אפילו אחמדינג'אד יודע שדיפלומטיה אינה זירה למהתלות. המכתב שהוא שלח לבוש נועד מן הסתם גם לאזניים מוסלמיות, אבל היתה לו גם מטרה בזירה הבינלאומית. המכתב, בהיותו התכתבות ראשונה בין אירן לארה"ב מזה שנים ומבלי קשר לתוכנו, נועד לטפח את התחושה בקרב קהלים מסויימים במערב ובארה"ב בפרט שיש עוד מקום רב לדיפלומטיה. מי שעקב אחרי טורים בעיתונים החשובים בארה"ב ראה שהיתה למכתב הצלחה חלקית בהשגת המטרה הזאת. עבור חלק מתרחב והולך בצבור האמריקאי עיראק היא שיעור שמלמד ששימוש בצבא אינו פתרון, ומכתב כזה הוא קש שאפשר להאחז בו. המכתב גם נותן לסין ורוסיה עוד גושפנקה לדחות כל יוזמה שכרוכה בסנקציות.

מבחינת תוכן, אמנם המכתב מטיף לקבלת הדת או האיסלם, אבל הוא מנוסח באופן שמדבר אל חוגי השמאל הרדיקלי שהם בזירה הפנימית במערב הכח המניע מאחורי תנועות המחאה למיניהן.

אירן מנסה למשוך זמן. הזמן משחק לטובתה מכיוון שהיא מתקדמת בציר הטכנולוגי בינתיים מבלי לשלם מחיר. ב-2008 יתקיימו בחירות בארה"ב ולכן יש סיבה טובה להעריך שאמריקה תהיה משותקת יותר ויותר ככל שיתקרב יום הבוחר. במזרח אסיה, לעומת זאת, הולך ונרקם לו תקדים שיכול לשחק היטב לידי אחמדינג'אד. שוק האנרגיה גם הוא זירה שמחזקת את אירן שמחזיקה יד על ברז הנפט.