.

מדוע אין מפיקים לקחים בצה"ל
עם דוגמאות מקרב סולטן יעקב ומפרשת מדחת יוסף בקבר יוסף
אורי מילשטיין
נקודות עיקריות
1. תיאוריה והכללות

א. העדר תרבות ביטחון בישראל ולכן אין ביקורת ציבורית ממוקדת על מערכת הביטחון בשיח הישראלי לרבות באמצעי התקשורת ובאקדמיה.
ב. על-פי עקרון השרידות בני אדם מתאמצים באופן טבעי להסתיר ליקויים. הנוהג להסתיר ליקויים קיים בכל התחומים הפרטיים והציבוריים ולא רק בתחום הביטחון.
ג. מסורת הסתרת ליקויים בארגון ההגנה והפלמ"ח בגלל האופי הפוליטי-אידיאולוגי שלה. צה"ל ירש אופי זה.
ד. אופיו האנטי-אינטלקטואלי של צה"ל – צה"ל אינו צבא מקצועי כי אינטלקטואליזם מוקד מגבה מקצועיות.
ה. אם הליקויים חוזרים על עצמם – סימן שלא הופקו לקחים. שתי דוגמאות:
a. בכל מלחמות ישראל לא היו קרבות משולבים
b. בכל מלחמות ישראל לא היה מודיעין קרבי.
ו. לאי הפקת לקחים מחיר בגובה בחיי אדם, בכסף ובתפקוד הארגון ותהליכי קריסתו.

2. ביסוס הטיעונים באמצעות שתי דוגמאות

א. צה"ל לא חקר את הסיבה מדוע נשלח גדוד טנקים 362 בפיקודו של עירא אפרון למארב אנטי טנקי סורי בסולטן יעקב למרות שהיה לכל דרגי המודיעין מידע מלא על המארב סורי במשולש טובלנו. חלקם של רבי האלופים רפאל איתן, משה לוי דן שומרון אהוד ברק והאלוף אביגדור בן גל באי התחקור.
ב. מדוע לא נשלחו כוחות חילוץ לחלץ את מדחת יוסוף בקרב יוסף למרות שיחידת חילוץ תורגלה לצורך זה "כלקח" מאירועים קודמים

3. איך לשפר את תהליך הפקת הלקחים

א. מפיקים לקחים המובנים בשכל הישר לכל אדם, אין מפיקים לקחים הדורשים מחקרי עומק וחשיפת ליקויים
ב. כדי שיופקו לקחים בצה"ל יש לבצע מהלכים אלה:
a. ביטול עקרון הקריירה השנייה והפיכת השירות הצבאי כקריירה יחידה כדי שצבא הקבע יהיה מקצועי ולא שרלטני.
b. הפרדה בין הזרוע המבצעית לזרוע האינטלקטואלית.
c. אינטלקטואליזציה של המערכת הממלכתית.

גם פה כותבים על 'פרשת מדחת יוסוף', וזה מרחיק אותנו מעיקר הבעיה של אי תגובה צה"לית ראויה על תקיפת מאחז צה"ל, כמו שעיסוק בהרוגי האוטובוס בשריפת הכרמל, מרחיקנו מעיקר הבעיה- אי תיפקוד רשות הכיבוי,
צה"ל אינו מגן דוד אדום,גם חילוץ מדחת יוסוף פירושו פיזור האנשים שכתשו המתחם הצה"לי במשך כמה ימים.
מותו המצער של מדחת הינו תוצאת קצה של בעיה,
כדאי לדון בבעיה, לא בכאב.

היית אתמול? היה מאוד מעניין

לא תפעיל סיור - לא תדע מה לפניך.
לא תדע מה לפניך - תחטוף מכל הכיוונים
אם תחטוף מכל הכיוונים - תיאלץ לנהל קרב חילוץ וההתקדמות תיעצר.
אז לא כדאי להפעיל סיור?
יוכנס פרק "הפעלת מערך האיסוף" בקורס מג"דים ומח"טים מיד ולאלתר (פברואר 2008)

השתתפתי אתמול בסמינר, אכן היה מענייין. חבל שנושא יישום הלקחים שההם הם היעד לכל תחקירי הפקת הלקחים כמעט שלא עלה לדיון. הטענה שלי היא שלא רק שממעיטים בהפקת הלקחים אלה גם שמתקיים התהליך הוא לא תמיד מקצועי (מילה מכובסת לתהליך "חפיפי") והחלטות שמתקבלות לביצוע, הן לא תמיד מיושמות או שישומן מתמוסס לאחר זמן, ואני לא מכיר מערכת בקרה שבוחנת ועוקבת אחר יישום הלקחים.

אחרי שאמרת כי יש בעיה עם הפקת הלקחים [ולטעמי אתה צודק],
השאלה למה איננו עושים יותר בכדי להשתפר ?

אז עברתי את הגבול,
הטובים שביננו הרחיקו לתובנה כי יש לנו בעיה עם הפקת לקחים, וזה הכי רחוק שהגענו בהבנת המתרחש.
רוב העם יודע לדקלם : 'חפיף' ו'סמוך' , ואין לנו יכולת [שזה גם חוסר רצון] לעשות בירור אמיתי ממה זה נובע ,ואיך משנים זאת.
הסתגלנו למצב כי מלחמות הם המסייע הגדול להכרת עצמנו ובעיותנו,
נחכה למלחמה הבאה.

מי שרוצה להפרד מחמישים ש״ח כדי לשמוע להג שרלטני (עם הרבה מינוחים מהסוג שהמרכז לחקר תורת המערכה אהב כל כך להפיץ) מגיע לו להיפרד מחמישים ש״ח.

חופש ביטוי וביקורת זה דבר טוב ורצוי,
ולכן טוב כי מילשטיין קיים.
כשהביקורת גורפת, ופוסלת לחלוטין האדם, זה מריח יותר חוסר סובלנות...השתקה...
כדאי להשמיע ביקורת נינוחה לגופם של דיעות, לגופו של נושא... בכדי שהקוראים יוכלו להשתכנע.

ניסיתי למנוע ממלשטיין וחבר מרעיו לדבר? קראתי לאסור על האירוע?
עשיתי בדיוק מה שעושה מילשטיין עצמו...העברתי ביקורת חריפה ובוטה. בוטה ומכלילה פחות מזו שהוא השמיע על אישים שונים, יש לומר.
לגופו של עניין,שעקב כמוני אחרי פרסומיו של מילשטיין לאורך השנים יודע שבעשרים השנה האחרונות (מאז פירסם את "קרסה ולקחה") לא היה למילשטיין אף פירסום בעל ערך בתחום הבטחוני. אולי הפורום לחקר אירועי החווה הסינית היה בו תועלת וסייע למתן קרדיט לאנשים הנכונים, אבל גם הוא היה פועל יוצא של סרט תיעודי שיזם ניר טויב ולא יוזמה של מילשטיין אשר פשוט קפץ על הגל.
בעיקר, בעשרים השנה האחרונות מילשטיין הידרדר לפרסום כל מיני מאמרים וספרים שעיקרם היה הפרובוקציה והנסיון לשכתב את ההסטוריה בהתאם לרוח המחנה הפוליטי שבו החל להסתופף ובהתאם לקינאות ולתסכולים האישיים שלו על כך שהאקדמיה דחתה אותו, ואגב, היא דחתה אותו הרבה לפני שיצא בפרסומים שליליים על רבין. הוא טוען שהדרתו החלה לאחר שהעיד במשפט רוני אלמוג וטען שגם רבין ברח. למעשה, באותה שנה מילשטיין היה כבר בן 48, כמעט 15 שנה אחרי קבלת תואר הדוקטור, ועדיין לא היה בעל משרה עם קביעות במוסד אקדמי או במסלול למשרה כזו. ואין זה מקרה:
מילשטיין הוא שרלטן שהמחקרים שלו אינם עומדים בשום סטנדרט אקדמי. הוכחתי והדגמתי זאת פעמים רבות ובפורומים שונים, כולל כאן. אחד המאפיינים אותו בתקופה האחרונה הוא כתיבת מסמכים תוך התבוססות אך ורק על המקורות שמתאימים לתיזה שלו. כך למשל כשכתב "ספר" על אהוד ברק. הטענות השליליות שלו התבססו על קומץ מצומצם של אנשים שבבירור היה להם חשבון אישי עם אהוד ברק או עם ה"מערכת". הוא לא הביא כמעט (אם בכלל) אף עדות חיובית על אהוד ברק כמפקד (ואפילו אני הקטן שמעתי כאלה, ודווקא מכאלו שלא היו מאוהדיו האישיים או הפוליטיים) ואנשים העידו שהתחקירנית שלו פנתה אליהם תוך שברור משאלותיה שהיא מחפשת לכלוך על ברק, הם העידו בפניה מה שהעידו וכמובן שזה לא נכנס לספר. ומה יצא מכך? מילשטיין התקשה מאוד להסביר את הצלחותיו וקידומו של אותו לא יוצלח מוחלט המתקרה אהוד ברק. לכן הוא נאלץ לתת כל מיני נימוקים שהינם בפשטות מביכים. אילו היה כותב באופן מאוזן יותר, ייתכן ויכול היה גם להגיע למסקנות סבירות שיש בהן תועלת. וזו רק דוגמא אחת.
במקומות אחרים הוא שוטח איזו משנה מעורפלת על "תרבות ביטחון" שמלאה סתירות פנימיות וסובלת קשות משימוש במושגים שמובנם לא ברור.
לדוגמא, חלק חשוב ב"תרבות הביטחון" היא הפקת לקחים אמיתית. מאידך, מילשטיין קובע שבשל "עיקרון השרידות" אנשים לא יודו בטעויותיהם מחשש למחיר אישי. לוגית, אפשר להסיק מכך שב"תרבות ביטחון" נכונה צריך ליצור תנאים שיועדדו מפקדים להודות בשגיאות. מה שבטוח הוא שהשפלה וקטיעת קריירה בגלל טעויות לא משרתת את העניין. אלא מאי? זאת רוח דבריו של מילשטיין כשהוא כותב על אישים כאהוד ברק, רבין, ומי לא, כולל הביטוי החוזר שלו "אילו היו יודעים על תפקודו האמיתי של X בפרשה הוא לא היה מגיע להיות Y".
אז איך מילשטיין מקדם תרבות בטחון של הפקת לקחים? הוא לא מקדם.
בקיצור, הוא רשאי לערוך כנסים ולומר כל מה שעל ליבו. אני רק רוצה להזכיר שמדובר במישהו שלא הייתי ממליץ לסמוך על דבריו.

הערתי בזהירות- 'זה מריח' - כתגובה לסיגנון הבוטה,
התוספת שלך עזרה לי להבינך.

לפני שמישהו פוסק בנחרצות לגבי מילשטיין, כדאי לו שיעיין בהסבריו על "עקרון השרידות" שלו, ובתובנותיו על אסטרטגיה צבאית. אחרי זה אפשר לפסוק בנחרצות...

אני נאלץ למחות על הזלזול הקיצוני באורי מילשטיין. מאוד קל לפטור את עצמנו מחשון נפש בשאלות שמילשטיין מעלה כשהוא מנפץ לנו אמונות מיתיות על ההיסטוריה הצבאית בישראל. אתה יכול שלא להסכים עם המסקנות, אתה יכול להציע פתרונות אחרים, אך אינך יכול להתעלם מן המחקרים של מילשטיין, שכמה שסגנונו יכול להיות מעצבן ולא נוח, מחקריו גופא עדיין שפוכים אור חדש לגמרי ואני לא מוצא בהם רבב מבחינת יושרו של המחבר.
הטענה כאילו מילשטיין מקדם מחנה פוליטי מסויים היא מופרכת. עצם העובדה שהוא אינו חוסך בביקורת לאף אחד, מעידה על כך.

גם אני לא תמיד משתגע על המסקנות מהניתוח של מילשטיין וגם לא מ"עקרון השרידות" (שדווקא מעניין), אך עם זאת, אין לו אח ורע בתחום לצערי. מילשטיין מנסה ליצור שיח ראוי שאף אחד לא מוכן להשתתף בו. אתה צודק שזו אינה יד המקרה שמילשטיין נזרק ממוסדות אחד אחרי השני, כך קורה כשעל השיח האינטלקטואלי יש מונופול כוחני של בעלי אינטרסים. אילו רק היו מנסים לאמץ לרגע את השיח בהיטוריה האמיתית ולא המיתולוגית, כפי שמילשטיין מציע, אני משוכנע שדברים בצה"ל היו יכולים להתחיל להיראות אחרת. הסיבה שמוקיעים את מילשטיין אינה מהיעדר הסכמה עם מסקנותיו או הפרכה של מחקריו, הסיבה האמיתית היא האיום על אותה תרבות מיתולוגית שמסוככת על טעויות מהותיות בעזרת סיפורי גבורה ונרטיבים מיתיים המשרתים אתוס שכרגע מניב בעיקר פרי ביאושים.

אני סך הכל בחור צעיר, אינני מגיע עם מטעני עבר לתחום ולכן איני נותר טינה לאיש. כמי שמתעניין בתחום, אני מוצא את מילשטיין לא פעם כנווה מדבר בתוך שממה. בעיני העובדה שאף אחד לא מעז להתעמת עם מילשטיין מעידה על חולשה רבה, מה שמתיישב עם חלק ממסקנותיו. הייתי שמח אילו הייתי רואה מחקר פורה, שאולי היה מפריך את מילשטיין אבל אין כזה - מה זה אומר?

את הנזקים רובנו מכירים ברמה זו או אחרת, מילשטיין מנסה להציע פתרון.

לי אין שום טענה על המסקנות של מילשטיין, למינהן, לא כי אני מסכים, אלא בגלל השיטות.

ברגע שהוא מתחיל לטעון כל מיני דברים מגוכחים (עקרון השרידות שחל על אבנים), או כל מיני טענות כוללניות ומוחלטות על התפקוד של צהל בכל תולדותיו, ומנמנק את טענותיו ע"י שילוב של נפנופי ידיים, זריקת מושגים, ודוגמאות אנקדוטליות של אירועי קצה נקודתיים, שם הוא מאבד אותי.

גם אני משהו אישי,
משהו לא הסתדר לי בתאוריה שלו,
כתבתי לו על כך,וקיבלתי ,לטעמי, תשובה בלתי עניינית,
הרגשתי היתה שהוא שבוי בתאוריה שלו, וקשה לו להפרד ממנה,
אך זו רק דעתי הסוביקטיבית,
אני ממשיך להקשיב למילשטיין בכדי להשכיל ממנו.

קרא את עמנואל ולד, קרא את חסדאי....
מדובר בשניים שהקדימו את מילשטיין בביקורתם, ובניגוד אליו לא נזקקו לכל מיני מינוחים מסתוריים, להשמצות אישיות רכילותיות וכדומה.
ואני בכלל כופר בקשר שמילשטיין עושה בין ההסטוריה להווה. חשוב לדעת הסטוריה כדי לא לחזור על טעויות וכדי לקבל רעיונות (ולא להזדקק כל פעם להמציא את הגלגל) אבל כשמילשטיין מתלונן שקרב מסוים של הפלמ״ח התנהל כך ולא כמו ה״מיתוס״ אזי שואלים אותו איזה לקח רלוונטי להיום הוא מפיק מהאופן שבו הקרב התנהל. אני עדיין מחכה לתשובה מימנו....

הייתי, רשמתי חלק ואשמח להעלות.
ממתין למצגת של ד"ר מילשטיין. דורון רובין לא הביא מצגת.

לא תפעיל סיור - לא תדע מה לפניך.
לא תדע מה לפניך - תחטוף מכל הכיוונים
אם תחטוף מכל הכיוונים - תיאלץ לנהל קרב חילוץ וההתקדמות תיעצר.
אז לא כדאי להפעיל סיור?
יוכנס פרק "הפעלת מערך האיסוף" בקורס מג"דים ומח"טים מיד ולאלתר (פברואר 2008)

לא כולל את הכל, אלא את המיטב

הפקת לקחים סולטן יעקוב ומדחת יוסוף / 271113

אורי מילשטיין

· לידל הארט – הלקח הכי גדול ממלחמות הוא שלא מפיקים לקחים מלחמות
· איום הוא גורם המלווה את חיינו כל הזמן – איום על חיינו, פרנסתנו, אושרנו וכו'.
· צה"ל אינו צבא מקצועני.
· כל ארגון מתקשה בהפקת לקחים כי ישנו חשש שדברים יצאו החוצה ודברים יתגלגלו לתביעה משפטית וממילא טבען של מערכות הוא שהן מסתאבות ומזדקנות. מילשטיין הריצה בזמנו להנהלת ביה"ח העמק בעפולה ושאל מדוע לא מתחקרים כיאות אירועים רפואיים. נאמר לו שזה עלול לפגוע בקידומו של הרופא ע"י בני המשפחה או רופאים עמיתים המתחרים על אותם התפקידים ואפילו עלול לחשוף את ביה"ח לתביעות משפטיות, לכן ישנם אירועים מסוימים שאינם מתוחקרים עד הסוף.

· שאיפת הארגון היא להמשיך ולהתקיים כפי שהתקיים עד כה, עם מינימום שינויים. "ארגון השרידות" של ארגונים = שינויים מתפרשים כאיומים ולכן מסוכלים ע"י הארגון מיד.
· אריסטו טען שהיוונים הולכים לתיאטרון לראות טרגדיה, כדי לשכוח מהצרות היומיומיות שלהם. הצפייה בטרגדיה מספקת קטרזיס / ניקוי. אותו דבר קורא בארגונים. אנשים מעדיפים פיקציה על פני האי נעימות בניתוח תקלות בארגון.
· התחקיר מאיים על המתוחקר, משום שהוא חושש לעתידו המקצועי ואולי גם בפן הפלילי. לכן תחקירים רבים אינם שלמים בפרטים.
· הנחת היסוד של מילשטיין היא שלא ניתן להגיע ל"תחקיר אמת מערכתיים", אלא לתחקירי אמת נקודתיים. לא מה היה במלחמה, אלא מה היה בהיתקלות
· אין אירוע צבאי אין בו ליקויים.
· אפלטון קבע את עיקרון הדיאלוג – אתה יכול להבין דברים, רק אם תדבר עליהם ותלבן אותם, תבין אותם לעומק, תנתח אותם ותקבל משוב מאחרים.
· אם לא מדברים על הדברים – לא מבינים אותם, לא מעמיקים בהם ואין הפקת לקחים לעתיד.
· צהל לא תחקר הרבה אירועים – צאלים ב', הבופור, סולטן יעקוב ועוד הרבה.
· בצאלים ב' הייתה בעיה לתחקר משום שלאף אחד ביחידה או מחוצה לה, לא היה סיווג בטחוני לדעת מה היה ומדוע זה קרה. מי שידע היה חתום על שמירת סוד. אורי שגיא, שהיה ראש אמ"ן, אמר שהוא מתבייש שהפרשה לא תוחקרה כיאות.
· בנוסף לכך, באף תחקיר לא מתחקרים את שר הביטחון או הרמטכ"ל, רק בוועדות חקירה. וועדות חקירה שונות במהות מתחקיר צה"לי. היות פרטים משוועדות חקירה תמיד מודלפים, אנשים אף פעם לא אומרים את כל האמת.
תחקיר מבצעי לעומת ועדת חקירה
הפקת לקחים הדלפות לעיתונות / פרסומים רשמיים
מסקנות הסחות דעת תקשורתיות
ביצוע כיוונים לא ענייניים המונעים מאינטרסים
שימור "חיפוש דם"
מסקנות
ביצוע
שימור

· סולטן יעקב – הטופוגרפיה היא כזאת שמי שעל הציר נשלט ע"י המדרונות מהצד ומלפנים.
· מדרום לציר היו טנקים של צהל שפגעו בטנקים סורים מצפון לציר, אולם הנחת היסוד הייתה שהטנקים שנפגעו היו על הציר ולכן כל כוח סורי בעצם נמצא צפונית לציר טובלנו. אלא, שההנחה הייתה מוטעית, והיה גדוד שריון סורי עם כוחות קומנדו רבים מדרום לציר. בנוסף, היו 2 גדודי שריון סורים מצפון לציר.
· היה מידע מודיעיני שיש כוחות סוריים במשולש "טובלנו". יש ויכוח מי העביר הידיעה, לידי מי בפיקוד / גיס ומדוע לא העבירו הידיעה לידי החטיבה בגזרה. הפרקליטות הצבאית סירבה לחייב את קמ"ן פצ"ן להגיע לתחקיר, לכן לא נודע מה היה ומתי ולמי הועבר המידע...

· קבר יוסף – מסתבר ששנה לפני אירועי שנת 2000, היה אירוע דומה בו נפגע קצין מג"ב בצורה קלה. הקצין חולץ אחרי 4 שעות בידי מסתערבים. עקב אירוע זה והעובדה שהפלסטינים טענו שאינם יכולים לערוב לבטיחותו של הכוח המצוי בקבר יוסף, הופק לקח ותוכננה תכנית מגירה בשם "כותונת פסים" לחילוץ הכוח.
· בתחקיר ישבו היו"ר האלוף יורם יאיר (יא-יא), תא"ל אלעזר שטרן ותא"ל יואב גלנט. אחת הטענות שהועלו בפני הועדה הייתה שכדי לחלץ כוח מקבר יוסף, היה צורך לכבוש" חצי מהעיר שכם" למרות שהקבר מצוי בקצה העיר. כאמור, לא נערך תחקיר רציני ולכן לא נבדקו הנחות היסוד של הפיקוד, האוגדה והחטיבה. התחקיר מצא שלא היה פסול בקרב קבר יוסף. תכנית "כותונת פסים" מעולם לא הופעלה ע"י הרמטכ"ל, אהוד ברק.

דורון רובין
· יש הבדל בין ועדת חקירה לתחקיר – יעדים אחרים, חיסיון אחר, גישות אחרות וכלים אחרים.
· הערבים הפיקו את הלקחים בעקבות ששת הימים – רכשו טילי נ"מ נגד העליונות האווירית של צהל ונ"ט נגד השריון הישראלי. המצחיק הוא שחיל האוויר, משום שהעדיף את התותחים במטוסי הקרב וטילי נ"מ, ניסה במשך שנים לסכל את ענף המל"טים...
· אנשים לא אוהבים לגעת בטעויות. קשה מאוד לקום מול כולם ולומר "טעיתי". זה עניין של אגו, של קידום מקצועי ואפילו פלילי.
· רובין הביא כדוגמא את השפיטה על הרדאר המצרי במבצע "תרנגול 53", אז שימש כסמג"ד גד' 50. המבצע נחשב כהצלחה מסחרחרת. אולם כאמור, בכל פעילות מבצעית רבת סכנות ואירועים, תמיד יש תקלות, וגם במבצע זה היו תקלות, כולל יריר כחול על כחול. כשחזרו לתל נוף ביקש רובין מהמג"ד לתחקר את האירוע. היות והייתה הצלחה, המג"ד הנחה את רובין לקחת את החיילים לארוחה חגיגית ולשחרר אותם הביתה לשבת.
· סולטן יעקב – אחד הלקוחים העיקריים של של"ג היה שצהל לא נלחם בלילה בשל מחסור באמר"ל. לכן צהל החל להצטייד באמר"ל. לא היו לקחים אסטרטגיים. עובדה שמאז צהל הצטייד באמר"ל ועדיין רוב הלחימה הצהלית איננה מבוצעת בלילה, כפי שראינו במלחמת הגליל 2.
· רובין סיפר שהיה מארב בג'בל ברוך. המארב חיסל 6 מחבלים ונחשב להצלחה כבירה. כשרובין, בתור ראש מה"ד, ביקש ממפקד יק"ל, בני גנץ לתחקר את האירוע. גנץ לא הבין מדוע יש לתחקר. רובים ביקש בכל זאת לפגוש את צוות המארב וכולם שיבחו את התנהלותם. החייל השישי אמר שהייתה תקלה ומסתבר שמישהו זרק רימון זרחן לפני ההסתערות ובמהלך ההסתערות החייל התקשה לתפקד בשל העשן הסמיך, שלא לדבר על החשש לחשיפה לרסיסי הזרחן. גנץ היה בהלם.
· גם הקרב על הבופור מעולם לא תוחקר כיאות, למעט עדויות של חיילי פלסר גולני שנלחמו על ההר. מסתבר שהבופור לא היה אמור להיכבש בצורה שנכבש והיו עוד עדויות שכאן לא המקום לפרט אותם.

2 הסנטים שלי הנוגעים להפקת לקחים:
· אין בצהל תרבות של דיון אמיתי. זה יותר בגישה של "אנחנו החלטתי" או "אני החלטנו" שמפקדים רבים נוקטים בה. לראיה המאמר של אמיר אבולעפיה ב"מערכות", http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/1/112551.pdf
· ישנה בעיה לקיים תרבות של ויכוח מקצועי אמיתי כשהמח"ט הוא בדרך כלל בן 40 וקציני המטה שלו בני 25-27 והוא מוצא את עצמו מנחה אותם גם פיקודית וגם מקצועית. כל זאת, כשהמשימות מרובות ולכן יש "תנועה ואש" וכיבוי שריפות ומעט מאוד תכנון, הוצאה לפועל ולמידה מתמשכים. בנוסף, צהל, כארגון צבאי עם היררכיה מאוד קשיחה וקשוחה, הוא ארגון שהתקשורת בו מנוהלת כמעט תמיד מלמעלה כלפי מטה. כך שתמיד יש פקודות שמונחתות ומעט מקום יחסית להצעות ויוזמות מלמטה. תרבות זו משרתת צבאות היטב כשהם מצויים בלחמה סימטרית בין צבאות. ברגע שהלחימה מתאפיינת כא-סימטרית, בין צבא לכוחות לא סדירים כגון גרילה, אזי חייבים לשים דגש גבוה הרבה יותר על הדרג הזוטר הפועל בשטח וחייב לקבל החלטות מהירות כדי לסגור מעגלי אש שאורך חייהם הוא קצר מאוד. יותר מדי פעמים ראיתי מפקדים המדברים רק בסימני קריאה, עם מעט מאוד סימני שאלה. הדבר מונע מאנשים אחרים בסדיר להתבטא. גם חלק מהמילואימניקים יראים את הדרגות ולכן שותקים וחלקם הולכים עם האמת שלהם עד הסוף. חלקם ראיתי מודרים מתפקידים, כי סומנו כ"פרובלמטיים"...
· ישנה בעיה לנהל ארגון כשרוב המנהלים / מפקדים בו מחליפים תפקידים כל שנתיים-שלוש. במקביל, אין קידום והערכה לאנשים המצויים באותו התפקיד במשך זמן רב ומשמשים כמומחים בתחומם ומנהלי זיכרון וידע ארגוניים, כדוגמת הסרג'נט האמריקני והבריטי.
· מעבר לבעיה שיש בצהל בהפקת לקחים, יש בעיה לא פחותה בשימור הלקחים ויישומם בשטח. לאחר מלחמת לבנון 2 עשיתי עבודת מטה עבור זרוע היבשה כולה בתחום הסיור. מסתבר שהלקחים הופקו בלבנון 2 הופקו כבר בחלקם או רובם בתש"ח, ב-התשה, ב-67, ב-72 ובשל"ג.

לא תפעיל סיור - לא תדע מה לפניך.
לא תדע מה לפניך - תחטוף מכל הכיוונים
אם תחטוף מכל הכיוונים - תיאלץ לנהל קרב חילוץ וההתקדמות תיעצר.
אז לא כדאי להפעיל סיור?
יוכנס פרק "הפעלת מערך האיסוף" בקורס מג"דים ומח"טים מיד ולאלתר (פברואר 2008)

האירוניה היא שאין כאן שום חדש, לא בדבריו של מילשטיין, לא בשל רובין, ולא בשלך.
חזרה פשוטה על הסיבות שבהם ארגונים גדולים, בעיקר צבאיים מתקשים ליישם את הלקחים שלהם ( היה כאן פחות על הפקת לקחים ויותר על יישום לטעמי אבל ניחא) ולא היה כאן כמעט סעיף אחד ייחודי לצה״ל אולי פרט להערת הסרגנטים המקצועיים שגם היא לא ממש מדויקת.
אז מה האירוניה? שגם אנשי הכנס הנל לא ממש הפיקו לקחים וחזרו על ההערות הידועות מהאקדמיה/ ימי עיון וכו בלי ממש לתת פתרונות.
מנהלים בני 40? יש כיום בכל מקום.. מה בדיוק הפתרון שלך לך לעניין?
2-3 שנים בתפקיד? איפה עושים יותר בצבאות אחרים ואם כן מה הפתרון שלהם לשחיקה המטורפת? לא רואה כאן פתרון..
כנל לגבי כל שאר ההערות.
להעלות את
המודעות לנושא פעם בכמה זמן זה נחמד, מעבר לזה לא רואה כאן פתרון לבעיות של צהל או של כל צבא אחר

!Ya Gotta Believe

ביום שלישי, כ"ח טבת ה'תשע"ד 2631 בדצמבר 2013, בין השעות 20-17 (מחמש אחרי הצהריים עד שמונה בערב) תתקיים הסדנה השלישית בסדרת המפגשים שעוסקת בהפקת לקחים. המפגש יתקיים במכון ז'בוטינסקי במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב.
המפגש יוקדש ללקחי חיל האוויר ממלחמת יום הכיפורים.

את התזה יציג אלוף משנה (בדימוס) יעקב אגסי שבמלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים שימש בתפקיד מפקד כנף 1 ברמת דוד (שלושת רבעי השעה).
תת אלוף (בדימוס) עמוס עמיר שהיה ראש מחלקת המבצעים של חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים ולאחר מכן ראש להק אוויר יגיב לדברי אגסי ( שלושת רבעי השעה)

לאחר הצגת התזה והתגובה יתנהל בדיון בין כל המשתתפים (חמש דקות כל אחד) . אל"מ אגסי ותא"ל עמיר ישיבו למגיבים.

ינחה הד"ר אורי מילשטיין.

עלות השתתפות 50 ₪.
חיילים ללא תשלום.

להלן נקודות עיקריות של התזה

לקחי חיל האוויר ממלחמת יום הכיפורים –
נקודות עיקריות
אלוף-משנה בדימוס יעקב אגסי

1. בחיל האוויר לא הוכנו, לפני מלחמת יום הכיפורים, תוכנית מבצעיות למקרה שהאויב יפתח במלחמה. המוכנות למלחמה הייתה לקויה. לא נדונה במפקדת חיל האוויר השאלה איזו כוננות לקיים במקרה כזה.
2. מפקדים בחיל האוויר לא נכנסו לתפקידם בדרך הראויה. על מפקד חדש לקחת בחשבון שמחר תיפתח מלחמה, ואיש בחיל האוויר לא עשה זאת.
3. אלוף בני פלד, מפקד החיל, לא התעניין בתוכניות המבצעיות של החיל כשנכנס לתפקידו.
4. מלחמת יום הכיפורים הוכיחה, כי מפקדים בכירים בחילות היבשה, לרבות שר הביטחון, הרמטכ"ל וסגנו, לא הכירו כלל את יכולתו של חיל האוויר. הלקח: על בכירים בזרוע היבשה לעבור קורס יסודי בנושאי חיל האוויר לפני שהם נכנסים לתפקידיהם.
5. הנשק נ"מ ניצח במלחמת יום הכיפורים את חיל האוויר. מה התשובה לגבי מלחמות בעתיד? האם צה"ל נתן לכך תשובה מתאימה במלחמת לבנון הראשונה ובמלחמת לבנון השנייה?
6. בכל המלחמות במאה העשרים בוצעו במחיר כבד גיחות אווירות, שלא השפיעו על תוצאות המלחמה (כמו הפצצות בעלות-הברית על דרזדן ועל ברלין בגרמניה והפצצות הגרמנים על קובנטרי באנגליה). בהפצצות הללו הושמדו מטוסים ונהרגו טייסים ללא כל תועלת צבאית. זה קרה גם במלחמת יום הכיפורים.
7. רבים מן היועצים האוויריים בזרוע היבשה היו חסרי-תועלת. רבים מהם לא היו טייסים כלל אלא נווטים, ואחרים היו טייסים ותיקים ולא מעודכנים, שלא הבינו את תפקידם, ולא יכלו לסייע. על היועצים האוויריים להתערב ביוזמתם בתהליך קבלת ההחלטות ולהדריך את מפקדי המערכות בנושאים הקשורים לאוויר, ולא רק להשיב לשאלות, שמפנה אליהם מפקד המערכה.
8. אלוף פלד, מפקד חיל האוויר, היה מבודד במלחמה, והדבר פגע בתפקודו. יש להקים ליד המפקד קבינט, שיקיים דיונים קבועים בין המלחמות ובזמן המלחמות.
9. את חיל האוויר יש להפעיל בתקיפות מאסיביות ולא בטפטופים, שבהם מאבדים מטוסים, ואין משיגים תוצאות מערכתיות.
10. במלחמה הבאה טילים קרקע-קרקע ואמצעים אלקטרוניים ישחקו תפקיד מכריע. מה תפקיד חיל האוויר במלחמה הבאה?
11. האם חיל האוויר זקוק למטוסים חמקניים F-35 יקרים מאוד?

ביום שלישי, כ"ז שבט ה'תשע"ד 28 ינואר 2014, בין השעות 21-17 (מחמש אחרי הצהריים עד תשע בערב) תתקיים הסדנה הרביעית בסדרת המפגשים שעוסקת בהפקת לקחים. המפגש יתקיים במכון ז'בוטינסקי במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב.
המפגש יוקדש לנושא "תהליכי הפקת לקחים והטמעתם בצבאות"

את התזה יציג סגן אלוף (בדימוס) ד"ר גל־עד אריאלי שחקר נושא זה בעבודת הדוקטור שלו (שלושת רבעי השעה).
יגיב תת אלוף (בדימוס) אמציה חן (פאצי) מפקד סיירת שקד לשעבר ובסיס צאלים, שחקר נושא זה אחרי מלחמת לבנון הראשונה ופיתח מודל ליישום הלקחים ( שלושת רבעי השעה).

לאחר הצגת התזה והתגובה יתנהל בדיון בין כל המשתתפים (חמש דקות כל אחד). סא"ל אריאלי ותא"ל חן ישיבו למגיבים.

ינחה הד"ר אורי מילשטיין.

לנוחותכם רצ"ב קישורים למאמרים העוסקים בנושא:
א. קישור למאמר של אביתר בן צדף בכתב העת "מערכות" בנושא: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/109757.pdf
ב. קישור למאמר של שמואל אבנרי בכתב העת "מערכות" בנושא: http://www.maarachot.idf.il/PDF/FILES/9/112229.pdf

עלות השתתפות 50 ₪.
חיילים ללא תשלום.

להלן נקודות עיקריות של התזה:


תהליכי הפקת לקחים והטמעתם בצבאות
ד"ר גיל-עד אריאלי (סא"ל, מיל)

מאז ומתמיד ניסו צבאות לשפר את מוכנותם וכשירותם למלחמה – גם בניסיון ללמוד מלקחי מלחמות עבר ומלקחי אחרים, ולהטמיעם בשינויים שונים, בין בתהליכי בניין כוח ובין במוכנות להפעלתו. הסקירה תדון (באופן חלקי) בסוגיות הללו ברמה ארגונית ומתודולוגית, ובהתפתחותן בעשורים האחרונים בצבאות בעולם, ולמול צה"ל.
בעוד קשת התחומים והנושאים הרלוונטיים ללמידה ויישומה רחבה, לא כולם יכוסו בהרצאה, שלה שני מוקדים עיקריים:
תחילה ייסקרו כמה עקרונות ומושגי יסוד רלוונטיים ללמידה ולהפקת לקחים בהקשר הצבאי ובכלל, וכן כמה תהליכים ארגוניים בראייה היסטורית בצבאות (בדגש על הצבא האמריקני כנקודת ייחוס), שמטרתם שיפור תהליכי הפקת לקחים והטמעתם. המוקד השני ועיקר הדיון בהרצאה, יעסוק בחשיבות הלמידה במעגלים קצרים ואף תוך כדי לחימה, למול שינויים בפני המלחמה, כפי שחוו בעשורים האחרונים צבאות בעולם. יומחשו עקרונות ללמידה תוך כדי לחימה וכלים תפיסתיים וארגוניים להפקת לקחים ולהטמעתם במידת האפשר, ללמידה תוך כדי לחימה. ההרצאה תתמקד בסוגיות הללו בדרג הטקטי בעיקר, עד הדרג האופרטיווי.
ההרצאה תמחיש, דרך חקר מקרה ודוגמאות ממחישות, גם את הצורך, וגם את הגישה המאפשרת, למידה תוך לחימה. יודגשו יתרונות, חסרונות, סיכויים וסיכונים לעשייה זו – ויינתנו כמה כיוונים ומגמות אפשריות לעתיד.
עם זאת, נדגיש ונסכם על-ידי תיחום ההרצאה ואזכור נושאים רלוונטיים בראייה צבאית, שלא יכוסו מפאת קוצר היריעה. לא נדון במכלול העשייה הארגונית הנדרשת להפקת לקחים בשגרה, בבט"ש ובאימונים, ולהטמעתם בתהליכים צבאיים ובכלל. כמו כן, מקוצר הזמן, תיתן ההרצאה דגש להמחשה והדגמה, ופחות לפריסת כלל ההיבטים וההשלכות הארגוניות והתיאורטיות העומדות מאחורי התפיסה היישומית.
נתחיל ונסיים את ההרצאה בדגש העיקרי, שגם תהליכי הלמידה תוך כדי הלחימה, הפקת הלקחים והטמעתם - עשו מאז ומתמיד מפקדים ולוחמים כחלק בלתי-נפרד מעשייתם. נדגיש כיצד ניתן לתמוך זאת במסגרת הכשרות צבאיות (כמו גם תפיסות ומנגנונים שיוזכרו) ונזהיר מהסיכונים הרבים הכרוכים בכוונות (טובות ככל שיהיו) לתמוך את עשיית המפקדים והיחידות (כגון בעשייה נפרדת או חלופית).

לצערי לא אוכל להשתתף הערב בכינוס. אשמח אם יהיה מישהו שיסכם ויעלה את הסיכום לפורום...

לא תפעיל סיור - לא תדע מה לפניך.
לא תדע מה לפניך - תחטוף מכל הכיוונים
אם תחטוף מכל הכיוונים - תיאלץ לנהל קרב חילוץ וההתקדמות תיעצר.
אז לא כדאי להפעיל סיור?
יוכנס פרק "הפעלת מערך האיסוף" בקורס מג"דים ומח"טים מיד ולאלתר (פברואר 2008)

ביום שלישי, כ"ה אדר א' ה'תשע"ד 25 פברואר 2014, בין השעות 21-17 (מחמש אחרי הצהריים עד תשע בערב) תתקיים הסדנה החמישית בסדרת המפגשים שעוסקת בהפקת לקחים. המפגש יתקיים במכון ז'בוטינסקי במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב.
המפגש יוקדש לנושא "לקחי הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים"

את התזות יציגו:

· אלוף (בדימוס) שלמה אראל – מפקד חיל הים בשנות השישים ומבקר מערכת הביטחון בשנות השמונים. אורח הכבוד ידבר על ספינות הסער. תפיסת כוח ספינות-הסער כמאמץ עיקרי של חיל הים. מרעיון למימוש – עבר, הווה ועתיד. (שלושת רבעי שעה)
· תת-אלוף (מיל') אלי רהב – שהיה ראש מספן ים במפקדת חיל הים ידבר על חיל הים ולקחיו ובמלחמת יום הכיפורים. (שלושת רבעי שעה)
לאחר הצגת התזות יתנהל דיון בין כל המשתתפים (חמש דקות כל אחד) במגמה להפיק לקחים כדי לשפר את תפקודו של צה"ל בכלל ושל חיל הים בפרט לקראת המבחנים צבאיים הבאים. האלוף שלמה אראל ותא"ל אלי רהב יגיבו.

ינחה הד"ר אורי מילשטיין.

לנוחותכם רצ"ב קישורים למאמרים העוסקים בנושא:
א. קישור למאמר של אלי רהב: "קרבות בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים http://www.news1.co.il/Archive/002-D-88257-00.html .
ב. קישור למאמר שלאלי רהב: "הניצחון הימי במלחמת יום הכיפורים http://www.news1.co.il/Archive/002-D-88411-00.html .
קישור למאמר של אלי רהב: "תוספת משימות לחיל הים" http://www.news1.co.il/Archive/002-D-88581-00.html

עלות השתתפות 50 ₪.
חיילים ללא תשלום.

להלן נקודות עיקריות של התזה:

לקחי הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

הצגת הנושא תיעשה על-ידי שני דוברים:
· אלוף (בדימוס) שלמה אראל – מפקד חיל הים בשנות השישים ומבקר מערכת הביטחון בשנות השמונים. אורח הכבוד ידבר על ספינות הסער. תפיסת כוח ספינות-הסער כמאמץ עיקרי של חיל הים. מרעיון למימוש – עבר, הווה ועתיד.
· תת-אלוף (מיל') אלי רהב – שהיה ראש מספן ים במפקדת חיל הים.
לקחי מלחמת יום הכיפורים בזירה הימית:חיל הים הצליח כשבנה כוח תקיפה לקרב השטח, הרבה יחידות לחימה מהירות, הנושאות נשק קטלני. נקט ביוזמה התקפית ונכנס לקרבות הטילים. ריכז יחידות לחימה, הִכה באויב במבואות נמליו והתרחק.

עקרונות בסיסיים מוצלחים של ספינות-הסער, שהוכחו כמוצלחים במלחמה:
· כמות יחידות לחימה כמרכיב עיקרי בהשגת עדיפות. כמה ספינות שטח נדרשות לישראל?
· התועלת מקביעת המהירות הקבועה הגבוהה לריכוז כוח להיערכות.
· התועלת מהשגת מהירות מרבית, גבוהה מהאויב, לצורך הכתבת ניהול הקרב.
· הפיתוח בארץ כתנאי ליצירת עדיפות איכותית על אויב, המצטייד בכל העולם.
· התועלת מתותח 76 מ"מ כנשק משלים.
פערים שהורגשו בקרבות הטילים:
· השגת תמונת מצב עדכנית איתור ותנועת כלי-השיט אויב בזירה
· יכולת כלי-השיט לתקוף עמדות בחוף בתותחים ובטילים חוף-ים
· הפעלת פלטפורמות אוויריות לא-מאוישות לקבלת מידע או לתקיפה
מניעת כשלים
· אמצאות תוך כדי לחימה ומידת הצלחתן.
· פעולות שתוכננו אך לא בוצעו.
סיכום
האם לקחי המלחמה ועקרונות ספינות הסער צריכים להשפיע על בנין הכוח הימי? או שספינות הסער היו מקרה מוצלח, שמיצה את עצמו, וללקחי המלחמה ההיא אין ערך כיום?

בהמשך הצטייד חיל הים בקורבטה סער 5, שעולה מאות מיליוני $ - לעומת סער 4, ש עולה עשרות מיליוני שקלים, ונותנת תעסוקה לישראלים. סער 5 סגרה את מספנות ישראל.

אף מדינה אחרת לא קנתה את סער 5. אם חיל הים היה ממשיך בדגמים מתקדמים של סער בבניה מקומית – יש להניח, שגם חילות ים אחרים היו ממשיכים לקנותה.

האם מפקדים בעלי ידע נרכש בעבר, שאינם מעודכנים באיומים ובפתרונות, צריכים להימנע מלהשמיע ביקורת. או שאחריותם הציבורית מחייבת להרים קול כאשר רואים דבר שאינו מתיישב עם ניסיונם ועם השכלתם?

ביום שלישי, כ"ג אדר ב' ה'תשע"ד 25 במארס 2014, בין השעות 21-17 (מחמש אחרי הצהריים עד תשע בערב) תתקיים הסדנה השישית בסדרת המפגשים שעוסקת בהפקת לקחים. המפגש יתקיים במכון ז'בוטינסקי במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב.

המפגש יוקדש לנושא "לקחי לחימת המעוזים והלחימה להגנה ולחילוץ המעוזים בגזרה הצפונית והמרכזית של תעלת סואץ בתחילת מלחמת יום הכיפורים".

את התזות יציגו:

תת אלוף (בדימוס) אמיר ראובני – מפקד גדוד 68 של חטיבה 16 הירושלמית ב-1973 (שלושת רבעי שעה)
תת-אלוף (בדימוס) יוםטוב תמיר – שפיקד על גדוד 9 בחטיבה 14 שחש לעזרת המעוזים בפרוץ המלחמה ונפגע קשה. (שלושת רבעי שעה)


לאחר הצגת התזות יתנהל דיון בין כל המשתתפים (חמש דקות כל אחד) במגמה להפיק לקחים כדי לשפר את תפקודו של צה"ל לקראת המבחנים צבאיים הבאים. אמיר ראובני ויוםטוב תמיר יגיבו.

ינחה הד"ר אורי מילשטיין.

עלות השתתפות 50 ₪.

להלן:
נקודות לתזה של תת אלוף אמיר ראובני.
נקודות לתזה של תת אלוף יוםטוב תמיר





נקודות עיקריות להרצאתו של תא"ל (דימ') אמיר ראובני
גדוד 68 - חטיבת ירושלים 1


1.רקע כללי

א. "דף קבדניטים" – תקציר גדוד 68 במלחמת יוה"כ 1973.

ב.רקע מקדים למלחמת יוה"כ 1973.

1)אוגדה 252 – מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני.

2)המחדלים האסטרטגיים במלחמת יוה"כ 1973.

3)המחדלים האופרטיביים והטקטיים במלחמת יוה"כ 1973.

4)"מחדלי פיגוע" – כדוגמא לרמת צה"ל בסתו 1973.

2.הצגת קרבות 6 – 7 – 8 באוקטובר 1973

א.אוגדה 252 בפרוץ המלחמה ב – 6 אוקטובר 73 בשעה 13:50.

ב.הגזרה הצפונית – חטמ"ר 275/כח "נמר".

ג. תמונות מצב של מג"ד 68 בחתכי זמן שונים.

ד.ארועים מיוחדים.

3.פינוי / מילוט המעוזים

א.רקע כללי.

ב.טרום פינוי המעוזים.

ג.תהליך קבלת ההחלטות לפינוי המעוזים.

ד.קרבות פינוי / מילוט המעוזים בגזרה הצפונית.

ה.קרבות פינוי / מילוט המעוזים בגזרה המרכזית ובגזררה הדרומית.

ו.מעוזי השירטון בגזרה הצפונית.

4. סיום משימת גדוד 68 בחזית המצרית.

5.שיקום גדוד 68 – בנייתו מחדש לכשירות מבצעית.

6. קווי מתאר לפעילות מפקדת גדוד 68.

לפני פרוץ המלחמה, במהלך הלחמה, אחרי המלחמה.

7.פרשת הענקת צלשי"ם לגדוד 68.

נקודות עיקריות להרצאתו של תא"ל (דימ') יוםטוב תמיר
גדוד 9 – חטיבה 14


*על גדוד 9 לפני המלחמה.
*הגזרה הצפונית של התעלה
*מה זה "שובך יונים"
*פסיכוזת המעוז
*פתאום מלחמה
*מהלכים וארועים עיקריים

לקחים:
*"עקרונות המלחמה "מול מציאות .
*תכנית הגנה
*דבקות במטרה/משימה עד מתי?
*כמה בנאלי ונכון תמיד-מודיעין מודיעין
*החלף דיסק מבטחון שוטף למלחמה
*מה המשמעות של כח לא אורגני ומפקדה ללא כוחות.
ההצגה מלווה במצגת ואולי סרטונים קצרצרים.

ביום שלישי, כ"ט ניסן ה'תשע"ד 29 באפריל 2014, בין השעות 21-17 (מחמש אחרי הצהריים עד תשע בערב) תתקיים הסדנה השביעית בסדרת המפגשים שעוסקת בהפקת לקחים. המפגש יתקיים במכון ז'בוטינסקי במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב.

המפגש יהיה המשך למפגש הקודם ויוקדש לנושא "לקחי לחימת המעוזים והלחימה להגנה ולחילוץ המעוזים בגזרה הצפונית והמרכזית של תעלת סואץ בתחילת מלחמת יום הכיפורים".

את התזה יציג:

תת אלוף (בדימוס) אמיר ראובני – מפקד גדוד 68 של חטיבה 16 הירושלמית ב-1973 (שלושת רבעי שעה). בהרצאתו יציג תת אלוף ראובני לראשונה אחרי 41 שנה את ממצאי תחקירי המעוזים שלא הוצגו מאז בשום פורום צבאי או אזרחי.

לאחר הצגת התזה יתנהל דיון בין כל המשתתפים (חמש דקות כל אחד) במגמה להפיק לקחים כדי לשפר את תפקודו של צה"ל לקראת המבחנים צבאיים הבאים. אמיר ראובני יגיב לדברים שיועלו בדיון.

ינחה הד"ר אורי מילשטיין.

עלות השתתפות 50 ₪. חיילים במדים ללא תשלום.

הסדנא בנושא לקחי הלחימה במעוזים במלחמת יום כיפור הוסרטה והועלתה ליוטיוב

להלן הקישורים:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.


חלק א





לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

חלק ב

ביום שלישי, כ"ג אדר ב' ה'תשע"ד 27 במאי 2014, בין השעות 21-17 (מחמש אחרי הצהריים עד תשע בערב) תתקיים הסדנה השמינית בסדרת המפגשים שעוסקת בהפקת לקחים. המפגש יתקיים במכון ז'בוטינסקי במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב.

המפגש יוקדש לנושאים הבאים:
א. "תהליך הפקת הלקחים בחטיבת המחקר באמ"ן בין השנים 1962-1983" ;
ב. "היגיון בשיגיון" - הקונספציות המוטעות הנוספות של אמ"ן לקראת מלחמת יום הכיפורים בנוסף לקונספציה המפורסמת שעליה הצביעה ועדת אגרנט

את התזות יציגו:
סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל – שבמלחמת יום הכיפורים שירת כקצין בענף מחקר1 במחלקת מחקר (השם הקודם של חטיבת המחקר), ובמלחמת לבנון הראשונה פיקד על הענף. הוא ינתח את תהליך הפקת הלקחים בחטיבת המחקר באמ"ן.
ד"ר מיכאל ברונשטיין יציג את נושא "הגיון בשיגיון".
לאחר הצגת התזות יתנהל דיון בין כל המשתתפים (חמש דקות כל אחד) במגמה להפיק לקחים כדי לשפר את תפקודו של צה"ל לקראת המבחנים צבאיים הבאים. אלי דקל ומיכאל ברונשטיין יגיבו.

ינחה הד"ר אורי מילשטיין.

עלות השתתפות 50 ₪. חיילים במדים ללא תשלום.

להלן עיקרי התזות:

תקציר הרצאה: הפקת לקחים בחטיבת המחקר באגף המודיעין 1962-1983
סא"ל (דימ') אלי דקל-דליצקי..

העיסוק במודיעין בכלל ובעבודת המודיעין בחטיבת המחקר באמ"ן בפרט, הוא עיסוק תמידי בתנאים של חוסר וודאות ומציאות המשתנה תדיר. צורת עיסוק זו מחייבת בקרה תמידית וכלים משוכללים להפקת לקחים.
באגף המודיעין (עד לשנת 1983) מערכת בקרת התוצר המודיעיני והפקת הלקחים מהטעויות (שהם חלק בלתי נפרד מהעשייה המודיעינית) הייתה דלה. הפקת הלקחים המעטה שהתבצעה בכל זאת - נעשתה לרוב כלאחר-יד, ורק וכדי לצאת חובת הפקת הלקחים, מבלי לפתח כלים משוכללים המתאימים לצרכים המיוחדים של העשייה המודיעינית.
האירוע היחידי שהתנהלה לגביו מערכת חשיבה ולהפקת לקחים היה הכישלון המהדהד של המודיעין במלחמת יום הכיפורים. לטעמי גם בדיקת מאורע זה הייתה חלקית, ועסקה בעיקר בנושא אי-מתן ההתרעה לפתיחת המלחמה ע"י צבאות מצרים וסוריה (בסיוע כוחות צבא ממדינות רבות נוספות), והתעלמה מכשלים מהותיים בעבודת המודיעין במהלך המלחמה כגון אי-ידיעת היערכות הצבא המצרי בסיני בימים הראשונים של המלחמה וצפי שגוי מן היסוד באשר לכוונת המצרים באשר להמשך פיתוח המתקפה. ועדת אגרנט הקדישה לנושא זה כ־40 דפים אך באמ"ן ובחמ"ן לא עסקו בלימוד כשלון זה ובמציאת דרכים לצמצם שגיאות כאלה בעתיד.
תהליך הפקת הלקחים באמ"ן נקטע בפקודת ראש אמ"ן האלוף שלמה גזית. ברבות השנים גם חלק מהלקחים שהופקו בכל זאת באמ"ן התמוססו וספק אם כיום מישהו מודע בכלל לקיומם.
במלך ההרצאה אעמוד על הפקת הלקחים בתחומים הבאים:
· הפקת לקחים ממלחמות ישראל "הגדולות", ואצביע על כך שחלק מהמלחמות לא נבדק כלל.
· הפקת לקחים ממבצעי צה"ל שהמודיעין במטכ"ל היה הגורם המרכזי שסיפק את המודיעין לכוחות המבצעים (יחידות מטכל"יות, חיל האוויר וכיו"ב)
· הפקת לקחים מטעויות בהערכות-מצב ובדיווחים השוטפים של אמ"ן "לצרכנים"
כדי להמחיש את הנזק שנגרם למערכת כתוצאה מחוסר הפקת לקחים אצביע על הכישלון המתמשך של אמ"ן באיתור מוצבי הפיקוד העליון בארצות ערב החל ממלחמת ששת הימים ועלה במלחמת לבנון הראשונה.
לבסוף אנסה לעמוד על הגורמים לאי הפקת הלקחים כדלהלן:
· אמ"ן הוא חלק מצה"ל שכידוע אינו מצטיין בהפקת לקחים
· סגידה לערך "דם חדש" ושוטטות מכוונת של הקצונה באמ"ן בתפקידים שאין קשר בניהם, פוגעים אנושות ברמה המקצועית כך שחלק ניכר מהעוסקים במלאכה הם בבחינת "מי שאינו יודע לשאול"
· אין מערכת ממוסדת להפקת לקחים ולבקרת התוצר המודיעיני
· אין כלים בסיסיים להפקת לקחים כגון: העדר ספרית פרסומי אמ"ן לדורותיו; אין רישום של המפיקים של הפרסומים השונים כך שאין למי להעניק מדליות ומאידך אין את מי לתלות, ונוצר מצב שאנשים שכשלו כישלונות סידרתים נשארו במערכת ובכך פגעו בתפקודה בעתיד.
כל האמור לעיל אינו פוטר את המפקדים מאשמת אי-תחקור הקמ"נים שלהם בבחינת "וחקרו ודרשו היטב" וקיבלו את הערכותיהם ללא הסתייגות.

תקציר ההרצאה: היגיון בשיגעון: המחדל המודיעיני בניתוח מערכתי
ד"ר מיכאל ברונשטיין

אני אומר, "מחדל מודיעיני", או "מחדל מודיעין", ולא "מחדל אמ"ן". המודיעין בשלב הזה הוא המידע, שנכנס למערכת, וגורם לה לפעול, לשנות פעולות, או לחדול מעשייתן. בשלב הזה המודיעין הוא כל הדרך, שעושה המידע מכניסתו למערכת (או אפילו מ"לידתו" לפני הכניסה) ועד לביצוע. בקצה הביצועי נמצאים הכוחות המבצעים, הכוחות בשטח. לפעמים מגיע אליהם המודיעין בתור מידע, ולפעמים כפקודות.
אדבר על המחדל המפורסם – אי-מתן התרעה בתחילת אוקטובר 1973. מטרתי להבין איך נולד המחדל. מקובל, שהמודיעין במובן מידע הספיק. זאת היא מהות המחדל: היה מידע ולא הייתה הפעולה ה"נדרשת" ממנו.
אין לי "מקורות" בתוך אמ"ן ולא בתוך ה"מוסד", וגם אין לי "גילויים" של מידע, שלא ידענו, או משהו דומה, אלא רק ניתוח וסידור שיטתיים של הדברים בסדר, שאינו מקובל. אם תרצו, זאת גישה פוסט-מודרנית במובן הטוב של המונח. בתור שכזו היא "נרטיב". אשמח מאוד אם יבוא "בעלי הידע", ומתוך רצון לסתור את הנרטיב החדש יביאו נתונים חדשים.
במקרה שלנו הדרך של המודיעין הייתה קצרה יחסית: אמ"ן-"מוסד" כיחידות הקולטות את המידע לתוך המערכת; סינון בתוכם; הצגת למקבלי החלטות (בעיקר, לדרג הפוליטי, קרי מטבחה של רה"מ). אין להתפתות ולומר: לא התקבלו החלטות. גם החלטה לא לשנות דבר היא החלטה. מקבלי החלטות לא היו עיוורים, טיפשים, או בוגדים. היו להם סיבות לקבל החלטות ו\או לא לקבלן.
בכל מקרה ה"מסלול" של המודיעין הגיע לנקודה, שבה צריך היה להבין את המידע, בנפרד, או כתמונה כוללת (אינטגרטיווית).
זאת בעיה אפיסטימולוגית, כלומר, דרך החשיבה. לא תמיד מודעים האנשים לדרך חשיבתם, "אינם יודעים שמדברים פרוזה", כדברי מולייר הליצן. במקרה שלנו חלק מהאנשים קיבלו הדרכה אוניברסיטאית, וזה הפריע והזיק. כי הידע (השכלה) הוא כמו פגיון חד בלי נדן – יכול להרוג את האויב ו\או לפצוע את בעליו.
"במלחמה רק הדברים הפשוטים עובדים והפשטות הזאת קשה מכל" – כתב קלאוזביץ. אני מניח שהוא נאנח קשות ובעצב בזמן הכתיבה. בפשטות, אנו מסיקים את מסקנותינו על בסיס עובדות. הקפיצה מעובדות למסקנות נקראת היגיון. נעדיף את המונח, "לוגיקה". ברור שהמסד העובדתי של מודיעין צבאי לעולם לא יידמה לעובדות המדעיות. יש בהן ערפל ויש סכנה של הונאה. אמ"ן (שם כללי) של 1973 בחר את העובדות, אשר נראו לו יצוקות עד רמת ה"מדעים". לרוע מזלנו, היו עובדות כאלו (או כמעט כאלו) אבל לא באלו, שהוא בחר.
גם הלוגיקה של אמ"ן נראתה מפותחת ובטוחה. מטבע הדברים היא הייתה מרוכזת בידי אנשים מעטים (נקרא להם, "אריה שלו", כי הוא היה מראשיה ובוודאי ממציגיה לפני הדרג המדיני). רבים מוקסמים מהלוגיקה של אריסטו. מתוחכמים יותר – מהלוגיקה של אוקלידס. הלוגיקה של אוקהאם נכונה יותר, והיא בעצם הלוגיקה של המדע. אילו השתמשו בשיטות (קריטריונים) של אוקהאם, מצבנו היה יותר טוב. אבל זה רק חלק מהעניין. אוקהאם (המדע) לא היה צריך להתמודד עם הונאות למיניהן.
קאנט הגדול בישר לעולם שיש יותר מלוגיקה אחת וש"מסלולים" של החשיבה הלוגית זורמים בערוצים, שנקבעים בהנחות היסוד. ועדת אגרנט תפסה אחת מהן – "הקונצפציה של השוויון באוויר". המלה נתפסה בציבור, כנראה בגלל הצליל היפה שלה, כסמל של קיבעון מחשבתי. אבל שוכחים, שכלל אין חשיבה בלי "קונצפציות". העניין הוא שגם הן נתונות לאותו מהלך לוגי של מסקנות. במקרה הזה המהלך נקרא, "בדיקה". קאנט הבין זאת היטב. במערכת המודיעין של 1973 (במובן הרחב המנוסח לעיל) לא בדקו את הקונצפציות ואפילו לא הבינו אותן. רק את הקונצפציה המפורסמת, ומכאן ברור מדוע היא נתפסה בועדת אגרנט. אבל היו גם אחרות: מניעי סאדאת, רצון ארה"ב (קיסינג'ר) ובריה"מ, גם של אירופה הליברלית ועוד.
מעבר ליסודות האלה משפיעים על המחשבה גורמים אחרים: רצונות של האנשים במערכת, ניסיונם האישי, ה"מחיר" של החלטות אליהן "דוחפים העובדות את המערכת ועוד. חשוב מאוד לציין שלכל גורם יש "אינרציה" משלו וכל "אינרציה" המאִטה (מעכבת) את השינוי.
עיכוב בקליטה נקרא "הפתעה", אבל גם שינוי מהיר מדי עשוי לגרום טעות. זאת היא דילמה, שאין לה פתרון פורמלי, אלא רק אינטואיטיווי. את האינטואיציה אפשר וצריך לפתח, אבל האפשרויות אינן בלתי-מוגבלות. בדרג המדיני ב-1973 (לגולדה, אם נדייק) היו אינטואיציות לא-רעות, אך הן לא הפכו לצוהר לחשיבה מעמיקה יותר.
שלא כמו במדע, נשלט המודיעין הצבאי על-ידי גורם הזמן. "אתרוגים אחרי סוכות" – בעצם ההפתעה הייתה באיחור בהבנת המציאות. במצב של "קליטה מתעכבת" לא יכלו להתקבל החלטות "נכונות".
המסלול המודיעיני מתחלק ל"תחנות מינהליות" או "תחומי אחריות". בכל "תפר" (ממשק) בין ה"חוליות" קיימים עיכוב ואופציה ריאלית של אי-הבנה (העדר שפה משותפת). כל זה היה במודיעין 1973 ובמנה גדושה. למעשה, "המשבר", שהורגש היטב, טופל בדרך של שגרה.
החלוקה ל"לוחיות" הייתה מאוד לא מוצלחת. החוליות המעוניינות בכך, הצליחו לתמרן את הדיון ל"סודוקו" של חידות אינטלקטואליות. בחמישה באוקטובר הסטטוס של החידה היה כדלהלן: "בינתיים אין לנו פתרון, אך הוא יבוא תוך יום-יומיים". גבולות הזמן היו ברורים: מחמישה עד שבעה באוקטובר – אם נכונים הנתונים בספרות. מעולם לא הבהירו לדרג המדיני את גבולות הזמן האלה.
מנינו בקיצור נמרץ את הגורמים, השאר – זיל ולמד. ואם לקצר עוד עד לרמה של עמידה על אצבע אחת – נמצא את "הגורם העיקרי". האמונה הבלתי-מעורערת, שהמצרים לא ייצאו למלחמה של ממש. להנחה זו היו הרבה ביסוסים – כל כך הרבה עד שכדאי להפעיל על כולם את הכלל הפסיכולוגי: המסקנה הייתה העיקר והביסוסים היו רק "תירוצים". אין לנו פתרון של ממש לחידה, ואין זו משימתנו למצוא אותו.
ישאל השואל: האם היה ניתן לחזות את המלחמה?
התשובה תהיה: השאלה אינה נכונה. את המלחמה חזו כולם, אך לא חזו דפ"א (אחת מ-) תתמלא ברק"ם ובאמצעי גישור הנעים לכיוון התעלה. (נזכיר כי דפ"א היא הדרך, ועליה נעים הכלים). המפנה לתוך הבועה האינטלקטואלית (סודוקו) נעשתה מלכתחילה בהתעלם ממערכת מחקר המוכנות למלחמה. אני מניח (כי רצוני להניח), שהיו עוד גורמים, שנודעו ולא נלקחו בחשבון, אך על זה הקונקרטי אנו יודעים בוודאות. הכוונה היא לענף מחקר קרקע (1), שלא התאים לרמה האינטלקטואלית (הגבוהה) של אמ"ן.
בנימה אופטימית זו מסתיים התקציר.

הסדנא שהתקיימה בתאריך 27/05/2014 הועלתה ליוטיוב.
בסדנא שני חלקים: הראשון הרצאתו של אלי דקל בנושא "הפקת לקחים באמ"ן
בין השנים 1983-1962". בקישור:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
בחלקו השני של יום העיון הירצה ד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא "היגיון בשיגיון", על הקונספציות המוטעות הנוספות של אמ"ן לקראת מלחמת יום הכיפורים. בקישור:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

לנוחותכם הכנתי תוכן עניינים לשני הסרטונים:

תוכן העניינים להרצאה הראשונה
00-08 ד"ר אורי מילשטיין – דברי פתיחה
08-49 סא"ל (דימ') אלי דקל - הרצאה
תגובות:
49-52 הגב' רלי מכנס
52-56 רס"ן (דימ') יוסי צין
56-65 תא"ל (דימ') אלי רהב
65-70 סא"ל (דימ') אבי ליאור
70-74 סא"ל (דימ') שמעון מנדס
74-82 רס"ן (דימ') צבי אבירם
82-83 מר אשר שליין
83-93 אלי דקל – התייחסות לתגובות וסיכום.

תוכן העניינים להרצאה השניה
00-51 ד"ר מיכאל ברונשטיין – הרצאה
תגובות:
51-59 ד"ר אורי מילשטיין
59-72 סא"ל (דימ') אבי ליאור
72-73 מר אשר שליין
73-82 סא"ל (דימ') אלי דקל
82-90 רס"ן יוסי צין
90-97 ד"ר מיכאל ברונשטיין – התייחסות לתגובות וסיכום.
97-99 סא"ל (דימ') שמעון מנדס – מגיב לדברי מיכאל
99-106 ד"ר אורי מילשטיין – סיכום יום העיון.

ביום שלישי, כ"ו סיון ה'תשע"ד 24 ביוני 2014, בין השעות 21-17 (מחמש אחרי הצהרייםעד תשע בערב) תתקיים הסדנה התשיעית בסדרת המפגשים שעוסקת בהפקת לקחים. המפגש יתקייםבמכון ז'בוטינסקי במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב.

המפגש יוקדשלנושא "הכשרת המפקדים הבכירים בצה"ל ותפקודם במלחמה"
בסדנה יוקרן סרטו של יוסי אשדות על האלוף במיל' דורון רובין, ועל בסיס סרט זה יתפתח דיון בהשתתפותו של דורון רובין.

ינחה הד"ר אורי מילשטיין.

עלותהשתתפות 50 ₪. חיילים במדים ללא תשלום.

ביום שלישי, ב' מנחם אב, 29 ביולי 2014, בין השעות 21-17 (מחמש אחרי הצהריים עד תשע בערב) תתקיים הסדנה העשירית בסדרת המפגשים שעוסקת בהפקת לקחים. המפגש יתקיים במכון ז'בוטינסקי במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב.

המפגש יוקדש לנושא " חזית תעלת סואץ לקראת מלחמת יום הכיפורים במרחב חטיבה מרחבית 275 ולאחר שפרצה"
את התזה יציג מפקד החטיבה המרחבית 275 באותם ימים, אל"מ (דימוס) פנחס נוי ("אלוש").
אלה הנושאים שעליהם ידבר:

• המצב לאחר מלחמת ההתשה אוגוסט 1970

• מיקום כוחות צה"ל על שפת התעלה או מאחור

• סבירות נמוכה

• חוסר העברת מודיעין

• עבודת המטכ"ל מול היחידות (אוגדה - חטיבה)

יגיב תת אלוף מיל' יום טוב תמיר שבמלחמת יום הכיפורים פיקד על גדוד שריון 9 שהושמד בפרוץ המלחמה.

לאחר הצגת התזה והתגובה יתקיים דיון בהשתתפות כל הנוכחים.

ינחה הד"ר אורי מילשטיין. הסדנה תצולם בווידיאו ותעלה ליוטיוב.

הסדנה תתקיים גם אם לא תושג הפסקת אש במבצע "צוק איתן"!

דמי השתתפות 50 ₪. חיילים במדים ללא תשלום.

הסדנא בנושא חזית תעלת סואץ לפני המלחמה ובימיה הראשונים הוסרטה והועלתה ליוטיוב

להלן הקישורים:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
פרק א - סדנת עם מח"ט חט 275





לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
פרק ב - תא"ל יום טוב תמיר ודוברים נוספים מגיבים לנאמר בפרק א

לאחרונה הוחל בהסרטת הסימפוזיונים שמקיים הפורום האזרחי לתחקור קרבות (פורום "אלפרדו").
ניתן לצפות בסרטים ב- YouTube

את המפגש הראשון שהועלה למרשתת ניתן לצפות בקישור

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-351644-00.html


מפגש זה התקיים בתאריך כ"ט ניסן ה'תשע"ד 29/04/2014. המפגש עסק בנושא "הלחימה במעוזים במלחמת יום הכיפורים". את התיזה הציג תא"ל (דימוס) אמיר הראובני שפיקד על גדוד 68. בסרט ניתן לצפות גם בדברי הקהל שהגיבו להרצאתו.

ביום שלישי, ר"ח אלול ל' מנחם אב ה'תשע"ד 26 באוגוסט 2014, בין השעות 21-17 (מחמש אחרי הצהריים עד תשע בערב) תתקיים הסדנה האחת עשרה בסדרת המפגשים שעוסקת בהפקת לקחים. המפגש יתקיים במכון ז'בוטינסקי במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב.

המפגש יוקדש לנושא:
"כיפת ברזל" במבצע "צוק איתן" הצלחה או בלוף.
את הנושא יציגו:
א. מר עוזי רובין, שהיה ראש פרויקט "חומה" להגנה אקטיבית במשרד הביטחון, יציג בהרצאתו את הנושא "ישראל והגנה אקטיבית – הדרך לכיפת ברזל". ההרצאה תהיה בעיקרה על תהליכי קבלת ההחלטות ועל הויכוח הציבורי עליהם.
ב. הד"ר מוטי שפר הטוען שכל הנתונים הרשמיים על ביצועי כיפת ברזל הם מופרכים.

לאחר הצגת התזות יתנהל דיון בין כל המשתתפים (חמש דקות כל אחד) במגמה להפיק לקחים כדי לשפר את תפקודו של צה"ל לקראת המבחנים צבאיים הבאים.

ינחה אביתר בן צדף.

עלות השתתפות 50 ₪. חיילים במדים ללא תשלום.

להלן תקציר שיחתו של הד"ר מרדכי שפר.

1. סוללת כיפת ברזל מגינה על תא שטח נתון וקבוע מראש ומנסה ליירט רק איומים שנופלים אל קרקע תא השטח שלה ולכן:
1.1 בכל מקרה גם הרקטה וגם הכיפות שמנסות ליירטה אל קרקע תא השטח האמור וייגרמו בו לנזק המחויב בפיצוי (ראה השוואת נזק עופרת יצוקה מול צוק איתן).
1.2 לאור זאת יוצא שבמונחי יש/אין נזק (מספר תביעות המוגשות) נוכחות כיפת ברזל רק מגדילה את הנזק על הקרקע (ראה עמוד ענן).
1.3 מס' נפגעי גוף/נפש תלוי רק במידת הציות להוראות פיקוד העורף ללא כל קשר לכיפה ובכל מקרה הוא בסדר גודל של 1% ממס' הרקטות המשוגרות עלינו (ראה לבנון-2).
2. מסקנה – בשיטת העבודה של הכיפה עדיף לא להשתמש בה. במקומה יש להציב את המיירטים לאורך גבולות המדינה וליירט את האיומים מחוצה להם וכמה שיותר רחוק מהם (תוכנית "פעמון")
3. סרטים מעמוד ענן
4. בעמוד ענן התגלה לנו שבס"ה נורו על המדינה כ-10 רקטות כך שכל אותם 1660 שדווחו ע"י דובר צה"ל לא היו ולא נבראו (רקטות וירטואליות) ובעצם כיפת ברזל כלל לא יירטה.
5. בהמשך לעמוד ענן התברר שבגלל כשלים בתכנון כיפת ברזל היא אינה מסוגלת לייצר מפגשים עם המטרה (ליירט)
6. איך דובר צה"ל מוליך אותנו שולל להאמין שהכיפה מצילה את עם ישראל" ע"י 2 בלופים:
בלוף א - דו"צ הכניס לראשינו שכל פיצוץ בשמים הוא יירוט מוצלח של כיפת ברזל, בעוד האמת היא שכל הפיצוצים שרואים ושומעים הם השמדות עצמיות של הכיפות המתרחשות אוטומטית ברגע שמנועי הטילים כלים עד תום, וזאת ללא כל קשר עם הימצאות רקטות ומיקומן בשמים.
בלוף ב - דו"צ מכריז על כל רקטות שאינם גורמות נזק ככאלה שיורטו ע"י כיפת ברזל או שנפלו ב"שטחים פתוחים" ומכאן – אטימות של כמה שבא לדו"צ/רפאל להציג. (שטחים פתוחים" נקבעים לפי הנזק ולא לפי הגיאוגרפיה)

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

לצערי לא הצלחתי להגיע, למרות שהתכוונתי. רציתי לראות פעם אחת ולתמיד את ד"ר מוטי שפר ולשמוע אותו בצורה ישירה, אחרי כל הפרסום השלילי לגביו.
מישהו ממשתפי הפורום השתתף ויכול לחלוק תובנות/חוויות?

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

הסמינר שהתקיים אתמול הוקלט והוסרט ומתוכנן לעלות ליוטיוב.
אשלח עדכון וקישור כשזה יתבצע.
בכל מקרא היה זה לטעמי ערב מרתק.

אולי הועלה כבר לרשת ושכחתם לעדכן?

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

הסדנא בנושא "כיפת ברזל פלא טכנולוגי או בלוף" שהתקיימה ב־28/08/2014 הוסרטה והועלת ליוטיוב.
להלן הקישורים:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. חלק א – הרצאתו של הד"ר מרדכי שפר




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. חלק ב – דיון בקרב משתתפי הסדנא

רצ"ב קישור לחלק השלישי והאחרון לסדנא בנושא "כיפת ברזל " אשר התקיימה בתאריך 28/08/2014

בחלק זה עונה הד"ר מרדכי שפר לשאלות והערות שונות של ציבור השומעים, ומסכם את הרצאתו בנושא "כיפת ברזל פלא טכנולוגי או בלוף"



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. סדנת כיפת ברזל חלק ג ואחרון

נמסר לי כי קובץ ההסרטה של הסימפוזיון בנושא כיפת ברזל ברזל נשלח לאישור הצנזורה וכרגע הוא תקוע שם. יפורסם ברגע שהצנזורה תאשר

ביום שלישי, ו' תשרי ה'תשע"ה 30 בספטמבר 2014, בין השעות 21-17 (מחמש אחרי הצהריים עד תשע בערב) תתקיים הסדנה התשיעית בסדרת המפגשים שעוסקת בהפקת לקחים. המפגש יתקיים במכון ז'בוטינסקי במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב.

המפגש יוקדש לנושא: פיתוח אמצעים נגד טילים
את הנושא יציג מר עוזי רובין, שהיה ראש פרויקט "חומה" להגנה אקטיבית במשרד הביטחון, שיציג בהרצאתו את הנושא "ישראל והגנה אקטיבית – הדרך לכיפת ברזל". ההרצאה תהיה בעיקרה על תהליכי קבלת ההחלטות ועל הויכוח הציבורי עליהם.

לאחר הצגת התזות יתנהל דיון בין כל המשתתפים (חמש דקות כל אחד) במגמה להפיק לקחים כדי לשפר את תפקודו של צה"ל לקראת המבחנים צבאיים הבאים.

ינחה אביתר בן צדף.

עלות השתתפות 50 ₪. חיילים במדים ללא תשלום.
להלן תקציר הרצאתו של מר עוזי רובין

הגנה אקטיבית בפני טילים בעולם ובישראל
עוזי רובין
להגנה אקטיבית (לאמור יירוט והשמדת טילים בליסטיים במעופם) יש משמעויות אסטרטגיות במאזן הגרעיני שבין המעצמות, ועל כן פיתוח מערכות כאלה היה ועדיין מהווה סלע מחלוקת ביניהן. בקנה מדה קטן יותר, הגנה אקטיבית בפני טילים בליסטיים טקטיים הולכת ונפוצה בסדרי הכוחות של מדינות רבות בעולם כאחת מהמענים לאיום ההולך וגובר של טילים כאלה.
בישראל הוחל לעסוק בהגנה אקטיבית בפני טילים בליסטיים עוד בסוף שנות ה -80, כחלק משיתוף הפעולה האסטרטגי עם ארה"ב אך תוך וויכוח נוקב בין הדרג המדיני והצבאי אודות הצורך בטכנולוגיה זו. וויכוח זה מגלם בתוכו עימות בין שתי תפיסות עולם שונות אודות אסטרטגית המענה לאיום הטילים: התפיסה הצבאית ההתקפית ששמה דגש בלעדי על קיצור משך המלחמה, והתפיסה של הדרג המדיני שגורסת שילוב של גישה התקפית עם גישה הגנתית כדי לשמר את יכולת הלחימה וההתקפה. וויכוח זה לא הסתיים למעשה עד היום.
ההרצאה תציג בקצרה את תולדותיה של ההגנה האקטיבית כמרכיב במלחמה הקרה, תסקור תמציתית את התפתחות ההגנה האקטיבית הטקטית במדינות העולם, תתאר את התפתחות האיום הטילי על ישראל, את תהליך קבלת ההחלטות על פיתוח מענה הגנתי אקטיבי ואת המרכיבים העיקריים שלו. ההרצאה תתייחס גם למשמעות של הגנה אקטיבית ישראלית בעידן של איום טילים גרעיני.

במסגרת סדרת ההרצאות והדיונים שמקיים הפורום האזרחי לתחקור קרבות התקיים בתאריך 30/09/2014 סימפוזיון בנושא "פיתוח אמצעים נגד טילים". המרצה היה מר עוזי רובין שבעבר שימש כראש פרויקט "חומה". הסימפוזיון הוסרט והועלה ליוטיוב ב-3 קבצים על־פי הקישורים שלהלן: :

תוכן העניינים לסרטון הראשון בקישור:

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
00-06 מר אביתר בן צדף – דברי פתיחה
06-84 מר עוזי רובין - הרצאה

תוכן העניינים לסרטון השני בקישור:

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
00-32 מר עוזי רובין –המשך הרצאתו

תוכן העניינים לסרטון השלישי בקישור:

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
תגובות ושאלות מהקהל ותשובות מר רובין:
00-04 מר אביתר בן צדף
04-06 מר אשר שליין
06-08 רס"ן (דימ') יוסי צין
08-15 ד"ר מיכאל ברונשטיין
15-17 רס"ן (דימ') צבי אבירם
17-20 תגובה מהקהל
20-22 מר מכנס
22-24 תגובה מהקהל
24-29 ד"ר אורי מילשטיין
39-31 מר צבי צוויג

ביום שלישי, ז' חשון ה'תשע"ה 28 באוקטובר 2014, בין השעות 21-17 (מחמש אחרי הצהריים עד תשע בערב) תתקיים הסדנה העשירית בסדרת המפגשים שעוסקת בהפקת לקחים. המפגש יתקיים במכון ז'בוטינסקי במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב.



המפגש יוקדש לנושא: הפקת לקחים על לחימת מוצב "בודפסט" במלחמת יום הכיפורים והקמה ופעילות תנועות המחאה אחרי מלחמת יום הכיפורים





את הנושא יציגו: סרן בדימוס מוטי אשכנזי שפיקד על מעוז "בודפסט" במלחמה; מפקד כוח התותחנים ב"בודפסט" אלוף משנה בדימוס אלי דולגין; מפקד המכ"ם של חיל הים במעוז סגן אלוף בדימוס גבי שילה, ששימש גם כסגן מפקד המעוז.



לאחר הצגת התזות יתנהל דיון בין כל המשתתפים (חמש דקות כל אחד) במגמה להפיק לקחים כדי לשפר את תפקודו של צה"ל לקראת המבחנים צבאיים הבאים.



ינחה הד"ר אורי מילשטיין.



הסדנה מצולמת ולאחר עריכה מועלית ליוטיוב.





עלות השתתפות 50 ₪. חיילים במדים ללא תשלום.

במסגרת סדרת ההרצאות והדיונים שמקיים הפורום האזרחי לתחקור קרבות התקיים בתאריך 28/10/2014 סימפוזיון בנושא "לחימת מוצב בודפסט במלחמת יום הכיפורים" המרצה היה סרן (דימ') מוטי אשכנזי שפיקד על המוצב בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. הסימפוזיון הוסרט והועלה ליוטיוב ב-3 קבצים על־פי הקישורים שלהלן:

תוכן העניינים לסרטון הראשון בקישור:

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
00-16 ד"ר אורי מילשטיין – דברי פתיחה
16-73 סרן (דימ') מוטי אשכנזי - הרצאה

תוכן העניינים לסרטון השני בקישור:

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
תגובות ושאלות מהקהל:
00-11 רס"ל (דימ') חנן רוטנברג
11-19 רס"ן (דימ') שאול מוזס
19-39 רס"ן (דימ') דני הרינג


תוכן העניינים לסרטון השלישי בקישור:

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
תגובות ושאלות מהקהל:

תגובות ושאלות מהקהל:
00-20 סרן (דימ') מוטי אשכנזי מגיב לשאלות/ההערות מהקהל
20-27 מר אביתר בן צדף
27-36 ד"ר מיכאל ברונשטיין
36-62 רס"ן (דימ') דני הרינג
62-64 ד"ר אורי מילשטיין
64-72 תגובות מהקהל
72-108 סרן (דימ') מוטי אשכנזי מסכם את הדיון

ביום שלישי, ג' כסלו ה'תשע"ה 25 בנובמבר, תוקדש סדנת הפורום לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים, לדרכו הצבאית של אריאל שרון – מיחידה 101, דרך צליחת תעלת סואץ ועד מורשתו של שרון במלחמת לבנון השנייה. הסדנה תפתח עם העלאת הטרילוגיה "הר" על־ידי תיאטרון נוצר.
לאחר ההצגה יתקיים דיון שיפתח בהרצאות של:
א. תת אלוף בדימוס צורי שגיא-שינקין שהיה מן המפקדים הקרביים, המצטיינים, בתקופת פעולות התגמול בשנות החמישים כשאריק שרון ביצע את המהפכה בצה"ל.
ב. תת אלוף בדימוס אמציה חן (פאצי) שפיקד על סיירת "שקד" בפיקוד דרום כשאריק היה אלוף הפיקוד ודיכא את הטרור בעזה בשנים 1972-1970, ופיקד על כוח מיוחד "רומאי" באוגדת שרון במלחמת יום הכיפורים.
לאחר הצגת התזות יתקיים דיון.


האירוע יתקיים בבת ים רחוב נפחא 2 פינת רח' קוממיות באזור העסקים בבת ים, טלפון 03-6350772.

התוכנית:

17.00 דברי פתיחה ד"ר אורי מילשטיין

17.15 הטרילוגיה "הר"

19.00 הפסקה וכיבוד

19.30 ד"ר אורי מילשטיין יפתח את הסדנה.

19.35 תת אלוף בדימוס צורי שגיא-שינקין

20.15 תת אלוף בדימוס אמציה חן (פאצי)

21.00 דיון בהשתתפות כל הצופים

22.00 תא"ל צורי ופאצי יגיבו.

22.20 ד"ר אורי מילשטיין יסכם את הסדנה.

22.30. סיום



מחיר צפייה בטרילוגיה והשתתפות בסדנה 50 ₪.


בגלל מספר מקומות מוגבל יש לרכוש כרטיסים מראש בתיאטרון נוצר טל' 03-6350772

במסגרת סדרת ההרצאות והדיונים שמקיים הפורום האזרחי לתחקור קרבות התקיים בתאריך 25/11/2014 סימפוזיון בנושא "דרכו הצבאית של אריק שרון". הסימפוזיון נפתח בהצגה "הר" של תיאטרון נוצר ולאחריה התקיים דיון. הדיון הוסרט הועלה ליוטיוב עפ"י הקישורים שלהלן:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. - חלק א

תוכן העניינים
00 – 16 אורי מילשטיין - קווים לדמותו של אריק שרון
16 – 43 תא"ל (דימ') צורי שגיא על אריק שרון כמפקד ה-101.
43 – 76 תא"ל (דימ) אמציה חן על אריק שרון והכשרת דור הלוחמים בצה"ל.




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. - חלק ב

תוכן העניינים
00 – 03 שאלה מהקהל. מהי מורשתו של אריק שרון?
03 – 06 תגובות ושאלות מהקהל
03 – 16 ד"ר מיכאל ברונשטיין. מתמקד בקרבות של ה-9 באוקטובר 1973 בפיקודו של אריק שרון.
16 – 24 רס"ן (דימ') צבי אבירם. מספר על היכרותו עם אריק.
24 – 30 תגובה מהקהל
30 – 33 תגובת אביתר בן צדף
33 – 46 ד"ר אורי מילשטיין
46 – 57 תא"ל (דימ') אמציה חן עונה לשואלים ומסכם.
57 – 69 תא"ל (דימ') צורי שגיא עונה לשואלים ומסכם.
69 – 79 ד"ר אורי מילשטיין מסכם את הדיון.

ביום שלישי, ח' טבת ה'תשע"ה 2830 בדצמבר 2014, בין השעות 21-17 (מחמש אחרי הצהריים עד תשע בערב) תתקיים הסדנה החמש עשרה בסדרת המפגשים שעוסקת בהפקת לקחים. המפגש יתקיים במכון ז'בוטינסקי במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב.



המפגש יוקדש לנושא: "שילוב לוחמות בגדודים קרביים בצה"ל"

את התזה הראשית יציג אלוף משנה במילואים רז שגיא שחקר את הנושא ופרסם השנה את ספרו "נלחמות בצה"ל"

לאחר הצגת התזה יתקיים דיון שבו יביעו הנוכחים את דעתם. אחרי הדיון יסכם רז שגיא את הנושא.

ינחה הד"ר אורי מילשטיין.

הסדנה מצולמת ולאחר עריכה מועלית ליוטיוב.

עלות השתתפות 50 ₪. חיילים במדים ללא תשלום.


להלן תקציר הרצאתו של רז שגיא
ניסוי בבנות-אדם (תקציר)
אל"ם (מיל') רז שגיא
מאז ומתמיד עשתה ההסברה הישראלית שימוש בתמונות של חיילות ישראליות חמושות אשר ייצגו היטב את צה"ל ואת ישראל ברחבי העולם ובישראל. בצד תדמיתו של הצבא הישראלי כצבא צעיר, מצליח וחדשני, המיישם היטב את רעיון השוויון ואת רעיון צבא העם, הוא נתפס כמעבדה מוצלחת לשילוב נשים בתפקידי לחימה, למרות שבפועל, כבר עם הקמת מדינת ישראל, באמצע מאי 1948, הורה שר הביטחון להוציא את כל הנשים מתפקידי לחימה בצה"ל, והדבר בוצע, פחות או יותר.
שינוי גדול במדיניות חל עם פסיקת בג"ץ בעניין אליס מילר (1995). הכנסת קיבלה את הפסיקה בהתלהבות, ומינפה אותה לשינוי מהותי במדיניות הצבא. הדבר ניכר בפתיחת מקצועות רבים בפני נשים – כולל מקצועות לחימה (במג"ב, בתותחנים, בנ"מ, באב"כ וגם בחי"ר) – בנוסף לתפקידים המסורתיים בהדרכה – ובהסרת ההתנגדות לקבלתן לקורס חובלים ולקורס טיס.
ניסיון מעניין נצבר בישראל בהקמת גדוד חי"ר קל "קרקל" – גדוד מעורב, שנועד לפעול בגבולות שלום (ירדן ומצרים). באחרונה הודיע דובר צה"ל, כי אחד מגדודי החרמ"ש יוסב להיות גדוד מעורב שני, שיכונה "ברדלס", ומחצית מאנשיו תהיינה בעתיד לוחמות.
בעולם מצטטים את הניסיון הישראלי – המוצלח לכאורה – של שילוב נשים בתפקידי לחימה, מבלי להיכנס לפרטיו. יש צבאות המחקים את המודל הישראלי ללא בדיקה יסודית. ננסה לתאר את המודל הישראלי ואת בעיותיו – נושאים, שלא טופלו כהלכה בישראל במהלך הריצה המהירה לקראת שילוב נשים בתפקידי לחימה – הן ברמה האיכותית והן ברמה הכמותית. וכמובן, הועתקו בלא בדיקה לצבאות אחרים תוך הסתמכות על מה שנקרא המודל הישראלי.
המחקר הנוכחי (המבוסס על ספרי, נלחמות בצה"ל, 2014) מנסה לבדוק את ההווה הבעייתי של שילוב נשים במקצועות לחימה בצה"ל – לאור הספרות שהתפרסמה בעולם על הנושא – בתחום הרפואי, בתחום הפיסיולוגי ובתחום הכשירות הקרבית.
קשה לנתק בין מצב השוויון במדינת ישראל לבין השוויון לכאורה בין המינים בצבאה. מחקרים רבים הצביעו על בעיות בתחום הזה כתוצאה ממכלול שיקולים – וביניהם השסעים החברתיים (ובעיקר, שסעים בין דתיים לחילוניים ובין מתקדמים לבין שמרנים) בישראל. למרות זאת, לא איכנס לסוגיית השוויון, אלא אבדוק את התפוקות של שילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל בשני תחומים:
· תרומה לשיפור רמתו המבצעית של הכוח (סוגיה נפרדת הנה הפגיעה במשמעת הצבאית ביחידות המעורבות)
· המשמעות הפיסיולוגית/רפואית של שילוב נשים בתפקידי לחימה


להלן קישור למאמר של רז שגיא באתר "מידה" על הנושא:

http://mida.org.il/2014/06/18/%d7%9...a6%d7%94%d7%9c/

הסדנה בנושא "שילוב משים לוחמות בצה"ל" שהתקיימה בתאריך 24/12/2014 הוסרטה והועלתה ליוטיוב.
ניתן לצפות בה בקישורים הבאים:
פרק א -

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. הצגת התיזה של אל"מ (מיל'') רז שגיא
פרק ב -

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. תגובות הקהל
פרק ג -

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. תגובות וסיכום