28-07-2014, 06:09
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
לא יצליח בגלל העדר נסיבות וצורך.יש מעט מכירות בסגנון 'בואו ותשכבו על מפתן החנות' בארץ
לגבי חלק גדול מהפראיירים שהולכים לדברים הללו מדובר בחוויה יותר מאשר בהנחה או הזדמנות אמיתית או שיקול כלכלי.
עיקר ההמתנה היא בתורות מעצבנים אך קצרים יותר או בסיטואציות שבעל המקצוע החדש [להלן: 'המרתיר'] לא יוכל לסייע לישראלי הממוצע. המתנה בתור לאחראי המשמרת בשרות הלקוחות, מוקד תיקון לקוחות לצרכנים משומשים, האינסטילטור שיבוא בין 08:00 ל10:00 אבל בוודאות יתעכב, תור מעצבן ולא צפוי של 20-30 דקות בבנק ורבע שעה בקולנוע וכן הלאה.
פרנסה קבועה לא תצא למישהו מהעניין בישראל אבל זה לא נובע מזה שישראלים לא מתפתים לקנות שטויות ולהדחס לשם כך אלא מזה שישראלים נדחסים 'כדי לא לצאת פראיירים' וישראלים ככלל לעולם לא יעניקו למישהו אחר את חוויות ה'נדחסנו, עקפתי את הגברת השמנה מתחת לנעלי העקב, תפסתי מקום עם השק"ש ליד המנעול של סטימצקי מכירת חיסול, בואנ'ה תראה מה זה רות סירקיס שווה יש לי ב7% הנחה'. הם בטח לא יעשו זאת תמורת כסף מזומן שהרי אז כל תחושת ה'עמדנו בתור ויצאנו מקומבנים' תאבד.
בכל מקרה - אם זה יצליח בישראל סביר להניח שתוך זמן קצר יתחילו בעלי המקצוע החדש [להלן: 'המרתירים'] להתעכב בעצמם. הם יקבעו איתך בקניון ב20:30 לרכישת זוג כרטיסים אבל יגיעו להצגת חצות עם שפע תרוצים, יקבלו כסף כדי לתפוס לך תור אצל מארחת מסעדתו של אייל שני [למה בעצם?] ובסוף יסתבר כי חיכו ליד דוכן הפלאפל המצוי עימם בקומבינה [עדיף, לא?]. כך יתפתח שוק משני של ''ממתינים למרתיר'. סטודנטים שבשכר סימלי יקבעו עם תופס התורים ויחכו לו.
הרבה יותר מעניין כאן, ללא ספק
יאללה, שובו הבייתה. אומרים שבני נוער רבים מחפשים את קרבת בוגרי הקיבוץ שלך מתוך תקווה שיסדרו להם כניסה לפאב בנען ככה שאיך שאתה חוזר מובטח לך מעמד סלאב.
|