קיצור תולדות ישראל, אחת הגרסאות
 

דיווחתי כאן בזמנו על ספר שקראתי ונהניתי ממנו - סודו של סיסרא, שכתב פרופ' אדם זרטל. פרופ' זרטל סיקרן אותי, ויצא לי לסייר איתו היום בעוד אחד מהאתרים השנויים במחלוקת שבהם הוא חפר.



האתר הוא, לטענתו של פרופ' זרטל - הגלגל. הגלגל המקורי, שהוקם לאחר שהורינו חצו את הירדן, שם הם הקימו את אוהל מועד, וכאן היה מרכזם הרוחני עד שנדד לשילה, לירושלים ולמקומות אחרים. לכאן, טוען הארכיאולוג, עלו. באו להעלות זבחים. וכיון שצורתו של האתר - ולא במקרה, אליבא דפרופ' זרטל - היא רגל, הרי שעלו לרגל. וקראו לזה רגלים.

הנה תצ"א שצולמה עבור החופרים באתר. שימו לב לצורת האתר. כף רגל.


אלך קצת אחורה. יש לקיצור תולדות ישראל גם גרסה אחרת. זו הטוענת כי אין בשטח עדויות למסופר בתנ"ך עד שיבת ציון מגלות בבל, וכי אז - כל סיפורי מקרא נכתבו באופן מגמתי, שאמור היה להאדיר את כוחה של יהודה, ולמזער את זה של ישראל. גרסה זו, הידועה בעיקר כ"גרסת ת"א" נשענת, כאמור, על מה שאין. אין עדויות, הם אומרים.

זרטל (גרסת חיפה) מצא מזבח בהר עיבל, שתואם לגמרי למסופר על יהושע הבונה שם מזבח. גם מאותה תקופה. אילת מזר (גרסת ירושלים) מצאה קיר ארוך בעיר דוד, מתקופת הממלכה של דוד ושלמה. קיר ארוך משמעותו בנין גדול, ומשמעות של בנין גדול היא כוח והון עצומים. כאלה שייתכנו רק בממלכה גדולה, שירושלים היא בירתה.

וכעת מוסיף זרטל לגרסתו את הגלגל. האתר אליו עלו. הרגל. מקומו המקורי של אוהל המשכן.

וכך התחיל הגילוי הזה: פרופ' זרטל אומר בפשטות: לפני שקובעים ש"אין ממצאים" - בואו נצא לשטח ונראה אם כך הוא. הוא יוצא לבקעת הירדן ובמאמץ סיזיפי ממפה את כל אתרי העתיקות בבקעה. לוקח לו שנים לעשות את זה. הוא מגלה כמה דברים:

א. יש המון המון אתרים לא מוכרים.

ב. יש הרבה הרבה יותר אתרים מתקופת הברזל הקדומה (התקופה בה אנו מחפשים את "ההתנחלות") מאשר בברונזה המאוחרת, שקדמה לה אך במעט. מאיפה, שואל הארכיאולוג, הגיעו כל האנשים שבנו לפתע את כל האתרים הללו?

ג. הוא מוצא את הרגל. לא אחת, למען האמת, אלא חמש. אבל נעסוק היום ברגל הגדולה, זו שהראיתי אותה.

מה הסיפור של הרגל? נתחיל עם העובדות: יש בשטח קיר נמוך, שתוחם שטח די גדול, ומצייר כף רגל. הנה הקיר:



במרכז החלק הקדמעי של כף הרגל יש מבנה עגול, דומה למזבח. נמצאו ליידו הרבה שברי כדים ועצמות חיות. אלא שהוא עגול - ולא מוכרים לנו מזבחות עגולים באתרים של אבותינו. צילמתי גם כמה מהאבנים, כדי שניתן יהיה להתרשם מהנחתן (כמו קרני /שמש):



עקב כף הרגל מוקף קיר נמוך כפול, כאשר החיצוני מעט גבוה מהפנימי, והם יוצרים ביניהם מעין שביל.



ובמרכז כף הרגל יש רחבה כמעט רבועה, אלא שאחת מצלעותיה היא מעוגלת, במקביל לגדר כף הרגל החיצונית. מידותיה של הרחבה, לפי דברי זרטל, זהים למתואר כחצר אוהל מועד.



הקירות אינם "מה שנשאר מחומה שהתמוטטה" אלא פשוט - גדרות אבן נמוכות. תוחמות מתחם, ולא מגוננות עליו. לו הם היו חומות, מסביר החוקר, היינו מוצאים את האבנים שנפלו, ואין כאלה. רק שתיים-שלוש שורות (נדבכים) ולא יותר.

וכל אלה - מתקופת הברזל הקדומה, דהיינו התקופה שבה אנחנו מחפשים עדויות להתנחלות. ואיך יודעים את זה? לפי החרסים. החרסים שפרופ' זרטל מצא ליד יסודות הגדר הזו (כלומר - לא כאלה שהובאו לשם אחר כך) הם אופייניים לתקופה המדוברת. אז הנה חלק מצלחת של יהושע בן נון - שימו לב לצריבה שלא הצליחה לחדור למלוא עומק החרס:


עד כאן העובדות (יש עוד כמה, פחות משמעותיות, כמו כניסה בצורת משפך, וכו').

קיצור תולדות 2
 

החלק המרתק הוא מה שפרופ' זרטל עושה עם העובדות הללו.

הוא מתחיל בשאלה - מי יכול היה לבנות חומה כל כך ארוכה, וכה נמוכה, ולשם מה. ומגיע למסקנה שזה חייב להיות "מבצע לאומי" (גדול מיכולותיה של משפחה אחת, או שבט), וכי לא תיתכן משמעות אחרת אלא בניית "מתחם". שטח מוגדר, שכל חשיבותו היא בהגדרתו.

השאלה הבאה - מה זו הצורה המשונה הזו? ופרופ' זרטל בודק, ומעבר לדמיון החד משמעי לכף רגל - לא מוצא שום צורה דומה במזה"ת. הוא מבין עכשיו שיש לו מתחם, עם מזבח, ועם חצר בגודל של חצר אוהל מועד - כלומר מתחם מקודש. בצורת כף רגל. ומתקופת ההתנחלות. אלא שכאן, כאמור יש שתי בעיות: אין תקדימים לצורה הזו, ולמה המזבח עגול (ולמה הגדר הכפולה היא רק סביב העקב, אבל נעזוב את זה). בשלב הזה זרטל חוזר לתנ"ך (זוכרים - אנחנו בכלל בקטע של להוכיח שהתנ"ך הוא בכלל אמין) ומוצא שהחל ממעבר הירדן, בספר דברים, התנ"ך מרבה לדבר על רגליים. בהמון צורות, והמון אופנים. וחלק גדול מהם מרמז על קדושתה של הרגל. הדום אלוקינו.

ומכאן הדרך למסקנות היא קצרה: בני ישראל חצו את הירדן, בנו אתר בצורת רגל, קידשוהו, הקריבו קורבנות, חגגו אכלו ושתו, והמשיכו לכבוש את הארץ. אלא שעוד המון שנים אחר כך הם המשיכו לחזור לרגל הזאת לצרכי פולחן, ומכאן הקדושה של כף הרגל, הביטוי "לעלות לרגל", המושג "3 רגלים" ועוד.

מה דעתכם?

יש נ"צ ?
 

קצת מדרום למושב ארגמן
 

אתר ביידת א-שעב, מופיע כבר בסקר הר מנשה (של זרטל) בכרך הרלוונטי.

למה להסתבך?
 

הנה: 248800/674094

את זה אני מבין - תודה לשניכם
 

אני חייב לציין שההסבר הלשוני שלו נשמע לי מפוקפק.

מידות המשכן הגדירו צורה פשוטה מאד: מלבן.

במוסף סוכות של ישראל היום 18.09.13
 

כתבה גדולה על כפות הרגלים "של" זרטל.

ועד שתקראו קבלו כמה תמונות שלי מהכף בארגמן 1.2013