עוד כמה פרטים :

בעקבות הפיגוע, הדיח הרמטכ"ל דן שומרון את מפקד חטיבת הנח"ל ומתח ביקורת קשה על התנהגות הקצינים והחיילים במחנה. מקורות צבאיים גילו מאוחר יותר כי הגלשן הממונע חמק ממסוקים ישראליים שניסו ליירט אותו, ונחת על הכביש שמחוץ לבסיס הצבאי.

בליל הגילשונים הייתי עם היחידה שלי סמוך מאד למקום (באזור רכס רמים). כל הלילה חגו באוויר מטוסי הנרה והלילה הפך ליום. בקשר שמענו את חיילי הנח"ל צועקים לעזרה - לא נדב"ר ולא בטיח, פשוט צרחות לעזרה. במהלך כל הלילה התבצעו סריקות, ולפנות בוקר אף נפוצה שמועה על חדירת גלשן נוסף באזור קרית שמונה. בעקבות אותו אירוע נכתבה בצה"ל פקודה חדשה שכונתה "שק עור" שדנה בפעולות שיש לבצע במקרה ומזהים גלשן בשמים.

הש.ג. שברח מעמדתו זכה למשפט צבאי, וביה"ד לערעורים קבע כי "החשש לסיכונים (הכרוכים במקצוע הצבאי) אין בו להצדיק אי מילוי משימה שהוטלה על חייל, כל עוד ניתן לבצעה אפילו תוך הקרבת חייו".

הסלוגן "תסמונת הש.ג." יכול לומר מס' דברים, כגון ראש קטן ובריחה ממשימה, אולם לרוב הכוונה היא לוועדת חקירה אשר לוקחת מקרה של מחדל ומטילה לבסוף את האשמה על הגורם הכי נמוך במערכת במקום על הקודקודים. דווקא במקרה של ליל הגילשונים הדבר לא נכון, כיוון שהדין מוצה גם עם חלק מהקודקודים, אולם הדבר נדבק ומנציח את עצמו באינספור ציטוטים.