כתבה באתר ווינט עם אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן: "חמאס זה לא זבנג וגמרנו".
כמה חודשים לפני שיסיים את תפקידו נפגש אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן עם ראשי רשויות מכל רחבי הארץ והעריך בפניהם שלא ניתן להכריע את חמאס: "כשהולכים להישג משמעותי ייקח יותר מחודש וצריך להיערך לכך"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4656213,00.html


מעניין אותי מה כל חברי הפורום מרגישים\חושבים על מה שהאלוף אמר.
אני אישית בזמן בקריאה לא האמנתי שאילו הדברים שיוצאים לו מהפה, אפילו הייתי אומר שדבריו מאוד מקוממים.
מה שלא היה כלכך ברור לי זה האם הוא בעצם רומז שהצבא כבול בגלל הדרג המדיני, או שבעצם לצבא יש את אותה השקפה כמו המדינה.
בכל אופן ניתן לראות שם בטוקבקים שרוב האנשים לא ממש אהבו את דבריו.

להפך - זה נשמע כמו סיכום של התפיסה הנוכחית לפיה צה"ל עובד, וממשלת ישראל מכתיבה.
כך שבכלל לא ברור מה הפתיע אותך.


החלופה (שהיא מיטוט ממשל החמאס) תצריך הרבה יותר מחודש, ולא תהיה קלה מבחינת הרוגים,
תצריך שיתוף פעולה מקומי לניהול האוכלוסיה, או ע"י מצריים, או ע"י הרש"פ, או הקמת המינהל האזרחי מחדש.
ולא ברור אם מישהו (ולא רק צה"ל או המפלגות בממשלה הנוכחית) באמת מעוניין בזה.
לא אם ההשלכות מובנות.

אני מפותע מאוד מכך שקצין בדרגה גבוהה אומר במפורש לתושבים שכל כמה שנים יהיה סבב, ושאין פתרון מעשי, ושזה המצב, ואף ציין שלדעתו זה המצב הכי טוב.
אם אתה טוען שחמאס זאת ממשלה לכל דבר אז כנראה שכן ניתן להגיע להכרע.

אני מעתיק לפה תגובה של מישהו מישם שפשוט אני מסכים איתה:

אין דבר כזה לא ניתן להכריע אויב - זה פונקציה של מחיר:
במלחמה כמו במלחמה, אין כזה דבר היעדר הכרעה. הכרעה מושגת כפונקציה של זמן ומחיר. ניתן לומר שלא מוכנים לשלם מחיר ולפיכך, לא תהיה הכרעה, אך ההיסטוריה מלמדת שבכל פעם שלא הייתה הכרעה, תמיד שולם מחיר גבוה יותר מאשר המחיר שהיה משולם בכדי להשיג הכרעה. מלחמת התשה היא מפלט שאינו ראוי למצביאים. אוי למדינה שבה המצביאים אומרים לאזרחיה, זה מה שיש. לא ניתן להכריע את האויב. הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגאסקי גרמה להרס ואובדן חיים אדיר, אך הביאה לסיומה של המלחמה וחסכה מיליונים של הרוגים. איני מדבר חלילה על "שיטוח עזה", אך ברגע שהאויב שלך יודע שהוא מבצע פעולות שמשמעותן צבירת כוח והתכוננות למלחמה, והוא יודע שאתה יודע על כך אך נמנע מלהגיב, הרי שאתה נותן לו להבין שזה מקובל עליך. לעומת זאת, מה היה קורה אם למשל ברגע שמבוצע ניסוי רקטות או שנחפרת מנהרה, מייד הייתה מבוצעת השמדה של האתרים וסיכול ממוקד של "העוסקים במלאכה", הרי שהאויב היה עסוק כל העת בבריחה והימלטות על נפשו ואז היה לו הרבה יותר קשה להתחמש ולהתאמן לקראת הסבב הבא. בצורה כזאת, אף לא כף רגל אחת של חייל רגלי דורכת על אדמת עזה ומנגד מומטרת עליו תופת גיהנום. הגיע הזמן ליטול יוזמה וליזום פעולות התקפיות ולא להיות כל העת עסוק במגננה ובמתקפת נגד. אז נכון, היו יורים טילים ורקטות אך ככל שהיו יורים כך היה מצטמצם מאגר כוח האש שלהם. זאת עת שלא תחזור. היום קיימת זהות אינטרסים בין מצרים לישראל בכל מה שקשור לחמאס, כך שצינור החמצן ממצרים חסום. כל מה שצריך זה רק מנהיגים ומצביאים שמוכנים להתנהג כיאה ולמעמדם ולתפקידם. תפקידו של צבא הוא לייצר אופציות יצירתיות ותעוזתיות עבור הדרג המדיני ולא לנחם את התושבים ולהגיד להם שאתם צריכים לחיות מעתה ועד עולם עם מציאות של סבב אלים בכל מספר שנים. זה לא פתרון. זאת לא יוזמה. זאת אינה נחישות טקטית או אסטרטגית. גישה כזאת, כמוה כמו להודות שהיריב שלך חזק ממך או שקול לך (שברור לכל בר דעת שזה לא המקרה).

ולא - זה שמצאת טוקבק של מישהו שרוצה כאסח, לא אומר כלום.


מבחינה צבאית - אפשר לחסל מנהיג זה או אחר.
ואולי אפילו, אם ממש משקיעים - לחסל את כל הנהגת חמאס בעזה.
אפשר גם להרוס את כל מבני הממשל בעזה, ולהרוג/לכלוא/לשלוח הביתה את כל פקידי החמאס שמנהלים את עזה, כי כל מי שמנהל את עזה עכשיו - אלו פקידי חמאס.
ומה אז?

הרי אם חיסלת את כל מי שמנהל את עזה,
מישהו אחר יצטרך לנהל את עזה, או שיהיה לנו אסון הומניטרי אדיר לטפל בו.
מצרים ופת"ח - הבהירו שהם לא מעוניינים.
גם הנהגה מקומית אין, והאוכלוסיה מאוד אוהדת חמאס, כך שדי ברור למה.
אז מדובר על החזרת הממשל האזרחי לפעולה, באופן מיידי, עם אוכלוסיה עויינת מאוד,
והמוני מחבלי חמאס שבכל רגע יכולים לצוץ משום-מקום.

בזמן המבצע בעזה, עלו רעיונות (במפלגות השונות בקואליציה) על חיסול החמאס או כיבוש עזה,
כשעשו להם מצגת על המשמעויות - כולם ירדו מזה

להכריע אוייב פירושו לממש את המטרות שלך, אלא שלממשלת ישראל אין שום מטרות מלבד שקט בגזרה. הממשלה לא מעוניינת בכיבוש מחדש ושליטה בעזה ומפחדת מכיבוש ונסיגה מחדש של עזה. היא גם לא מעוניינת בהסכם מדיני עם חמאס כדי לא לחזק אותו וכדי לשמור על הרושם שלא מדברים עם ארגון טרור. למעשה אני חושב הם אפילו מעדיפים טת המצב שבו הפלסטינים מפוצלים, אבל זה כבר גלישה לפוליטיקה. בסופו של דבר הנקודה היא שבעיני הממשלה המצב הנוכחי הוא הכי טוב.

כל עוד הערבים לא מקבלים אותנו כאן,
זה המחיר שאנחנו משלמים ונמשיך לשלם על מדינה ששייכת לנו.
המחיר אמנם כבד - טובי בנינו עדיין נהרגים וחלקים גדולים מהמדינה נאלצים לחיות תחת איום,
אך עדיין, זה פחות מהמחיר שהעם היהודי שילם במשך 2000 שנות גלות והשואה,
ופחות מהמחיר שהעם היהודי שילם במלחמות ה"קונבנציונאליות" עד 1973.

ואולי יום אחד (שכרגע לא נראה באופק) הערבים יבינו שאנחנו כאן כדי להשאר,
ויגיעו למסקנה שהמחיר שהם משלמים על המשך הסכסוך הזה,
שהוא גדול בסדרי גודל לעומת המחיר שאנחנו משלמים,
הוא פשוט מיותר ויקר מדי להקריבו למען החלום של השבת א"י לחיק האיסלאם.
(שגם להם עצמם לא יצא ממנו שום דבר מעשי)