מקור - http://www.sikurmemukad.com/sikurim...orld/iran4.html



בצל הצהרתו האחרונה של נשיא איראן, מחמוד אחמדינגאד, כי איראן השיגה את היכולת להעשיר אורניום ברמה של 3.5%, הצהרה שמשמעותה הצטרפות איראנית למועדון מצומצם ואקסקלוסיבי של 10 מדינות האוחזות ביכולת זו, עולות מספר תהיות לגבי השיקולים שמנחים את המדיניות האיראנית. </B>העשרת אורניום ברמה זו, מאפשרת לייצר חשמל בכור גרעיני, אך יותר מכך- מהווה את פריצת דרך המשמעותית ביותר בפרויקט הגרעין האיראני, מאחר והעשרה ברמה גבוהה יותר תאפשר לאיראן לייצר בעתיד נשק גרעיני בכוחות עצמה.

חשוב מכך- מאחר והידע מצוי במוחותיהם של המדענים האיראנים, גם פגיעה בתשתית הגרעינית במדינה, במידה ותהיה כזו, לא תוכל לבטל לחלוטין את היכולת הגרעינית, ובמקרה הגרוע מבחינת האיראנים, הם ייאלצו לעמול על הקמת תשתית חדשה, אך הפעם מעמדה טובה יותר.

השאלה שרבים שואלים, בעיקר בקרב מעריכי המודיעין והפרשנים השונים היא מתי תשיג איראן יכולת גרעינית מוכחת, נקודת זמן שלאחריה ישתנה המזה"ת מכל הבחינות. אך בעוד שניכר כי אין למעריכי המודיעין תשובה טובה לשאלה (ולראיה ההפתעה לנוכח ההצהרה האיראנית שקיצרה משמעותית הערכות קודמות), שאלה אחרת, חשובה לא פחות היא- מדוע הצהירה איראן את ההצהרה הזו.

לא עדיף שיישתוק?

התבונה הדיפלומטית דורשת חשאיות רבתי בכל האמור בפיתוח נשק גרעיני- פקיסטן למשל, פעלה שנים בסתר להשגת היכולת הזו ומעולם לא יצאה בהצהרות רשמיות באשר לכך, מחשש ללחץ בינלאומי ולסנקציות כלכליות ואחרות. לאחר שהשיגה את היכולת וביצעה ניסוי גרעיני שהדהים את העולם, הייתה פקיסטן נתונה ללחץ בינלאומי, אך יוזמי הלחץ, ארה"ב, יפן ואירופה, הבינו כי המדובר בעובדה מוגמרת, ולמן אותו רגע ועד היום, זוכה פקיסטן להתייחסות שונה מצד הקהילה הבינלאומית.

דוגמא פשוטה להתייחסות הזו היא המלחמה האמריקנית בטרור - בעוד אפגניסטן חשה את נחת זרועה של המעצמה החזקה בעולם, בשל תמיכתה במשטר הטאליבן שנתן מחסה לארגון אל קעידה, פקיסטן, לה הייתה מעורבות לא פחות גדולה ועד היום, על פי כל דו"חות המודיעין, מסתתרים בשטחה בכירי הטרור העולמי, זכתה ליחס סלחני בלשון המעטה מצד האמריקנים הרואים בה, למרבה האירוניה, לוחמת בטרור העולמי בעצמה.

לא תהיה זו הגזמה להעריך כי אילולא אחזה פקיסטן ביכולת הגרעינית, הייתה ארה"ב מפעילה עליה לחץ צבאי ואולי אף תוקפת אותה, במקום לבחור בעיראק כיעד הבא.

ניתן לציין גם את הדוגמא הישראלית ואת מדיניות העמימות המאפיינת את היכולת הגרעינית שנות דור ויותר לאחר השגתה. אך אל מול הדוגמאות הללו, נוהגת איראן לכאורה, בחוסר זהירות, ודומה כי היא מזמינה על עצמה את ההתקפה מצד ארה"ב ובנות בריתה, בעתיד הקרוב.

רבות דובר כבר על הרטוריקה מבית מדרשו של אחמדינג'אד המכוונת כלפי המערב - איומיו הלא מרומזים כנגד ישראל ועמידתו העיקשת על זכותה של איראן לייצר יכולת גרעינית, הדליקו את הנורות האדומות במקומות רבים בעולם- בוושינגטון, ירושלים, ברלין, לונדון ופריס, כמו גם בקרב מדינות ערביות רבות הרואות בפצצה איראנית איום מיידי על משטרם.

הדיונים הנערכים בנוגע להפצצה על איראן עומדים בניגוד בולט לשקט שאפף את תוכניות הגרעין האחרות כמו בפקיסטן ובצפון קוריאה למשל, ששם הפעילות מעולם לא חרגה מעבר לשדה הדיפלומטי. יתרה מכך, חלק גדול מבניית התשתית הגרעינית האיראנית לווה לכל היותר בלחץ דיפלומטי, שגבר רק לנוכח ההצהרות הלוחמניות של אחמדינג'אד.

מקור - http://www.sikurmemukad.com/sikurim...orld/iran4.html