התחלתי לענות... וזה לוקח המון זמן.
אני אעלה לפה את התשובות שלי ברגע שאני אסיים איתם, לא מבטיח לעשות הכל/לסיים על הכל.

על השואה וא"י בזמן המלחמה כמעט ולא למדתי אז סביר להניח שתאלצו לענות בעצמכם


תשובות לשאלות הבגרות האפשריות



1)

א. המשבר הכלכלי הגדול שהכה את ארצות הברית בשנת 1929 נבא בעיקרו ממספר סיבות.

באותה התקופה השיטה הכלכלית-חברתית הייתה ה"קפיטליזם הטהור", במסגרת שיטה זו קיימת התערבות מינימאלית, כמעט אפסית, של השלטון בענייני הכלכלה- ובעצם הכלכלה מנהלת את עצמה.

הקפיטליזם הטהור מדבר על כלכלה חופשית בה מעודדים יוזמה פרטית, הון עצמי ומיסים נמוכים של הממשלה. השיטה הכלכלית הזו, כך מתברר, הייתה שגויה והביאה למשבר.

למעשה ניתן לדבר על חוסר פיקוח. התעשייה שהתפתחה במהירות הגיעה לעודף ייצור, ובאין פיקוח על חלוקת הייצור וההתאמה לביקוש המחירים ירדו, מפעלים פשטו את הרגל ורבים הפכו למובטלים בעקבות הפיטורים ההמוניים.

דבר דומה קרה בחקלאות. במהלך מלחמת העולם הראשונה חקלאותה של ארה"ב ייצרה גם למדינות אירופה, אולם לאחר סיום המלחמה היא נשארה בעודף תוצרת גדול. חקלאים שלקחו הלוואות במהלך המלחמה לרכישת אדמות נוספות ועיבודן לא הצליחו להחזיר את חובותיהם ומתחיל כבר מאמצע שנות ה20 משבר מתמשך בחקלאות.

חוסר הפיקוח על הבורסה והבנקים הביא לכך שמספר מועט של בעלי הון ששלטו בבנקים ובבורסה עודדו את הציבור לקחת הלוואות ולהשקיע בבורסה. סופק לציבור מידע שקרי על ביצועי החברות הנסחרות, ובכך הבורסה מפסיקה לשקף את מצבה של הכלכלה האמריקאית והופכת למעין "קזינו לאומי" המתמוטט באוקטובר 1929.

גורם נוסף למשבר הכלכלי הגדול היה מדיניות העברת הכספים למדינות אירופה. לאחר מלחמת העולם השנייה ארה"ב מלווה סכומי כסף גדולים מאוד למדינות אירופה הנמצאות במצב כלכלי קשה ללא התחשבות ביכולתן להחזיר את הסכומים. אי-היכולת של אירופה להחזיר את ההלוואות פוגע בכלכלת ארה"ב.



ב. המשבר הכלכלי הגדול הביא, בין היתר, להחלפת השלטון והובר המנהיג הרפובליקני הוחלף ע"י רוזוולט הדמוקרטי. ניסיונותיו של הובר לצאת מהמשבר התחלקו למספר פעולות.

הוא הזרים כספים מהבנק המרכזי להלוואות למפעלי תעשייה ולחקלאות, פתח במס' עבודות ממשלתיות יזומות (כמו סכר בטנסי) ומטיל "מכסי מגן" גבוהים על הייבוא לארה"ב בכדי לעודד קנייה של תוצרת אמריקאית. אם זאת, הובר הזרים כספים מעטים יחסית מהבנק המרכזי, פתח במעט עבודות יזומות ומכסי המגן לא עזרו בהרבה משום שאירופה שהייתה במצב כלכלי קשה לא ייצאה סחורות רבות בכל מקרה. גם בתגובתו למשבר הכלכלי המשיך הובר בדרך הקפיטליזם הטהור. ניתן לסכם את פעולותיו של הובר כ"מעט מדי, מאוחר מדי".

רוזוולט, בניגוד לקודמו בתפקיד, הבין כי יש לשנות את השיטה הכלכלית-חברתית ולפעול לפי 3 עקרונות מרכזיים:

תפקידה של הממשלה להיות מעורבת יותר בכלכלה, לפקח עליה ולכוונה, על המדינה לדאוג לאזרחיה ולהתחייב לאפשר להם לחיות ברמת חיים מינימלית ע"י מערכת של ביטחון סוציאלי שתסייע בעיקר לחלשים בחברה וכי חייבת להיות הזרמת כספים מהבנק המרכזי לציבור בכדי להניע מחדש את גלגלי הכלכלה והחברה.

בהתאם לעקרונות אלה פעל הנשיא רוזוולט והחל בפיקוח על הבורסה והבנקים. הוקמה "הרשות לניירות ערך" שפיקחה על הנעשה בבורסה ואימתה את המידע שנמסר לציבור, החל פיקוח מחמיר על הבנקים, והם נסגרו לארבעה ימים ולאחר שנפתחו נתחייבו להחזיק שליש מכספם בצורה נזילה (כדי לא ליצור מצב בו אין לבנק כסף). הממשלה גם התחייבה לתת ערבון של 5000$ לכל אחד שיחזור להשקיע את כספו בבנקים.

הממשלה החלה להזרים כספים לתעשייה ולחקלאות במקביל לפיקוח על הייצור. ניתנו הלוואות רבות למפעלים כדי שיתאוששו והממשלה שילמה לחקלאים כדי שיעבדו רק כ70% משטחם בכדי למנוע עודף תוצרת.

כאמור, מבין רוזוולט כי על המדינה לספק רשת ביטחון סוציאלי מינימלי לאזרחיה, וכך מוקם "המוסד לביטוח לאומי" הדואג לפנסיה, מקרים של פיטורים ועוד. נחקקים חוקים סוציאלים בדבר שעות עבודה שבועיות, העסקת ילדים, שכר מינימום, "חוק ואגנר" העוסק בזכות הלתאגד ואחרים.

במקביל לאלו יוזם הממשל שורה של עבודות תשתית נרחבות כמו רישות המדינה בחשמל, סלילת כבישים, בניית סכרים ועוד. הממשל זוכה בעבודות תשתית זולות, מקטין את האבטלה ומשיג את תמיכת האזרחים.

את כל אלו עושה תוך כדי החזרת האמון הציבורי בממשלה ובכלכלה באמצעות תוכנית רדיו בה הוא משוחח עם האזרח הפשוט "שיחות ליד האח", העבודה עם "צוות מוחות" מהאקדמיה שהמליצה על הצעדים הנכונים מבחינה כלכלית וכו'.









2)

א. המשבר הכלכלי הגדול שהכה את ארצות הברית בשנת 1929 הביא עמו ביטויים וגילויים קשים.

בתחום הכלכלי התמוטטות הבורסה הביא לקריסתה של המערכת הבנקאית. אלפי בנקים נסגרו ואלו שנותרו לא היו מסוגלים לספק הלוואות למפעלים ולחקלאים שנקלעו לקשיים בעקבות עודי הייצור. מפעלים וחקלאים פשטו רגל והפכו מובטלים עד מצב בו בראשית שנות ה30 יש בארה"ב כ14 מיליון מובטלים שהם שליש מכוח העבודה.

בתחום החברתי המצב קשה מאוד גם כן, כל השכבות נפגעו מהמשבר ויורדות מנכסיהן. האבטלה הגואה מביאה לכך שאנשים עוברים להתגורר בשכונות אוהלים ופחונים בשולי הערים הגדולות הנקראות "הובר-ויל", ע"ש הובר שנתפש כאחראי למשבר. תופעת הרעב מתפשטת, הפשיעה גדלה, מקרי ההתאבדויות והגירושין מתרבים בתי ספר רבים נסגרים כי אין כסף למשכורות ובני נוער מסתובבים ברחובות. באופן כללי יש משבר אמון בממשל ובשיטת הקפיטליזם הטהור.

בתחום הפוליטי משבר האמון של הציבור מביא להחלפת שלטונו של הובר שמסרב לשנות את שיטת הקפיטליזם הטהור, בשלטונם של הדמוקרטים בראשות פרנקלין דלאנו רוזוולט.

עניין נוסף הוא ההשפעה על אירופה, שנכנסת בעקבות ארה"ב גם היא למשבר כלכלי חריף המסייע בגרמניה לעליית השלטון הנאצי.

המשבר גרם לזעזוע עמוק בחברה האמריקאית משום שהוא פגע בכל שכבות החברה בצורה קשה ולא השפיע רק על השכבות החלשות. כל כולה של ארה"ב סובל מהמשבר, והשפעותיו רבות ועמוקות. בנוסף יש משבר אמון בשיטה הכלכלית-חברתית שהונהגה ונתפשה עד אז כטובה ביותר.



ב. מופיע בשלה 1. אחת שסייעה ואיך- עבודות יזומות: דרך יעילה של הממשלה להעביר כסף לאזרחיה. היא מרוויחה עבודות תשתית זולות שנשארות לזמן רב, והאבטלה פוחת בצורה משמעותית. משכורתם של העובדים אומנם נמוכה, אך מספיקה לקיום רמת חיים מינימלית. האזרחים חוזרים לקנות מוצרים המניעים בתורם את הכלכלה (הביקוש גדל...).



3) בקצרה... אין לי זמן!

א. השיטה הכלכלית-חברתית הייתה ה"קפיטליזם הטהור", במסגרת שיטה זו קיימת התערבות מינימאלית, כמעט אפסית, של השלטון בענייני הכלכלה- ובעצם הכלכלה מנהלת את עצמה.

הקפיטליזם הטהור מדבר על כלכלה חופשית בה מעודדים יוזמה פרטית, הון עצמי ומיסים נמוכים של הממשלה.

ניתן לראות ביטויים אלו בהתפתחות הכלכלה ועודף מוצרי הצריכה (כמו טלפונים, מקררים, מכונות כביסה ועוד) שמציפים את השוק. קיימת תחושה של עושר ועלית רמת החיים, אולם זהו "עושר מדומה", ורמת החיים של הכלל לא עלתה בהרבה, המרוויחים הגדולים היו בעלי ההון בהתחזקו.

הבורסה גדלה באופן משמעותי [בכ300% ב3 השנים שלפני המשבר] והתפתחה תרבות של קנייה בתשלומים.



ב. שונא את זה!!!! אוף.... כל כך אין לי כוח כבר!