קווי יסוד לבניין הכוח

תקציב הביטחון

נקודת הייחוס

הביטוי "תקציב הביטחון", כמקובל במערכת השלטונית וגם בדיון הציבורי, מתייחס לתקציב משרד הביטחון. למעשה, ההשקעה בביטחון רחבה יותר ומורכבת ממספר גורמים, חלקם מהווים עול כלכלי על מדינת ישראל, חלקם אינם מהווים עול כלכלי על מדינת ישראל (אחדים אף מהווים הקלה מסויימת על העול הכלכלי של מדינת ישראל).

בדיון הממשלה על תקציב הביטחון לשנת 2004, הוצג שנקודת הייחוס היא שנת 2002. שנה זו היא שנת שיא בתקציב.

תקציב משרד הביטחון בשנה זו ללא מט"ח, סיוע שאינו ניתן להמרה לשקלים, עמד על סך 39.5 מיליארד שקלים. אלא ששנה זו היתה שנת שיא, שבה ניתנה למערכת הביטחון תוספת בין שנת 2001 לשנת 2002, שחלק מאנשי צוות עבודה זו ורבים במערכת הביטחונית, סבורים שהיתה מוגזמת ויצרה מצב המקשה מאוחר יותר על איזון מחדש של תקציב הביטחון. התקציב בשנת 2001 היה נמוך יותר ועמד על 37.5 מיליארד שקל. בשנת 2002 ניתנה תוספת בסך 2.1 מיליארד שקל ועוד 800 מיליון שקל במבצע "חומת מגן".

















ההוצאה לביטחון

א. תקציב משרד הביטחון, ללא התוספות המיוחדות בשנת 2002, עומד אם-כן על סך 37.5 מיליארד שקל בקירוב.

ב. מענק ביטחוני אמריקני מיוחד (מעבר לערבויות) שהוענק לישראל בשנת 2003 מסתכם במיליארד דולר. 250 מיליון דולר מסכום זה הותרו להמרה לשקלים. ההערכה היא, שהשאר ינוצלו במשך 5 שנים.

ג. הסיוע הביטחוני השוטף, שאינו ניתן להמרה, עומד היום על-סך 1.65 מיליארד דולר בקירוב.

ד. יכולת ההבנה של צה"ל את שדה הקרב וההישגים הטכנולוגיים של התעשייה הביטחונית בישראל, מושכים אלינו השקעות לצרכי פיתוח מממשלות אחרות. סכומים אלה מגיעים בשנים הקרובות לממוצע של 200 עד 300 מיליון דולר בשנה. זוהי תוספת לתקציב וגם להוצאה הביטחונית, אולם בשום אופן איננה תוספת נטל על הכלכלה, אלא להיפך.

ה. לצורך מדידה מלאה של ההוצאה לביטחון, יש להוסיף גם את תקציבי השב"כ, המוסד, והמשרד לביטחון פנים (סעיף הביטחון). מטעמים ברורים לא ניתן לפרט את סך התקציב בכל אחד מהמשרדים, אולם יש לציין שמאז שנת 2002 לשנת 2004 יש עליה של מיליארד ש"ח בקירוב, במשרדים אלה.

ו. לגדר המערכת מוקצבים כ-1.8 מיליארד ש"ח לשנה.


בחישוב כולל, ההוצאה לביטחון "ברוטו" על כל מרכיביו ובצירוף כל סוגי המטבע והמקורות בשנות התכנון, היא בממוצע כ-50 מיליארד בקירוב.

לשם השוואה, ההוצאה הכוללת של מדינת ישראל לחינוך בשנת 2003 הינה 24.6 מיליארד שקלים, בתקציב משרד החינוך 31 מיליארד שקלים בצירוף תקציב כל משרדי הממשלה למטרות חינוך, וכולל הוצאות שאינן ממשלתיות.
סך הכל, ההוצאה היא "ברוטו" 40 מיליארד שקלים.












סוגיות נוספות בתקציב ובבניין הכוח

א. התעשייה הביטחונית: ההוצאה הביטחונית בתעשיה מסתכמת ב-1.3 מיליארד דולר לשנה. 600 מיליון לפיתוח, 700 מיליון לרכש מוצרים. ההוצאה הזו לאורך שנים ביססה את התעשייה הביטחונית בישראל והניבה סך הכל ייצוא ביטחוני בסך 3.1 מיליארד דולר לשנה, מתוך סך הכל 16 מיליארד דולר לשנה, ייצוא תעשייתי. הייצוא של התעשיה הביטחונית מורכב מ-2.1 מיליארד, ייצוא מוצרים ביטחוניים ועוד כמיליארד מוצרים אחרים כגון מטוסי מנהלים וכדומה. הערך המוסף בתעשיה הביטחונית 7.5%, בהשוואה ל-5.3% בתעשיה אחרת.

לכל הדעות בצוות, ההישגים בתעשיה הביטחונית מקרינים על תעשיית הטכנולוגיה העילית בישראל, למרות שקשה למדוד השפעה זו במספרים. הצוות התלבט בשאלה, האם צמצום שולי בהוצאה הביטחונית יפגע בהיקף הייצוא. כיום לאחר שהתעשיה מבוססת, התשובה אינה חד משמעית, אולם ממילא דעת הצוות היא כי יש להימנע בפגיעה בהוצאה בתעשיה הביטחונית, מסיבות שצריך להבטיח עוצמה ויתרון טכנולוגי וכן פיתוח פתרונות לאיומים חדשים: טרור, נשק השמדה, גרעין וכו'. לפיכך כדאי להימנע מפגיעה בסעיף זה.

ב. שכר וכ"א - בתקציב משרד הביטחון מוקדשים 39.3% לשכר בחישוב כולל מט"ח סיוע ו-49.5% בחישוב ללא מט"ח סיוע. הוצאה זו נראית גבוהה יחסית, אולם צריך לציין שבצבאות אחרים היא עומדת על נתח דומה, לפעמים אף גבוהה יותר. צה"ל נוקט מהלך מרשים בצמצום כוח אדם בשנות התכנון. מהלך דומה דרוש גם במשרד הביטחון. בנוסף לכך, ראוי לציין בביצוע שינויים מבניים בצבא, כגון מספר משרתי שירות החובה, מילואים, גיל פרישה וכו'. בעניין זה, אנו מפנים את תשומת הלב לעבודת הצוות, בראשות אלוף (מיל.) עמוס מלכא. כל הנוגעים בדבר במערכת הביטחון ובאוצר ממליצים ליישם ממצאי והמלצות הוועדה.












שינויים מבניים

שינויים מבניים אחרים - הצוות מוצא שיש לעודד את הצבא לבצע שינויים מבניים כגון:

א. פיקוד העורף - ארגון מחדש, היקף כפיפות ותפקידים של פיקוד העורף. לא ביטול, שכן כאמור לא הוסר איום הטילים ונשק ההשמדה ההמונית. טרור וטרור עם נשק השמדה המונית, מחייבים קיום הגנה מאורגנת לעורף, אולם בהיערכות חדשה.

ב. מחנות קבע - שינוי היערכות של בסיסי הקבע תוך איחוד מחנות ופינוי אזורים מאוכלסים והיערכות חדשה באזור הנגב.

ג. אזרוח מש"אות ויחידות דומות.

ד. מספר פיקודיים מרחביים - ירידה משלושה לשני מרחבים או לפחות צמצום משמעותי של אחד מהם.

ה. וככל שניתן מבלי לפגוע במבצעיות, הפרטת משימות.












סדר הכוחות (סד"כ)

נציגי מערכת הביטחון הציגו לצוות את סדר הכוחות על מרכיביו השונים:

a. טנקים
b. מטוסי קרב
c. מסוקי קרב
d. אוגדות
e. חטיבות משוריינות
f. ספינות טילים
g. צוללות
h. מזל"טים
i. תוכנית הלוויין

מסיבות ברורות, לא ניתן לפרט את המספרים בנייר זה, שאיננו מסווג, אולם יש לומר שהוצגה ירידה של בין 10% ל-30% במרכיבים השונים לצורך התכנסות לתוכנית "קלע" (תוכנית רב-שנתית, 2004-2008).

לדעת הצוות, הירידה היא אפשרית ואף חיונית, יתר על כן לדעת הצוות, בתנאי שיתקיימו תנאים נוספים שיפורטו בהמשך, ניתן ואף צריך לאשר ירידה נוספת.
הסיבה למסקנה זו נעוצה בכך שצה"ל מתקיים מזה שנים במצב שבו התקציב אינו תומך כראוי בהיקף הסד"כ. הדבר פוגע במצב הציוד בזמינותו, בהיעדר אמצעי לחימה משלימים ובעיקר בכמות המילואים הנדרשת לשעת חירום. לפיכך, במסגרת הרפורמה נדרשת ירידה בסד"כ לצד עודפים בתקציב שיפורטו בהמשך, כדי להבטיח צבא מודרני עוצמתי, הנתמך ומתוחזק כראוי, מצוייד במלאים מתאימים ומשקיע נתח דרוש בפיתוח ובהתפתחות.

הדעה הרווחת בקרב חברי הצוות היא, שהירידה האפשרית בסד"כ היא (מעבר לתוכנית "קלע"):
במספר הטנקים - 10%;
במספר הסטילים - 15%;
במספר מטוסי הקרב - 5% (דגמים ישנים);
במספר מסוקי הקרב - 20%.

הדעה הרווחת בקרב חברי הצוות היא, שיש לעשות כל מאמץ ולא לפגוע בנושאים הבאים:

א. תוכנית הפיתוח וההצטיידות במזל"טים.

ב. תוכניות הפיתוח וההצטיידות בתחום המודיעין והחלל.

ג. תוכנית הפיתוח וההצטיידות בנשק חכם.

ד. דרושה עלייה במספר הצוללות (נימוקים - לא בנייר זה).

ה. תוכניות הפיתוח וההצטיידות באמצעי שליטה וקשר חדישים.

ו. בניית גדר ההפרדה.

ז. תקציב השב"כ המוסד והמשרד לביטחון פנים.

ח. לחזק בהדרגה את האמצעים תומכי סד"כ ומלאים לשעת חירום.

ההתכנסות לתקציב משרד הביטחון

צה"ל מציע לבסס את התקציב לפי תוכנית הסד"כ הכלולה בתוכנית רב-שנתית 'קלע'. לפי הצעה זו, התקציב הנדרש (בשקלים) וכולל בתוכו את מט"ח הסיוע הניתן להמרה, הוא 36.5 מיליארד שקלים.

הצעת האוצר, כפי שהונחה על שולחן הממשלה, מסתכמת ב-32.5 מיליארד שקלים בלבד.

לפי הדעה הרווחת בקרב חברי הצוות, לא נכון ואף לא ניתן לרדת בשנת תקציב 2004 ולהיכנס לתקציב לפי הצעת האוצר. בהתחשב בכל המסקנות וההמלצות שפורטו עד כה בנייר זה, אנו מניחים שניתן עוד לצמצם את תוכנית קלע של הצבא ובשילוב נכון של כינוס נוסף בסד"כ, שינויים מבניים ודרכים נוספות אחרות שהצבא ומשרד הביטחון יכולים להציע, ניתן להתכנס על-פי מונחי תקציב משרד הביטחון לשנות קלע, בתקציב ממוצע של כ-35-35.5 מיליארד שקלים.

מסגרת תקציבית כזו לשנות תוכנית קלע מבוססת על מהלכים קשים וסיכונים ביטחוניים (סבירים) בשנתיים הראשונות, תוך זהירות מפני זעזוע בצה"ל שיהיה קשה להתאושש ממנו.

בהנחה שזו המסגרת הנדרשת, נותר פער של 3-2.5 מיליארד שקלים בין הצעת האוצר למסגרת זו, ועד כ-800 מיליון שקלים להשלמת גדר הביטחון כמתוכנן.

צריך לאתר דרכים להשלמת הפער של 3-4 מיליארד שקלים בתקציב מבלי לפגוע במרכיבים אחרים של הוצאות לביטחון כפי שפורטו בנייר זה, ובכדי שנבטיח סד"כ מינימלי להרתעה וכמענה לאיום ולתסריט הצפוי וכדי להבטיח תמיכה ראויה של אמצעים התומכים בקיום ותפעול הסד"כ וכדי לעלות את כמות מלאי חימוש וציוד הנדרשים בחירום.

דרכים אפשריות לסגירת הפער בתקציב הביטחון:

א. הדעה הרווחת בצוות היא, שיש לעשות מאמץ ולצמצם בשכר כדי לחזק את תקציב הביטחון. אולם לא נכון שמאמץ זה יצטמצם רק בקרב המשרתים במערכת הביטחון. בעניין זה, יש להסתפק ביישום המלצות ועדת אלוף (מיל.) עמוס מלכא, ולפזר את הנטל על כל העובדים בסקטור הציבור. הורדת שכר בכל המגזר ב-15% תפנה כמיליארד שקל.

ב. הגירעון המתוכנן בתקציב - נראה שכבר בסוף 2003 יש סימנים שהגירעון לשנה זו קטן בסופו של דבר מן התחזית, עובדה זו בצירוף סימנים קלים לשיפור במצב המשק יכולים לאפשר הגדלת הגירעון המתוכנן.

ג. הרפורמה במס, שנועדה (בצדק) לעורר ולעודד צמיחה, מסתכמת בשנת 2004 בסך 5-5.5 מיליארד שקלים. נכון לפרוס את המהלך לצמצם את הסכום מבלי לפגוע במהלך, ובכך לחסוך בשנת 2004 1.5-2 מיליארד שקלים. המקור לסכום זה יבוא בשנים הבאות מן הצמיחה.

ד. הערכת הצוות היא, שישנם סעיפי מס עקיף שאינם מס על עבודה, שיכולים להוות מקור נוסף לסגירת הפער.
הדעה הרווחת בקרב הרוב המוחלט של חברי הצוות היא, שיוזמות ומהלכים מדיניים חיוניים יקלו על העומס הביטחוני, יאפשרו צמצום בהוצאות ובמיוחד יובילו לעיבוד הצמיחה. המשק הישראלי ביסודו, מבוסס מאוד והסרת הבלמים כגון תיירות, השקעות של זרים וקשר שוטף וזורם עם שווקי העולם, יביאו לצמיחה מיידית.


מתוך נייר עבודה שהוצג בכנס הרצליה לנושא תקציב הביטחון ובניין הכח בצה"ל.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.