פערי התדמית בין מדריכות חי"ר לחש"ן - מדוע?
 

מערך ההדרכה ביחידות שדה נשען בצורה מאסיבית על מדריכות, שעוסקות בהכשרה תיאורטית ובסיסית של לוחמים. לכאורה, הדרישות והכישורים ממדריכות היח"ש השונות די זהים, אבל קשה שלא לשים לב לפערי התדמית בין המדריכות בשני החילות הגדולים ביותר - חי"ר וחש"ן.

שימו לב - אני מדבר על תדמית, לאו דווקא על כישורים בפועל או היעדרם, אלא על האופן בו המדריכות נתפסות בעיני "קהל היעד" שלהן והסביבה הצבאית.

מדריכות חש"ן, בממוצע, נחשבות למקצועיות מאוד, ברות-סמכא בתחומן וזוכות (שוב, בממוצע) להערכה לא מבוטלת.

מדריכות חי"ר, לעומת זאת, נחשבות בממוצע ל"מנפיצות", לוקות בחסר מבחינה מקצועית וזוכות לזלזול ולעיתים אף מוצגות בשיח הצבאי כמי שבוחרות את צבע הכומתה לפי צבע הכומתה של החבר.

בהתחשב בעובדה שהמדריכות בשני התחומים מגיעות ממאגר דומה בתכונותיו של מגויסות וממלאות תפקיד דומה, מדוע הפער הדי בולט הזה בתדמית?

אפשר לטעון כמובן שחי"ר הוא חיל הרבה יותר "מצ'ואיסטי" ומכאן הנטייה לזלזל בחיילות ש"משחקות בחיילים" ואינן לוחמות, אבל זה הסבר חלקי למדי - מצ'ואיזם ניתן למצוא גם בחש"ן, ועדיין, שם תדמית המדריכות טובה בהרבה.

לטעמי, התשובה נעוצה בכך שמדריכות חש"ן מתנסות בפועל בטנקאות, בעוד שמדריכות חי"ר רבות לא ירו מעולם בכלי הנשק שהן מלמדות את הפעלתן. ספק אם תמצא בכיתת מקצועות בחש"ן מדריכת טכניקות ירי שלא ירתה כמה פגזים או מדריכת נט"ר שלא נהגה בטנק (למעשה, חלקן אף ישתתפו בתצוגות תכלית באש חיה..), אך מדריכת גיל שמעולם לא ירתה טיל גיל היא די הנורמה בחי"ר.

מה דעתכם? והאם מישהו יוכל לשפוך אור על תדמית המדריכות בחילות השדה האחרים (חת"ם, חה"ן ומוד"ש)?

זה מעניין מה שאתה אומר. אני לא מכיר מדריכות חש"ן, אך מעולם לא שמעתי עליהן את הדברים שאמרת. יש להן הנפצות פה ושם, אני מניח, אבל לא משהו שחורג מכל ההנפצות שיש בצבא. היות ואני לא שריונר אני כלל לא מכיר הנפצות שרצות בחיל. אשמח אם תאיר את עיני.

זה דווקא די פשוט: ראה את התדמית המקצועית של חש"ן וחי"ר.
 

איך חש"ן נתפסים במקרה הטוב? חיל טכנולוגי מקצועי וכו'.
איך חי"ר נתפסים במקרה הטוב? קילרים עם סכין בין השיניים.
מדריכות שריון מתעסקות בהדרכה של הצד הטכנולוגי, אז היי! זה מצריך ידע! זו עבודה רצינית! אבל מדריכות חי"ר? מה הן כבר מלמדות אותם, לירות במאג?
אז זהו: זה לא העניין של 'מצ'ואיזם', אלא של תפיסת המקצועיות הטכנולוגית כחלק מתפקיד החייל.
(לכל מי שמתעצבן: זו לא הדעה שלי, אני מציג את הסטריאוטיפ).

אני נוטה להסכים עם ההבחנה שלך.
אני מכיר גם מדריכת חי"ר וגם מדריכות חש"ן שעברו הסבה למדריכות אב"כ.

מניסיון לפקד עליהן - מדריכות חש"ן בד"כ הרבה יותר מקצועיות ויסודיות באב"כ ממדריכות חי"ר.
ד"א - מדריכות מתותחנים נוטות גם להיות מאוד מקצועיות במקצוע ה"חדש", אבל פחות מחש"ן בממוצע.
למה?
אני משער שזו מאותן סיבות שגורמות לידיעה "חיילי חטיבת חי"ר ערקו מקו" להיות מוכרת, אבל ידיעה על חיילי חש"ן שעשו מעשה דומה היא בגדר "אדם נשך כלב"...

דבריך בנוגע להכשרה אינם נכונים;

מדריכות חי"ר יורות בנשקים עליהן הן מתמקצעות (וחוזרת על כך על בסיס שבועי באימונים) וכן נוהגות ברק"מים השונים.
בנוגע לגיל.. אני מניח שגם שם המדריכות ביצעו ירי (בחלופות השונות) פי כמה וכמה יותר מחייל ממוצע במחלקת הגיל.


ההבדל נובע לדעתי בתחושה של החי"רניקים שהם "יודעים הכל" ובטח יותר טוב ממדריכה בת 18, גם אם זה לא נכון. בפועל, התמקצעות "בשטח" (לחימה עם אכזרית, הובלת כוח רתק לאורך עשרות ק"מ, תרגילי חי"ר עם הפק"לים השונים) הן לא עוברות ולכן קיים הפער - הן אולי יודעות לירות בכלי ולבצע את התרגולות אבל הן לא הפעילו אותו בקרב או אימון אמיתי.

פער זה, להבנתי, קיים גם בשריון, גם באב"כ וגם בתותחנים.

זה מאוד ברור בעיני שההיבטים הטכניים וההפעלתיים אצל מדריכות חש"ן (ואני מניח שגם בחת"ם) משחקים תפקיד משמעותי.

הקטע המעניין מבחינתי בהיבט הזה, הוא שבחה"א הטכני, שבו המדריכים כולם עוברים תקופה "בשטח", עדיין הם נתפסים כמי שלא מבינים דבר מחייהם ב-"איך הדברים עובדים בשטח" ובאופן לא מפתיע זה אכן ככה לפעמים.. לא כולל כמובן נגדים ששירתו שירות מלא ועברו להדרכה, בדיוק כמו שלשמוע תותחן ותיק מדבר כשלידו עומדת מדריכה צעירה יכול להוציא את המדריכה באור עלוב למדי..

אכן, אך בשריון למיטב הבנתי אתה נתקל במדריכות החש"ן בשלב המקצועות, בו אתה מתעסק נטו בהתמקצעות על התפקיד שלך, לעומת בחי"ר שהמפגש מתרחש תו"כ האימונים ובין שבוע שטח אחד למשנהו. לכן אתה מצפה ששלב המקצועות יכלול התעמקות בתורה ופחות בהפעלה ואילו בחי"ר אתה כבר נמצא בהפעלה ולומד תו"כ את התורה.

רק כמה אשכולות למטה אתה שומע על שריונרים מתעללים, די להכללות :D

או, לחילופין, תוך שאלה וחצי- להוציא את התותחן אידיוט מול כל ה"חבר'ה" שלו...
הכל תלוי בגישה! :)

אני אומנם לא חי"רניק אבל עברנו הכשרות ואימונים גם אצל מדריכות חי"ר בביסל"ח ובבאלי"ש.

כשמלמדים בן אדם ( בלי קשר למין ) לזהות מסוק לפי שיטה מסויימת , ואזבתמונה אחת הכלל שלימדו אותה גורם לה להשתכנע שבלק הוק זה יסעור , זה גורם לערכה לרדת בעיניי.
התווכחתי עם סגל מדריכות שלם על זיהוי המסוק הזה , עד שלקחתי כמה תמונות אחרות וההוחכתי עד רמת הוישר שהן טועות , אחרי דבר כזה קשה לך לשמוע מהן הסבר על מה ההבדל בין BTR כזה לאחר.

כנ"ל טעויות קריוטיות בניווטים .

לדעתי חלק נכבד מהסטיגמה נובע מזה שהן מלמדות צורת עבודה של מלחמה , והחיילים באים עם תפיסה של בט"ש , לכן מה שהן אומרות נשמע מונפץ והזוי לא פעם .

מדריכות שריון אני לא מכיר .

חיילות שונים
 

בעיקרון אני מסכים עם YGH, אבל הייתי רוצה לחדד את זה קצת. יש הבדל ב"רוח החייל"(בחייל הכוונה לזרוע -"חיל השריון", "חיל הרגלים,), בצורה שבה החייל מתייחס לעצמו. בשריון היה מעבר מאד מודע ומוכוון מלמעלה לחייל מקצועי ומקצועני, מהפך שבוצע ע"י ישראל טל. ואילו החי"ר עדיין נשען על מסורת פלמחניקית של הסתמכות על האינדבדואל ועל אלתור כדרך חיים. לכל גישה יש את היתרונות והחסרונות שלה, אבל מה שבטוח שזה משפיע על האוירה השוררת בחייל. וכך, בעוד הטנקיסט מגיע לשיעור על מנת להתמקצע במערכת וגם ללמוד את התרגולות הקשורות בה, החירניק מגיע על מנת "לערוך הכרות" עם המערכת שלו. את ההתמקצעות הוא יבצע בעצמו בשטח (כך לפחות הוא חושב) ובאשר לתרגולות- הוא כבר יחשוב על משהו.
הבדלים כאלה בגישה גוזרים בהכרח התייחסות שונה אל המדריכות.
ועכשיו לקיטורים על המדריכות. יש משהו לא תקין בגוף המכשיר את המדריכות. כולן, ללא הבדל חייל וזרוע, מעבירות את השיעורים אותו דבר- שאלה, חזרה על התשובה של החייל ואז הסבר. ככה לימדו אותן ששיעור בנוי (כולל אותן המניירות הפיזיות) וככה הן מעבירות. מה שיותר גרוע, לרבות מהם אין הבנה מעמיקה במערכת אליה הם מופקדות. כל מה שהן יודעות זה לדקלם את מערך השיעור ואם שואלים אותן שאלה שהן לא מכירות כל מה שהן עושות זה לחזור שוב על התשובה שהן שיננו. שוב, הבעיה היא לא במדריכות אלא במערך שמכשיר אותן.

אתה מפספס קצת בנוגע לחי"רניקים. ברוב המקרים הפעלת האמצעי היא פשוטה, וטכניקות הלחימה הן מאוד גמישות בגלל אופי הלחימה שהוא תחת הרבה פחות שליטה מאשר בחילות שעובדות סביב מערכות נשק.
לכן בחי"ר (וגם בהנדסה) יש צורך להכיר יותר טוב את הטכנו-טקטיקה מאשר בשריון, וזו הבעיה העיקרית והבסיסית של מדריכות החי"ר, כאשר הן בכלל מדריכות.
אם מדריכת חי"ר מלמדת ירי במערכת עורב - שהיא פעולה טכנית לחלוטין - אין שום בעיה.
האם מדריכת שריון תלמד בחירת עמדה? ממדריכות חי"ר מצופה שכן. האם מדריכת שריון תחנוך תנועה למגע של טנק? ממדריכת סיור, מצופה שכן. הצפיות ממדריכות החי"ר גבוהות מאשר מדריכות השריון (ורואים את זה מצויין בבאלי"ש).

אני חושב שאתה דוקא מחזק את דברי
 

תרגולות מול אילתור זה לא קטע של שריון מול חי"ר אלא קטע של ההבנה בצה"ל של מה נדרש בחי"ר מול מה נדרש בשריון. יש צבאות בהם החי"ר נע ונלחם בתרגולות מקובעות היטב. בצה"ל חושבים שהחי"ר עדיף שלא יפעל באופן מקובע. בתחילת הדרך כך היה גם בשריון עד שישראל טל ביצע את המהפך המחשבתי שלו ויצר את ההבדל החשיבתי בין שתי הזרועות. שוב, אני לא מתכוון להיכנס למה עדיף, זה ויכוח אינסופי. בנוגע לציפיות מהמדיכות- אני לא מסכים איתך. אין הבדל בין היכולת להעביר שיעור על מערכת מורכבת כמו בק"ש של טנק או מרגמה 120 (שהיא מורכבת בגלל ה"פרימיטיביות" שלה) לבין העברת שיעור על טקטיקה כזו או אחרת. מה, בגלל שלמדריכות אין זיפים הן לא מסוגלות להבין טקטיקה? (למרות שלחלקן יש זיפים). שיעור זה שיעור זה שיעור.
וחוץ מזה, הסיבה שמערכות מותאמות חי"ר הן פשוטות היא היכולות האינטלקטואליות של אחינו החירניקי"ם ( |מתפקע| )

1. אני לא מכיר אף צבא שנלחם בתרגולות מקובעות היטב. לא אמריקאי ולא גרמני. המקובעות מסתיימת בערך באותו סד"כ בחי"ר כמו בשריון - 3 "כלים".
2. יש הבדל עצום בין הוראה של תרגולת טכנית בסיסית כמו תותחנות או שימוש בדסקה לבין להסביר איך בוחרים קו התקדמות במתאר הסתננות או במתאר של קרב התקדמות. בשביל זה צריך להבין איך נלחמים ומי שלא עשה את זה (ז"א, לצורך העניין, בחורה שלא עשתה צמ"פ לפחות) לא ידע לעשות את זה נכון.
הייתי איזה שנה וחצי בבאלי"ש וזה בדיוק היה הנקודה בה הפסיקו להקשיב למדריכות. גם בשריון, אגב - פשוט שם לא זרקו מש"קית על צוות ואמרו לה לחנוך אותם בתרגיל.

הצבא האמריקאי דווקא מאד מקובע. יש תרגולות ספציפיות אותם אמור לבצע הלוחם/צוות/מחלקה. אין מקום להמציא תרגולות חדשות וכל התירגולות אחודות עד לרמת הזרוע. וזה עוד כלום לעומת הצבא הבריטי. את הגרמנים אני לא מכיר.
בנוגע למה שהמדריכות יכולות להעביר- כפי שתיארת את זה זה כאילו נתנו למדריכה תפקיד של חונכת. מדריך וחונך אלה שני תפקידים שונים לחלוטין. אז האשמה לא על המדריכות אלא על רע"ן חי"ר בבאליש שלא משבץ נכון.

אני לא יודע מאיזה נסיון אתה אומר את זה על החי"ר האמריקאי, אבל זה פשוט לא נכון - הם משנים, מזיזים, ומעודדים גמישות ובמיוחד הנחתים. ההבדל בינם לבינינו הוא שכמ"כ חושב שיש לו משהו יותר טוב ממה שעושים, הוא מעלה את זה למעלה, ומקשיבים לו.

לגבי נושא החניכה/הדרכה:
מש"קית מק"כ נדרשת גם ללמד על האמצעי טכנית, וגם לחנוך ירי שלו. וירי שלו כולל גם תנועה, אבטחה וכניסה לעמדה. את השלב ההפעלה היא לא יודעת ולא מוכשרת לעשות - מה לעשות. אז יש אחוזים בודדים שכן יודעות וכל השאר מנפיצות וחוטפות, או לא חונכות.
אולי מחלקת שריון ניתן לחנוך ע"י קצין אחד. בשביל לחנוך מחלקת חי"ר באותה צורה ואיכות, אתה צריך לפחות 4 חונכים, וצה"ל לא משקיע ולא רוצה להשקיע בתחום הזה כמות כזו של כ"א ומשאבים, כי הוא מעדיף אותם ביחידות המבצעיות.
קצינת מרגמות שמאמנת בבאלי"ש מחלקת מרגמות, לא תוכל לאמן אותה טוב מבחינה טקטית. היא תעשה עבודה מעולה באימון ירי מחלקתי וכל טכניקת ירי אחרת, אבל טקטית לא - ולא משנה אם היא בענף שריון או חי"ר. אז מה תגיד - שרע"ן שריון לא משקיע באימון? או שאין לו אופציה אחרת מלבד לתת את אותה קצינה ולקוות למ"פ מסייעת יש חצי דקה לחנוך את המ"מ שלו טקטית?
אם יש לך חונך סיור אחד לפלוגה, אתה מתפלא שאותה מש"קית שמלמדת אותם לפרוס עמדה, אח"כ הולכת איתם לאימון טקטי? או כנ"ל בנשק מסייע ואותו כנ"ל בנ"ט.
מש"קי וקציני חי"ר מחזיקים את החלק הארי בהכשרות ובתפקידים אחרים בצבא מספרית. יש לזה מחיר מסויים והמחיר הוא שהחי"ר נשען יותר מכל חיל אחר על הבנות לשם הכשרות ואימונים. את המחיר אתה לא משלם במחלקת הרובאים. את המחיר אתה משלם בכל המקצועות (ויש המון) ה"צדדיים" שדורשים כ"א מיומן ומנוסה שנמצא מאוד בחסר ביחידות המבצעיות, קל וחומר ביחידות ההכשרה והאימונים. *

בסופו של דבר מדריכות חש"ן מלמדות דברים מאוד פשוטים, ובכל מקום שזה מה שנדרש מהבנות של החי"ר, אין הבדל באיכות. הבעיה היא שנדרש מהן יותר.

לעניות דעתי הכל תלוי במה באה מדריכת החי"ר להעביר.

כשהייתי בסדיר, נתקלנו במדריכות חי"ר (קליעה, צלפות וכו') שהיו בטוחות שהן לפחות רמבו. כל פעם שניסינו לחלוק עליהן נתקלנו בקיר בטון. זה הגיע לשיא, שכאשר הייתי מ"כ בבא"ח, היה לנו ויכוח עם מדריכות הקליעה מה עושים עם המחסנית במקרה של גמר באמצע היתקלות. הן טענו שחייבים לזרוק את המחסנית לתוך החולצה (כנראה כי זה מה שמייקי אמר) ואנחנו ענינו שהכל תלוי בטווח מהאויב וכו'. לאחר שראו שאין סיכוי שנסכים איתן, הן החליטו להפסיק לסייע לנו באימון (אע"פ שכלל לא היה קשור לסוגיה). או דוגמא אחרת, של חבר שלי שעבר קורס צלפים אחרי שסיים מסלול באגוז, קיבל הערה ממדריכת צלפים כי הוא לא זוחל נכון.

לעומת זאת, במקרים אחרים, כאשר המדריכות התמקדו בידע המקצועי הספיציפי (לדוג' אימון של מחלקת רתק בצאלים) הן היו לעזר רב למפקדים שלמדו מהן המון.

כמו כן, כיון שבחי"ר העניינים הרבה פחות נוקשים מאשר בשריון, המוכנות של המדריכות להתאים את עצמן לכח איתו הן עובדות הוא קריטי. למזלינו, בתקופה האחרונה נתקלתי ביותר מדריכות מהסוג השני, שהיו עזר רב בהרמת הרמה המקצועית של האימון.

מאוד פשוט
 

שיריון הוא חיל הרבה יותר מקצועי מחי"ר ורואים את זה בגדול בבה"ד 1.

לגבי התרגולות בצבאות זרים- אני לא רוצה להיכנס איתך לוויכוח. יכול להיות שאנחנו לא מדברים על אותו דבר שאנחנו אומרים "תרגולות קבועות" ויכול להיות (אפילו סביר) שאתה מכיר יותר טוב ממני. בכל אופן זה מה שאני מכיר.
בנוגע לחניכה/הדרכה הטקטית - האם אלו תפקידי המדריכה? בוא נדבר על אימון מחלקת מרגמות, דבר שאותו אני מכיר היטב. כל נושא התרגולות,הפעלת המערכת, עבודת חיילים, מש"קים וכו - באחריות המדריכה להחזיר אותנו לכשירות. וזה משהו שהם עושות מצוין. טקטיקה - עלייה לעמדה, להגיב למטרות משתנות, החלטה על פריסה, עבודה בקשר מול הגדוד -באחריות המ"מ שלנו! ובנוסף, מרגע שהשגנו כשירות בסיסית, עבודת המדריכות מצטמצמת לבקריות בטיחות בלבד. אני לא יודע מה אתם עושים בסיור, אבל נראה לי שדברים כמו קריאת מפה, בניית הבדלי גובה, ניתוח שטח וכו' הם באחריות המדריכות להחזיר אותם לכשירות, טקטיקה- אחריות המ"מ שלכם.

ומי חונך את המ"מ? קצינת מרגמות?
ואם יש כיתת מרגמות עצמאית? מי חונך אותה?

take it back!

אל תשכח שכל מדריכה, עם כמה שאתה נוטה להכליל- היא בנאדם עצמאי. היא יודעת להכשיר, להשריך או לאמן בדרך שלה.
תניח את ההכשרה שהן עוברות בצד (ושלדברך היא לא מי יודע מה) ותסתכל על ההדרכה עצמה. מדריכה טובה יודעת הרבה, הרבה, אבל הרבה יותר מ"לדקלם את מערך השיעור".
נכון, גם פה יש הבדל במקצוע/בסיס/מתאמנים, אבל האמירה הכללית שלך ממש לא נכונה.

נכון, יש הרבה השפעה של ה"אישיות" של המדריך. אבל הבעיה הבסיסית היא בעינה. מדריך שעשה טירונות או מדריכה שעשתה קמ"ד, ונשלחו לאחר מכן להתמחות בנושא, יהיו "סגורים". אין להם ידע ונסיון נוספים מסביב שיתמכו בהם בשביל להכניס את הנושא לקונטקסט, גם אם מדובר בנושא טכני לגמרי כמו ניהול אש של מק"כ.
מספיק שאותו חייל עשה קצת אימונים טקטיים על בשרו, אפילו בלי קורס מפקדים, וכבר נקודת המבט שלו שונה בתכלית.
יצא לי לפגוש הרבה מש"קיות וקצינות, גם מהצד המודרך וגם מהצד המדריך, וזו היתה בעיה שרדפה אותן כמעט ללא יוצאת מן הכלל.

במקרה שעליו אתה מדבר אני חושבת שיש לעשות הפרדה בין חי"ר וחש"ן, והפרדה גדולה יותר בין המדריכות בבסיסי ההכשרה לבין מדריכות של אימונים (באלי"ש וג'וליס ודוגמא, או הבא"פים השונים).

מדריכות בבסיסי ההכשרה (ויסלחו לי כל המדריכות שקוראות את זה, אם יש כאלה, וגם אלו שמכירות אותי, אם הן יודעות להדליק מחשב) אכן מדריכות בצורה הרבה יותר "מקובעת" ממה שאתה רוצה. אי אפשר להאשים אותון, הן מדריכות רק נושא אחד, ומכירות אותו ממש ממש לעומק. בנוסף, הן מתמודדות עם הכשרה של חיילים שלא מכירים או מנוסים באותו נושא.

מדריכות של אימונים (גם מילואים, גם סדיר). יודעות ברמה פחות מקצועית (סתומרת, לא בהכרח יודעות את השמות של כל סוגי הברגים) אבל יש להן ידע יותר נרחב על הנושא (בדיוק ההפך מהטענות שלך- מדריכות של נושא אחד ידעו גם את הנושאים שקשורים אליו. אמנם ברמה פחות מקצועית, אבל ידעו ברמה מספקת כדי לענות לחניך, ולא ישלחו אותו עם השאלה למדריכה אחרת של הנושא). בנוסף, רובן מדריכות הרבה יותר מנושא אחד, ולכן הידע שלהן הרבה יותר כללי.
תוסיף לזה את העובדה שמצופה מהן לדעת את החומר בצורה הרבה יותר "פרקטית" ("מסתומרת? ככה לימדו אותי!! וזה מה שעשיתי, וזה לא עבד! עכשיו תסבירי לי למה זה לא עבד!"). וזה לא קל.

בקיצור, וכדי שאני לא ימשיך את החפירות המשעממות שלי- נוצר בי הרושם שאתה לא מכיר את כל סוגי ההדרכות/מדריכות/נושאים עליהם אתה מדבר (אני לא משתחצנת עליך חס וחלילה, לא מצאתי דרך אחרת להגיד את זה... סליחה)

השוני הוא באופי של המקצוע
 

שני סוגי ההדרכה הם בכיוון המקצועי של הפעלת כלי הנשק ולא תרגולות לחימה או הסתערות

ובתחום זה השריון מטבע הדברים הרבה יותר מקצועי. לא ניתן להשוות בין המקצועיות הנדרשת להפעלת מרכיבי הטנק למקצועיות שכרוכה בהפעלת כלי נשק אישיים או מחלקתיים.

הסתכלות מעניינת של פותח האשכול

אני שריונר ולכן אני לא מכיר מדדריכות חי"ר.
בתקופה האחרונה אני מווכרחה לציין כי ישנו שיפור עצום ברמת המדריכות שריון.
המדריכות חותרות לידע(רושמות שאלות שעולות בשיעורים, בודקות מול הגופים המקצועיים, ודואגות להחזיר תשובות). המדריכות יוצאות לימי עיון וימים מקצועיים במקומות הרלוונטים למקצוע אותו הן מלמדות.
שוב אני לא מכיר את מדריכות החי"ר, אך לעניות דעתי הרמה שלהן לא תלוי רק בהן אלא במסורת והסיטגמה על החי"ר.
שריון זהו חיל מקצועי ואין בו מקום לבערך.

בתור מדריכת חי"ר אפילו נעלבתי מכמה דברים שנאמרו כאן, אבל בקטנה.. :)
לא יודעת בכמה מדריכות חי"ר נתקלת, אבל נעשו פה כמה הכללות כואבות: נכון, יש צירוף שרץ בצחוק פה ושם ונקרא "הנפץ בביטחון". מודה, ראיתי מדריכות חי"ר שהנפיצו, אבל זו סטיגמה אידיוטית לגמרי, כשחייל שואל אותי שאלה בכיתה ואני לא יודעת, אני מודה שאני לא יודעת, אני מבררת מול גורם מקצועי וחוזרת אליו, זה הנוהל, ככה זה תכלס אמור להיות. פגשתי כל מיני מדריכות יח"ש שהודו שהן מנפיצות כי הן מתביישות להגיד מול החייל "וואלה, אין לי מושג, אני אברר ואחזור אליך". לא כולן כאלה.
בנוסף, למי שאמר כאן שכל מדריכות החי"ר מדריכות אותו דבר, זה נקרא מיומנויות הדרכה, מקנים את זה בשבוע השלישי לגיוס. צפ"ה מעבירים את זה וזה דבר כלל צה"לי, יש דרכים להדריך שמוכיחות שככה החייל מבין יותר טוב, גם אם זה אומר להישמע מטומטמות ולשקף משפט שלוש פעמים, העיקר שהחייל יבין.
ביסל"ח חותר למקצועיות מטורפת, כנראה הלוחמים שכאן נתקלו במש"קיות (בין אם טובות ובין אם לא), לא יודעת מה קרה להן בדרך, אבל אחד החוקים החזקים בביסל"ח זה עניין המקצועיות, ההכשרה של המדריכות נעשית בצורה הכי מקצועית, לימדו אותי את הדברים הכי מפגרים וקטנים למזלי, כי אח"כ נתקלים בשאלות הזויות ומונפצות של חיילים ובפוקס אני קולטת שיש לי תשובה לזה.
צריך להבין שיש פה בעיה, כשאני הגעתי לבסיס שאני נמצאת בו עכשיו מביסל"ח, חטפתי שוק מכמה שהרמה נמוכה מביסל"ח, למה זה קורה? כי לחיילים קשה להבין, למ"כים קשה לזכור, כל מיני חלקים חשובים בנשק הופכים ל"צ'ופצ'יקים" מונפצים, יש עולים, וגם בלעדיהם הרמה של השיעור יורדת בצורה אוטומטית כדי שהחייל יצליח להבין. אז מה עדיף, שאני אחרטט לו את הצורה בראשי תיבות ובמילים מקצועיות והוא לא יבין מאיפה נחתתי עליו או שפשוט הוא יידע איך לתפעל? לא יודעת כבר.
אנחנו נאלצות ללמד 'לפי הספר', כי לא הסתערתי עם מא"ג ולא תפעלתי מא"ג משתולל, גם אותי זה מתסכל שחייל בא ואומר לי "כל מה שאת מלמדת זה חרטא" כי הוא היה מא"גיסט במסלול וקרו לו דברים שלא נפוצים כ"כ ואני לא יודעת אותם. אבל ככה זה, מבצעיות - מה שקורה בתכל'ס שונה קצת ממה שמלמדים בכיתה, ומדריכה לא יכול לחוות מה שלוחם חווה.
מדריכות נגמ"ש מוציאות רישיון על נגמ"ש, מדריכות רתק לא מבצעות תרגיל חוליה עם הכלים אבל הן יודעות כל דבר עליו, מדריכות מו"ס מונחתות ממסוק ומנווטות באמצע שום מקום, ומדריכות גיל לא יורות גיל כי בקושי משתמשים בו מרוב שהוא יקר. לא מכירה מדריכות חש"ן, לא יודעת מה הרמה שלהן, אני כן יודעת שחי"ר וחש"ן אלה מקומות שונים לחלוטין, ונראה לי שבגלל זה הפערים כאלה.
וואי, חפרתי ממש, יכול להיות שעל פארש, אבל זה פשוט העניין שלפעמים קורה שלוחם נתקל במש"קית גרועה ואחר כך חושב שכולן סתומות וכולן אותו דבר ואז מזלזל בי ואומר שאני בכלל לא נחוצה בצבא.

אפשר לשאול איפה הדרכת?
לפי הבנתי נראה שיצא לך להדריך רק טירונים/סדירים, בעוד רוב הכותבים פה בפורום הינם מילואימניקים... זה אומר שהראיה שלהם ושלך על הדברים שונה מאוד (בעיקר תפיסת ההדרכה, שהיא 180 מעלות הבדל בין הדרכה לסדירים ולמילואים)

שימי לב שבהודעה המקורית הסתייגתי ודיברתי על "תדמית" וציינתי שהיא הלוז לדעתי בדיון, ולא קיומם/אי קיומם של כישורים בפועל.

כפי שציינתי כבר בפתיחה, ואני חושב שהדיון עד כה מחזק את הטענה הזו, הפער בתדמית נובע מכך שבעוד שמדריכת החי"ר נתפסת כמדריכה תיאורטית שמעולם לא ירתה גיל או הסתערה עם מא"ג, מדריכת השריון נתפסת כ"טנקיסטית לייט" - אמנם היא לא עשתה מסלול, אבל אתה יכול לתפוס אחת באופן אקראי, לזרוק אותה לתוך הטנק ולצאת איתה למסלול צוות. למעשה, מדריכות שריון משתתפות בדרך כלל בהדגמות של מסלולי צוות ופה ושם גם משלימות ציוותים לטנקים בתרגילים (בזמני הן נשלחו באופן כמעט קבוע לשמש כנהגות-טנק עבור צוערי קק"ש), בעוד שלא ניתן למצוא למשל מדריכות חי"ר שמבצעות את אותו דבר.

מצד שני, כן ניתן היה למצוא מדריכות צליפה שהשתתפו בפעילות מבצעית.
 

אכן - אבל האם מדריכות צליפה הצליחו להקרין מההילה של זה על מדריכות בתחומים אחרים?

כשאני חושב על זה, יש עוד נקודה מעניינת בנושא התדמית של מדריכות יח"ש.

בעבר, זה היה אחד התפקידים הכי קרובים לקרבי עבור בנות.

כיום, חיילת שרוצה להיות לוחמת חי"ר יכולה להתגייס לקרקל (וחיילות יכולות להיות לוחמות גם בתותחנים ואב"כ) - כשהמדריכה היא כבר לא הדבר הכי קרוב ל"קרבי" כי אפשר להיות לוחמת קרבית אמיתית, זה בהכרח יפגע בתדמית שלה.

בשריון, לעומת זאת, המצב נשאר כפי שהיה - המדריכה היא הדבר הכי קרוב שיש לטנקיסטית.

אני חושב שגם מדריכות אכזריות נהגו להיכנס לעזה, אחרי התפוצצות שני הנגמ"שים כשהצבא אסר על כניסה של נגמ"ש שאינו כבד, והיו חסרים נהגים. המדריכות של ביסל"ח היו למעשה היחידות שאינן הנהגים של גולני ושידעו להסיע אכזרית.

אין לך על מה להעלב זאת המציאות ..
 

למרות שאני חטיאר זכיתי לפגוש את מדריכות החש"ן החת"מ והחי"ר .
הבדל של יום ולילה.
מדריכות החש"ן והחת"מ תותחיות על מקצועניות ברמה מאד גבוהה ולעומת זאת מדריכות החי"ר בינוניות מאד בתאוריה ובמעשים חלשות מאד.
מבלי לפגוע במדריכות החי"ר שגם הן מאד מורעלות אין בכלל מה להשוות .

ומה לגבי מפעילות ההאמר?
 

עבודתן גם לא מוערכת מספיק.
אומנם הן לא מדריכות יותר מדי חוץ מהמערכות לייזר הקיימות בהאמר אבל הן שם לצורכי האימון מרמת תרפ"ל עד לרמת אוגדה שבועות שלמים הבנות האלה בשטח ומוכנות לכל תרגיל שבוע על גבי שבוע!
יש להן את המדריכות שלהן שמלמדות לנהוג בהאמר ונהיגת שטח והבנות האלה כן מתעסקות בכלי הזה ביומיום ונוהגות עליו בשטח מורכב וגם בלילה.
כואב שהן לא מקבלות הערכה מספיק ראויה!

תשובה מפי המדריכות עצמן
 

אני מתנצל על הקפצת האשכול, פשוט הייתי באימון בצאלים לאחרונה והיתה לי אפשרות לשאול את המדריכות עצמן.
אני שייך למחלקת מרגמות של גדוד שריון, ובד"כ כל המשקיו"ת שאנו מקבלים הן משקיו"ת מרגמות חש"ן, אבל באימון האחרון קיבלנו גם משקי"ת וקצינת מרגמות חי"ר. שאלתי את המשקי"ת אם יש הבדל בין היחס שהיא מקבלת מלוחמי חי"ר וחש"ן . לפי אותה משקי"ת (שמה שמור במערכת כלשהיא) יצא לה להדריך מספר מועט של מחלקות שריון (כחמישה שישה) אבל בגדול השיריונרים "יותר נחמדים". שנכנסנו יותר לפרטים היא סיפרה שהשיריונרים בעלי משמעת עצמית יותר גבוהה ומתייחסים לבנות יותר בנימוס. ואילו החירניקי"ם... בוא נגיד שהיא הגתה את המילה "גולני" בשילוב של בוז, רתיעה ופחד.
ובאותו ענין, הקצינה לא הפגינה את רמת המקצועיות שלה אנו מצפים ורגילים מחונכת בצאלים. לא יודע עם זה בגלל שהיא שייכת לענף חי"ר או בגלל כשל אישי כלשהוא. משקי"ת החי"ר הפגינה רמת מקצועיות גבוהה.

בדר"כ מדריכות החי"ר הוותיקות, הרבה יותר מקצועיות מהקצינות.

בביסלמ"ח יש תקן של מש"קית בכירה, שנחשבת סמכות מקצועית והדרכתית גבוהה במדור משתתפת בישיבות של כלל הקורסים/אימונים המועברים במדור ואחראית גם על הכשרת המדריכות החדשות (שמגיעות מהקמ"ד).
לעומת זו, הרמ"ד, (מ"מ חי"ר לאחר תפקיד בפלוגה מסייעת) והקצינים/ות מנהלים את האימונים ומהווים את הסמכות הפיקודית.

את זה למדתי משיחה עם כמה מדריכות שם, אז תקנו אותי עם אני טועה.

בבאלי"ש (לפחות בענף שריון) יש גם משקב"ית. התפקיד שלה הוא סוג של ע.קצינה בקטע הפיקודי (אחריות על הבנות, אל הא.יות, על מי יורדת לשטח ואיפה כל אחת), וכמובן על החפיפות.
הידע המקצועי שלה בדרך כלל גדול יותר משל הקצינה כי הקצינה לא בהכרח מגיעה מחש"ן (ברוב המקרים לא) וכשהיא מגיעה היא צריכה קודם כל להתמקצע על מרגמות מכיוון שהיא החונכת היחידה לזה.

האם המשק"בית מוגדרת כממלאת את מקום הקצינה בהעדרה?
אם כן, אז התפקיד יותר מקביל לסמל מחלקה בחי"ר, ואפילו יותר לסמ"ב (עם כמה פערים ואחד מהם הוא העיסוק בלוגיסטיקה).
במקרה זה הייתי מגדיר אותה סגנית הקצינה, ולא עוזרת.
אני מניח שבביסל"ח העסק קצת שונה בגלל גודל המדור והכשרת/נסיון המפקדים, במיוחד הרמ"ד.
טוב אבל מספיק לשער...
אם יצטרף לדיון מישהו שמכיר את המצב בביסלמ"ח הוא יוכל לסגור לנו כמה פינות.


*כמובן שההשוואה לסמ"ח לוחם לא מדויקת, ומופיעה לטובת הבהרת התפקיד בלבד.

.
.
אני מכיר את הטענות והיחס השלילי כלפי מדריכות החי"ר, שלדעתי, נובע מהרושם שמשאירות המש"קיות מבסיסי הטירונות, ומש"קיות הרתק והנגמ"שים מביסלמ"ח (בדר"כ לא הטובות ביותר).
יחד עם הרושם שמשאירות מש"קיות האכזריות (דווקא מדריכות טובות, החיילים שבאים צעירים ובכמויות עושים את הבעיה) כל העסק מצטרף לסטיגמות שמגיעות בעיקר מחיילים (ולעיתים גם ממ"כים וקציני בא"ח) צעירים שלא תמיד מבינים או מכירים את המערך בכללותו.


לי יצא לעבוד בעיקר עם מש"קיות הנמ"ג (נשק מסייע גדודי - גיל, סיור ומרגמות):
1. כחייל ומפקד במחס"ר, עברתי קורס סיור, אימוני פלמ"ס, וריענונים בקווים / אימונים.
2. בקורס מש"קי מרגמות שעברתי לא מזמן, ממש בסוף השירות.

- מש"קיות הסיור בדר"כ ידעו את העבודה, היו אינטילגנטיות מאד, ולא פחדו מהשטח.
אבל לפעמים הרגשתי, שרמת הידע שלהם תאמה למצב המחס"רים הירוד בחי"ר, ולא סיפקה.
היו גם לא מעט מקרים של חוסר בידע עדכני/טעויות בפרטים, וגלישה של המש"קיות לתפקידים לא להם, כמו שהוזכר פה כבר,
- למשל הערות בנושאי פיקוד ושליטה - תחום שבו הן לא מוכשרות.

- במרגמות רמת ההדרכה והידע המקצועי הייתה מאד גבוהה ובוגרת ולא נתקלתי כמעט בהנפצות.
אבל, אני לא רוצה להשליך, כי זה היה קורס למש"קי/קציני מילואים,ואני חושב שהוקצו לו המדריכות היותר טובות (וחלקן ותיקות) של המדור.
וכן, המדריכות הוותיקות יותר גם הכירו איך הדברים נעשים בתכלס, ואת ההבדלים בין בט"ש ללחימה.
כמה מהן אף נשלחו עם נגמ"ש קשת לגבול עזה בעופרת יצוקה, וזכו לתשבחות.
כמובן שאת קציני המילואים הוותיקים זה לא סיפק (במיוחד את השיריונרים שעשו הסבה ל7) והם מצאו טעויות, וטענות שונות.

אבל בסה"כ, גם לדעת המילואימניקים, גם בקרב הסגל בפלוגה שלי (במסייעת),
ולדעת רוב הסמ"בים שדיברתי איתם (מהמסייעות/מחלקות צלפים),
מדריכות הנמ"ג עובדות ברמה גבוהה ביותר, לעניין, וניכר שהן אהבו את המקצוע.
חבל שאין יותר שת"פ בין המדורים בביסל"ח לפלוגות הלוחמות.


*בכוונה לא התייחסתי לקצינות, שחוסר המקצועיות שלהן (שוב, לדעתי) נובע מהמסלול המקוצרר שהן עוברות - וכך הן בדר"כ, גם לא מספיק מקצועיות, וגם לא מספיק מנוסות כחונכות אימונים.
לפעמים הן מגיעות לרמה גבוהה, אבל זה קורה חודשים ספורים לפני השיחרור..

מממ.... בגדול כן, כשהקצינה לא נמצאת או שהיא באימון המשקבית אחרית שהמדריכות ימשיכו לתפקד.
בתחום הלוגיסטית והאחריותי באמת יש את המפקדים של הענף (סרע"ן בדרך כלל) שאחראים בתור קצינים.

איך אתם הוגים את מש"קבית?
mashakbit? קצת לא טבעי..

mashkabit

קורס מדריכות חי"ר: מבט מבפנים
 

בכמה שבועות הן הופכות מנערות חייכניות לחיות שטח שמלמדות את אחרון הלוחמים את כל מה שהוא צריך לדעת. פרויקט מיוחד מלווה את קורס מדריכות חי"ר, אחד הקורסים הכי מבוקשים בצה"ל, מהגיוס בבקו"ם ועד טקס הסיום המיוחל. "טעות שמדריכת חי"ר עושה זו טעות של חיים ומוות"

http://www.mako.co.il/pzm-soldiers/...6f57ef31006.htm