פק"ל הצלת חיים
 

אבקה שהופכת לדם בתוספת מים, מכשיר הנשמה שפועל על סוללות, רקמת עור מהונדסת גנטית ובית חולים סולארי בתנאי שדה. קבלו את החידושים שיצילו את חיי חיילינו בשדה הקרב

דן אבן | 28/6/2009 11:44
תסריט שכזה אולי נשמע בדיוני, אבל בהחלט עשוי להתרחש כבר בעשור הנוכחי: פצוע בשטח שמאבד דם רב וזקוק במהירות למנות דם נוספות, נאלץ להמתין כיום לאמבולנס לפני שניתן לו עירוי. ואולם משימתם של הרופאים בתנאי השדה לשכלל את שיטות הטיפול בנפגעים בשטח הולידה לאחרונה טכנולוגיה חדישה שפיתוחה על סף פריצת דרך: יצירת מנת דם מיובש, שיוכל כל חובש למהול במים ולהזריק לנפגע בשטח עוד לפני בואה של ניידת טיפול נמרץ לזירה. חיילים בשדה הקרב יוכלו לשאת אבקת דם שכזו בתוך האפוד במשימות סוערות, ובעת הצורך, חלילה, תהפוך האבקה למצילת חיים, עד הפינוי הצפוי לבית החולים. בכירי חיל הרפואה בצה"ל כבר לא רואים בחזון חלום תלוש מהמציאות, אלא טכנולוגיה שקורמת באטיות עור וגידים.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/1/068/488.jpg]

חובש מטפל בפצועים. צילום: רענן כהן


חידוש נוסף שמוכנס כבר בימים אלה לצה"ל הוא ה"מיקרו מנשם" - מכשיר הנשמה נייד, נישא על גב, שמאפשר הנשמה של חייל בתנאי שטח מתוך מכשיר המופעל על ידי סוללות, ולא באמצעות מפוח הדורש לחיצות יד מאומצות מצד הרופא או החובש הצבאי, כפי שנהוג היה להנשים פצועים עד כה. ה"מיקרו מנשם" פותח בצה"ל בשיתוף חברת "אמפקט" האמריקאית, ומתחילת השנה כבר התקבלו בצה"ל 250 מכשירים שכאלה, מתוך כוונה להעבירם לחובשי הגדודים הלוחמים.

"המנשם החדש קטן וקל לנשיאה, והוא מופעל באמצעות סוללה המאפשרת הנשמה למשך שמונה שעות", מסביר תא"ל ד"ר נחמן אש, קצין רפואה ראשי בצה"ל. במכשיר החדש משולבת גם טכנולוגיה שמאפשרת למדוד את אחוז ההמוגלובין המחומצן בדם אצל המונשם, תוך שימוש במודד המוצמד לאצבע כף היד במטרה לוודא שמתבצעת הנשמה יעילה. אנשי החיל מספרים כי נדרשת הכשרה קצרה בלבד לרופאים מילואימניקים לצורך תפעול המיקרו מנשם, בדרך להנשמה חדשנית של חיילים שנפגעו בתנאי שדה.
אוויר לנשימה
בצה"ל מפתחים בימים אלה גם מחולל חמצן בתנאי שטח, המאפשר לקלוט חמצן מהאוויר הפתוח, ולהעבירו לחיילים באמצעות צינורות קראמיים. המכשיר מפותח בימים אלה בשיתוף עם פרופ' אילן ריס מהפקולטה לפיזיקה בטכניון בחיפה. "חיל הרפואה זיהה צורך בחמצן בריכוז גבוה של כמאה אחוז לטיפול בנפגעים בשדה הקרב", מסביר פרופ' ריס, "הפרדת חמצן בריכוז של מאה אחוז נעשית עד כה בשיטה המחייבת לוגיסטיקה מסורבלת, שאינה ישימה לשדה. הצגנו שיטות שונות להפרדת חמצן מהאוויר שנותנות חמצן בריכוז של כ-75 אחוז, ושתי שיטות להפרדת החמצן, שמאפשרות רק מעבר של יוני חמצן ביניהן. אחת השיטות מהווה בסיס לפיתוח של מחולל החמצן החדש".

בנוסף , מפותחת, כאמור, בשנים האחרונות אבקת דם מיובש בהקפאה לטיפול בשדה הקרב, בשילוב עם חברת הביו-טכנולוגיה ישראלית "קור דיינמיקס" מנס ציונה. הטכנולוגיה המכונה "דם אדום" אמורה לאפשר בעתיד לקחת מנת דם מכל מתגייס, לייבש אותה עד שתהפוך לגרגרים בצורת אבקה, ובהמשך לשמור אותה למקרה חירום. על פי התוכנית, לוחמים יוכלו לשאת את אבקת הדם בשטח, ובמקרה הצורך ניתן יהיה להחדירה בעירוי, לאחר ערבובה במים. קצין רפואה ראשי, תא"ל ד"ר אש, דיווח החודש כי "הפרויקט עדיין מצוי בשלבי פיתוח".

פיתוח אבקת הדם המיובש החל עוד לפני כשבע שנים בחברת הביו-טכנולוגיה IMT ולימים עבר ל"קור דיינמיקס", שרכשה בעלות על חלק מהמוצרים. "בימים אלה, אנחנו מצפים לסיוע כספי מצבא ארה"ב כדי להניע את המשך הפרויקט", מספרת דיתי נתן, מנהלת הפרויקט בחברת "קור דייינמיקס".

הטכנולוגיה מבוססת על שיטת הקפאה ייחודית שפותחה בארץ, המכונה 'הקפאה כיוונית'. "שיטה זו מאפשרת להקפיא מנות דם ללא חומרי שימור קונבנציונליים, שהם לרוב נוזליים בטמפרטורת החדר. אנחנו לוקחים את מנת הדם, ולאחר הקפאה מעבירים אותה בתהליך ייבוש, תוך הפיכת הקרח בתמיסה שנוצרת לאדים, עד שנותרת אבקה בטמפרטורת החדר. בהמשך, האמצעי היחיד הדרוש כדי להשיבה לחיים הוא ערבוב במים", מסבירה נתן.

חלק מהפיתוחים החדשים ברפואת השדה בעולם כבר נבדקים על בני אדם. בכנס ה-26 למדעי הצבא, שנערך בדצמבר 2008 בפלורידה, הוצגו כמה טכנולוגיות מצילות חיים שנבחנות בימים אלה על ידי מדענים, ומיועדות ליישום ראשוני במסגרות צבאיות. בין היתר, הוצגה בכנס אבקה בצבע קרם המכונה "אבק קסום", שמאפשרת לגוף להחיות רקמות שנפגעו בפציעות חודרניות, למשל, רקמות עור, עצם ושריר. אזרח שפיזר את האבקה על ידו במסגרת ניסוי, לאחר שאצבעו נחתכה מפרופלור, הצליח לשקם בתוך ארבעה שבועות את הרקמות שנקטעו.

בנוסף, הוצג בכנס פיתוח של רקמת עור מהונדסת גנטית, שמכילה את המטען הגנטי של החייל. הרקמה ניתנת לשמירה בטמפרטורת החדר


כחתיכת עור בגודל בול, וניתן להגדילה במקרה של פציעה הדורשת השתלת עור. כמו כן, דווח על פיתוח צינור עשוי זרחן שמכונה "הידרוקסי-אפטיט", המתפקד כפיגום שמוחדר לגוף במקרה של שבר בעצמות, כדי לתת לו את המבנה הנדרש לשיקומה הטבעי של העצם שנפגעה. בכנס הוצג גם רובוט שמכונה "BEAR", המכיל אביזרים דמויי עיניים, אוזניים וזרועות אנושיים, ומסוגל לשאת מטענים כבדים, ולפנות פצועים קשה מזירות לחימה קשות, מבלי לחשוף אותם לתזוזה פתאומית שעלולה לסכן חיים.

בתחום הרובוטיקה הרפואית מתוכננת בהמשך השנה השקתו של הרובוט הרפואי המשוכלל בעולם בשם "Trauma Pod", שבו תולים תקוות גם מומחים ברפואת השדה. הרובוט, שמפותח על ידי חברת "רובוט מדיק" בשיתוף הצבא האמריקאי בהשקעה של 12 מיליון דולר, מסוגל לבצע מגוון פעולות רפואיות - ממתן עירוי נוזלים למטופל ועד לביצוע ניתוחים, תוך הפעלת מכשור רפואי כמו סכין מנתחים והחדרת ציוד לפרוסקופי, דרך חתכים זעירים בגוף, באופן עצמאי ובהשגחתו של רופא אחד בלבד. אחת המערכות המותקנות על גבי הרובוט המכונה MVS מאפשרת לו לספור את כל האביזרים הנדרשים לניתוח באמצעות מצלמות המותקנות עליו וסורקות את הסביבה.
בעזרת השמש
בארץ כבר הוכנסו בחודשים האחרונים כמה חידושים בערכה הרפואית הצבאית שמשפרת את היכולת להעניק טיפול רפואי בתנאי השטח. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בחודש ינואר הוכנס לשימוש בצה"ל חוסם עורקים חדיש מסוג CAT, שנחשב קל ונוח יותר לשימוש בתנאי שטח מלחיצים. "חוסם העורקים המתקדם ניתן להנחה באמצעות יד אחת בלבד", מסביר תא"ל ד"ר אש. כמו כן, רועננו בשנים האחרונות ערכות החובשים והרופאים בתחבושות המוסטטיות, שמסייעות בקרישת דם מאזורים מדממים, ובמחטים מסוג BIG המאפשרות החדרת נוזלים לעצם באזור הרגל, במקרים שבהם קשה לחובש בשטח לאתר וריד מתאים להחדרת עירוי דם בחייל שנפגע.

בחיל הרפואה עמלים בחודשים האחרונים על שיפור נוסף בטיפול הרפואי שניתן לחיילי השדה, והוחלט ליזום בתוך שנתיים הקמת בית חולים שדה חדש. בעבר פעלו בצה"ל שני בתי חולים שכאלה - האחד בסמוך לקריית שמונה, והשני בנגב הדרומי - אך פעילותם הופסקה במרוצת העשור האחרון. בשנים האחרונות נצבר בצה"ל ניסיון גם בהקמת בתי חולים שדה בעבר בעתות חירום, למשל בית חולים שהוקם בטורקיה לאחר רעידת האדמה הגדולה באוגוסט 1999, ובית חולים ארעי שהוקם בינואר השנה מחוץ לרצועת עזה בימים האחרונים למבצע "עופרת יצוקה", כדי לטפל באזרחים פלסטינים.

גם בעולם השתכללו בשנים האחרונות השיטות להקמת בתי חולים בתנאי שדה. במאי שעבר דיווחו חוקרים מאוניברסיטת פלורידה כי החלו לבחון הקמת בית חולים צבאי בתנאי שדה, שמופעל באמצעות אנרגיה סולארית. במקביל, הודיע משרד המחקר של חיל הים האמריקאי באוקטובר שעבר על מתן מענק בגובה 1.6 מיליון דולר למומחה לננוטכנולוגיה מהעיר סן דיאגו, שמפתח "צעקה" נוספת בתחום - "בית חולים שדה" על גבי צ'יפ אלקטרוני.

ההמצאה היא למעשה שבב אלקטרוני שמכיל נתונים גופניים על אודות החייל הנושא אותו ומאפשר ביצוע פעולות טיפוליות בחייל שנפגע כדי לעורר את הגוף באופן עצמוני לתגובה ריפויית בתוך כחצי שעה. אם חייל שנפגע בשדה הקרב מפתח שוק אנפילקטי, קולטים אנזימים הממוקמים על גבי השבב החדש עלייה ברמות של סמנים במחזור הדם שלו. בתגובה, יגרמו האנזימים לשינוי בריכוז החומרים שיובילו למהלך טיפולי מהיר ולייצוב מצבו של החייל בשדה, עוד בטרם הועבר למתקן רפואי, תוך מזעור הפגיעה הגופנית ככל שניתן.

http://www.nrg.co.il/online/29/ART1...oc=150&tmp=4799

מממממממ.... משקה דם אינסטנט! יותר טוב משוקולית!
 

ועכשיו ברצינות - מכל הדברים החשובים מאוד שהוזכרו בכתבה, לדעתי זה הוא שמצביע על המגמה העתידית:

זה העתיד של הרפואה בשדה הקרב. שבבים שיושתלו על חיילים ויתנו להם טיפול ראשוני (ובעתיד היותר רחוק - הרבה יותר מטיפול ראשוני) ע"י קריאה של מדדים גופניים בזמן אמת. בנוסף, אם לחייל חסר משהו השבב ידע לתקשר עם הבסיס הקדמי שלו ולידע את הרופאים והחובשים הפלוגתיים. החייל בסכנת התייבשות? השבב יתריע ולחובש (ואולי גם לחייל), וזה יפקוד עליו לעצור ולשתות. החייל נפגע? החובש מיד יבוא אליו ולבנתיים השבב ישחרר אנזימים שייצבו את מצבו. השבב יזהה גם נוכחות של חל"כ בדם של החייל ויוכל לסכל אותו עוד לפני שהחייל מבחין בתסמינים.

האם השבב הזה מושתל בתוך הגוף? או שהוא מודבק לעור וקולט דרכו?

דבר שני- מי מייצר את המכשירים הללו? אמנם צה"ל והמדענים האזרחיים אמונים על הייצור, אבל האם יש להם מפעל עם מכונות לשם כך? או שמעבירים לחברה אזרחית?

כל העסק נראה לי מוזר מאוד- נראה לי בטוח בהרבה לתת לשבב לקחת מדדים ולהשאיר את הטיפול לחייל/ חובש; בפרט שהעניין מחייב "שבב" גדול שמכיל כמויות סבירות של מספר סוגי אנזימים. אני מניח שמדובר בטעות.

שרוקי- מן הסתם, הצבא מגדיר דרישות ומממן פיתוח, וחברות אזרחיות מייצרות ומספקות.

בהנחה שמכשירים כאלו לא ישווקו לשוק האזרחי (לא רואה כמה הם קריטיים לתאונות דרכים למשל)- האם משתלם לחברה לפתח אותם? נזכור שלא כל מוצר יאושר לשיווק לחו"ל, לא?

במידה וכן- מישהו מכיר חברות כאלו?

השבב לא צריך להיות גדול. החומרים הכימיים שיוזרקו לגוף החייל יכולים להיות במיכל קטן שיוצמד לדוגמא על הזרוע, והשבב ישדר למיכל איזה חומרים להזריק ובאיזה מינון. למעשה אני דיי בטוח שכך זה יתבצע, כי בצורה הזו יותר קל לחדש את מלאי החומרים לחייל.

העתיד של חיל הרפואה
 

ממה שידוע לי לצה"ל אין אפילו נתונים על סוג הדם שלי ואפילו אם איכשהו הועברו לו ע"י מד"א -כאשר תורמים דם, אז זה לא מוזן בCPR רשומה רפואית ממוחשבת.

אני חושב שזה יומרני לדבר על דברים כה עתידיים כאשר דברים כלכך בסיסים וכלכך טריויאלים לא מתבצעים בשדה הקרב., ועזבו שדה הקרב- 20 גדודים ללא רופא.- מה עם השגרה...