התקשורת היא זו שהכתיבה לציבור את המהלכים המדיניים, וגם את מי לבחור. את מי לשנוא ואת מי לאהוד (פעם אחת אהוד ברק ועם שנייה את אהוד אולמרט)... כל אשי צבור כולם רועדים מהתקשורת.

זה לא רק בעייה של מהלך דמוקרטי לא תקין, אלא זו בעייה בסיסית מי לוקח אחריות על המחדלים.

אם התקשורת כל כך נכנסה לעובי הקורה, שהם היו כל כך בטוחים שהם הצודקים ולכן יכולים להכתיב ולשים סנקציות לכל מי שאינו רוקד לפי החליל שלהם, הם חייבים גם לשלם ביוקר על המחדלים שהם הביאו על עם ישראל.

בלבנון החיזבלה היא זו שמכתיבה ללבנון מה לעשות, אבל אחר כך לבנון היא זו שמשלמת ביוקר. אסור שיהיה גם אצלנו דבר כזה.

אסור לנו לתת לאלו שדרבנו את ברק לברוח מלבנון, לברוח עכשיו מאחריות למעשיהם. למה רק אהוד ברק מתחבא מזעם העם. למה התקשורת אינה מתחבאה? הם תמיד נשארים בסדר.. וגם בשלטון.

למה רק קדימה צריכה להתבייש מזה שהם כל כך "קידמו" את רעיון ההתכנסות ועכשיו התברר שזה היה יכול להביא לאסון נוראי. מה עם כל כלי התקשורת? למה הם לא מסתתרים מבושה האיומה הזאת?

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)