פרויקט מקא"ם

מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות, הידוע בשנותיו הראשונות יותר כ"נערי רפול".
פרוייקט ``נערי רפול`` נהגה ויושם בשלהי שנות השבעים וראשית שנות השמונים, בתקופת דמדומיה
של מדינת הרווחה הישראלית. כבר אז, מערכות מדינת הרווחה לא ידעו לספק את המענה הראוי
שיאפשר לכל נער ישראלי לפחות להגיע למצב מינימלי שיאפשר את תפקודו כאזרח משתלב ומועיל
בחברה.
לפני מקא"ם היו ניסיונות לפרויקטים שונים עבור אוכלוסיות טעונות טיפוח – פרויקט רווחה, טירונות במחנה "דותן" ועוד, אך ניסיונות אלו לא ענו בצורה מלאה על צרכי האוכלוסייה.
מטרת מקא"ם היא לסייע לחיילים מאוכלוסיות טעונות טיפוח להסתגל למסגרת הצבאית ולהכין אותם לחיים האזרחיים
קידום ושילוב אוכלוסיות ייחודיות הוא נושא מרכזי בחיל החינוך והנוער. האוכלוסיות הייחודיות בצה"ל הן חיילי מקא"ם (המרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות), חיילות חג"ם (חיילות גיוס מיוחד), עולים חדשים, מיעוטים ומיעוטי השכלה. המטרה המרכזית בקיום פעילות זו הוא לתת לחיילים ולחיילות אלו הזדמנות להשתלב ביחידות הצבא השונות בתפקידים משמעותיים ולהכין אותם להשתלבות בחברה ובעבודה לאחר שחרורם מצה"ל.
"חוות השומר" כבסיס טירונות לחיילי מקא"ם פרוייקט מקא"ם – מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות, שנודע בשנותיו הראשונות כ"נערי רפול", הוקם בשנת 1980. לפני מקא"ם היו ניסיונות לפרוייקטים שונים עבור אוכלוסיות טעונות טיפוח – פרוייקט רווחה, טירונות במחנה "דותן" ועוד, אך ניסיונות אלו לא ענו בצורה מלאה על צרכי האוכלוסייה.
מטרת מקא"ם הייתה לסייע לחיילים מאוכלוסיות טעונות טיפוח להסתגל למסגרת הצבאית ולהכינם לחיים האזרחיים. כשהוקם הפרוייקט, ההנחה הייתה, שההשכלה והמקצוע שרוכש החייל בעזרת מקא"ם במהלך השירות משפרים את כושר הסתגלותו, ומכך נהנים לא רק הוא עצמו וסביבתו הקרובה אלא גם הצבא והחברה ככלל.

בחירת "חוות השומר" כבסיס הכשרת טירוני המקא"ם עוררה ויכוח בשלהי שנות השבעים.
עיקרי הנימוקים כפי שהוצגו ב-1981 – לפני קליטת פלוגת הטירונים הראשונה, כאשר חיפשו מתקן אחר להעברת הטירונות מאשר "מחנה דותן", היו:

1. כללי:
א. ראייה מקיפה יותר של הטירונות מחייבת להתייחס אליה כשלב מכריע בתקופת שירותו של החייל מן האוכלוסיות החלשות. הכוונה במונח "שלב מכריע" פירושה – שלב המתייחס לא רק להווה (הסתגלות לבסיס הטירונים עצמו) אלא, גם הכנת החייל המתקשה בהשתלבות לעתידו, לתפקידיו האפשריים בצבא ולתפקודו הרחב יותר כאדם, כבעל תפקיד וכאזרח.
ב. פעולות שונות אשר התפתחו כתוצאה ממסגרות הטיפול בחיילים מן האוכלוסיות הללו, מחייבות עתה ביסוס נכון של שלב הטירונות – הסתגלות. מתקן חוות השומר ותנאים שונים הקשורים בו, מאפשרים ביסוס זה.

2. המיקום הגיאוגרפי:
א. מיקומו של הבסיס בחלק הפנימי של הארץ, בסמיכות לצירי תנועה מרכזיים ותחבורה מסודרת, מגביר באופן משמעותי את אפשרות הקשר של הבסיס עם גורמי הפיקוד וההנחיה הצבאיים, אמנים ומרצים, נותני שירות צבאיים ואזרחיים, נציגי יחידות היעד ועוד.
ב. מיקומו הייחודי של הבסיס, מאפשר היכרות נוחה עם חלקים מרכזיים ומשמעותיים בארץ. מיקום זה מאפשר לימוד פרקים משמעותיים של עם ישראל בתקופה של טרום המדינה ואחריה.
ג. מיקום הבסיס בתחומי ה"קו הירוק" (מחנה "דותן" ממוקם מעבר ל"קו הירוק") ובסמוך לצירי תנועה מרכזיים, הוא בבחינת מתן אמון בחייל באשר לפיתוי של בריחה. הסרת האלמנט החיצוני של איום התנועה בשטחים וקשיי התחבורה, מחייב עבודה על בסיס שכנוע פנימי ופיתוח יכולת החייל לעמוד בפני הפיתוי. אלמנט הרתעה חיצוני הוא זמני בלבד, בעוד שכוחות עמידה פנימיים נרכשים ומשמשים גם בתחומי החיים האחרים ובתקופות מאוחרות יותר.

3. איכות החיים בבסיס, הקשורה במבנים, מתקנים וכו':
א. איכות חיים טובה עשויה להגביר אצל החייל את האמון בכוונות המערכת הצבאית. "נתינה" זה, מצד המערכת לחייל, הינה אינטנסיבית ומיידית, ועל כן אפקטיבית. יש, כמובן, להקפיד על דרישה להדדיות מצד החיילים ול"נתינה" תואמת רלוונטי כתמורה לאיכות החיים הזו – נתינה שפירושה שמירה על ציוד, שמירה על מבנים ועוד.
ב. תנאי לימודים, מגורים ואימונים טובים מהווים בסיס נוח יותר להקניית המיומניות החייליות, ההשכלתיות-העשרתיות והסתגלותיות.

באותה תקופה הוצגו מגוון סיבות לרמטכ"ל ולראש אכ"א לגבי מתקן חוות השומר, ואכן מה-13.1.1981 מתקיימת טירונות מקא"ם ב"חוות השומר".

פלוגת הטירונים הראשונה גויסה ל"חוות השומר" ב-13.1.1981. מפקדיה היו קצינים ומ"כים שהובאו מיחידות חי"ר ומבית הספר למ"כים (שהיה בזמנו ממוקם בבסיס מחוו"ה-"אלון"), ולסגל צורפו מורות שהיו אחראיות על תחום ההוראה בכל צוות, במקביל למ"כ.
הסגל של פלוגת הניסוי לא התנדב למשימה ולא הוכשר לה, למעט השתלמות בת שבוע.
הטירונות של פלוגת הניסוי נמשכה כארבעה חודשים ומעבר להשכלה ותכני רובאי בסיסיים, הועבר פרק המקצועות – התקיימו סדנאות בבסיס עצמו, שבהן רכשו החיילים את המקצוע בו יעסקו בהמשך שירותם הצבאי.
סדנאות אלו כבר לא נמצאות היום בבסיס (אולם רכב נקרא על שם סדנאות אלו), והיום רוכשים החיילים את המקצועות בבסיסים ובבה"דים ברחבי הארץ.

לאורך השנים עברה החווה שינויים ארגוניים ומהותיים רבים, אך בסיס העבודה והמטרה – הסתגלות, נשארו איתנים לאורך כל השנים.
בתחילה גויסו שתי פלוגות לארבעה חודשים, ולאחר מכן שלוש פלוגות לתקופות של חמישה חודשים (השכלה) ושלושה חודשים (העשרה).
מגמות ושינויים רבים בבסיס קרו כתוצאה משינויים בצה"ל מחד ובאוכלוסייה המתגייסת מאידך. מסלול המקא"ם הינו יחיד מסוגו במערכת בצבאית. בכדי להיות מקצועיים ולעבוד בצורה הנכונה ביותר עם האוכלוסייה המגיעה ל"חוות השומר", יש צורך בבחינה מתמדת ובשינויים דינאמיים תוך התאמה לאוכלוסייה ולשינויים חברתיים.
על מנת לאפשר תהליכי בחינה מקצועיים ובקרה של תהליכי השינוי, ישנו ליווי של אנשי מקצוע וגורמי טיפול ב"חוות השומר" מרגע הקמתה.

צמיחת מקא"ם על רקע החברה הישראלית לאחר הקמת המדינה נוצר מפגש בין היישוב האשכנזי הוותיק לבין העלייה ההמונית מארצות המזרח, אשר הוליד שוני תרבותי וזרות. המדינה לקחה על עצמה לבצע תהליך של שילוב עדתי ושל קיבוץ גלויות ומיזוגן, אך התהליך לא מוצה בשל הקושי, שהיה נעוץ בפערים שבין העדות, בעיקר בתחום ההשכלה, התעסוקה והריבוד החברתי. במשך השנים נותרו חלקים מן האוכלוסיות, שזה מקרוב באו, במצב של נחשלות עדתית, והונצחה שכבת מצוקה גדולה, אשר סבלה ממאפיינים של תרבות עוני: אדישות, פסיביות, השלמה, שמירה על מסגרות מוכרות ומעל לכל – חוסר יכולת בולט לתכנן מהלכים בעתיד.

בעשרים השנים הראשונות לקיום המדינה העמיד הציבור הוותיק בפני העולים את האתגרים להשתנות ולהתאים עצמו לתנאי הארץ – כמו גם לעולם הערכים השליט ולנורמות המערביות. שני הצדדים הסתפקו בשינוי תרבותי ראשוני, שבמקרים רבים הביא להסתגלות למראית עין בלבד (למרות המוביליות החברתית והשיוך לקבוצה סוציו-אקונומית גבוהה יותר, לא התחולל שינוי בדרגה עמוקה של הפנמת ערכי תרבות החברה המערבית השלטת). מלכתחילה הייתה קיימת האמונה, ש"תלמידים טעוני טיפוח, הסובלים מחסך תרבותי יסגרו את הפער התרבותי לאחר שיקבלו תוכניות העשרה". זהו ביטוי לגישה אופטימית מסוג של "הזמן יעשה את שלו" שסברה, כי הדור השני של בני כל העדות ישתלב לעם אחד, בעל תרבות ישראלית אחת, ללא מחיצות וללא פערים. בעשור האחרון פינתה הגישה האופטימית את מקומה לגישה פסימית. זו טוענת, כי לאחר שלושה עשורים מאז קום המדינה קיימות, בסופו של דבר, שתי תרבויות נבדלות זו מזו.

לכך יש להוסיף, כי החברה הישראלית חיה ומתקיימת בין שני תהליכים הסותרים זה את זה:
האחד – תהליך של הטמעה בין העדות, ואילו השני – תהליך של התרחקות ביניהן, במילים אחרות – העדתיות גוברת.

תוצאות התהליך השני הן הצטברות של רגשות קיפוח, תסכול ותוקפנות על רקע עדתי, המאיימים על השילוב החברתי.

לפיצול המעמדי ישנו גם היבט מעמדי פוליטי, כשהחלוקה העדתית חופפת את החלוקה בין המעבידים לבין שכירים, בין מנהלים לבין פועלים ובין עשירים לבין עניים. זוהי גם חלוקה גיאוגרפית במידה רבה: המזרחים גרים בפריפריה של הערים הגדולות, בעיירות פיתוח ובמושבים, שהוקמו לאחר מלחמת העצמאות, האשכנזים גרים, בדרך כלל, במרכז הארץ ובשכונות מבוססות. רובד המצוקה כמעט כולו מזרחי, והאליטות השונות ברובן אשכנזיות. שינוי מסוים חל בהתנהגות הפוליטית ברמות השונות. מאז שנות השבעים מסתמנים סימני שחיקה בדומיננטיות האשכנזית. המזרחים צברו כוח מיקוח כדי לבטא את נוכחותם, ובכך מסתמן איום על מעמד האשכנזים כשכבה שלטת. המחאה המזרחית הנמשכת הפכה לגורם שמתחשבים בו: תנועות מחאה שצמחו מקרב יוצאי עדות המזרח, כמו "הפנתרים השחורים" ומאוחר יותר "יושבי האוהלים", יצרו מקור השפעה, שהפך את העדתיות לבעיה לא של המזרחים בלבד אלא גם של האשכנזים.

מהות מקא"ם:
לבעיית העדתיות יש קשר הדוק עם צה"ל. אך טבעי היה, כי יראו בצה"ל כור היתוך או כור מצרף ליצירת עם אחד בעל תרבות (ישראלית) אחת. עצם ההימצאות בו בתקופת השירות הסדיר, שהוא מטבעו כורח חוקי אך גם מוסכמה חברתית קשיחה יטשטש, כך סברו, את ההבדל, שהיה קיים עד גיל 18, ויוציא "מוצר" חדש ואחיד עד גיל 21. כל זה לא עמד במבחן המציאות, לפחות לא בחלקו הגדול. כך נמצאו בשדרות הפיקוד הזוטר והגבוה וביחידות העילית בני עדות המערב, בדרך כלל, ואילו ביחידות השירותים והעורף נמצאו בני עדות המזרח. יתר על כן, בשלב מסוים העדיף הצבא, משיקולים מקצועיים משימתיים שלו, לוותר על חלק מן המתגייסים, אלה שנצפה מהם חוסר התאמה לשירות ממושך בצבא. כך החל מתפתח תהליך, שביסודו עלול היה לפגוע בביטחון הלאומי, כאשר אי-גיוס בני נוער המשתייכים לציבור מסוים או היפלטותם ממסגרת צבאית, מנציח כישלון אישי ויוצר עוינות, ניכור וניתוק. דו"ח כץ, שהוכן ביזמת ראש הממשלה שהתפרסם בתחילת שנות השמונים ועסק בנוער במצוקה. ממצאיו הקשים לגבי היקף הבעיה וחומרתה אימתו את טענת תנועות המחאה המזרחיות. המודעות החברתית, שהלכה והתגברה בהכרה, שהבעיה העדתית היא בעיה קיומית לחברה הישראלית ומשום כך גם לצה"ל, יצרה מחויבות מוצהרת לטיפול בנוער במצוקה. מאחר שצה"ל, מעצם הגדרתו, עסק בנושאים חברתיים-לאומיים, כמו ביעור הבערות, היחלצות לעזרת המעברות וקליטת עלייה, אך טבעי היה שייטול על עצמו גיוס בני נוער בעל קשיי הסתגלות לשירות בצה"ל. הכשרת הנוער הזה לשירות בצה"ל היא מהות ההגדרה של מקא"ם. גורם מקדם ומשקם בצה"ל המגייס לשורותיו מזה כעשר שנים צעירים וצעירות, אשר עקב תנאי סביבה לא תקינים מתקשים להסתגל למערכת הערכים והנורמות הנהוגה בחברה הישראלית. קליטתם של צעירים אלה בצה"ל ושילובם בו נעשים מתוך מטרה לשפר את סיכויי ההשתלבות שלהם בחברה האזרחית הנורמטיבית.

על בסיס הנחה זו נבנה מסלול שיקומי ייחודי בצה"ל – המרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות, והוא מוחל, על פי מדיניות צה"ל, רק על חמישית מכלל החיילים המתקשים המתגייסים לצבא. עם זאת הציב לעצמו מקא"ם עיקרון להיות הגורם המקדם והמשקם לגבי כלל האוכלוסייה המתקשה בצבא, גם אם לא הוגדרה כאוכלוסיית מקא"ם. כמי שהתמחה ופיתח כלים ודרכי עבודה המיועדים לעבודה עם אוכלוסיות מתקשות, רואה עצמו מקא"ם כמחויב להחיל כלים אלה גם על אותם חיילים בעלי מאפיינים דומים, אשר לא שובצו במקא"ם.

עיקרון זה מיושם בשני אופנים:
א. רוב מסגרות מקא"ם פתוחות בפני כל החיילים המתקשים (קורסים מקצועיים, מכינות לשחרור).
ב. בתהליך הכנת היחידות והכשרת הסגלים לא נעשית הבחנה בין חיילי מקא"ם לבין חיילים מתקשים אחרים, וקיימת מגמה להחיל את כלי המקא"ם על כל האוכלוסייה הנצרכת. לצורך הקמת הפרויקט הונחו מספר הנחות יסוד (הנשענות על ידע מקצועי בתחום השיקום):
1. הבדלים בין פרט לפרט. האוכלוסייה המתגייסת הינה הטרוגנית ומאופיינת בהבדלים בין פרט לפרט ברקע, ביכולות, ברמת המוטיבציה ובסיכויי ההשתלבות.
2. מאחר שמדובר באוכלוסייה בעלת חסכים חברתיים תרבותיים, אשר אינה חולה או פגועה (בעלת מאפיינים פתולוגיים), הרי שהשקעה והכוונה שיקומית נכונה ימתנו חלק מהתופעות שתוארו ויאפשרו קידומם של החיילים ושילובם במערכת נורמטיבית.
3. מקור כוחו וחולשתו של הצעיר המתגייס טמון במשפחה ובקהילה שמהן בא. לנתון זה יש השלכה ברורה על סיכויי השתלבותו במסגרת הצבאית ועל קידומו בה, ולכן על מקא"ם לשים דגש על קשר נאות עם המשפחה ועם המסגרות הקהילתיות, שאליהן קשור החייל.
4. תפיסת השיקום המתאימה לאוכלוסייה זו מכוונת לרכישת מקצוע או עיסוק משמעותי ככלי מרכזי בשיקומם של צעירים אלה בצבא ובחברה ובשילובם בהם.

מכאן נגזרה המטרה של פרויקט מקא"ם:
"קידום מקסימאלי של כל פרט מן האוכלוסיות החלשות ושילובו ככל שניתן במילוי תפקידים אפקטיביים בצבא ובמשק האזרחי". פעולה זו מדגישה את טובת הפרט ואת יכולתו לתפקד בחברה, ומטרה זו מחייבת גישה כוללנית (הוליסטית) לטיפול בחייל, המתייחסת לאספקטים השונים בתפקודו, לצרכיו ואף לחסכיו."

יישומה של גישה זו מתממש בשני היבטים:
ההיבט האורגאני-מערכתי – בניית מסלולי שירות ייחודיים ומגוונים.
ההיבט האישי – טיפול בפרט וקידומו תוך כדי התייחסות לצרכיו הייחודיים (השכלה, הכשרה). טיפול בשני היבטים אלה הנו תנאי הכרחי להשתלבות החיילים בצה"ל תוך כדי מילוי תפקיד אפקטיבי.

צורך העניין נבנה מסלול שירות הכולל:
* טירונות מיוחדת
* הכשרה למילוי תפקידים – קורסים מקצועיים במסגרות צה"ליות.
* השתלבות ביחידה – מילוי תפקיד ביחידה בליווי חונכים וקצין מקא"ם.
* הכנה לשילוב במשק האזרחי – הכשרה מקצועית במסגרות אזרחיות, השלמת השכלה והכנה לשחרור. כלי העבודה של מקא"ם נבנו בהתייחס לעקרונות העבודה, שהוגדרו עם הקמתו.

להלן העקרונות העיקריים:
1. הדרגתיות בכניסה למערכת הצבאית ובתהליך ההשתלבות בכל מסגרת במהלך השירות. משמעות עיקרון זה – חשיפה סלקטיבית של החייל לנורמות המערכת ולדרישותיה בהתאם ליכולת שלו בכל שלב ושלב.
2. תוכניות הפעולה והמסלולים יבנו ויתבססו על הפרט, על יכולותיו, על נטיותיו ועל מצבו הנוכחי, על פי ממצאי האבחון ובהתחשב בצורכי המערכת.
3. הכנת המסגרת הצה"לית לשילוב החיילים בתפקיד אפקטיבי בכל מסגרת, שאליה יגיע (לקראת פתיחת קורס מקצועי או השכלתי, לקראת שיבוץ ביחידה וכד'.

פתיחת שיתוף פעולה בין המערכות האזרחיות, שאליהן היה החייל קשור לפני הגיוס (משפחה, קידום נוער, שירותי רווחה) וחיזוקו מתוך מגמה לסייע לו בתהליך השתלבותו הן בצבא והן במערכת האזרחית לאחר השחרור.

לאור עקרונות אלו נבנו הכלים הבאים:
1. כלים המיושמים לאורך כל המסלול במסגרות השונות.
2. בניית תוכניות מיוחדות המטפלות במצבי מעבר והפעלתן (תחילת טירונות, כניסה לקורס, מעבר ליחידה ויציאה לאזרחות). לדוגמא, בטירונות פותחה תוכנית המתייחסת למעבר מאזרחות לצבא: "עשרת ימי קליטה". מטרת התוכנית היא להבהיר לטירונים את כללי המסגרת הצבאית, תוך כדי התייחסות מיוחדת לקשיי המעבר של החייל – מהיותו צעיר החי בשוליים החברתיים לתוך מערכת נורמטיבית, היררכית, המאופיינת בנוקשות ובדרישות מסגרתיות רבות.

ההדרגתיות מתבטאת בכמה מישורים:
א. הדרגתיות באינטנסיביות הפעילות.
ב. הדרגתיות ברמת הדרישות המסגרתיות.
ג. הדרגתיות בדפוסי תגובה וענישה. תוכניות דומות מופעלות בכל אחת מן המסגרות, שבהן משתלב החייל במהלך שירותו. לצורך הפעלת התוכנית נבנתה הכשרת סגל, המתייחסת להיבטים השונים של קשיי הסתגלות החייל. הכשרה זו מועברת לכל הסגלים, בכל המסגרות, לקראת קליטתן את החיילים. דגש מיוחד מושם על הכשרת החייל לקראת שחרורו מן הצבא ועל הכנתו לכך. לצורך כך נבנו שני כלים מרכזיים:
1. קורסים מקצועיים במסגרות אזרחיות, שבהן משתלב החייל בשנה האחרונה לשירותו. קורסים אלה מעניקים לו הכשרה, המלווה בתעודה מוכרת במשק האזרחי ובסיווג מקצועי מוכר על ידי משרד העבודה. בקורסים אלה מופעלת, לצד לימוד המקצוע תוכנית הכנה לקראת השתלבות בעולם העבודה, המועברת בחלקה על ידי מש"קית הוראה ובחלקה עלי די אזרחים אנשי מקצוע.
2. מכינה לשחרור – קורס הכנה לקראת השחרור וההשתלבות במשק האזרחי. הכנה זו מתקיימת במסגרת מובנית של ארבעה שבועות בתנאי פנימייה והיא פתוחה לכל חיילי צה"ל הזקוקים לשירות זה.

יחידת הכשרות וקורסים יחידת הכשרות וקורסים קיימת כ-23 שנים מתוך ראיית הצורך בקידומם המקצועי של חיילי המקא"ם וחיילות החג"ם (חיילות הגיוס המיוחד) תוך שאיפה כי אותה הכשרה מקצועית תהווה בסיס לשיבוץ חיוני ובעל סטאטוס בשירות ומאוחר יותר תשמש כקרש קפיצה להשתלבות החייל/ת כאזרח בוגר בעל תעודת מקצוע.
כיום יחידת הכשרות וקורסים כפופה לענף משו"ש (מיון, שיבוץ ושליטה) במערך מג"ן של חיל החינוך והנוער.
היחידה עוסקת בתחומים המצויים ברצף שבין גיוסם של החייל והחיילת, מתן מידע לבחירת ההכשרה או הקורס (אזרחי או צבאי), הכנת סגלי הטירונות להכוונה נכונה עם האוכלוסייה. כמו כן היחידה מלווה ומבקרת את הקורסים הצבאיים ומפקדת על הקורסים האזרחיים.
ענף משו"ש רואה את קידומם ושילובם של חיילי המקא"ם וחיילות הגיוס המיוחד הן לאורך השירות והן במתן כלים אופטימאליים להשתלבות עם תום השירות כאזרח במדינת ישראל.
ליחידת הכשרות אזרחיות, כאמור שני תחומי עשייה מרכזיים:

קורסים אזרחיים
קורסים במימון משרד התמ"ת, כגון: מזכירות רפואית, טבחות סוג 01, קירור ומיזוג אוויר וכד'. הקורסים מתקיימים במכללות אזרחיות שונות ברחבי הארץ. המכללה בה יתקיים הקורס נבחרת באמצעות מכרז.
יש לציין כי אישור התוכנית תלוי בגורמים רבים ובהם תקציב המדינה. על אף היערכות מוקדמת פעמים רבות התוכנית מאושרת בחלקה בלבד ובעיתוי סמוך למועד פתיחת הקורסים. למכללה הנבחרת השפעה ישירה על הצלחת הקורס שכן מכללה שהנהלתה וצוות מוריה מוכוונים אוכלוסייה מהווים קרקע טובה ופורייה המובילה להישגים ולמינימום נשר.
קורס אזרחי מציב בפני מפקדיו אתגר מורכב ומיוחד. לימודים בסביבה אזרחית עם סגל מורים אזרחיים מחייב יצירת מסגרת ברורה ומוגדרת המקיימת יחסי גומלין עקביים עם המערכת הצבאית על כל המשתמע מכך.
לכל קורס שתי מש"קיות בוגרות קורס הוראה ותפקידן ביחידה משלב את הפן הפיקודי, הדאגה לפרט, הקניית מיומנויות צבאיות, כישורי הוראה והדרכה.
מש"קית הו"ד (הוראה ופיקוד) מלווה את החיילים לאורך כל היום. בשעות בהן לומדים החיילים לימודים מקצועיים נדרשת המש"קית להשתתף בשיעור. בקיאות המש"קית בחומר המקצועי הנלמד תאפשר לה מאוחר יותר מתן עזרה מקצועית לחיילים בצורה פרטנית או קבוצתית ובכך תסייע לקידומם. כמו כן ישנה מש"קית ת"ש ליחידה שתפקידה הוא מתן מענה לחייל ולמשפחתו מבחינה אישית וכלכלית.
לכל קורס נבנית תוכנית העשרה המורכבת מרצף רציונאלי של שיעורי אזרחות, היסטוריה, חיילות והעשרה. חלק מתכנית מועבר ע"י סגל הקורס וחלקה ע"י מנחה מקצועית.
מפקדת הקורס הנה המנחה המקצועית של המש"קיות, היא מהווה חונך הוראתי, אחראית על בניית תוכנית העשרה (התוכנית מאושרת ע"י מפקדת היחידה).
ההכשרות האזרחיות מיועדות לחיילים וחיילות המצויים בתחילת שירותם הצבאי או במהלכו.
יש לציין כי הזכות להשתתף בקורס אזרחי קיימת רק עבור מי שלא השתתף בקורס אזרחי מטעם משרד העבודה 3 שנים טרם למועד בו הוא מבקש לעשות כן.
בכל קורס יהיו בין 24-18 לומדים ומספר המינימום מחייב. לכל קורס תנאי קבלה הכוללים מספר מינימום של שנות לימוד וכישורים נדרשים וכן מעבר של מבחן קבלה של משרד התמ"ת (עברית, מתמטיקה ואנגלית) ומעבר ועדת קבלה משותפת למפקדת יחידת הכשרות, גורמי צה"ל, המכללה ומפקח התחום הנלמד מטעם משרד התמ"ת.
תוכנית הלימודים של כל קורס נקבעת על ידי משרד התמ"ת.
חיילי היחידה ילמדו בכיתה אורגנית וידרשו לעמוד במטלות ובבחינות כשאר לתמידי המכללה. הקורסים מסתיימים בבחינה חיצונית של משרד התמ"ת, בחלקם בחינה עיונית ומעשית.
מעבר מוצלח של הבחינות/מטלות יעניק למסיימים תעודה מטעם משרד התמ"ת.

כלכלה – החיילים אשר משתתפים בקורס המתקיים בחיפה, מקבלים מזון באמצעות בית החייל חיפה כאשר ארוחת הצהרים (ארוזה) מוגשת למכללה.
החיילים אשר לומדים באיזור המרכז, זכאים לדמי כלכלה חודשיים שכן לא קיימת אפשרות לכלכל את החיילים באמצעות חדר אוכל.

רשימת קורסים לדוגמא:
א. מזכירות רפואית –
משך הקורס: 400 שעות+ שבועיים סטאז'. (כשלושה וחצי חודשים).
תנאי קבלה: 1. בוגרי 12 שנות לימוד.
2. מבחן כניסה בהבעה עברית, אנגלית ומתמטיקה.
3. ריאיון קבלה.
תיאור תחומי הלימוד: המזכירה הרפואית מבצעת מגוון רחב של פעילויות הקשורות בטיפול במסמכי רשומה רפואית המקיפה את מהלך הטיפול בפרט. המזכירה מרכזת את החלק המנהלי של היחידה בה היא עובדת ומטפלת בכל הנושאים הארגוניים- מנהליים.
בקורס יילמדו הנושאים הבאים: מבוא למקצוע, סודיות ואתיקה מקצועית, מבוא למדעי הרפואה, אנטומיה פיזיולוגית, מיומנויות ארגון וניהול, תקשורת בין-אישית ו מתן שירות.

ב. "אומנות הבישול" –
משך הקורס: 1640 שעות (10 חודשים).
תנאי קבלה: 1. בוגרי 10 שנות לימוד.
2. מבחן כניסה בהבעה עברית, אנגלית ומתמטיקה.
3. ריאיון קבלה
תיאור תחום הלימוד: "אומנות הבישול" תופס בהדרגה את מקומו של מקצוע הטבחות והוא מבוקש בבתי מלון, חברות קייטרינג, מסעדות וכו'.
קורס אומנות הבישול עוסק בהכשרת טבח לסוג מקצועי 1.
במהלך הקורס לומד החניך להכין את המזון, לתכנן ארוחות בהתחשב בגורמים שונים (כגון: מספר סועדים, זמני ארוחות וכו').בשלב שלאחר תכנון הארוחה ובניית התפריט הוא נדרש להכין את הארוחה בהתאם לצורות בישול שונות, סגנונות ובהתאם לכללי אומנות הבישול.
תחומי הלימוד: מבוא למקצוע ולתפקיד, מבנה מטבח, ציוד ומכשור במטבח, תזונה, תברואה, תורת החומרים, שיטות בישול, קונדיטוריה, בטיחות ועזרה ראשונה וכו'.

ג. מזכירות משפטית –
משך הקורס: 500 שעות
תנאי קבלה: 1. בוגרי 12 שנות לימוד.
2. מבחן כניסה בהבעה עברית, אנגלית ומתמטיקה.
3. ריאיון קבלה
תיאור תחום הלימוד: המזכירה המשפטית עשויה להשתלב בכל משפט משפטית, במגזר הפרטי או הציבורי, ולסייע בידי נותן השירותים המשפטיים בהיבט המנהלי של תפקידם. המזכירה המשפטית מארגנת ומרכזת את הטפסים המשפטיים השונים, עומדת בקשר שוטף עם רשויות מנהליות שונות, מתאמת ועומדת בקשר מול מקבלי השירותים השונים ומנהלת את התיקייה המשפטית במערכת בה היא פועלת. הין הנושאים הנלמדים: סדר הדין במשפט, מיומנויות ניהול וארגון. תקשורת בין-אישית ומתן שירות, מיומנויות מקצועיות טכניות ועוד.

ד. קירור ומיזוג אוויר –
משך הקורס: 1260 שעות (כ-9 חודשים).
תנאי קבלה: 1. בוגרי 10 שנות לימוד
2. מבחן כניסה בהבעה עברית, אנגלית ומתמטיקה.
3. ריאיון קבלה
תיאור תחום הלימוד: מטרתה הכללית של מגמה זו הינה להכשיר את הלומד לקראת תפקוד יעיל כאיש קירור ומיזוג. העובד במקצוע עוסק במגוון מטלות ועיסוקים ובהם: ייצור מערכות או מתקני קירור, בהרכבת רכיבים, אחזקה ובמתן שירות למתקינים וכדו'.
בוגר הקורס יקבל תעודת מקצוע בתחומים: קירור ומיזוג אוויר וחשמלאי מעשי.

קורסים צבאיים
קורסים צה"ליים המקנים תעודת מקצוע צבאית. הקורסים מתקיימים ביחידות ובבה"דים צה"ליים.
הקורסים מיועדים לחיילים/ות בסיום הטירונות ולעתים גם לחיילים הנמצאים במהלך שירותם הצבאי המבקשים לרכוש מקצוע נוסף, במקרה זה הדבר מהווה צ'ופר לחייל על שירותו המשמעותי והתקין בצה"ל.
כל סגלי הקורסים עוברים הכנת סגל באחריות היחידה ובה מקבלים מידע על מאפייני האוכלוסייה, דרכי התמודדות עם מצבים הלולים לקרות במהלך הקורס.
היחידה מלווה ומבקרת את סגלי הקורסים וכך מזהה חולשות וחוזקות של המסגרות והסגלים וכן במקרה קיצוני ניתן להחליט כי קורס/סגל/מקצוע מסוים לא מתאים לאוכלוסיית המקא"ם.
קורס צבאי נפתח אך ורק לאחר בדיקת היחידה את הנושאים הבאים:
• אופי המקצוע.
• חשיבותו בצה"ל ובאזרחות.
• התאמת אופי הבסיסים בהם ישרתו החיילים/ות בסיום הקורס לאוכלוסיה.
• מקצוע המקנה סימול מקצועי אשר יכול לקדם החייל/ת בתחום המקצועי ובדרגות.
• את תיק הקורס מאשרת הסמכות המקצועית בתחום בצה"ל והיחידה מהיבט האוכלוסייה.