קודם כל, הקטע של "הכושר לא חשוב" הוא לא הכי נכון שיש. אז נכון, בגיבושים יעדיפו את מי שעוזר וחברותי על מי שבכושר מטורף, ונכון שעדיף לסיים גיבוש ולהיות אחלה בנאדם על לנצח בהכל בגיבוש ולהיות חרא, כי רק ככה תגיע לאן שתרצה, וכל הדברים האלה נכונים אבל הם נכונים כשמדובר על גיבוש. מה שאתה שוכח זה שלפני הגיבוש יש את היום סיירות. יום סיירות זה בעצם תחרות ענקית בין ה500 משתתפים באותו יום כשכל המטרה ביום הזה היא רק לנצח! רק לסיים תמיד במקומות הראשונים כדי שתרשם. נכון שצריך גם להתחבר לאנשים כדי שימקמו אותך במקום טוב בשאלון הסוציומטרי, אבל הרבה יותר חשוב ביום הזה זה לנצח. ובשביל זה צריך כושר. נכון שהראש ביום הזה חשוב מאוד ושאם תרצה אתה יכול, אבל הכושר הגופני לאותו יום חשוב לא פחות.

ובתור חניך ב"עמית לכושר" אני יכול להגיד לך שבאופן אישי למדתי המון מהקורס. אמנם הכושר הגופני שלי השתפר, וזוהי למעשה המטרה לשמה הצטרפתי, אבל תכלס אתה לומד המון ומגיע מוכן לא רק מבחינה פיזית. עד שהלכתי לאימונים לא ידעתי מזה זחילות בכלל. לא תיארתי לעצמי כמה אני יכול לשכנע את הגוף לעבוד יותר טוב רק אם הראש רוצה. לא ידעתי כמה חשוב וכמה לא פשוט ואיך בכלל אפשר לעזור לחלשים בקבוצה שלך. המון דברים שם שהם מעבר לכושר עזרו לי ולימדו אותי המון, ככה שאני לא חושב שאפילו שקל ממה ששילמתי להם מבוזבז