השמים לא ייפלו, ומבול הצ'קים החוזרים לא יגיע

יום שישי, 16 בדצמבר 2005, 11:16 מאת: מירב ארלוזורוב, הארץ


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mad.walla.co.il/w/18-200/90982-18.jpg]

(צילום אילוסטרציה: איתמר סיידא)
החל ב-2006 לא יהיו יותר משיכות יתר מאושרות מהחשבון. עיקרי הוראת בנק ישראל, ומשמעותן ללקוחות הבנקים

"רציתי שאנשים לא ירגישו עם הגב לקיר, שהם לא יהיו תלויים יותר במה שהבנק עושה להם - ברצותו, הוא מאשר להם מסגרת אשראי, ברצותו הוא מוריד להם את המסגרת ונותן להם להתפתל. לכן רציתי להגביר את השקיפות, ודרך זה להגביר גם את התחרות. המטרה ממש לא היתה 'לכנס את העדר לבית המטבחיים' - כמו שהבנקים עשו מזה".

הדובר הוא המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יואב להמן, וקל כבר מהפתיחה הזו לחוש את התסכול שבו להמן נתון. להמן בסך הכל רצה להכניס קצת סדר לחוסר הסדר ששרר עד היום בתחום משיכות היתר - האוברדרפט - שניתן לציבור לקוחות הבנקים. הוא בסך הכל ביקש שהבנקים יגדירו את כללי המשחק של האוברדרפט, גם לטובתם שלהם וגם לטובת הלקוחות.

"המצב היום, שהלקוח חושב שהבנק עושה לו טובה כשהוא מדבר איתו - תשתוק, או שאני אתחיל להחזיר לך צ'קים - הוא מצב לא בריא. זה מצב מאוד לא תחרותי". בפועל, עם זאת, ההוראה של להמן הביאה עליו מהומה, עם אזהרות של הבנקים, חברי כנסת, סוחרים ונציגי סוחרים שאוטוטו מבול של צ'קים חוזרים עומד לנחות עלינו, עסקים קטנים קורסים באלפיהם, לקוחות הופכים מוגבלים, והשמיים נופלים.

האם השמים באמת עומדים ליפול? אפשר לצטט את את התשובה המרגיעה של בנקאי בכיר: "בנקאי צריך להיות אדיוט", הוא אמר בשפתו הציורית, "כדי להתחיל להחזיר צ'קים ללקוחות סתם".

המפקח על הבנקים אסר על הבנקים לתת אוברדרפט?

כמובן שלא. האוברדרפט, ההלוואה הצרכנית הנפוצה ביותר בישראל, יימשך כסדרו. הגמישות והנוחות של האוברדרפט, המאפשר ללקוח או לעסק לממן הוצאות שוטפות בלי צורך לפנות לבנק ולבקש הלוואה, ישמרו אותו תמיד כאשראי הפופולארי ביותר. כל מה שצריך באוברדרפט הוא לקבוע פעם אחת מסגרת משיכת יתר מותרת, בדרך כלל המסגרת תהיה קשורה להיקף שכרו (היקף המחזור של העסק) ולהיקף נכסיו של הלקוח בבנק, ולאחר מכן ניתן למשוך כספים ברציפות.

לפי נתוני הבנקים, 60%-50% מלקוחות משקי הבית נמצאים במשיכת יתר בחשבון המשכורת שלהם. נתונים אלה אינם עומדים להשתנות.

אז על מה המפקח כן אסר?

המפקח אסר על הפריצה של האוברדרפט, כלומר על מצבים שבהם לקוחות מושכים מהחשבון יותר מכפי שהבנק איפשר להם. מתוך 60% מהלקוחות הנמצאים במשיכת יתר, כשליש, כ-20% מלקוחות הבנקים, נמצאים במצב של משיכת יתר לא מאושרת. הם לוקחים הלוואה מהבנק מבלי שהבנק אישר להם זאת, ומבלי שהם הסדירו עם הבנק את היקף ההלוואה, מישכה והריבית עליה. חלקם חורגים בטעות, פעם או פעמיים בחודש, ועל סכומים קטנים בלבד. חלקם חיים במצב של חריגה מתמשכת מרבית החודש.

אם הבנקים לא מאשרים את משיכת היתר החריגה, אז איך היא קורית?

זו בדיוק הבעיה. הבנקים לכאורה אינם מאשרים ללקוח למשוך מחשבונו יותר ממסגרת האשראי שאושרה לו. בפועל, הבנקים והלקוחות מקיימים בקריצת עין מסגרת נוספת. מסגרת חריגה. זו מסגרת שהריבית עליה גבוהה מאוד, אבל האטרקטיוויות שלה גדולה מכיוון שהיא אינה מוגבלת בסכום. החריגה אינה מסגרת מאושרת, ובהכרח לא נקבעה לה מעולם שום תקרה. הלקוח יכול להמשיך ולחרוג ללא הגבלה, כל זמן שהבנק אינו עוצר אותו.

נשמע מצוין - חורגים בלי הגבלה, והבנקים מאשרים זאת. איפה פה הבעיה?

הבעיה היא כפולה. ראשית, מבחינת הבנקים יש כאן חשיפה להלוואות שהבנקים אינם יודעים כלל את התנאים שלהם. אין לבנקים מושג מה יהיה היקף הלוואות אלה, ומתי הן יוחזרו. יעקב מהסניף אישר לדני, שאותו הוא מכיר כלקוח כבר 20 שנה, את הצ'ק הנוסף שלו - כך מתנהלת החריגה מהאוברדרפט. במושגים של ניהול בנקאי זה אינו יעיל ואינו תקין.

הבעיה החמורה עוד יותר היא מבחינת הלקוחות. הם אומנם נהנים מגמישות מירבית, אבל הם משלמים עליה ביוקר. ריבית החריגה היא גבוהה במיוחד, ומה שיותר גרוע - הם הופכים שבויים בידי הבנקים. מכיוון שהחריגה מעולם לא הוסדרה רשמית בין הבנק ובין הלקוח, הרי שזה רצונו הטוב של הבנק שמאפשר ללקוח להמשיך ולחרוג - בהבל פה יכול הבנק להפסיק לכבד צ'קים של הלקוח, ולהפוך אותו ללקוח מוגבל. הלקוח תלוי לחלוטין ברצונו הטוב של יעקב מהסניף, ותלות כזו היא המפתח להיעדר תחרות.

הלקוח לא יהיה תלוי בטובות של הבנקים


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mad.walla.co.il/w/18-200/89621-18.jpg]

המפקח על הבנקים, יואב להמן
אם דני מסתדר עם יעקב מהסניף כל כך יפה - למה להתערב ולקלקל?

לא צריך לקלקל. אם דני הוא לקוח טוב אין שום סיבה שהבנק לא ימשיך לנהל מערכת יחסים מצוינת איתו. להפך. המפקח על הבנקים קורא להעמיק ולשפר את מערכת היחסים הזו באמצעות הגדלת מסגרת האשראי שהבנק מעמיד לדני. במקום שהצ'קים של דני יכובדו על פי רצונו הטוב של יעקב, הצ'קים של דני ימשיכו להיות מכובדים בגלל שהם נכללים בתוך מסגרת אשראי מוסדרת חדשה שהבנק הקצה לו.

מה המשמעות של הסדרת החריגה?

המפקח אסר על הבנקים להמשיך ולתת ללקוחות שלהם לחרוג מהמסגרות המותרות. הוא דרש מהבנקים להסדיר את המסגרות, כך שכל המשיכות של הלקוחות מעתה ייעשו אך ורק במסגרת מאושרת. בשום שלב, אבל ממש בשום שלב, המפקח לא אסר על הבנקים להמשיך ולכבד את המשיכות של הלקוחות, ולא התכוון לגרום לבנקים להתחיל להחזיר להם צ'קים. זו החלטה של הבנק האם הוא מכבד צ'ק של לקוח. ההבדל הוא שמעתה החלטה זו צריכה להתקבל בתוך מסגרת אשראי שניתנה ללקוח, ולא לפי שיקול הדעת של יעקב מהסניף.

האם מצבו של הלקוח ישתפר, בעקבות הסדרת החריגות שלו?

מצבו צריך להשתפר, ולו בגלל שהוא לא יהיה תלוי יותר בטובות שעושה לו יעקב מהסניף. הבנק לא עושה טובות ללקוח. להפך, הבנק אמור לחזר אחרי הלקוח, ולנסות לפתות אותו להמשיך ולעבוד איתו באמצעות הצעת מסגרות אשראי גדולות וזולות.

מצבו של הלקוח צריך להשתפר גם בגלל שעכשיו הוא והבנק, עושים סדר באשראי שלו. זה יאפשר ללקוח להכניס יותר סדר והיגיון לתיק האשראי שלו - למשל, להפסיק לשלם ריבית גבוהה על אוברדרפט ובמקביל לקבל ריבית נמוכה על פקדונות. זה יאפשר ללקוח גם לקבל תמונה שקופה של עלות האשראי שהבנק מציע לו. עם התמונה הזו הוא יכול לפנות לבנקים אחרים, ולנסות לשפר את תנאיו. הניסיון מלמד כי לרוב די באיום של הלקוח שהוא עומד לעזוב את הבנק, כדי שהבנק יציע לו שיפור תנאים דרמטי.

אם המצב רק עומד להשתפר, אז למה כולם נבהלו כל כך מהוראה של בנק ישראל?

בגלל שההוראה מחייבת שינוי תרבותי, גם של הבנקים וגם של הלקוחות. העידן שבו לקוחות חרגו מחשבון המשכורת שלהם ללא הגבלה, וסמכו על יעקב מהסניף שיהיה בסדר, חלף. מעתה לכל לקוח יוקצו מסגרות האשראי שלו, שצריכות להתאים לצרכיו. הוא אינו יכול לחרוג ממסגרות אלה - כל חריגה תסכן אותו בכך שהצ'ק שלו יחזור. לכן, הלקוחות יהיו חייבים לנהל את החשבון שלהם. הם יצטרכו לוודא שההוצאות השוטפות אינן גורמות להם לחרוג מהממסגרת, והם יצטרכו לוודא שהוצאות חד פעמיות (חתונה, טיול לחו"ל, טיפול שיניים יקר וכו') אינן מועמסות על המסגרת השוטפת. בשביל אלה אפשר לקחת הלוואה מסודרת, חד פעמית, מהבנק.

איך מסדירים את החריגות?

נכנסים לסניף הבנק, ודנים עם הפקיד על הצרכים השוטפים של העסק או של המשפחה. הבנקים נערכו לדיונים עם בדיקות של משיכת היתר הממוצעת ומשיכת היתר המקסימלית של הלקוחות בחצי השנה האחרונה. על סמך הנתונים הבנקים יציעו לכל לקוח את המסגרת שמתאימה לו. להבדיל מהמצב ששרר עד היום, שבו המסגרות היו פחות או יותר אחידות, מעתה כל מסגרת נתפרת לצרכי הלקוח. זה אומר שההצעה של הבנק אינה גזירה משמיים. אפשר לדרוש מסגרות יותר גדולות, אפשר לדרוש לשפר את הריבית, אפשר וצריך לבדוק מה יש לבנקים אחרים להציע. בכל מקרה, המשך היכולת לקבל אשראי צרכני בעתיד מותנה בקיומן של מסגרות אשראי מוסדרות עם הבנק.

האם כולם צריכים לחתום על מסגרות אשראי?

כמעט כולם. כל מי שחורגים ממסגרות האשראי שלהם חייבים, כמובן, להסדיר את המסגרות שלהם בדחיפות. גם מי שנמצא במשיכת היתר המאושרת שלו, ולא חרג ממנה, צריך לחתום על הסכם מסגרת חדש עם הבנק - כי בהסכם החדש לא תהיה לו עוד אפשרות חריגה.

אותם 40%-30% מהלקוחות שלא נמצאו עד היום במשיכת יתר בחשבון שלהם, אינם חייבים לחתום. הם בכל מקרה לא צריכים מסגרת. עם זאת, רצוי שגם הם יבדקו את האפשרות להסדיר את המסגרת, כדי למנוע מצבים של חריגות שנובעות מטעות. במשטר החדש, גם חריגה של עשרה שקלים, ואפילו אם היא מתרחשת אחת לכמה חודשים, לא תתאפשר יותר.

הבנקים ישתדלו שלא להחזיר צ'קים


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mad.walla.co.il/w/18-200/187427-18.jpg]


מה יקרה למי שאינו מסדיר את החריגות?

בינתיים, שום דבר. הבנקים טענו בפני המפקח כי הם לא יספיקו להחתים מיליוני לקוחות על מסגרות אשראי חדשות עד לתחילת 2006. המפקח נעתר לתחינותיהם, ואיפשר לבנקים במהלך 2006, לאכוף על הלקוחות מסגרות שהבנקים קבעו בעצמם. אלו הן מסגרות חד צדדיות, והם יאפשרו ללקוחות שלא חתמו על מסגרות להמשיך ולקבל אוברדרפט גם במהלך 2006. מסגרות אלה יינתנו בריבית שאינה גבוהה מהריבית שמשלם אותו לקוח כיום. ב-2007 זה כבר נגמר. מי שלא תהיה לו מסגרת מאושרת, שנחתמה על ידו, עד אז, לא יוכל לקבל אשראי, וצ'קים שלו יוחזרו אוטומטית.

נסעתי לחו"ל, ושכחתי לדאוג להגדלת המסגרת שלי. טעיתי, ונתתי צ'ק נוסף. האם הצ'קים שלי יחזרו, וכרטיסי האשראי שלי ייחסמו?

לאו דווקא. לבנקים יש אפשרות להעמיד ללקוחות שלהם מסגרת זמנית, בדיוק למצבים כאלה. הבנק יכשיר את החריגה של הלקוח, בכך שהוא יכניס אותה אל תוך מסגרת זמנית. ההכשרה תעשה גם רטרואקטיווית - המסגרת הזמנית יכולה להיות בעלת ערך ליום קודם, כך שחיוב שהגיע לבנק יום לאחר שהוא ניתן, לא יירשם כחריגה של הלקוח ביום הקודם.

המסגרת הזמנית היא כלי בידי הבנקים להימנע מלהחזיר צ'קים ללקוחות שהבנק רוצה ביקרם, ולאפשר לבנק וללקוח די זמן כדי לתקן את החריגה. המסגרת, עם זאת, אמורה להיות זמנית - ולכן היא לא תיהפך לכלי להכשרת חריגות קבועות לאורך זמן.

מה הסיכון שהבנקים כן יחזירו צ'קים?

תלוי ברצון הבנקים, ובטיב הלקוחות. ההערכה היא שהבנקים יעשו שימוש בהוראה החדשה כדי לנסות ולנפנף מעליהם לקוחות שהם אינם רוצים אותם. לקוחות כאלה יקבלו מסגרות אשראי לא טובות, והבנק לא יפתח להם מסגרות חד צדדיות או מסגרות זמניות.

לגבי לקוחות טובים - הבנקים ישתדלו שלא להחזיר צ'קים. לבנק אין סיבה לריב עם לקוח טוב שלו. עם זאת, ברור שגם הלקוחות צריכים לגלות אחריות, ולהימנע מחריגות. לקוח טוב שיגזים עם יותר מידי חריגות, הבנק עלול לשנות את דעתו עליו לרעה.

האם המפקח על הבנקים דחה את יישום מהפכת האוברדרפט בחצי שנה?

כן ולא. המפקח נבהל מהלחצים שהופעלו עליו, ואישר לבנקים להמשיך לאפשר חריגות לא מאושרות עד יולי 2006. מאחר שהבנקים כבר השקיעו את ההשקעות הכבדות בהיערכות לעידן האוברדרפט, ההנחה היא שהם לא יעצרו את המהלך. הם ימשיכו בלחצים על הלקוחות לחתום על מסגרות אשראי. את המהפכה של האוברדרפט המוסדר כבר מאוחר לעצור.
http://finance.walla.co.il/?w=/3/826211

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.