אצלנו מאלתרים לזה פיתרון כדי לשאת את זה כמו שצריך. אבל בארצות הברית למשל תמיד נשאו את הרובה הפוך, או על הכתף, איך הם לא ראו מיד שזה בעייתי.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.imfdb.org/images/d/d1/HH-MGC-02a.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img.auctiva.com/imgdata/1/6/2/8/2/1/5/webimg/528216073_o.jpg?nc=11]

לאורך השנים התפיסה הרווחת היתה שבנשיאה מנהלתית הנשק על הכתף, ולקראת לחימה הוא עובד לידיים ולא יוצא מהן - לא מדובר בתכנון ייחודי ל-M16 אלא למאפיין סטנדרטי בכל הרובים שהיו קיימים פניו וגם רבים שבאו אחריו. צה"ל היה מהראשונים לאתגר את הגישה הזאת ע"י הארכת הרצועה והעברת הנשק קדימה למה שמכונה "תלה צוואר", כך שניתן להשתמש בשתי ידיים חופשיות ועדיין להיות נגיש לנשק מיידית בעת הצורך. ה"אלתור" נובע מכך שהרובה תוכנן במקור לנשיאה על הכתף ולכן חך הרצועה (הטבעת אליה הרצועה מתחברת) מותקן בהתאם - בצה"ל פתרו את העניין ע"י אלתור בעזרת מיתרי שפצור ובהמשך (בM16 ארוך) ע"י ייצור תוספת לרצועה שתפסה את כל הקת והחליפה את המיתרים, בתכל'ס התוספת הזאת היתה לא נוחה ומסורבלת ובהרבה מקרים נשארה ללא שימוש.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל