קרובי ציון טייב, נעדר ממלחמת יום הכיפורים פנו למדינה, לאחר שפתחו את קברו בחודש שעבר וגילו שהוא ריק. מומחה לזיהוי פלילי אישר הגרסה. צה"ל: "נגיב כשנקבל את תיעוד החפירה".
http://news.walla.co.il/?w=/2689/2758158

מעניין איך יגיבו כל הנוגעים בדבר? הרבנות הצבאית, איך אפשר להתעלל במשפחה....

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

הקביעה של המומחה - תעודת עניות עבורו.

הקבר לא נפתח לפי הכללים.

החפירה התבצעה דרך פתח במצבה ולא נלקחו דגימות מהצדדים (ייתכן ויש סטיה בין מיקום המצבה ומיקום הארון / גופה מאחר והמצבה מוקמת אחרי מספר שבועות וייתכן שמלכתחילה, היא מוקמה ימינה / שמאלה וכו'.

רק חפירה לפי סטנדרט מקובל (כולל הזזת המצבה כולה וחפירה לכל הכיוונים) יכולה לאשש או להפריך את הטענות (וגם אז, ייתכן וחומציות הקרקע או גורמים מאכלים כילו כמעט לחלוטין את שהיה שם.

האם בעבר לא קברו חללי צה"ל בארון? מרוח הדברים מהכתבות השונות עולה שהחיפוש היה לגבי עצמות באדמה, ולא בתוך ארון.

קוברים בארון אבל ארון עץ פשוט שלא שורד באדמה

הנה הסרטון המלא ששודר במבט שני והכולל את הראיון המחפיר עם נציג הצבא אל"מ משה גבעתי

ש"חקר" את קרבות החרמון ומסר בסרטון "בביטחון מלא" את גרסת הצבא שהתבררה כשקרית (אם

"טיפת דם" זו היא חלק ממחקרו אני מפחד לחשוב על כל המחקר). והובא כדי לעמתו עם

הממצאים שנתגלו וחבל שהמנחה לא פיתח אותו, וכולם שם בראיון כולל נציג המשפחה השתמשו במילים

מכובסות מבלי להשתמש במלה הפשוטה והמוכרת כ"כ בצה"ל: שקר, רמאות וכיסוי.

אבל מה לי להלין על אל"מ גבעתי הוא חלק מהחבורה הוא וודאי לא יצא נגדה ולא יחשוף את קלונה.

וכנראה בסופו של דבר זו חובה שמוטלת על כולנו לכל משפחה בנפרד ולכל מי שידיעת האמת בנושאי

הצבא והבטחון של מדינת ישראל בוערים בו.

האם פתיחת הקבר וגילוי שמה שהיה שם כל השנים זה בעצם: "כלום" יכול להיות משל למה נגלה בהרבה

"קברים" שההנהגה הפוליטית-צבאית הבכירה חתומה עליהם ?

כקרבות (קרב-קבר) גבורה עליהם גדלנו, כגיבורים שצמחו, כמפקדים "בכירים" שנסקו והיו למנהיגים ועוד

האם באמת הידוע עליהם אמיתי או שמא אם נחפור נגלה ריקנות אחת גדולה - המשמעויות הן מזעזעות.



ושאלה למבינים:
בעיקבות שאלה ששאל המנחה את אל"מ גבעתי בדבר קיומן של משפחות שכולות נוספות להן יש ספק מה

יש בחלקה שם קבור החייל שלהן.

באזרחות נדרש קרוב משפחה לזהות את הנפטר ממש לפני הקבורה.

אבל בצבא במקרים שגופת החייל במצב סביר ובוודאי במקרים שהגופה במצב טוב לא נדרש קרוב משפחה

לזהות ?

ברור לי שישנם מקרים רבים מאד בהוויה הצבאית שהדבר הוא בלתי אפשרי לחלוטין (כגון קבורה ראשונית

ומשנית) אבל במקרי נפילת חייל "סטנדרטיים" האם אין דרישה לנוכחות קרוב משפחה בתהליך הזיהוי ?

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

איך שלא מסובבים את זה, כשצה"ל אומר "נגיב כשנקבל את תיעוד החפירה", זה נשמע רע מאוד מאוד.

לצערנו פעמים רבות, מחללי מלחמה לא נשאר הרבה.
וההחלטות שמקבלים צוותי זיהוי החללים,הן מהקשות והקורעות לב שאפשר להעלות על הדעת.
אי אפשר להעמיס החלטות כאלה על משפחות החללים הטריות.
אך את ההחלטות מישהו צריך לקבל במהירות.
מה אתם מציעים? לפרט למשפחות,מה נמצא?ובאיזה מצב?
הרוב המוחלט של המשפחות לא ירצה גם לדעת.
לא סתם,הספקות מבוטאות אחרי שנים רבות כשהאסון הופנם והכאב כהה.בסמיכות לאסון המשפחות
לא מסוגלות נפשית להתמודד ולעסוק בפרטים המזעזעים האלה ובצדק.

בשונה מהביקורת הנכונה והמוצדקת על "תרבות השקר"ב.צ.ה.ל.
בנושא הזה לדעתי חייבים להסתיר על מנת להגן נפשית על משפחות החללים.