האטימות הכניעה את רב העקורים
17:52, 12 ספטמבר 2005 / ח' באלול תשס"ה

במשרד רה"מ הוחלט להתעלם ממנו רשמית. ממנהלת סל"ע קיבל תשובות מגוחכות המבטאות בוז לדרישות הדת של תושבי אתר ניצן, עד שלא נותרה לו ברירה והוא החליט לעזוב את תפקידו כרב האתר - הרב שוקי הרשקוביץ בערוץ 7.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.inn.co.il/data/images/2005/09/12/harav-rabinovich-s.jpg]


"הקש ששבר את גב הגמל היה כאשר לאחר שלא שיתפו איתי פעולה במשך כל התקופה ששהיתי במקום, הודיע אלי זר ממשרד ראש הממשלה שהוא דורש שאף אחד מהגופים לא ישתף עמי פעולה, למרות שמוניתי לרב המקום ע"י הרב הראשי לישראל הרב מצגר", כך אומר הבוקר הרב שוקי הרשקוביץ לשעבר רב המועצה האזורית גולן, מי שהיה עד לשבוע שעבר רב אתר הקראווילות ניצן.

בראיון לערוץ 7 תיאר הרב הרשקוביץ את הקשיים שנתקל בהם במהלך עבודתו בתור רב במקום, "שהייתי בגוש קטיף במשך ט' באב עם משלחת הרבנים שהייתה שם, ואז הגיעו דרישות מאתר הקראווילות בניצן שידאגו לשירותי הדת במקום. הרבנים ששהו שם ביקשו ממני לטפל בזה. בנסיעה לשם יצר עמי קשר הרב הראשי לישראל, הרב מצגר, והודיע שהוא נותן לי מינוי לרב המקום, למרות שיש רב למועצה האזורית, כי הרב המקומי לא יכול לעסוק גם בטיפול במועצה המקומית וגם במפונים, חתמתי על 2 קראווילות שישמשו כבית כנסת וכמטה לארגון המתנדבים הרבים שהגיעו לעזור למפונים. כבר עם הגעתנו למקום ראינו שאין מי שיקלוט את המשפחות במקום, לדוגמה, כשדיברתי ביום שישי עם ראש המועצה וביקשתי ממנו לסייע למשפחות, השיב לי שביום שישי המועצה לא עובדת ולא יוכלו לסייע להם".

"לא היה מי שיפרוק את המשאיות למפונים והקמנו צוות מתנדבים שיסייע בכך, הורדנו מתנדבים לגוש שיפרקו חממות שהיו שייכות לתושבי הגוש, דאגנו לעובדות סוציאליות ויועצות, חיזקנו את שיעורי תורה יזמנו מניינים מסודרים, ולכל זה לא היה שום סיוע מהמוסדות המופקדים על כך. לי כרב לא דאגו למגורים עד שכבר היה בלתי אפשרי, שהייתי עם אשתי שם כשלושה שבועות על מזרונים בחלק מהזמן בחדר האחורי של בית הכנסת, כאשר אפילו לקראווילה לא דאגו לנו", המשיך ותיאר הרב הרשקוביץ.

בתשובה לשאלת כתבנו ידידיה הכהן מדוע חש שלא דאגו למפונים השיב הרב הרשקוביץ שמה שמאפיין את כל התנהלות הממשלה והמוסדות הללו היא אי מוכנות מוחלטת לקראת התושבים, "באחד הימים ניגשה אלי אחת התושבות ואמרה לי שנתנה לילדים שלה קורנפלקס עם מים כי לא יכלה לקנות חלב. אפילו למכולת לא דאגו לתושבים, ורק לאחר שפנינו לתא"ל גרשון הכהן הוא שלח "שקמית" שתושבי המקום יוכלו לקנות מוצרים בסיסיים, לאחר מכן נאלצנו לארגן הסעה מאורגנת לשוק של אשקלון. בנוסף אין במקום אפילו קופת חולים. כמובן שלא היה במקום גם מקווה. כשפניתי לאנשי מנהלת סל"ע בדרישה למקווה לציבור שרובו דתי, קיבלתי תשובה מוזרה 'גם בני ישראל הלכו במדבר ארבעים שנה בלי מקווה. אנחנו מקווים שהשלב הזה יסתיים מהר יותר מארבעים שנה'. נאלצנו ללכת מגוף אחד לשני ולבקש הקמה של שביל למקווה של ניצן כדי שתתאפשר גישה למקום, ההרגשה שלנו הייתה שלפני הפינוי לא חשבו על אחזקת המשפחות במקום, הצפנו בדרישות כל שר וח"כ שהגיע למקום אך ללא הועיל, היחיד שהשתדל למען התושבים היה מאיר שפיגלר הממונה על שירותי הדת במשרד רה"מ, שדאג לכסאות וסידורים לבית הכנסת".

"הקש ששבר את גב הגמל מבחינתי היה שלאחר שלא שיתפו איתי פעולה במשך כל התקופה ששהיתי במקום, הודיע אלי זר ממשרד ראש הממשלה בישיבה עם בעלי תפקידים ביישוב שהוא דורש שאף אחד מהגופים לא ישתף עמי פעולה, למרות שמוניתי לרב המקום ע"י הרב הראשי לישראל הרב מצגר, ומרגע זה לא יכולתי עוד לפעול במקום ונאלצתי לעזוב, למרות שעבדתי שם בהתנדבות ורק ניסיתי לסייע למפונים נתקלתי באטימות מצד כל הגופים שאמורים לעזור לתושבים".

www.meirtv.co.il