17-04-2014, 16:17
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.10.03
הודעות: 1,606
|
|
|
מבחינת החוק העתיק גם האשה היא קניין כמו שפחה
ההבדל בין השתיים הוא מידת המחוייבות של הגבר לאשה ולשפחה. לאשה יש משפחה ממנה הגבר לקחה. הנישואין הם מעין חוזה מסחרי בין שתי משפחות. לכן הגבר חייב לשמור יותר על אשתו, למרות שהוא אדונה. השפחה היא מקנת כסף, אין לה אח וגואל בעולם. היא לא נקנתה בכספה של האשה, משום שלאישה לא היו משאבים כלכליים. היא נקנתה ע"י הגבר במשפחה והוא יכול לעשות בה כרצונו. בדרך כלל השפחה נכללה בציוד של משק הבית ועזרה בעבודות הנשיות - לכן זה נראה שהיא משרתת את האשה. השפחה הופעלה ברוב המקרים על ידי הנשים החוקיות של הבעל. הנשים לא "תרמו" אותה לבעל. הוא לקחה מכוח הבעלות שלו עליה. [להזכירך כי בעברית המושג בעל, בועל, בעלים הוא מאותו השורש]
ילדי השפחות נחשבו כחלק מן המשפחה המורחבת, היו מאוד נאמנים לאביהם. אצל בעלי מצפון היה מקובל לשחררם מעול עבדות. אולם זה לא היה כך תמיד. אצל אבות האומה היהודית זכו בני השפחות [חוץ מישמעאל] למעמד של בנים, כדי להדגיש את מוסריותם של האבות עצמם. מקרה ישמעאל מלמד כי המחוייבות ההורית של האב לילדי השפחה היתה די מוגבלת. האם והילד נשלחו למות במדבר כדי לשמור על שלום בית. ללמדנו, היו גם מקרים אחרים. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
