נציגי "קדימה" המתראיינים בימים אלו בערוצי הברברת, מקפידים להסביר שהם הלכו "קדימה" לא רק אחרי האיש, המנהיג האולטימטיבי האמין, שאין לו תחליף, אלא גם משום "החזון" ו"הדרך". הכתבלבים הזריזים מגדילים במילוי מחויבותם(?!) החד צדדית לבחירתם "האובייקטיבית" וכבר התחילו לטפח הסיסמא של "מורשת שרון"...., איש לא טורח לשאול את נציגי "נבחרת החלומות" כשהם מדברים על "הדרך" למה כוונתם, האם הדרך היא המשך הנסיגות החד צדדיות והתקפלות חד צדדית כגירסת אולמרט או אולי "הדרך" מבוטאת בהכרזתו הבלתי מתפשרת של שרון שלא יהיו יותר נסיגות חד צדדיות. הסוגיה המרכזית הזו אינה מטרידה את הפרשנים והמראיינים בפרשנותם את תפקידם כיחצני "קדימה". העמימות נבחרה כנוסחת ההצלחה וההמראה בבחירות הקרובות.

היחידים שחרגו במידת מה מהקו הכללי היו (עד עתה...) "צמד החבובות" (לונדון את קירשנבאום), שניסו לשאול את דיכטר לגבי עמדותיו ועמדות מפלגתו בסוגיות החשובות שעל הפרק, תגובתו בנסיון התחמקות לא אלגנטי, תוך אזכור המצע המדיני שגיבשה מפלגתו ושעדיין מגבשת(??) ואזכור של "מפת הדרכים", שאין זה יאה לדון בנושאים אלו בשעה קשה זו כשראש הממשלה עדיין נאבק על חייו...

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)