|
אולי זה הזמן להעביר את הדיון לפסים אחרים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי שבריר שניה שמתחילה ב "אזרח גרמני נעצר ע"י שירות הביון הגרמני, בחשד לריגול עבור ארה"ב"
ההקשר בין חשיפת מעצר האזרח הגרמני לבין חשיפת המעצר בפרשת בן זיגייר הוא שגוי מיסודו.
מדובר, ככול הנראה, בשני מקרים שונים בעליל בכל הנוגע לסיבת חשיפת/הסתרת דבר המעצר:
במקרה הישראלי - נעצר אדם פלוני ודבר מעצרו נגלה מיד למשפחתו ולבית המשפט אך הוסתר מכלל
הציבור. הסתרת המעצר באה ככול הנראה מנימוקי ביטחון עניינים, הנוגעים ישירות לתפקידו.
אם מי מהגולשים סבור אחרת, אזי חובת ההוכחה עליו מכיוון שבית המשפט שהטיל את צו איסור
הפרסום סבר כי הוא מוצדק.
במקרה הגרמני - נעצר אדם פלוני ודבר מעצרו נודע רק לאחר הדלפה מפורטת מאוד בעיתונים
וגם אז כלל רק את איזכור המעצר ואת גילו של העצור. לטעמי, מאחורי הדלפת פרטי הפרשה ה'חסויים'
עומדת יד מכוונת ברורה של ממשלת גרמניה, עם אינטרס בטחוני מובהק, כפי שאסביר בהמשך.
כלומר, לטענתי, במקרה הישראלי - הסתרה מתוך אינטרס בטחוני ובמקרה הגרמני - גילוי מתוך אינטרס בטחוני. לכן אין שום טעם לספור ימים ולהשוות.
בהערת אגב, אני לא בטוח שמכובד לכתוב "סגנון התגובה שמערכת הבטחון פעלה לפיו היה ילדותי ולצערנו עלה במחיר חיי אדם".
ראשית, אף אחד מאיתנו לא נמצא 'בתוך ראשו של העצור' ולא באמת יודע מדוע התאבד ולכן אי-אפשר
לבוא ולהשליך זאת דווקא על תגובת מערכת הבטחון. הרי יכול לבוא מישהו ולטעון שפרסום מיידי
בציבור של דבר המעצר והחשדות החמורים שנלוו אליו, היה יוצר אצל העצור תחושת בושה ומועקה
עמוקות כל-כך עד שהיה שולח יד בנפשו עוד בשלב מוקדם יותר.
שנית, אני משער שכשדנו רשויות הבטחון בתגובתן לפרשה, נכחו בדיון ראש המוסד, ראש השב"כ, אנשי
הפרקליטות, היועץ המשפטי ועוד. הם, או נציגיהם. לטעון שדרך הפעולה שלבסוף בחרו בה היא
"ילדותית" נשמע לי, איך לאמר, קצת לא רציני.
יתכן ובדיעבד נגלה שדווקא ישנם כמה קווים מקבילים בין שתי הפרשות, או לחילופין, שהן
שונות לחלוטין במהותן. בכל מקרה, נכון להיום רב הנסתר על הגלוי בנוגע לשתיהן
ומכאן שאין ממש מקום להשוואה בינהן.
לתחושתי, מאחורי פרשת המעצר בגרמניה ובוודאי מאחורי הדלפת הפרטים הנוגעים לפרשה, עומד
אינטרס בטחוני גרמני משמעותי ומהלך דיפלומטי נבון:
כזכור, אי-שם בשלהי אוקטובר 2013, פורסמו ידיעות, שהתבססו כנראה על מסמכי סנואודן, בדבר העובדה שארה"ב (באמצעות ה-NSA)
מאזינה לראשי מדינות רבים ובינהם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל.
החשיפה עוררה תדהמה וזעזוע עמוק בגרמניה ובמדינות רבות אחרות.
כתוצאה מגלוי זה דרשה אנגלה מרקל במפגיע מברק אובמה להגיע להסכם "איסור ריגול" הדדי בין ארה"ב, גרמניה וצרפת.
ממשל אובה השתהה, משך זמן וניסה לרצות ולפייס את הקנצלרית בהבטחה שמעתה ארה"ב לא
לא תאזין יותר לטלפון הנייד שלה. הקנצלרית לא התרשמה, הפכה את העניין לעקרוני (די
בצדק יש להודות) ועמדה על דעתה שזו לא הדרך להתנהג עם ידידים טובים ושיש לחתום על הסכם "איסור ריגול" הדדי.
בתחילת מאי השנה דווח הניו-יורק טיימס כי סבב נוסף של נסיונות להגיע להסכם כזה נכשל, בעיקר בגלל חששה של ארה"ב כי הדבר יצור
תקדים מול מדינות אחרות.
זה היה לפני חודשיים בערך. כעת, פתאום, נעצר האזרח הנ"ל בגרמניה ונחשד (או מחשיד
את עצמו, יותר נכון) בריגול עבור ארה"ב. אינני מנסה לטעון כי כל הסיפור ממוצא, אלא שעבור מרקל
הבחור הזה "נפל ישר מהשמים". הדלפת החשד כי ארה"ב גייסה, או הפעילה, מרגל גרמני
שפעל בגרמניה ומתוך שירות הביון הגרמני נועד להביך את ממשל אובמה ולנסות להחיות מחדש
את המו"מ על הסכם "איסור ריגול" הדדי מתוך נקודת כח גרמנית כאילו הפעם שוב ארה"ב
מרגלת אחר בת-בריתה. רמז לכך ניתן למצוא בעובדה שהגרמנים מתייחסים לפרשה במונחים חמורים מאוד כמו "קרע ביחסים" ומזכירים
שוב את פרשיית ההאזנה למרקל בהקשר לפרשה זו.
העובדה שעד כה האיש נחשד בריגול עבור ארה"ב רק בהדלפות עלומות שם בעיתונים
מאפשרת להנהגה הגרמנית ליצור את ההקשר והלחץ הדרוש לה, מבלי להביך יותר מדי את אובמה ומבלי ליצור משבר דיפלומטי
אמיתי שעלול להתברר בסופו של דבר כחסר כיסוי.
אגב, לכך רמזתי בהודעת הפתיחה בנוגע לשאלת תאריך הפרסום - יום העצמאות האמריקאי.
מצד שני, יתכן ועניין התאריך הוא סתם מקרי.
בכל מקרה, אני בטוח שתסכימו איתי שהצרות האלה רחוקות מאיתנו מרחק שנות אור
מכיוון שמן המפורסמות הוא שארה"ב, באמצעות זרועות התמנון של ה-NSA, איננה מנטרת
ואיננה עוקבת אחר איש מבכירי ההנהגה הפוליטית והבטחונית בישראל.
נערך לאחרונה ע"י שבריר שניה בתאריך 06-07-2014 בשעה 02:55.
סיבה: טקסט
|
ראשי
צ'אט
05-07-2014, 00:45
מצב כלאיים
