למרות שהקטעים שהביא צוטטו מהעיתונים הגדולים.

בכל אופן יש לי תחושה שלא נעשה מחקר אמיתי על תחושת הסבל של הנשחט. זה אינטרס גם של מי שתומך בשחיטה כשרה, שהרי המטרה העומדת מאחורה היא מזעור הסבל. המטרה הראשית של הכשרות היא לוודא את בריאות החיה שמובלת לשחיטה, כדי לשמור על חיי הסועד, ולכן יש לוודא ששוחטים בהמה חיה ובהכרה.

גם אם החיה לא סובלת אחרי שנחתך העורק שלה, היא סובלת לפני, כשנאבקים בה ומובילים אותה לשחיטה. בארה"ב גם כופתים אותה עם הרגליים למעלה והיא מובלת על באויר על סרט נע. בהחלט לא נעים, ואפשר לחסוך את זה אם מהממים אותה קודם בשוק חשמלי, שמשאיר אותה בחיים. שוחט יוודא שהבהמה בחיים לפני ההלם החשמלי, ושוחט אחר ישחוט אותה בסוף המסע. מסתבר שדווקא היה דיון הלכתי בשאלה הזאת בלונדון במאה ה-19, אבל התקבלה דיעה לא לעשות זאת. אולי היום, כשהשתנו האמצעים, ראוי לעשות דיון נוסף.

ובכל אופן, הפשע הגדול של השחיטה הכשרה הוא הטעם של הסטייק. פשוט מוות מיותר של החיה