21-07-2006, 01:26
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
לא נעים לומר, אבל ראינו ת'מומחים ב73, ראינו אותם ב82 - ואנחנו רואים אותם היום...
איש לא מנסה להוריד ממחדל הבריחה של מאי 2000, ומאי התגובה בכל התקריות אחריו - אלא שאחרי ברק כיהנו בארץ הזו שלוש ממשלות (שתיים בראשות שרון ואחת בראשות אולמרט), שלא
עשו שום דבר אחרת.
העובדה שישבו כאן מה שאתה תראה כהדיוטות מוחלטים (לא יודע מה עשתה זוהרת בצבא, אבל
אני מעיד על עצמי שאני לא יותר מאשר סמ"ר במיל), ובכ"ז כבר לפני חודש וחצי ניהלנו כאן דיון סביב
השאלה, לא אם יירו עלינו אינספור רקטות, אלא מתי ומה צריך לעשות בנידון. מסתבר שכל גאוני
הטקטיקה והאסטרטגיה שישבו על המדוכה בשש השנים האחרונות, לא הצליחו למצוא פתרון לתופעה
של ירי בלתי פוסק על הצפון, מלבד "לשבח את העורף על עמידתו הנחושה" (כאילו שיש לעורף
ברירה...).
הדרג המדיני לא חותר להכרעה צבאית - אבל מה שחמור מכך, זה שגם הדרג הצבאי (לפחות
בדרגים הבכירים ביותר שלו), לא חותרים לכך, אלא מחפשים "להכיל את הסכסוך", ו"להביא לצריבה
תודעתית בקרב האוייב", ועוד הרבה מינוחים יפים, שחבל שהשקיעו בהמצאת את הזמן, שיכול היה
להיות מושקע בהשגת יעד קצת פחות ססגוני, אבל הרבה יותר חשוב - לנצח. איש בצה"ל כבר לא
מדבר על לנצח, ויודע מה? בשיטה שבה המערכת פועלת, אכן קשה לנצח. דרגי השטח מצויינים, וכך גם דרגי הפיקוד השונים. הבעייה מתחילה בכך שקצינים בכירים חוש/בים יותר על הגרפים היפים של מסיבת העיתונאים (לא מכיר את הפוליטיקה הפנימית בצה"ל, אבל הייתי שם הרבה כסף על כך שישנה תחרות סמוייה מי יעמוד בכל יום מול העיתונאים, ייתן מבט נחוש ויספר לנו כיצד
היום התקרבנו משמעותית השגת היעדים ע"י השמדת עוד 20,000 קטיושות של חזבאללה, מתוך
ה10,000 שהיו להם בתחילת המערכה...).
לא יודע, אבל לי נראה שמוטב להיות מעט צנוע בכל הנוגע להישגים, אם עשרה ימים בתוך
המלחמה, הקרבות עדיין מתנלים בטווח פצמ"רים מגדר המערכת. אין לי שמץ של טענה לדרגי הביצוע, בספינות, בטנקים, במטוסים, בתומ"תים וכיו"ב - אלא לדרג שנותן להם את ההוראות,
ובעצם קושר ידיהם. מרגע שמושג "מרחבי השיגור", הועתק מאזח"ע, גם לגזרת לבנון, ניתן לומר
שהסיכויים לנצחון צנחו פלאים. מרחבי שיגור משמעו ירי על כלום - ובמודע...
כוחנו באחדותנו - ואחדותנו תלוייה רבות גם ביכולתנו לדעת לקבל ביקורת מוצדקת, המנוסחת
בצורה שלא מכוונת לפגוע, אלא לקרב את היעד שרובנו המוחלט חפץ בו - נצחון. רמטכ"ל שמדבר
על כך ש"הושגו היעדים" בשעה שרבע מאזרחי ישראל מחכים לבום הבא - צריך ללכת הביתה,
מבחירה או שלא מבחירה. זה מסר רע מאוד להחליף קודקוד באמצע המלחמה, אבל אני חושש
שהרבה יותר גרוע זה להשאיר בראש המערכת אדם שהמושג "נצחון" פשוט לא קיים אצלו
בלקסיקון.
נסיעה טובה
|