אני קורא אדוק של הפורום, כמעט לא כותב פה משלל סיבות.

פגשתי אותו בקמ"פ

פגשתי אותו בקמ"פ, מהרגע הראשון הוא גיבש את כולם, סדירים ואנשי מילואים סביב דמותו. מהרגע השני הבנתי שממש לא הכל בינוני בצבא הגדול ובניה היה אחד האנשים הראשונים בצבא שהייתי בטוח שידע להוביל כל חבורת לוחמים ישראלים, לכל עימות, מול כל אויב ולהכריע אותו בלי שום סימן שאלה. מעולם לא אשכח את תיאור הקרב שלו בעופרת יצוקה, מהתיאור הגעתי לשתי מסקנות, האחת שלבניה אין תחושת פחד השניה היא שהוא חסין מוות (טעיתי בשניה לצערם של כולנו).

בניה היה אדם של ניגודים מצד אחד הוא היה יותר בליין מכל תל אביבי ומצד שני יותר ערכי מראשון הפלצנים.
מצד אחד מחייך, צוחק ומתבדח על כל נושא מצד שני שאלוהים יעזור לחניך שיהרוס לו משהו בתרגיל שלו, שלא היה פחות ממושלם.
מצד אחד לויאלי באופן קיצוני למערכת מצד שני כשסמח"ט מסוים בחר להתנשא מעלינו הוא היה ראשון שקם וקטל אותו קבל עם ועדה.
מצד אחד משדר מסר שלא אכפת לו מכלום ומצד שני משקיע את כל כולו ומסיים מצטיין.
כשהמשיך והתפתח והיה למ"פ מסייעת, היה לי ברור שזה לא הולך לעבור חלק, ואכן חלק זה לא עבר, בניה היה סלב במודעות הבוחבוטים למינהם כאשר נאבק (וניצח, כמו כל דבר בחיים) בתופעות ותיקות מכוערות וחוסר ערכים.כמובן שהביא את הפלוגה שלו להצטיינות אין קץ והשאיר את חותמו, וכשקיבל את הסיירת לא הופתענו, הרי היה ברור שהוא נועד לגדולות.

ושהתחילו השמועות הכחשתי, הרי רק יומיים קודם דיברנו וצחקנו ואמרנו כמה כל זה קטן עליו. וכשהשמועות הפכו לעובדות נשברתי כמו שלא נשברתי בכל ימי חיי.
ולכם חברי הפורום רציתי שתדעו, שבצבא לא הכל אפור ולא הכל בינוני ויש מקומות רבים, רבים מאוד שרמת המפקדים, הנורמות והמקצועונות לא נופלות מאף תקופה זוהרת שתוכלו לדמיין.

לנצח אחי, גבר שבגברים, גיבור ישראל.

"כשעובדים לא משחקים"
לא נשכח אותך לעולם.
בניה שראל הי"ד.

תודה.
יהי זכרו ברוך.הי"ד.

מצטרף לקביעה שלאיש היתה אישיות בולטת לטובה [וזה רק על פי הכרות איתו מהסרט על בה"ד 1],על כך כבר כתבתי במקום אחר, ולדעתי ,מה שעזר לו לבלוט הינו הדוגמטיות היתרה סביבו.

Did you improve on the design?
Did you do something new?