אם ניקח את הניסוי המחשבתי של הרכבת כפי שמופיע במאמר, ונשנה אותו במקצת כך שהרכבת שלנו תנוע בתוך מנהרה וכאשר גג המנהרה יהיה מצופה במראה וקרוב מאוד לתקרת הרכבת. כמו כן נניח שלרכבת הזאת ישנה תקרה רק על מחציתה הקדמית.
ממש במקום שגגה של הרכבת מסתיים (במחציתה) נצמיד מראה. נניח שעל רצפת הרכבת מוצב פנס אשר מרכזו מכוון אל סוף גגה של הרכבת כך שחלק מהאור המוקרן יפגע במראת התקרה וחלקו האחר במראת המנהרה. בנוסף נציב מראה נוספת במרחק של 240K ק"מ על רצפת הרכבת ולכיוון אחורי הרכבת.

במצב זה נקבל 2 נקודות יחוס שונות כך שאם נוסע הרכבת ידליק את הפנס ימצא כי גם המראה שעל תקרת הרכבת החזירה אור וכן יגלה גם אור במראה המרוחקת על רצפת הרכבת.

מבלי להתייחס לתזמון הופעות האור על המראות. יוצא שנקודת ההתיחסות הנה תמיד בין המקור הפולט אל הקרן. ניתן לדמות את קרן האור למקל הגדל ממקור האור בכיוון הניצב למקור הפולט אותו. כך שממראת תקרת הרכבת "צומח" מקל בקו ישר אל רצפת הרכבת. ולאורך כל זמן גדילתו עד להגעתו לרצפה המקל למעשה נע עם הרכבת, כך שיחסית לנוסע הרכבת קיימת עבורו רק תנועה אנכית ועל ציר התנועה האופקית המקל עומד.

לעומת זאת המקל שצומח מתקרת המנהרה גדל אל כיוון הרצפה בקו ישר ומנקודת מבטו של נוסע הרכבת למקל 2 כיוונים האחד בכיוון האנכי אל רצפת הרכבת ויחד עם זאת המקל נע לאורך כל זמן גדילתו כנגד כיוון הרכבת.

ומכאן ניתן להסיק שישנה איטרקציה בין מסלול הקרן למקורה. ואם כך הדבר מה יקרה עם למשל חצי שניה לאחר הדלקת הפנס נזיז אותו מרחק מה עם כיוון הרכבת או כנגדה? היכן תפגע הקרן?