משק הגז הטבעי בסכנת קריסה: מי אחראי למחדל?

מהתקווה הגדולה של התעשייה הישראלית לרוח חדשה בדמות הגז הטבעי נותרו ערמות של רגולטורים. המפעלים הישראלים ממשיכים לעשות הסבות לגז הטבעי אך הגז לא מגיע בגלל סיבות שונות ומשונות והמפעלים מתייאשים. מי אחראי? סיקור תשתיות ראשון בסדרה

בימים הקרובים מחירי החשמל לצרכנים הפרטיים יירדו בכ-10%, שינוי גדול שבא כתוצאה מהשימוש של חברת החשמל בגז טבעי שמופק כיום ממאגר תמר. זוהי רק דוגמה אחת לאיך שהגז הטבעי צפוי להשפיע על כל תחומי חיינו, אך מה לגבי המפעלים בישראל? התעשייה הישראלית חוטפת חבטות בצורת סגירת מפעלים בשל חוסר כלכליות בהשוואה למפעלים בחו"ל, וצמאה לכניסה של גז טבעי, שיוזיל את עלויות התפעול שלה ויהפוך אותה ליותר תחרותית.

רוב חוזי חברות החלוקה לצינור הגז נחתמו כבר ב-2009 והגז הטבעי היה אמור כבר לשנות את פניה של התעשייה הישראלית, לגרום למפעלים לחסוך הון יחסית להוצאות האנרגיה העכשוויות שלהן ולהזרים דם חדש לתעשייה הישראלית המקרטעת. מה בפועל? בפועל בכל שנת 2014 חובר רק מפעל אחד בישראל לרשת החלוקה, ועוד מפעל אחד חובר ל-CNG, גז טבעי דחוס שמגיע למפעל בבלוני גז.

מקור בכיר בתעשיית הגז הטבעי בארץ אמר לתשתיות: "אם אני צריך להצביע על האשם על חוסר החיבור של הענף אז זה רשות הגז. התפקיד של הרגולטור זה לדחוף את השוק, לא לעצור אותו. אבל אין דין ואין דיין ברשות הגז, אף אחד לא נותן דין וחשבון. לא בטוח שאם ישאלו את שר האנרגיה כמה מפעלים חוברו לגז טבעי השנה הוא יוכל להגיד את זה בכלל. במקום לכתוב תקן ברור שיבהיר למפעלים מה הם צריכים לעשות, רשות הגז זרקה את המפעלים ללכת לקבל אישור של מכון התקנים. זה מחדל, זה שערורייה, מבקר המדינה צריך לקרוא את הכתבה הזאת".

http://www.tashtiot.co.il/2015/01/2...7%A2%D7%99-952/