בבחירות 2006, רק 63% מבעלי זכות ההצבעה אמרו את דברם. מעבר לניצחון השמאל והתרסקות הליכוד, נראה כי דפוס ההצבעה בבחירות האלו היה מגזרי בעיקרו והוביל לתוצאות שהיו אופייניות יותר בשיטת ההצבעה בשני פתקים - מספר רב של מפלגות בינוניות וחוסר יציבות שלטוני. </B>לאחר ספירת קולות האמת (למעט קולות החיילים) התוצאות הן: קדימה-28, העבודה-20, ש"ס-13, ישראל ביתנו-12, ליכוד-11, האיחוד הלאומי- המפד"ל-9, מפלגת הגמלאים-7, יהדות התורה-6, מרצ-4, רע"ם-תע"ל-4, חד"ש-3, בל"ד-3.

מניתוח תוצאות האמת עולות המסקנות הבאות:

מחאת הצעירים

רבות דובר במהלך מערכת הבחירות על הפגנת המחאה של הצעירים בקלפי. השורות האלה נכתבות כאמור עוד בטרם פורסמו במדויק התפלגות הקולות הכללית, אך המחאה הזו הורגשה לכל אורך יום הבחירות ובאה לידי ביטוי בתוצאות שכן פורסמו.

אחוז ההצבעה הכללי הנמוך היה בעיקר תולדה של היעדרות צעירים רבים מהקלפי. נוסף על כך, הצלחתה של מפלגת הגימלאים בקרב הצעירים, מעידה כי אלה שהחליטו לצאת ולבחור, ניתבו את קולם למפלגה שונה מן המפלגות הותיקות. זאת ועוד- לאחר ספירת קולות החיילים יתברר סופית אם גם רשימות קטנות אחרות זכו לקבל קולות מן הצעירים, בשונה מדפוס ההצבעה הכללי.

מעניין יהיה לבדוק את מספר הפתקים הלבנים ששולשלו בקלפי, יש להניח כי מספרם לא היה מועט הפעם.

מפלגת שלטון בינונית בגודלה

קדימה היא מפלגת השלטון והנשיא קצב יטיל על אהוד אולמרט את מלאכת הרכבת הקואליציה. אולם בניגוד לרוב התחזיות, אולמרט מבסס את הקואליציה שלו על 28 מנדטים בלבד, הרבה פחות מה-40 פלוס שנחזו במשך רוב מערכת הבחירות, ומה-34-33 מנדטים שנצפו בסקרים הסמוכים ליום הבחירות עצמו.

בשל כך, תיאלץ קדימה לשלם מחיר יקר יחסית במו"מ הקואליציוני בדמות ויתור על חלק מן התיקים הבכירים שקדימה תכננה להשאיר אצלה לשותפות הקואליציוניות.

למעשה, כפי שהיה בתקופת ההצבעה בשני פתקים, בעיקר בבחירות 1999, מפלגת השלטון היא מפלגה בינונית בגודלה. הזיכרון מממשלתו קצרת הימים של אהוד ברק, אשר עמד בראש ממשלה רעועה, עדיין טרי ועיקר משימתו של אולמרט תהיה להקים ממשלה יציבה ככל האפשר. התוצאה הנמוכה יחסית של קדימה, תוביל קרוב לוודאי למאבקי כוח בתוך המפלגה בין הבכירים השונים שקיוו לקבל תיקים בכירים, ובכך היא מעמידה אתגרים פוליטיים קשים בפני ראש הממשלה הנבחר.

עוד - http://www.sikurmemukad.com/sikurim...006results.html