ב7 ביוני 1987 נהגת של מכונית תופת שהכילה 100 ק"ג חומר נפץ התפוצצה בדרכה לפיגוע ראווה באיזור הביטחון בדרום לבנון.
הפיצוץ התרחש בקטע כביש החוף צידון -צור.
הנהגת הייתה שייכת לפלגי השמאל בלבנון מכיוון שחיזבאללה באותה תקופה נטש את השיטה בעקבות פסק הלכה של האימאמים השיעים.
מדוע פסקו האימאמים השיעיים כנגד פעולות התאבדות?

שהרי פסיקה דתית מתבצעת לאחר תבחין, ושקלול של מספר גורמים, פתווה נועדה להבהיר, לחדד, ואפילו לחדש על הדת וחוקיה.

יש מאמינים הרואים בפתווה בידעה, כלומר חידוש מזיק.

חשוב לציין כי התחזקות הקשר השיעי בין השיעים האיראניים ללבנונים התבצעה לאחר המשבר והעלמותו של מוסא א צאדר אי שם ב1978, למעשה אחת מן המכות החזקות שקיבלה אמל באותם ימים.

חשוב לבחון את התקדמותו והתארגנותו של ארגון חיזבאללה כארגון גרילה מסודר, בעל תורת לחימה, ועקרונות המוסברים בספרו של מוחמד חסיין פצ'אללה, מאבות הסמכות ההלכתית השיעית בלבנון, וניתן לייחס לו גם הסמכות הדתית בארגון חיזבאללה, להלן ייקרא מרג'ע אל תקליד. לאחר שחלה התקדמות, וככל הנראה התבצעה התקדמות מספקת, ראה הארגון כי לא יעיל להקריב את אנשיו בפיגועי התאבדות ובמיוחד בלב אוכולוסיה אזרחית, זאת ועוד כי התאבדות היא פעולה שנויה במחלוקת בקרב האסלאם גם הסוני וגם השיעי.

"בגבורה ובענוווה"