כשהייתי אחראית על הפינת החיי שלנו, היו לי גם גמלים, זכר ושתי נקבות.
באחת ההזדמנויות כשהנאקה הצעירה עמדה להמליט התברר שיש בעיות.
אצל הגמל הריון נמשך כ-13 חודש,
באחד הערבים היא הייתה מאוד לא שקטה,
והבנתי שזמנה הגיע, אז העברתי אותה למכלאה אחרת, שהזוג לא יפריע לה.
התמקמתי לשמירת לילה על ערמות הקש, בקרבת מקום
עם טרמוס קפה וסמיכת פיקה אם יהיה לי קר.
עברו השעות וההמלטה לא התקדמה,
בועת המים יצא, גם שתי רגליים קטנות בצבצו, אבל לא יותר מזה.
השכם בבוקר הבנתי שאנחנו , יותר נכון הנאקה בצרות.
הערתי את הוטרינר החקלאי שלנו, שיזדרז לבוא לראות מה קורה.
אחרי הבדיקה התברר, שהבכר בבטנה של הנאקה מת,
ויש צורך בניתוח כי אי אפשר לבצע חיתוך פנימי, בגלל גודל החיה.
הוזעק עוד וטרינר, ושני בחורים שהיו חובשים קרביים.
הנאקה הורדמה, הושכבה על הצד, והניתוח הקיסרי התחיל.
שני הוטרינרים עמלו וחתכו, שני החובשים החזיקו את האינפוזיות
ואני צילמתי, כדי גם להביא תועלת..
לקח כמה שעות עד שסיימו את המלאכה.
עכשיו היה צריך להעיר את הגברת, ולהשכיב אותה בצורה כזאת שלא תשכב על הצד.
בשביל זה בנינו שתי חומות משני צידיה מחבילות קש, שתמכו בה, שלא תיפול.
גם סידרנו שמירה סביב השעון ליומיים הראשונים כדי שלא יהיו סיבוכים.
בקיצור המבצע עבר בשלום, והוטרינר שמח מאוד לשקופיות שצילמתי,
כי יכול היה להראות אותם בהרצאות, וכנסים.
לא כל יום מבצעים ניתוח קיסרי לנאקה.
אפילו פרופ.יגיל, שיש לו שם עולמי בחקר גידול, ותיפוח גמלים אמר לי
שיש לי יותר סיפורים עם שלושת הגמלים שלי מאשר לו עם ה-200.