הסנאטורים הרפובליקנים, אנשי הימין האמריקני, מתוסכלים מהנשיא שלהם, ג'ורג' בוש. במשך שנים הם עמלו על בניית קאדר של שופטים מעולים, שהקפצתם לבית המשפט העליון היתה יכולה לחולל מהפיכה ולהחזיר את ארה"ב לימים שלפני האפליה המתקנת לשחורים, היתר ההפלות ומתן הזכויות להומוסקסואלים.
רשימת השופטים הזו כוללת שורה ארוכה של גברים, אבל גם נשים כגון מאורה קוריגאם, אליס בצ'לדר, אדית ג'ונס, פליסיה אוואן וג'סיקה רוג'רס-בראון.
פתאום בא בוש ושבר להם את החלום הגדול במינוייה לעליון הפרגמטי והלא-אידיאולוגי של אחת, הארייט מאיירס, שמעולם לא היתה שופטת ואינה נכללת באף אחת מרשימות המועמדים לעליון עליהן דגרו השמרנים במשך שנים רבות.
הימנים המומים, כואבים ומאוכזבים. בוש, התברר להם, כבר לא צריך את הגייסות שלהם למערכת הבחירות לנשיאות. הוא יישר קו למרכז הפרגמטי. הנוצרים האוונגליסטים מתחילים להתרחק ממנו, הרפובליקנים שצריכים להיבחר לקונגרס בבחירות בשנה הבאה מנתקים מגע.
כותבי המאמרים הימנים המפורסמים ביותר, אלה שתמכו בבוש בחירוף נפש של ממש, מנתקים מגע. ביל קריסטל מהשמרנים החדשים, מראשי הכותבים של הימין ועורך השבועון הפוליטי "וויקלי סטנדרד", כתב: "אני מאוכזב, אני מדוכא, אני מיואש".
צ'ארלס קרוטהאמר קרא לבוש להסיר את מועמדותה של מאיירס במאמר שפירסם בוושינגטון פוסט. חברו, ג'ורג' וויל, הוסיף: "לא חשוב שמאיירס תעבור בשימוע בסנאט. חשוב יותר שהיא לא תעבור". בעיניו היא "בחירה לא נכונה". פט ביוקנאן אף קבע כי "הכישורים של מאיירס אינם קיימים".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3152951,00.html