צריך לקרוא שוב ולהפנים, מה שנכתב על ידי הרבה אנשים בפורמים, כולל על ידי, ביחס להתנהלות המדינה אינו דעה איזוטרית ושיחרור קיטור אלא תיאור ריאלי של מציאות לפני חורבן.
חשבתי שזה חשוב להוציא שוב את הציטוטים הרלוונטים מתוך דבריו של עמי איילון:

"בתקופת ברק היתה פחות אלימות של מתנחלים למרות שהוא פינה את חוות מעון והסכים לפנות את רוב ההתנחלויות ברוב שטחי הגדה המערבית. למה? מפני שהמתנחלים הבינו אז שלא ראש ממשלה בגד בהם אלא העם בגד בהם. הם הבינו שברק קיבל מנדט ברור שאנחנו פה והם שם. לעומת זאת בתקופת שרון נוצר רושם שלחברה הישראלית נמאס מההתייפייפות של דמוקרטיה. נבהלנו מהאפשרות שנתפורר בגלל חוסר עשייה והחלטנו שאנו רוצים מנהיג חזק. שלטון חזק. וכדי להשיג זאת ויתרנו ויתורים מאוד כואבים לגבי מה שמותר ומה שאסור בדמוקרטיה. סירבנו לעסוק בשחיתות ציבורית ובשחיתות אישית. לא שאלנו האם מותר להיבחר על סמך אג'נדה אחת ולממש אג'נדה הפוכה. הקרבנו ערכים דמוקרטיים בסיסיים והגענו ממש עד הקצה מבחינת המותר בדמוקרטיה.
.....

"אבל אני רוצה לומר לך כאן דבר אחר. אני רואה בראובן אדלר תופעה מאוד בעייתית בפוליטיקה הישראלית. אני לא יודע מי זה אדלר. אני לא יודע מה עשה בחייו. לא יודע מה ההשכלה שלו ומה הערכים שלו. כל מה שאני יודע הוא שהוא איש פרסום. חבר של אריק, איש פרסום. אבל אני מקשיב למה שהאיש הזה אומר. ומה שהאיש הזה אומר הוא - אנחנו יצרנו מנהיג. אמרנו לו מתי לשתוק ומתי לדבר. מה לומר ומה לא לומר. באיזו שפה לדבר ובאיזה שפת גוף להשתמש. ואיך להסתכל. ומה יהיה ברקע. וכך, בדרך הזו, עם ישראל בחר מנהיג. אבל מכיוון שקרה אסון למנהיג הזה אנחנו עכשיו החלטנו לצקת את הדפוס הזה על המנהיג הבא.

"אני את הדברים האלה רואה בצורה חמורה מאוד. לא יכול להיות שכך דמוקרטיה תתנהל. לא יכול להיות שכך היא תבחר מנהיג. ולא יכול להיות שכעת גם אהוד אולמרט יהיה מין בובה כזאת של יוצרי התדמית שלו. עובדה שמאז שנהיה למ"מ ראש ממשלה הפסיק לדבר. כי כנראה זה הדפוס: אדלר עוטף את האדם ואומר לו עכשיו אסביר לך איך להיות ראש ממשלה. לא רק איך להיבחר, אלא גם מה לעשות כאשר אתה נמצא שם. והוא עוטף אותו באיזה ערפל סמיך שהציבור הישראלי לצערי קונה אותו. אבל הערפל הזה מפורר את הדמוקרטיה מבפנים.

"אין לי דבר נגד אדלר. אחרי שאמר עלי את מה שאמר הרים אלי טלפון והתנצל. קולו ערב. התנצלותו היתה נעימה. אבל לא זה העניין. אדלר הוא סמל. האדלריזם היא תופעה. וכאשר אנחנו הולכים להחלטות באמת קיומיות, התופעה הזו היא בעיני בלתי נסבלת. בשנים האחרונות אנחנו בונים את המנהיגות הישראלית בצורה מבהילה. ממש מבהילה".

אתה בעצם חושד שגם שרון היה בובה בידי מערכת בניית התדמית שהקיפה אותו.

"אני חושב שיש כאן הרבה סימני שאלה אבל גם סימני קריאה. בדמוקרטיה אזרחים צריכים לשאול שאלות והיכולת לשאול שאלות נמנעה מהם. היתה פה תקשורת שפחדה לשאול והעניקה לשרון את כל ריפודי האתרוג. אבל היתה פה תופעה קשה עוד יותר, כמעט אורווליאנית. ובסופו של דבר שרון עצמו שילם מחיר יקר מאוד על הצורך לייצר תדמית של הכל בסדר: שהמנהיגות פועלת, חזקה, בריאה ויודעת את דרכה".

אתה באמת טוען ששרון שילם בבריאותו כדי לקיים דימוי של תפקוד תקין? זאת טענה מאוד מרחיקת לכת.
"אני אומר זאת בזהירות. יש פה סימני שאלה מוסריים כבדים מאוד: מה האנשים האלה עשו לו. אם באמת האנשים האלה הובילו אותו ואמרו לו איפה להיות ואיפה לא להיות ומה לומר ומה לא לומר. נשאלת השאלה מה היתה רמת הלחץ עליו ועל רופאיו על מנת לאפשר לו להתנהג בניגוד לכל אתיקה רפואית. לכן כאשר אדלר קם בבוקר הוא לא צריך לטלפן לעמי איילון כדי להתנצל. הוא צריך לטלפן למישהו אחר ולשאול מה אני, אדלר, עשיתי לך. עם שרון עצמו אף אחד כבר לא יעשה חשבון נפש. את חשבון הנפש שלו אדלר צריך לעשות עם עצמו. הוא צריך לעשות אותו מול הראי".

========================

מה שכן, לא זכור לי שראינו אותו נעמד על רגליו האחוריות כדי להגן על הדמוקרטיה בשלוש השנים האחרונות מאחר והמהלכים הפאשיסטים שירתו את השקפת עולמו, כעת כולם מצפים מהימין להמשיך את חוקי המשחק הרגילים.
כלומר, כשמפסידים, לתת לשמאל לשלוט, כי הוא ניצח בבחירות דמוקרטיות, וכשמנצחים גם לתת לשמאל לשלוט כי הוא שולט בתקשורת ובבתי המשפט ומחזיק את המקל והגזר.
winwin situation עבור השמאל.
קל מאוד להיות "דמוקרט שמאלני" בישראל, אתה אף פעם לא מפסיד את הבחירות באמת.