גדס"רים במלחמת יום הכפורים
 

רבותיי שלום במסגרת מחקר מקיף שאני עורך על מלחמת יום הכפורים נותר פרק לחימתם של מס' יחידות די עלום - אני מכוון לגדס"רים השונים שלחמו בגזרות ועשו עבודה יוצאת מן הכלל :

הייתי שמח אם חברי הפורום יתרמו מהידע הנמצא ברשום אודות ספורם של גדודי הסיור אשר רובם הוכפפו לחטיבות השריון :

גדס"ר 143 - גדוד 87
גדס"ר 279
גדס"ר 189
גדס"ר 36 - גדוד 134
גדס"ר 146 - גדוד 288
יחידת סיור שקד 424
יחידת סיור חרוב 484
יחידת סיור אגוז 483

גדס"ר 87
 

לגדסר 87 יש אתר יפה ומכובד
http://www.87th.org.il/
מנהל האתר היה רופא הגדוד במלחמה
בודאי יוכל לעזור לך בהשלמת מידע
גם חבר הפורום אהרונוביץ היה לוחם בגדוד ויש עוד כמה לוחמים מהגדוד (אספר לך בסוד) שהם חברים בפורום הזה - אולי תכוון אליהם שאלה ישירה ?

סיפור נגמש הפצועים שלהם מסופר גם בספרי "פלוגה י' בסופה"

גדס"ר שקד - 424
 

גם לגדס"ר שקד יש אתר מכובד המתאר את הגדוד לא רק ביום הכיפורים
http://www.gold.co.il/homepages/Heb...0000/index.html

עדויות על לחימת הגדוד בגזרה הצפונית + תמונות בדרכם למוצב בודפסט תמצא בספר שציינתי בקשר לגדס"ר 87

ההסטוריה של גדוד 87 מתוך האתר שלהם - רק היום הראשון
 

עופר - ראשית תודה.

פועלם של הגדודים 87 ו424 מוכר לי כדבעי ואכן אתריהם מרשימים.
האמת היא שברצוני להעלות דרך אשכול זה את תרומתם של גדס"רים פחות מוכרים ובראשם גדס"ר 279 שפעל בעיקר במסגרת כח ששון וחטיבה 11 וכן גדס"רים נוספים שציינתי.
אשמח אם מי מהמשתתפים בפורום ישתף אותנו במידע זה.

מידע נוסף על גדס"ר 288
 

2 בנובמבר 2011: ערב עיון ומורשת קרב של גדוד הסיור 288 במלחמת יום הכיפורים
ערב יוצא דופן של עיון ומורשת קרב של גדוד הסיור 288 במלחמת יום הכיפורים התקיים ביד לשריון ביום 24 באוקטובר 2011. במהלך הערב נמסרו דרגות סרן לבני משפחתו של סגן גיל טל (טריפון) ז"ל, שנפל במלחמה וקיבל לאחר מותו את עיטור העוז, ולאור פיקודו במלחמה על מסגרת הגדולה ממחלקה אישר צה"ל העלאה בדרגה כעבור שנים רבות.

http://www.yadlashiryon.com/show_it...3119&itemType=0

כתבתי קצת על יחידות הסיור תחת הכותרת "סינדרום הכאוס" כאן:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%F8#post3781763

הגדס"ר ה ראשון בחי"ר
 

לא ציינתם כאן את הגדס"ר 582 של חטיבת הצנחנים מילואים 317 [80]. זה גדוד הסיור הראשון שהוקם על בסיס סיירת הצנחנים מיסודו של הר ציון שעשו בה מילואים הרבה מיוצאי ה101 והסיירת הראשונה של הר ציון . לפלוגה זו הוסיפו עוד פלוגות נ"ט נדמה לי על בסיס תולר"ים . היחידה במתכונתה כגדוד סיור פורקה לפני יום כיפור והורכבהמחדש עם פרוץ המלחמה במלחמה פיקד עליה נתן שונרי שירש אותה ממיכה קפוסטה .הם ניהלו קרב קשה באיזור החוה הסינית לילה לפני האסון של 890 , באותו מקום , ולמרות ההזהרות שהעביר שונרי לקצין אג"מ 35 גיל דוד והלה העביר אותן למפקדת האוגדה של ברן , 890 נשלח לגיא ההריגה .

אני דווקא התייחסתי לגדוד סיור זה באשכול אליו הפניתי.

אגב, האם במקביל לגדוד זה היתה לחטיבה גם פלוגת סיור?
 

582
 

גדוד זה פורק לפני המלחמה ונשאר רק כפלוגת סיור . כשפרצה המלחמה הורכב שוב הגדוד בלחץ האנשים שרצו לתרום . כך שבזמן המלחמה הוא פעל כגדוד שכלל בתוכו פלוגת סיור וכך הוא נשאר עד היום .

תודה רבה ללוחם הותיק ועוד שאלה
 

האם ידוע לך מה היה ההגיון בזמנו בהקמת גדוד סיור במקום הסתפקות בפלס"ר המסורתי?
מלבד זאת, האם היית אומר שכח פצי במסגרת אוגדת שרון איננו דוגמא להפעלה מוצלחת של מסגרת סיור? זאת שאלה גם ל-BA
ודרך אגב, אני מסיר את הכובע בפני הותיקים פה.

אני לא יודע האם הייתה מחשבה רבה בהקמת הגדס"ר בחטיבת החיר"ם. לפי דעתי, המסגרת הגדודית נועדה יותר לשמש תשתית לוגיסטית- מינהלית לשלוש הפלוגות החטיבתיות. בפועל, מה שקרה הוא, שמפקדים בצה"ל ראו בסיור בכלל ובגדס"ר בפרט, מסגרת לוחמת רגילה, הגם שלא נבנתה ולא יועדה לכך. יש להבדיל בין גדס"ר אוגדתי לגדס"ר חטיבתי, שאינו אלא מסגרת ליח"טיות. גדס"ר אוגדתי, היה גדוד מעורב של טנקים וחרמ"ש, שנועד למשימות סיור ואבטחה. בפועל, השתמשו בכולם כמסגרות לוחמות, או שפירקו אותם.
פצי לא היווה מעולם מסגרת סיור. היה זה כח חי"ר מובחר מאולתר שנועד למשימות אבטחת עורף וציד כוחות אויב שפוזרו בעורף כוחותינו, כגון קת"קים, תצפיתנים, וכוחות קומנדו שהונחתו בעורף. אולי בצה"ל מכנים כח כזה, מכח ההרגל, סיירת, אבל אין המדובר כאן בסיור. אין בכך כדי לפגוע בסגולותיו ומעשיו המבורכים של כח פצי, אולם איני יכול לראות בו סיירת.
אגב, המפגש היחיד שלי, שכנראה היה עם כח פצי, לא היה סימפטי במיוחד, ונעשה בשעות החשיכה, אגב חילופי אש עם נגמ"ש אלמוני שהסתער על הגדוד שלי, ובנס לא חטף פצצת מרנ"ט.

אם אתה אומר שהגדוד פורק, אז להיכן יועדו הפלחה"ן והפלנ"ט שלו?
דומני שמי שנלחם בציר טרטור היתה רק הפלח"הן. הפלנ"ט בפיקוד אמיר קרן ( שהיה אגב כדורסלן מצטיין), נשלחה להבטחת אגף- משימה שמילאה יפה, והיכן הייתה פלוגת הג'יפים?

רק המעטפת הגדודית העצמאית פורקה, הפלוגות עצמן נותרו
 

אגב בחטיבות החיר"ם הסדירות של אותם הימים לא בוצע מהלך דומה מאחר והפלחה"נים שלהם היו מסגרות השלמת מילואים והפלנ"טים הוקמו רק כעבור שנים

הגדוד פורק והורכב עם תולר ,בלי תולר , מאוד לא ברור . תתכתבו באינטרנט גדוד 582 ותקבלו את מצב הגדוד לפני המלחמה ואחרי המלחמה כולל כל השיבוץ הקרבי .

לא מדויק
 

שתי חטיבות חיר"מ סדירות בלבד היו לצה"ל במלחמת יוה"כ : גולני והצנחנים. לגולני היתה, אכן, פלחה"נ במילואים. לצנחנים היתה פלחה"נ סדירה.

שירתתי בגולני עד סוף 72ולא זכורה לי פלוגת חה"ן מילואים . מי היה מפקדה ? מאיפה החיילים ? לא זכורים לי בכלל חבלנים במסייעת או ברובאיות .

היתה
 

עפ"י האתר הרשמי של חה"נ גולני, אכן במלחמת יוה"כ זו היתה פלוגת מילואים.
כמו כן, אל"מ (מיל') משה גבעתי מתאר, ברשימה שהופיעה בגליון "מערכות" במלאת 30 שנה למלחמה, כיצד הקים כח הנדסי מאולתר נוסף לחטיבה.
בגדודי גולני היו חבלנים, מש"קי חבלה וקציני חבלה משובצים בפלוגות. לא היתה מח' חבלה גדודית.
שירתי בגולני מפברואר 73 עד פברואר 76.

לא זכורים לי חבלנים או קציני חבלה בפלוגות . אבל יתכן מאוד שאני טועה . בכל זאת עברו מספר ימים מאז 1972 .כתבתי בפורום זה באחד השרשורים על "המיוחדת " שהיתה מחלקה של חבלנים וצלפים ופורקה ב1970 בעיקר בגלל בעיות משמעת .כפי שכתבתי החבלנים היו חבורה של מטורפים שנהגו לשחק בחומרי חבלה בתוך האוהלים . אחד הדברים שהם אהבו זה לפרק רימון 26 להוציא מתוכו את חומר הנפץ ולסגור בחזרה .הוצאת הנצרה הפעילה את הנפץ דבר שגרם לפאניקה המונית . כתבתי גם שאחד מהם שהיה נכנס ויוצא מהכלא , נכנס לאוהל המ"פ ואמר לו שבכוונתו לשים קץ לחייו ולקחת את המ"פ עימו . הקצין שכב במיטה , קרא עיתון והנהן באדישות . ואז הוא הפעיל רימון כזה ויש אומרים שראו אוהל רץ , יש אומרים שהקצין התאדה דרך היריעות והמהדרין אומרים שהוא רץ עד עצם היום הזה , מהפחד . סליחה נזכרתי פתאום שבתחילת דרכי בגדוד 13 אכן היה קצין חבלה והוא היה עודד לויטוב אחיו של הטייס השבוי עמוס לויטוב .

המחלקה המיוחדת
 

המחלקה המיוחדת בגדוד 51 פורקה לפני שהגעתי לגדוד כחייל, אבל הותיקים עוד סיפרו אגדותיה ועלילותיה.
זו אינה אגדה: ב-3.12.70 פשט גד' 51 על מאחזי המחבלים בג'בל רוס (האזור כונה אז פתחלנד). מ"מ המיוחדת, סגן שלמה כהן ז"ל נהרג בקרב זה. יהי זכרו ברוך!

שלמה "סלומה " כהן אכן נהרג בקרב זה . תושב גבעת שמואל , הכרתי חבר ילדות שלו שסיפר לי עליו . קרב זה היה מעין השלמה לששת הימים שבו צה"ל לא התעסק עם ג'בל רוס .מיד אחרי הקרב הזה עלה גדוד 13 ותפס את המקום . הייתי חייל צעיר במחלקת מרגמות וישבנו שם מספר שבועות כשאנחנו סופגים אש מרגמות ונסיונות התקרבות תוך שימוש בנק"ל וירי אר.פי. ג'י. המ"פ שלנו דובי רוטברג נפגע מרסיס בצואר בזמן שרץ לבדוק חייל שנפגע .הוא חולץ בעזרת נ"נ למפקדה בקיבוץ דן אך היה מאוחר מידי . הר דב נקרא על שמו . הייתי בכיתת הכבוד בהלוויה שלו בקיבוץ עינת .

תיקון עצמי
 

התאריך הנכון הוא 3.12.69 ולא כפי שכתבתי.

בטוח שפלחה"ן 35 הייתה סדירה?
 

ראה מה כתוב באתר גולני...

בשנת 1977 הוקמה הפלחה"ן הסדירה. מח"ט גולני, אמיר ראובני,יזם את ההקמה ובפיקוד הצפון ומפקדת האוגדה נתנו לו את מירב הגיבוי. זו הייתה הפעם הראשונה שפלוגת חה"ן סדירה מוקמת בחטיבת חי"ר בצה"ל. במפקדת האוגדה והפיקוד ראו בהקמת הפלוגה ניסיון קריטי ונתנו עליה דגש מיוחד. הנסיון הראשון לא עלה יפה. לשם הקמת הפלוגה מינה המח"ט מ"פ, צוות קצינים ומ"כים מהחטיבה שנשלחו להכשרה הנדסית. אולם, הקצינים סרבו לעבור הסבה מחי"ר להנדסה וניצלו כל תירוץ כדי להשתמט ממנה.

http://www.gadsargolani.com/Web/Uni...ut/Default.aspx

לא יתכן שפלחה"ן 35 הייתה פלוגת מילואים בפיקוד קצין בסדיר מנמ"ש, כפי שהיה מעת לעת בפלוגות הנדסה השלמה בחטיבות שריון של אותם הימים? בדקתי ב "עדויות בגובה החול" של מעוזיה סגל ושם הדבר לא מצוין במפורש. אם יש לך מקור אחר, אשמח.

אכן אתגר...
 

נתחיל בזיכרון, גם אם הוא לא מה שהיה פעם... כשבני גילי ואני התגייסנו (1972 - 1973, לפני המלחמה) היתה פלחה"נ הצנחנים אחת האופציות לשירות קרבי.
היות והזמן עושה שמות בזיכרון, הלכתי לחפור ברשת. מצאתי איזכורים רבים לקיומה של הפלוגה כיחידה סדירה בתקופות שונות, אבל איזכור חד משמעי לקיומה כיחידה סדירה במלחמת יום הכיפורים לא מצאתי, מלבד אולי, רשימת הנופלים של הפלחה"נ. ברשימה הזו מופיעים גם יוצאי היחידה שנהרגו כאנשי מילואים ביחידות אחרות, אבל קשה להתעלם מחיילים סדירים שמשוייכים לפלחה"נ ושנפלו במלחמת יום הכיפורים.
מפקד הפלוגה במלחמה היה שמעון נווה (כיום תא"ל מיל'). צריך לתחקר אותו...

המאמר הזה מעיד על כך שפלוגת חה"ן צנחנים היתה יחידה סדירה.
http://www.jeepolog.com/forums/content.php?r=1855

אגב במלחמת ששת הימים לחמה הפלוגה בקרבות חטיבת הצנחנים ברפיח כשבראשה מפקדה יצחק מרדכי.

המעט שנכתב על חה"ן צנחנים ושמעון הקר (נוה) במלחמת יום הכיפורים מופיע בספר מאת מעוזיה סגל, "עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית", הוצאת מודן, 2007, עמודים 64-65.

קראתי את המאמר
 

במסגרת החפירה שלי ברשת. הוא מעיד שזו היתה פלוגה סדירה בשנות השישים.

סליחה על ההקפצה,

1) הפלחה"ן של חטיבת הצנחנים לא צלח את התעלה במקרה עם אלי כהן?
2) אתה מדבר על כך שהפלחה"ן נלחם במסגרת הגדוד של שונארי שהיה שייך לחטיבה 80, אני קראתי בספר של החטיבה שגם בצפון נלחם פלחה"ן, זה היה עוד פלחה"ן של החטיבה או שאלו היו אפורים שהיו ת"פ של החטיבה במלחמה?

תודה מראש.

אם אני לא טועה אלי כהן היה בחטיבה 55 . לגבי הפלחה"ן בצפון אני חושב שהם היו חלק מהגדוד של שונרי שהושארו עם כל החטיבה .

לדעתי כל הגדוד של נתן שונארי ירד לסיני...........
 

ובתקופה שלפני לא עלה לרמה ולא נלחם
מחמת ההוראה שכלים רכים ורכים למחצה לא עולים

לא עולים?
 

ג'יפי התול"ר של גד' 51 עלו לרמה"ג ביום א' 7.10.73 .

לא עולים?
 

ג'יפי התול"ר של גד' 51 עלו לרמה"ג ב-7.10.73.

הסיור המשוריין - הישגיו בעבר וחיוניותו בעתיד - מאמר ישן של בריל במערכות
 

מתייחס גם לפעילות גדס"ר 134 ברמה"ג

http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/1/109511.pdf

סיור מור"ק - לחימת גדס"ר 288 במלחמת יוה"כ
 

אתמול התקיים סיור מור"ק במסלול לחימת גדס"ר 288 במסגרת התקפת הנגד ב 8 באוקטובר בדרום רמה"ג במלחמת יוה"כ. מרבית לוחמי הגדוד לא נפגשו 39 שנים, מאז השחרור משירות המילואים הממושך במרץ 1974, וההתרגשות הייתה רבה. נקודת הפתיחה של הסיור הייתה במצפה אופיר ליד גבעת יואב, שם התכנס הגדוד ב 8 לאוקטובר 1973 אחרי שנסע על זחלים במשך יומיים מהימ"ח במחנה עופר ועלה לרמה דרך צומת כורסי (בסמוך למוצב נוקייב המפורסם). כאן ניתנו הרצאות על ידי אחד מתושבי המקום (שסיפר על פינוי הישוב בתחילת המלחמה) ועל ידי תא"ל מיל' שלמה איליה, מי שהיה קמ"ן חטיבה 205 בזמן מלחמת יוה"כ (ולימים מפקד היק"ל) וכן חולקו תעודות הערכה למשפחות 9 חללי הגדוד במלחמה. תא"ל איליה ציין לשבח את מפקדי הגדוד, שהיו ותיקים מנוסים ושקולים (צביקה דהב המג"ד כזכור פיקד על גדוד 95 שרמנים של חטיבת הראל עוד בששת הימים) מה שתרם לביצוע המשימות במלואן במינימום אבדות ושמירה על כשירות להמשך לחימה.

לאחר מכן המשיך הסיור לתל-סאקי (בדרך חלפנו על פני חורבות מפג"ד אל-על), שם התקיים מפגש מרגש בין חיליק וינשטיין, המט"ק הראשון שעלה לתל אחרי נסיגת הסורים וחברי עמותת המקום בראשות מנחם אנסבכר (מ"מ גדוד 50 שפיקד על התל בימים הראשונים למלחמה). שני הצדדים סיפרו את חוויתיהם מהמפגש בין המצילים לניצולים ביום השלישי למלחמה. כמו כן נכנסו אל הבונקרים עצמם ושמענו הרצאה על קרבות הגדוד בדרום הרמה בואכה תל ג'וחדר. לסיום התקיים מפגש מרגש נוסף בין לוחם הגדוד רמי דגני שנפצע קשה בסמוך לתל ושלמה תימן וגיורא צורבל, טייסי בל 205 מטייסת 124 שפינו את דגני לביה"ח פוריה ובכך הצילו את חייו. השניהם קיבלו תעודות הוקרה. אגב הפעם האחרונה שהמוצב עצמו היה מאויש הייתה בשלהי מלחמת לבנון השנייה.

משם המשיך הסיור למרומי תל-פארס לתצפית על אזור לחימת הגדוד מכיבוש תל-ג'וחדר ועד סוף המלחמה ברמה"ג, כולל סיפור כיבוש תל-פארס עצמו על ידי פלוגה מהגדוד ולאחר מכן הלחימה כנגד חטיבה 40 הירדנית במובלעת. אגב אחרי כיבוש המקום גילו חיילי גדס"ר 288 מספר טכנאים של ח"א שנותרו בו אחרי נסיגת כוחות צה"ל בראשית המלחמה ומצאו מסתור במעבי הבונקרים התת קרקעיים. סוף דבר, בנובמבר 1973 ירד הגדוד לסיני ביחד עם אוגדה 146 כולה, שהתייצבה במרחב טסה-החווה הסינית-ראש הגשר. הגדוד סופח לאוגדת אריק שרון בגדה המערבית והוצב בפאתיה הדרומיים של איסמעיליה וככזה היה בין יחידות צה"ל האחרונות שפינו את אפריקה בשלהי פברואר 1974. לאחר מכן נלקחו ממנו פלוגות השריון לטובת תגבור יחידות שנפגעו במלחמה והגדוד נותר כיחידה מנוגמ"שת למשך מספר חודשים בטרם פורק סופית בשלהי 1974. כמו מרבית גדס"רי המילואים, גם גדס"ר 288 התקיים במתכונתו המקורית פחות משנה, וזאת אחרי שביצע אימון הקמה בראשית קיץ 1973.

כתבה על הסיור תוקרן בחדשות ערוץ 1 ביום ראשון הקרוב כמו כן הסיור תועד במלואו על ידי אנשי עמותת יד לשריון. שנה הבאה 40 שנה למלחמת יוה"כ הגדס"ר יתכנס שוב במסגרת הכנס החטיבתי הצפוי בלטרון ב 10 לאוקטובר 2013.

גבעת יואב
מג"ד 288 אל"ם מיל' צביקה דהב נושא דברים

תא"ל מיל' שלמה איליה נושא דברים

מוצב הנוקייב ז"ל מעל כביש הכנרת למרגלות מצפה אופיר.

אקזמפלר מצמד הבלקהוקים שהגיח משום מקום וחלף על פנינו


תל סאקי
המפגש בין המט"ק המחלץ חיליק וינשטיין וניצולי תל-סאקי

חדר ההנצחה במעבי הבונקר

צמד הטייסים המחלצים תימן וצורבל


תל פארס
צביקה דהב נושא דברים

בסיס גשור הישנה למרגלות תל-פארס, כאן גילו כוחות הגדוד שעלו לכיבוש תל-פארס BTR נוסף של גדוד 50 ובו סדירניקים הרוגים.

תל כודנה האימתני נשקף מעבר לקו הגבול הנמתח צפונה אל עבר רכס החזקה

הכפר הסורי רפיד למרגלותיו המזרחיים של תל-פארס

מדוע אני לא שומעת דבר על גד"סר 189

גדוד סיור 189
 

גדוד זה היה פעיל במלחמת ההתשה ופורק לקראת סופה. מפקד הגדוד היה אמנון רשף
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...%A8%D7%A9%D7%A3
מאחר והיינו כל הזמן מסופחים ליחידות אחרות לצורך פעילות אני מבין שלא מספרים על מטלות שעשינו.

ספרו של יאיר ליטביץ על מלחמתו של גדס"ר 87
 

ששמו " צ- 817 " ( אנא סלחו לי שאינני זוכר את מספרו המלא של הטנק בן ששת הספרות)

קראתי לאחרונה את הספר המרתק של יאיר ליטביץ שהיה מ"מ ואח"כ מ"פ בגדוד הסיור 87 .

הגדוד השתייך לאוגדה 143 בפיקודו של אריק שרון והוא גילה את ה"תפר " בין

הארמיה השניה והשלישית של הצבא המצרי ב9 לאוקטובר 1973.בין התעלה לאגם המר הגדול.

בליל ה15 לאוקטובר פרץ צה"ל לצד המערבי של התעלה במהלך שהכריע את תוצאות המלחמה.

הגדוד סבל אבידות כבדות ,כ118 נופלים ומרבית הטנקים שלו נפגעו. טנק של יאיר היה אחד הבודדים

ששרד . הספר מומלץ מאוד לקריאה.

את סיור גדוד 87 בקו התפר יש לראות בפרופורציות הנכונות.
 

גדוד הסיור 87 גילה את הפרצה בתחילת המלחמה, בפעולת הסיור היחידה שביצע. בימי המלחמה הבאים נעשו פעולות זחילה רבות של הארמיות המצריות אשר שינו את המערך שלהן ויצרו רצף בקו ההיעאכות המצרי. רצף זה אמנם לא נשמר באיזור האגם המר הגדול, אך קשה לומר כי ניתן היה לסמוך על המידע המודיעיני שנאסף ביום 9/10/73 גם ליום 15/10. תצפיות שונות שנעשו מאיזורי כישוף-חורבה העלו כי הצבא המצרי לא החזיק בגזרה קו רציף. עם זאת, החל מיום 10/10/73 לא נעשו בגזרה כל פעולות סיור ואיסוף סדירות. קו הגבעות שהוחזק על ידי כוחותינו, מחמדיה בואכה חורבה, שלט בתצפית יוצאת מגדר הרגיל על הקו המצרי מדרום מיסורי ועד איזור פריסת הארמיה השלישית. היה זה איזור שממש זעק לביצוע פעולות איסוף ומודיעין שדה. אך פיקוד צה"ל נקט בגישתו הבלתי נסבלת, והזניח כל פעולות איסוף ע"י סיור ותצפיות. לדעתי, הסיור שנעשה ע"י גדוד 87, אמור היה להיתפס ע"י כל מפקד סביר, כבלתי רלוונטי. איני יודע האם מישהו בכלל את המידע שהופק בסיור הזה, בעת תכנון מבצע אבירי לב.
גדוד 87 הפך להיות באבירי לב גדוד שריון רגיל, כפי ששימש כל השבוע שקדם ליום זה.
על כן, עצם העובדה שהגדוד ספג כל כך הרבה אבידות אינה משום שהגדוד עסק בפעילותו כגדוד סיור. האבידות העיקריות נגרמו בשל פעילותו כגדוד שריון. אני מאמין, כי לו היה מטה אוגדה 143 בעל ראיה רחבה יותר של ניהול אמצעי האוגדה, לרבות אמצעי האיסוף; לו פיקוד דרום היה אף הוא עומד על ניהול משאבים נכון; ובמיוחד היה קמ"ן אוגדה 143 דואג למודיעין שדה אמיתי, יתכן ותוצאות המלחמה היו עולות לעם ישראל מחיר נמוך יותר.

השם המלא של ספרו של יאיר ליטביץ הינו : צ -817831
 

ג'יפי התול"ר עלו והמתינו מחוץ לצומת יחד עם הסמג"ד במהלך הלחימה שם
 

מאוחר יותר, הם הופעלו ביעילות נגד טנקים מצריים מעבר לתעלה. ובכלל, דומני שעיקר הכח של שונארי שהופעל בחווה הסינית היה של פלוגת ההנדסה. כאמור, פלוגת הנ"ט נשארה בחוץ.

הכח של שונרי שנכנס לציר טרטור כלל מחצית מפלוגת ההנדסה (החצי השני נותר בעמק החולה) ופלוגת הסיור.
הפלנ"ט נותר מחוץ לקרב במשימת אבטחה כלפי דרום.

בחטיבות החי"ר,הגדסרים-מסגרות אירגוניות .
 

שרתתי במערך החי"ר שנים שנים רבות בתפקדי כ"א,אני מצטרף לדעתו של הלוחם הותיק כי בחטיבות החיר הסדירות הקימו את הגדס"רים בכדי לפתור בעיות רבות וקשות של תחזוקה, כ"א(שלישות) ומשמעת,למרות שמדובר ביחידות של מעל -100 חיילים וקצינים,ליחידות אלה לא בעלי תפקידים בתחום הלוגיסטיקה והשלישות.

כשליש גדוד -202 וק.כ.א של חטיבת הצנחנים נתבקשתי לעזור מידי פעם לפקידות הפלוגתיות בנושאי השלישות ולפעמים בעיות קשות שפגעו בחיילי היחידות,

שנים דיברו בחטיבה 35 על הקמת גדוד חס"ע (חהן,סיירת,עורב) במטרה לארגן ולשלוט בבעיות המנהלה של 3 היחידות .

לפני מס' שנים נודע לי שהיחידות אוחדו ונקראו גדס"רים,

לא מכיר את התו"ל והיעוד של הגדודים אבל מדוע גדודי סיור? יש בגדוד כזה פלוגת סיור אחת ופלוגת חהן ו-נ"ט ,2 פלוגות עם הכשרות ויעודים שונים.

אני מעריך שזה עיניין יוקרתי-להיקרא גדוד סיור זה "נחשב יותר" מאשר להיקרא גדוד הנדסה,או גדוד נ"ט.

אני לא יודע על גדסרים בחטיבות הצנחנים במילואים כמו שמדברים כאן על גדסר של חטיבת הצנחנים מיל הצפונית שנלחמה במלחמת יום כיפור(כנראה בטעות אומרים גדס"ר ומתכוונים לפלס"ר),
עד סוף שנות ה-80 בחטיבות החיר והצנחנים מילואים היו יחידות חטיבתיות עצמאיות ולא גדס"רים,
פשוט שרתתי באוגדת האש באמצע שנות ה-80 ולחטיבת הצנחנים המרכזית(כבשה את הר הבית בששת הימים וצלחה ראשונה את התעלה ביו"כ)היו יחידות חטיבתיות נפרדות.

הגדס״ר כלל שלוש פלוגות: פלנ״ט, (תול״ר), פלס״ר ופלחה״ן

46 שנים למלחמת יום הכיפורים: סיפורו של הגדוד שהבקיע את הדרך למצרים
 

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

חה"ן 35 הייתה סדירה מתחילת שנות ה60
 

הייתה בעלת שני תפקידים, חבלה ובנוסף מרגמות 120. המרגמות הורדו מאוחר מהתו"ל.

יחידת סיור אגוז 483
 

ערב המלחמה נשלחה לתגבר את סביבות העיר קונטרה, חטפה הפגזות קשות והרבה נפגעים.

מידע נוסף וריכוז חומרים על גדוד הסיור 288
 

ניתן לקרוא בערך ויקיפדיה שהכנתי על הגדוד:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9...A1%22%D7%A8_288

הכנתי גם ערך על המג"ד צביקה דהב:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A...%93%D7%94%D7%91