04-08-2014, 07:03
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.12
הודעות: 216
|
|
זו כנראה השיטה של האין הנהגה הפוליטית-צבאית: להשתיק ולסלק
כתבת ראיון (מתוך ערוץ 7) עם אחד שלא כדאי להשתיק אבל כנראה באין הנהגה לא חושבים כך:
"אל"מ לנגוצקי שפיקד במשך חמש שנים על היחידה הטכנולוגית-מבצעית של אמ"ן וזכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל מספר כיצד במשך "תשע שנים אני הופך עולמות ואומר שחופרים מנהרות לשטח ישראל והמדינה ומערכת הביטחון לא התארגנה בכובד הראש המתבקש לעוצמת האיום", הוא אומר ורואה במציאות העכשווית הוכחה לאמיתות דבריו ואזהרותיו.
לנגוצקי שמח על השמדת המנהרות אך מוסיף כי קיימת סבירות גבוהה להישארותן של כמה מהמנהרות כפי שניתן ללמוד מהחלטת הצבא להותיר כוחות שיתמודדו עם הסוגיה בתקופה הקרובה. לזאת הוא מוסיף הערה: "מדהים שלפני פחות משנה צה"ל הוריד את תגבורי השמירה בישובים. דבר שמעיד על כך שלא הפנימו שזו סכנה מוחשית".
באשר למתרחש בצפון הארץ מספר לנגוצקי כי כיועץ לרמטכ"ל למאבק במנהרות נפגש בשעתו עם אלוף פיקוד הצפון שאז היה רב אלוף בני גנץ שהקשיב קשר רב להתראות ולאזהרות העולים מהנתונים שהציג לנגוצקי בפניו, ואף הסכים להערכותיו אך כעבור חודשיים הועבר גנץ מתפקידו "ואותי נטרלו מכיוון שהצקתי למערכת והעדיפו שיהיה שקט".
בין הנתונים שהציג אז לנגוצקי לגנץ היה התרחיש הצפון קוריאני. הו הציג בפניו דיווחים בינלאומיים על מערך המנהרות שקיים בתפר שבין צפון קוריאה לדרום קוריאה, מערך מנהרות שתופר את האזור המפורז בין שתי המדינות, אזור שנמתח ברוחב של ארבעה קילומטרים אך המנהרות צולחות גם את הרוחב הזה.
לנגוצקי מדגיש כי המנהרות הצפון קוריאניות הן מנהרות תקיפה, כאלה שלא נועדו להברחת סחורה ולא כדי להיות מנהרת תופת או חטיפה "אלא מעבר לכך. היעד הוא להזרים כוחות גדולים מאוד לדרום קוריאה. הגודל של המנהרות שם הוא שני מטר על שני מטר לאורך של ארבעה קילומטרים כאשר קילומטר אחד בתוך השטח של דרום קוריאה והעומקים הם בין 60 ל-120 מטרים".
לנגוצקי מציין כי מהבחינה הגיאולוגית האדמה בגליל רכה ונוחה הרבה יותר לחפירה לעומת זו שבין הקוריאות וכאשר ידוע זה מכבר על קיומו של קשר הדוק בין צפון קוריאה לחיזבאללה הרי שמתבקש שהמידע על דרכי חפירה והציוד הועבר לידי החיזבאללה שלא לשווא מאיים שוב ושוב בכיבוש הגליל, איומים שזוכים ללגלוג ישראלי אך בהתחשב בנתונים הכוללים אינו נראה רחוק כל כך.
לנגונצקי מציין כי היעד למנהרות הצפון קוריאניות הוא הכנסתם של כמה אלפי לוחמים במשך שעה אחת בלבד ומהלך שכזה אם חלילה יתבצע ויביא ללכידת צומת משמעותי בגליל או ישוב יכול להביא להוצאתה משיווי משקל צבאי של ישראל.
לדבריו ניסיונות ההרגעה של מערכת הביטחון הן "הדברים היו ידועים וכל מה שיגידו שיהיה בסדר זה מילים והבטחות ללא כיסוי", כלשונו. "המערכת נרדמה כמה שנים ומה שניתן היה לעשות לא נעשה".
עוד מוסיף לנגוצקי ומספר על הצעתו לפני תשע שנים להתנדב למערכת הביטחון לתקופה של שנה או שנתיים ולקדם על פי ניסיונו ופעילותו עד כה תכנית להתמודדות ראויה עם איום המנהרות. לדבריו "במלוא הצניעות מתוך ניסיוני והדברים שעשיתי בחיי, אין לי כל ספקות שגדר שתאתר חדירה במנהרות הייתה יכולה להיות מוקמת בשטח לפני שש או שבע שנים. עכשיו אלביט פועל להקמה של גדר כזו והיא תהיה רק בעוד שנה או שנתיים".
לנגוצקי נזהר מלהטיל אחריות על אדם כלשהו שביקש להשתיק את התראותיו אך לגבי מפא"ת הוא קובע כי גוף זה "התרשל בתפקידו ולא טיפל בנושא כמתבקש מאיום כפי שאנחנו רואים אותו". הוא מספר על מכתבים ששיגר לשרי הביטחון ולרמטכ"לים ובהם התריע מחטיפת 'שליט כפול שבע', כהגדרתו, "ואז נצטרך לשחרר חמשת אלפים מחבלים, אבל למערכת היה נוח להגיד שיוסי איש בעייתי ומציק".
בדבריו מדגיש לנגוצקי כי התראותיו לא חלו בעבר רק לגבי הדרום. הוא עצמו זומן על ידי הרמטכ"ל דאז יעלון לייעץ למאבק במנהרות לאחר נפילתם של לוחמים בציר פילדלפי. "אמרתי להם שזה קיים גם בצפון וגם מול מצרים. תקימו מנהלת שתטפל בכך", הוא אומר ומעריך כי אם הייתה מוקמת מנהלת שהייתה מטפלת בסוגיה במשך עשרים וארבע שעות במשך כל ימות השבוע היום היה פתרון והישגים גם בתחום זה.
עוד מוסיף לנגוצקי ומדגיש כי דבריו מגובים במסמכים והוא עצמו מקווה שלא יצטרך להופיע בפני ועדת חקירה שתתבקש לחשוף את הכשל והאזהרות המוקדמות.
לקראת סופה של השיחה עמו נשאל גם לנגוצקי אם האפשרות להצפת גבול הרצועה במי הים התיכון ריאלית. לדבריו אמנם מדובר בפתרון פיקנטי, כהגדרתו, אך כזה המתאים לתוואי קצר כמו ציר פילדלפי המונה כמה קילומטרים בודדים בלבד. לעומת זאת גבול עזה אורכו למעלה משישים קילומטרים והדבר אינו ריאלי בעיקר לנוכח היכולת לרדת בחפירת המנהרות עד למפלס מי התהום שנמצא בעומק של כחמישים מטרים ואפילו לחפור בתוך מאגר זה.
(הדגשים שלי)
_____________________________________
"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."
|