פסיקה תמוהה ביותר לטעמי, לשיפוטכם - פסק הדין:


" התובעת ביקשה לרכוש מספר מוצרים אצל הנתבעת העוסקת בכך. היא פנתה לקופה המסומנת כקופה מהירה והמיועדת לצרכנים הרוכשים שמונה מוצרים או פחות(להלן: "קופה מהירה"). בידי התובעת היו שני מוצרים.

לפני התובעת עמד צרכן אשר ביקש לרכוש בקופה המהירה כ- 20 מוצרים (להלן: "הצרכן"). הוא סירב לבקשת התובעת לאפשר לה לחלוף על פניו. אזי החל דין ודברים בינהם אשר בו לטענת התובעת פגע בה אותו צרכן.

עוד טוענת התובעת כי בקשותיה מהקופאית ומשאר בעלי התפקידים אצל הנתבעת למנוע מאותו צרכן לבצע את הרכישה עלו בתוהו. לא אף זו, הקופאית, חילקה את הרכישה של אותו צרכן לשתיים, כך שבאופן תאורטי הוא רכש פחות משמונה מוצרים בכל רכישה.

באשר לנזק הנטען, טוענת התובעת כי היא הגיע לחצרי הנתבעת כ- 10 דקות לפני שבנה הקטין אמור היה לסיים את לימודיו. נוכח הרכישה שביצע הצרכן היא איחרה לבה"ס ובכך נגרמו לה ולבנה עוגמת נפש.

הקופאית, העידה בבית המשפט כי הצרכן עמד בתור לפני התובעת כאשר הוא אוחז בידיו שתי שקיות של מוצרים אשר ביקש לרכוש. לפיכך, היא לא יכולה היתה לראות כמה מוצרים הוא מבקש לרכוש באמצעות הקופה המהירה. עוד היא העידה כי החלה "להעביר" את המוצרים שהניח הצרכן על המסוע ורק אז הבחינה שהצרכן מבקש לרכוש יותר משמונה מוצרים.

לטענת הקופאית, כאשר היא מבחינה, מראש, שצרכן כלשהו מבקש לרכוש בקופה המהירה יותר משמונה מוצרים היא מעירה לו על כך ומעבירה אותו לקופה רגילה. אולם, הפעם לא הבחינה בכך. עוד היא טענה, כי משאירעה התקלה, שלא באשמתה, היה מהיר ויעיל יותר לסיים את הרכישה שביצע אותו צרכן מאשר לבטל את הרכישה שכבר נרשמה בקופה המהירה ולהעבירו לקופה רגילה.

לחיזוק טענה זו צירפה הנתבעת את שוברי הקופה הרושמת שביצע הצרכן. בשובר הראשון בוצעה רכישה של שמונה מוצרים בשעה 13:21:09 וברכישה השניה בוצעה רכישה של חמישה מוצרים בשעה 13:22:35. כלומר בס"ה רכש הצרכן 13 מוצרים בדקה וחצי.

כלומר, לשיטת הנתבעת לא נגרם לתובעת כל עיכוב משמעותי. הרכישה שבוצעה ע"י התובעת נרשמה בשעה 13:26, כלומר לאחר כ- 3.5 דקות. העיכוב בין הרכישה שביצע הצרכן ובין הרכישה שביצעה התובעת נבע מהמהומה שנוצרה ותו לא.

הנתבעת מוסיפה וטוענת שאין לתובעת אלא להלין על עצמה. לשיטתה, אם היא מיהרה ונותרו רק 10 דקות עד לסיום יום לימודיו של בנה, מן הראוי היה שתקח בחשבון עיכובים שונים. כ"כ טוענת הנתבעת כי סכום התביעה אשר הועמד על גבול סמכותו של בית משפט זה 17,800 ₪, אינו עומד בכל קנה מידה סביר לנזקים שנגרמו לתובעת.

כאשר לקוח נכנס לחצרי הנתבעת, הרי שהיא מציגה לפניו מצג שאלה הם הכללים לפיהם היא פועלת ואותם היא אוכפת בחצריה. טבעי הדבר שלקוחות יסתמכו על המצגים השונים. ראוי גם שהנתבעת תפעל לאכיפתם של הכללים אותם היא מנהיגה ומפרסמת.

מצופה שקופאית בקופה מהירה, טרם עריכת חשבון, תבדוק ולו באופן כללי את כמות המוצרים אשר לקוח מבקש לרכוש בקופה מהירה. אם מספר המוצרים עולה על זה הנקוב בפירסומים על הקופאית לסרב לבצע את הרכישה ולהעבירו לקופה רגילה. אין חולק שכך לא נעשה.

בית המשפט מקבל כי הקופאית, בתום לב, סברה שהצרכן מבקש לרכוש באמצעות הקופה המהירה כמות של שמונה מוצרים ולכן התחילה לבצע את הרכישה. אולם, משהועמדה הקופאית והועמדו יתר המנהלים, אצל הנתבעת, על הטעות, מן הראוי היה להפסיק את עריכת החשבון. בוודאי שלא ראוי היה לפצל את הקנייה שביצע אותו צרכן לשתיים ובכך עקפה למעשה הנתבעת את כלליה שלה.

הנתבעת לא פעלה כאמור. אולם, כעולה מחשבוניות הרכישה, העיכוב שנגרם עקב הסטיה מהכללים אותם הנהיגה הנתבעת עצמה היה של דקות ספורות. כך גם יש מקום מסויים לטענת הנתבעת, כי היה על התובעת לקחת בחשבון עיכובים שונים בעת ביצוע הרכישה, כגון תור ארוך ולא להותיר לעצמה מרווח של עשר דקות בלבד בהם היא מיהרה לבה"ס של בנה.

התובעת העמידה את תביעתה על הסך של 17,800 ₪. המדובר בסכום שאינו מעוגן במציאות. בנסיבות שתוארו לעיל תשלם הנתבעת לתובעת סך של 200 ₪. עוד תשלם הנתבעת לתובעת את אגרת בה"מ באופן יחסי לסכום שנפסק בסך 87 ₪. כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל ".

תק 2384/05 (מאתר המשפטים LawData - www.lawdata.co.il).

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי/כלכלי ואין להסתמך על המידע הנמסר בשום דרך.