עוד שנה לקראת הגיוס

בבקו"ם אפגוש לבטח עוד חיילת חסרת נימוס.

אני חי מיום ליום במציאות הקשה

עוד הרוג ועוד הרוג לרשימה שלא נגמרת

השמות כבר נחקקים שוב על אבן הבזלת

מקווה שנמצא עוד דרך אחרת.

פיזמון:
הגליל הוא לא עוד שם של חבל ארץ

הוא המקום שיגביר בך את המרץ.

מקווה שהנשק עוד יתקרר

שלא נאלץ לנדוד למקום אחר.

האדמה כאן היא משהו מיוחד

כל אזרח יזכור אותה לעד.


עוד מעט רק עוד מעט אזכה ללבוש

את המדים שכל אזרח כמהה להם.

אזכה בכבוד לנשוא את הנשק

ועוד אדאג להרעיד את דמשק.

בבית מחכה לי אמא חמה ואוהבת

שכל היום יושבת ודואגת.

אנצור כל תמונה בשטח ואכתוב את סיפורי נוף ילדות

כי אחרי הכל זוהי תקופה של עצבות.

פיזמון:
הגליל הוא לא עוד שם של חבל ארץ

הוא המקום שיגביר בך את המרץ.

מקווה שהנשק עוד יתקרר

שלא נאלץ לנדוד למקום אחר.

האדמה כאן היא משהו מיוחד

כל אזרח יזכור אותה לעד.


ברקע מתנגנת המנגינה האהובה והמוכרת

והנה נשמעות מילות ההמנון אותו שר ההמון

כל תמונה תיחרט בזכרוני

ותזכיר לי את שהייתי אני.

פתאום נדמה סירנת הצופרים

האוייב אינו מאמין למשמע אוזניו מפי האחרים.

כעת אספר לכם מה אומר ליבי

וזהו השיר שנכתב למשנתי.


הביעו את דעתכם חבר'ה...

"בגבורה ובענוווה"