לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 03-02-2015, 14:05
צלמית המשתמש של ArmouredDov_D9
  ArmouredDov_D9 ArmouredDov_D9 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.10.03
הודעות: 11,154
עזרה הקרב על חרבעת אחזעה במבצע צוק איתן

אחד הקרבות הידועים במבצע צוק איתן היה הקרב על חרבת אחזעה שהתרחש בסוף יולי. בקרב השתתפו כוחות מדובדבן, גבעתי וגדוד 603 של חיל ההנדסה. בקרב נהרג סמ"ר משה דוינו, מפעיל D9, מפגיעת רקטת RPG. בהמשך הקרב דחפור D9 אחר הרס מבנה על המחבלים תחת אש ובכך הרג 8 מהם ועוד 2 נעצרו על ידי הלוחמים. על חלקם בקרב קיבלו 4 לוחמים, 3 מהם מחיל ההנדסה, צל"שים.

עם זאת, בכל הקשור לתיאור הקרב, יש בלבול רב. כולל בפרסומים של דובר צה"ל עצמו. למשל: בתאריך הקרב. לפי תיאורי הצל"שים הקרב החל ב-27 ביולי, אך לפי אתר יזכור דוינו נפל ב-28 ביולי, יום אחרי. לפי אתרי החדשות הקרב התרחש ב-28 ביולי. גם בתיאור מהלך הקרב יש בלבול: מוזכר שהזעיקו טנק שירה על המבנה ומוטט אותו, אך מנגד האש המשיכה ואז נורה טיל נ"ט על הדחפור של דוינו. ובסוף מתואר שמי שבכלל השמיד את המבנה היה דחפור D9 אחר, ורק אחרי שה-D9 שיטח את הבית - המחבלים חוסלו והאש פסקה.

הנה הכתבה במעריב על הנושא, בה יש הרבה בלבול:
http://www.maariv.co.il/news/military/Article-462013
תיאורי הצל"שים:
http://my.ynet.co.il/pic/news/tza.pdf

כעת אני כותב ערך על הנושא ומנסה לעשות סדר בדברים:
https://he.wikipedia.org/wiki/משתמש:MathKnight/הקרב על חרבת אחזעה

אשמח לעזרה בעשיית סדר בדברים.
_____________________________________
ArmouredDov_D9
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 03-07-2015, 22:56
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
רגעים חטופים של גבורה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ArmouredDov_D9 שמתחילה ב "הקרב על חרבעת אחזעה במבצע צוק איתן"

את הדקות האלו בעזה, מול פעיל טרור שניסה לחטוף חייל צה"ל, סרן טל רבינוביץ' וסא"ל אבינועם אמונה לא ישכחו לעולם • שנה אחרי שמנעו מהמחבל להימלט כשבידיו חייל פצוע וקיבלו צל"שים, השריונר ומג"ד הצנחנים נזכרים ברגעים הקשים בשדה הקרב

http://www.israelhayom.co.il/article/295091


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/styles/566x349/public/images/articles/2015/07/02/14358669722064_b.jpg]


למשך שבריר שנייה, בפתח אותו מבנה ארור בחרבת אחזעה הסמוכה לחאן יונס, מבטיהם של השניים הצטלבו. סרן טל רבינוביץ' הוציא את ראשו מהטנק, ומחבל חמאס, שרכן מעל לוחם צה"ל פצוע ששכב בשלולית דם, הישיר אליו מבט. לטל לא היה ספק: הוא חייב להציל את חברו מחטיפה.

"ברגע שראיתי את המחבל גורר את החייל לתוך המבנה, הבנתי שהוא מתכוון לקחת אותו - ועכשיו", נזכר סרן רבינוביץ', מ"פ בחטיבת השריון 401, "מבחינתי, הצורך היה לעצור את האירוע כמה שיותר מהר".
לשם כך טל גייס את ההרתעה הטובה ביותר שעמדה לרשותו - הטנק. הוא הורה מייד לחייליו לכוון את קנה הטנק לעבר המחבל. המראה המאיים עשה את שלו, והמחבל נמלט אל תוך הבית והותיר את החייל הפצוע מאחוריו. בשלב הזה הגיע למקום מפקד גדוד 101 של חטיבת הצנחנים ומפקד הגיזרה, סא"ל אבינועם אמונה, ונטל פיקוד על האירוע. ללוחמים לא היתה שום כוונה לתת לתקרית להסתיים בבריחתו של איש חמאס, והצוות המשולב החל לחתור למגע. תחילה ירה צוות הטנק אש מקלעים אל צידי הבניין, במטרה לגרום למחבל לנוע למרכזו. בהמשך, בצעד יוצא דופן, נורה אל מרכז המבנה פגז טנק ממרחק של מטרים ספורים.

מייד לאחר הירי פרץ המג"ד אל הבית עם צוות לוחמים וכלב של יחידת עוקץ, במטרה ללכוד את המחבל. למרבה המזל, התברר כי לכוח לא נותרה עבודה של ממש: הם גילו את גופת המחבל בתוך ארון הצמוד לאחד מקירות הבית. פגיעת הפגז, התברר להם, היתה מדויקת במיוחד: הוא חדר את הקיר וגרם למות המחבל בעודו במחבוא. למרות החטיפה שנמנעה, החיילים לא יכלו לנשום לרווחה: הפצוע, סמ"ר עמית יאורי (20) מירושלים ששירת בגדוד להב של חטיבה 7, מת מפצעיו. בהיתקלות נהרג חייל נוסף בגדוד, סמ"ר גיא בוילנד (21) מקיבוץ גינוסר.

לימים קיבל רבינוביץ' (25) את צל"ש מפקד פיקוד הדרום על תפקודו באירוע. גדוד 101, בפיקודו של סא"ל אמונה (35), קיבל צל"ש יחידתי על פעולתו בתקרית וכן על אירועים נוספים בגיזרה. בנימוקים לצל"ש שקיבל סרן טל נכתב כי "בהגיעו אל המקום, הבין את תמונת הקרב והעבירה למפקד גדוד פתן. בתוך כך, ראה מחבל הגורר לוחם לעבר מבנה סמוך. סרן טל רבינוביץ' ירה מטווח קצר ביותר פגז על המבנה שאליו נכנס המחבל והרגו. במעשה זה סיכל את כוונת המחבל לחטוף את הלוחם".
שנה לאחר אותה תקרית בצוק איתן, סרן טל כבר עמוק בתוך השיגרה ועסוק בתרגיל צבאי. הוא מספר כי היה לו קשה לקבל את הצל"ש מידי מפקד פיקוד הדרום, סמי תורג'מן. "זה לא אירוע שיש בו גאווה גדולה", הוא מסביר, "היה לנו בעיקר הרבה מזל שהגענו בזמן למקום". אבל כאשר נחשפים הפרטים על אודות אותו יום לחימה, מבינים עד כמה טל מצטנע; לא היה מדובר במזל בלבד, אלא בעיקר באומץ לב.

"שמעתי בקשר דיווח על היתקלות סמוך למסגד המקומי", הוא משחזר את תחילת האירוע, "מייד סובבתי את הטנק". בעקבות הדחיפות של המקרה, המג"ד אבינועם הורה לו לנסוע לזירה דרך הציר המרכזי באזור, שעד אותו רגע כוחות צה"ל נמנעו מלנוע בו. ולא לחינם: הכביש, שטרם טוהר, היה ממוקש ומלא מטענים. "הבנתי שבשל האירוע אני חייב לעלות על הציר", אומר טל. סא"ל אמונה מסביר כי במצב שנוצר, זה היה צעד הכרחי. "הנסיעה על הציר מסוכנת מאוד לטנק - הוא חשוף לנשק נ"ט ולמטענים - אבל היינו בתוך לחימה, וזה מצב שבו הסיכון תמיד קיים. ידעתי שטל מקצועי מאוד, סמכתי עליו ולכן הרגשתי בנוח בעניין הזה".

בהתאם לרוח צה"ל, סא"ל אבינועם הוכיח דוגמה אישית ועמד כאמור בראש הכוח שפרץ לבית שאליו נמלט המחבל. כשהוא נשאל מדוע היה צורך בהסתערות הרגלית במקום להסתפק בירי פגזים, אמונה מספק הסבר שמבהיר עד כמה המושג "חתירה למגע" מוטמע בצה"ל. "צבא זה המקצוע היחיד שבו ככל שאתה נוטל סיכון, אתה מצמצם סיכון", הוא אומר, ומסייג: "צריך הערת אזהרה לאמירה הזו - נטילת הסיכון חייבת להיעשות במקצועיות ובמוסריות. הפריצה לבית היא למעשה צמצום של הסיכון, שכן היא מסיימת את האירוע מהר, ובלבד שהיא נעשית באופן מקצועי. המהלך מבוסס על ניסיון מקצועי, אמל"ח טוב וטכניקה טובה. כדי לסיים את האירוע חייבים לפעול באופן מהיר ולחתור למגע".

לדברי המג"ד, ההיגיון שעומד מאחורי תורת לחימה זו נשען גם על אופי האויב שמולו ניצב צה"ל. "אי אפשר להשאיר את האויב במקום לנפשו ואולי לבוא מחר, מתוך הנחה שהם פשוט ילכו הביתה והסיכון ייעלם. האויב לא ינוח ולא יעצור, מהסיבה הפשוטה שאין רוויה לצימאון הדם שלו. המחבלים עושים זה לזה דברים שהם בלתי נתפסים בעינינו, קל וחומר שכך יעשו לנו. מדובר באנשים משולהבים, שנחשפים להסתה מגיל אפס". בנקודה הזו אבינועם מצביע על ההבדל המוסרי הגדול בין חיילי צה"ל למחבלים. "לשמחתי, אנחנו לא שונאים אף אחד. אנחנו לא מונעים משנאה אלא מאהבת ישראל, וזה יתרון גדול. הם מגיעים לקרב כדי ליטול חיים, ואנחנו כדי לקיים חיים".

זו אחת הסיבות שדו"ח האו"ם בנוגע למבצע צוק איתן, שפורסם לאחרונה וקבע כי צה"ל ביצע פשעי מלחמה במקרים רבים, מרגיז מאוד את סא"ל אמונה. "הדו"ח הזה לא שווה התייחסות", הוא קובע, "היינו סלקטיביים מאוד בהפעלת הכוח, והפעלנו אותו רק ברמה הנדרשת. אנחנו לא יורים סתם ואין לנו שום כוונה של נזק לשם נזק. הכל בוצע כחלק מהמשימות שלנו". "פעלנו בצורה הכי מקצועית שיש", מחזק סרן טל, "לא עשינו דבר בשם יצר נקמה כזה או אחר. פעלנו בצורה מוסרית, מקצועית וערכית, כמו שלימדו אותנו בבית ובצבא".

ויכוח אחר, שהדיו לא שככו גם שנה אחרי צוק איתן, נוגע לתוצאות המבצע. היה מי שטען כי בסופו של דבר, ובניגוד למה שציפה הציבור, חמאס לא הוכרע באופן חד־משמעי. "שטויות ובלבול במושגים", עונה אבינועם למבקרים, "צריך לבדוק קודם מהן מטרות המלחמה, מה בעצם נדרשנו לעשות ולמה הכוונה במושג הכרעה. כשבודקים את השאלות האלו, מגלים כי יכולנו לכל מה שנדרשנו". המג"ד ממשיך ומפרט כיצד הגיע למסקנה זו. "כל אויב שפגשנו נהרג. אין לוחם אחד של הצד השני שבא איתנו במגע ונשאר חי כדי לספר על זה. הגענו לכל המקומות שרצינו להגיע אליהם, ובקלות רבה יותר ממה שחשבנו. עשינו בכל מקום כבשלנו. אני לא צריך יותר מזה כדי להסביר לעצמי את תוצאות המלחמה". לנוכח כך, מדגיש סא"ל אמונה כי "השיח הציבורי בנושא היה מאוד חסר ולא נכון. אם יש עוד מדד להשגת תוצאות, אז אני לא מכיר אותו. היה כאן בלבול בשאלה מהו ניצחון". סרן טל, מצידו, קיבל מהתושבים בעורף תחושה של תמיכה, לא של מחלוקת. "העורף איתן מאוד, ובהחלט חיזק אותנו מהבחינה המנטלית", הוא מודה, "האזרחים שתרמו מאכלים ומוצרי היגיינה ריגשו אותנו מאוד".

אספקט אחר שהשניים זוכרים לטובה מהלחימה הוא שיתוף הפעולה בין הכוחות השונים, במקרה הזה שריון וצנחנים. "התיאום היה מצוין. כל אחד הביא את היתרונות שלו, ונוצר כוח שפעל באורגניות רבה. יצאנו בתחושה מאוד טובה", מסביר אבינועם. ואילו טל מוסיף: "בקרב השוטף פעלנו יחד, סגרנו מעגלי אש יחד והצלחנו להשמיד את האויב. עבודה בתוך שטח בנוי וצפוף מצריכה תיאום ברמה גבוהה מאוד בין הכוחות, וזה מה שקרה פה". אבינועם, מוסיף טל בנימה אישית, "הוא איש גדול. להיות פקוד שלו בקרב זו חוויה. גם אני וגם הפקודים שלו הולכים אחריו בעיניים עצומות".

הלחימה ברצועה הכילה, כמובן, גם אספקטים זוהרים פחות. אחד מהם, למשל, היה המוכנות הגבוהה של חמאס לכניסה קרקעית של צה"ל. "הצד השני התכונן לכך במשך הרבה מאוד זמן", חושף טל, "הם ידעו היטב שניכנס ודרך אילו צירים נגיע, ובהתאם לכך מיקשו אותם מבעוד מועד. ראינו בשטח היערכות מאוד טובה שלהם לכניסת כוחותינו בדמות מיקוש, חבלה, ותווך תת־קרקעי מסועף - מנהרות. במבחן התוצאה, התמודדנו איתם בהצלחה למרות המוכנות הגבוהה שלהם. ידענו לפגוע באויב בנקודות שבהן הוא היה ערוך פחות טוב".

נראה כי גם בכל הנוגע לרוח הלחימה בחמאס עשו עבודת הכנה טובה, שהפתיעה מעט את צה"ל. אבינועם מספר כי לוחמי חמאס היו מיומנים ומצוידים היטב, וכי "קשה להסביר את זה במדויק, אבל הרגשנו את הלהיטות שלהם". טל חושב כמוהו: "מאוד מבהיל לראות קנה של טנק מולך, ובדרך כלל במצב כזה הצד השני בורח. זה באמת מה שקרה ברוב הפעמים גם בצוק איתן, אבל היו גם מחבלים שלא ברחו מהטנק והיה להם אומץ להתייצב מולנו ולירות טילי נ"ט ואש צלפים. האמונה שלנו בצדקת הדרך שלנו גברה על הרוח שלהם".

אבל נראה כי יש רגעים שבהם גם האמונה הזו לא מצליחה להקהות את הכאב. זה בדיוק מה שחווה סא"ל אמונה כשהגיע לבקר את משפחתו של עמית יאורי ז"ל לאחר מותו. זו היתה הפעם הראשונה בקריירה הצבאית שבה נאלץ לעמוד מול הורים שכולים שבנם נפל תחת פיקודו. "איבדתי חברים בעבר, אבל לא איבדתי פקוד", הוא משתף, "לכן למפגש הראשון עם הוריו של עמית הגעתי ממקום של תחושת מבוכה. היתה לי משימה להחזיר בשלום את בנם הביתה, ולא עמדתי בה. זו משפחה חמה ומאוד ממלכתית וערכית, מחבקת מאוד. הם גרמו לי להרגיש נעים ובנוח".

ועדיין, המועקה לא עוזבת אותו, גם אחרי שנה. "אני לא יכול להסביר את ההרגשה שעוברת בי כשחייל שהיה תחת פיקודי נהרג. לא מדובר בתחושות שרודפות אותי וגורמות לי לקום מיוזע באמצע הלילה. זה משהו אחר, שאי אפשר להסביר אותו במילים".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 03-07-2015, 23:55
  Doron11 Doron11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.15
הודעות: 348
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "רגעים חטופים של גבורה"

התכוונתי לפתוח שרשור על הקרב הזה-אבל ההקפצה שלך חסכה את הצורך.

אני מחפש מידע על ההיתקלות שבה נהרגו סמ"ר גיא בוילנד וסמ"ר עמית יאורי ז"ל, שבין השאר מתוארת בכתבה ש-strong1 העלה.

משהו לא מסתדר לי בהיתקלות הזאת. מחיפושים די נרחבים ברשת הגעתי לתמונה די מפורטת של מה קרה *אחרי* ההיתקלות של לוחמי ההנדסה-חבירה של לוחמי צנחנים ושריון, חיסול המחבלים ומניעת החטיפה של עמית יאורי. אולם תיעוד על ההיתקלות עצמה כמעט ולא קיים, והמידע מעורפל במיוחד. הנה לינקים שמהם גיבשתי את תמונת המצב שלי:
http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2555356
http://news.walla.co.il/item/2773799
http://www.mako.co.il/news-israel/l...27737741004.htm
(יש עוד מקורות, אבל הם לא מחדשים).

על פניו היה כוח של הנדסה שאבטח פיר של מנהרה. הכוח הופתע ע"י חוליית מחבלים שהרגה את בוילנד ופצעה קשה את עמית. כשהטנק שהוקפץ הגיע למקום הוא מצא מחבל גורר את עמית יאורי, ואותו הטנק הבריח את המחבל ואז גם חיסל אותו. על פי דיווח של מפקד הכוח של הנדסה עמית יאורי הסתער ראשון ונפגע מצרור. השאלה שלי, שבחיי שמעסיקה אותי מאוד, היא איך מכאן הגיעו למצב שמחבל גורר חייל לבדו? מן הסתם היה צריך להיווצר פה נתק מוחלט-עד שהגיע הטנק, המחבל גרר חייל פצוע בשטח חשוף בלי הפרעה. האם כוח ההנדסה כולו נוטרל? מהנתונים שמצאתי היו רק שני הרוגים (עמית וגיא) ושני פצועים בתקרית, אז קשה לי להאמין. התמונה שמצטיירת תמוהה, וביחד עם העובדה שבחומרים שמשחרר דוב"צ מתלעמים מהחלק הזה של האירוע במובהק, העסק הופך למעט מטריד.

מצאתי כבר לא מעט תיאוריות קונספירציה-שאני מקווה שהן מופרכות-שלא אחזור עליהן כי אין להן ביסוס והן עלולות לפגוע ברגשות המשפחות והחיילים. אסתפק בלהגיד שלדעתי צה"ל אכן בוחר לספר את סיפור האירוע הזה בדרך *מאוד* ספציפית, ושלדעתי יש לה סיבה-בין אם זה תפקוד לא טוב של הכוח או משהו אחר. אשמח מאוד למידע על הסיפור ממי שמכיר, העניין מעסיק אותי הרבה בימים האחרונים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 23-09-2015, 14:51
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
פרטים נוספים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ArmouredDov_D9 שמתחילה ב "הקרב על חרבעת אחזעה במבצע צוק איתן"

השנה החדשה שלי: ביקשנו מארבעה חיילים לשתף את סיפורם ולדבר על ההתחלות החדשות שלהם. סרן נ' הוא אחד מהם:
"ההבנה שנפצעתי הגיעה מהר", מספר סרן נ', חניך בקורס מפקדי פלוגות של המלט”ק (המכללה לפיקוד טקטי), וקצין ביחידת "דובדבן". "היו רגעים שבהם הרגשתי ערפול, שאני מאבד את ההכרה. הבנתי פתאום שיש מצב שאני לא יוצא מכאן חי. אמרתי לעצמי שאם כבר למות אז לפחות באירוע בו שמרתי על המדינה והייתי עם אנשים שאני מחובר אליהם מהיחידה".
מהאירוע בחרבת אחזעה הידועה גם כ"קן טרור" של החמאס, בו נפצע סרן נ' בגפיים ואיבד דם רב, הוא הצליח להשתקם עם לא מעט אומץ. עתה, הוא עתיד לחזור לפקד בשנה החדשה ביחידת "דובדבן" כמפקד פלגה. "מבחינתי גם אחרי נפילה חזקה קמים בכל הכוח", מסביר. "איבדתי הרבה דם, ואם לא היו מחלצים אותי במהירות ייתכן שלא הייתי שורד. הערבות ההדדית של החברים שלי והרופאים בשטח ראויה לשבח".
תהליך השיקום של סרן נ' היה ארוך. "זה תהליך שבו צריך להניח את השעון בצד ולתת לגוף להחלים. יש תמיד עליות ומורדות במהלך ההחלמה. לא פשוט להגיע מהמקום הקבוע שלך כנותן עזרה ולהפוך להיות זה שמקבל עזרה", משתף.
"לצבא אחזור בכל מצב, גם אם לא לתפקיד מבצעי בהתחלה אלא לתפקיד אחר לתקופת ביניים", אומר סרן נ'. "אף פעם לא ראיתי בפציעה שלי כסוף הדרך. לקחתי זמן לשיקום, ומכאן אני חוזר. אין כמו להרגיש שאתה חלק מהקבוצה המובילה שמגינה על המדינה", מסכם בחיוך.
הכתבה המלאה של צחי דבוש ונופר נחום בגיליון האחרון של עיתון "במחנה".
צילום: מיה שניידר

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 03:27

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר